מכירת חיסול
אוקיי, השתכנעתי. וול-E הולך להיות מקסים נורא. הנה סצינה בת שלוש דקות מהסרט.
========
ויה ג'ף וולס: ברנש אחד העלה ניתוח בן 21,935 מילים על הסצינה האחרונה של "הסופרנוס". וכל זה די להוכיח את הטענה שלו: טוני סופרנו מת בסוף. הניתוח מבריק, מאלף, גדוש בפרטים וחד אבחנה. אבל, כפי שכבר כתבתי בזמן אמת עם שידור הפרק האחרון, אני לא מסכים למסקנה. טוני לא מת.
=========
אם כבר שיגרתי אתכם אתמול לדו"חות הכספיים של חברת תיאטראות ישראל ופורום פילם, בואו נפשפש בו קצת כדי לראות מה הם מתכננים לנו.
בדו"ח סוף 2007 הצהירה החברה שהיא רשת הקולנוע הגדולה בישראל, עם 111 מסכים ב-19 בתי קולנוע. במקום השני בארץ: רשת גלובוס גרופ, עם 105 מסכים ב-15 בתי קולנוע. וזאת אחרי שב-2007 חברת תיאטראות ישראל (שמפעילה את הרשתות רב-חן ויס פלאנט) סגרה בתי קולנוע באשדוד, כרמיאל, אשקלון וסביונים – סך הכל 20 מסכים ו-3,519 מושבים. הסיבה, על פי הדו"ח: הם היו מיושנים.
בדו"ח הרבעון הראשון של שנת 2008 מעדכנת החברה שהיא סגרה בית קולנוע נוסף במרץ השנה: בקניון ארנה, בן 8 מסכים. הפעם לא בגלל שהקולנוע היה מיושן אלא כי בעל הקניון רצה את השטח לייעוד אחר ואף פיצה את החברה על סיום חוזה החכירה לפני מועדו.
במילים אחרות: ברגע זה רשת הקולנוע הגדולה בישראל היא גלובוס גרופ, עם 105 מסכים, לעומת תיאטראות ישראל עם 103 מסכים. אבל היחס הזה עומד להשתנות שוב בחודש הקרוב.
על פי דיווחי החברה במהלך יוני-יולי 2008 הם יחנכו 29 מסכים נוספים בשני בתי קולנוע חדשים. 23 מסכים ביס פלאנט השני שייפתח הקיץ בקניון לב המפרץ בחיפה. ועוד 6 מסכים בקומפלקס חדש במודיעין. כלומר, עד סוף 2008 יהיו לתיאטראות ישראל 132 מסכים בישראל.
עוד נתונים:
– ב-2007 נמכרו ברשת תיאטראות ישראל 2,996,000 כרטיסים (זאת מתוך 9.5 מיליון כרטיסים שנמכרו בישראל בכל בתי הקולנוע ב-2007).
– בשלושת החודשים הראשונים של 2008 נמכרו 542,000 כרטיסים בקופות החברה בישראל. ירידה של 9.2 אחוז בהשוואה לרבעון הראשון של 2007.
– החברה פועלת בשש מדינות, ובישראל כרטיס הקולנוע הוא היקר ביותר: 5.31 יורו. בהשוואה ל-3.08 יורו שגובה אותה חברה על כרטיסי הקולנוע בבתי הקולנוע שלה בבולגריה.
– ב-2011 יתווספו לחברה עוד 20 מסכים חדשים שיוקמו בפרויקט יס פלאנט בראשון לציון.
יס פלאנט, ראשון לציון. פתיחה מתוכננת: 2011. (התמונה מכאן).
– בדו"ח השנתי מעדכנת החברה שביצועי חברת ההפצה בישראל היו מאכזבים ב-2007. ואכן מקריאת הדו"ח מתחוור שלהיות בעל בית קולנוע זה עסק לא רע בכלל, אבל להיות מפיץ זה עסק די מחורבן. תאגיד סינמה סיטי (חברה הולנדית בבעלות ישראלית המונפקת בפולין, ושאין לה קשר לקולנוע סינמה סיטי בישראל), שהוא הבעלים של תיאטראות ישראל ופורום פילם, הכניס ב-2007 22 מיליון יורו כמפיץ, אבל 124 מיליון יורו כבעל בית קולנוע.
(אני מחכה למפיץ הקטן והאמיץ, זה שמפיץ בכוחות עצמו סרטים ישראליים, שיחשוף אחת ולתמיד כמה רשתות רב חן ולב מרוויחות מכל סרט ישראלי, מבלי להשקיע אגורה לא בהפקה ולא בהפצה – אגב, אני בטוח שהנתונים האלה נמצאים בידיו של משה אדרי, ולא אתפלא אם בטנו מלאה על עמיתיו/מתחריו, אבל ספק אם הוא יעז לפרסם את הנתונים האלה, מפאת החשש להסתכסך איתם ושלא יסכימו להפיץ את סרטיו העתידיים. אחרי הכל, לקח לאדרי ולמוקי גרדינגר כמעט שנתיים להתפייס סביב המחלוקת על השימוש בשם "סינמה סיטי" – ומספרים לי שחיבה גדולה לא שוררת שם ממילא – כך שספק אם הוא יעז להסתכסך איתם בשנית).
מדוע בטנו של אדרי מלאה?
הוא מחזיק 20 אחוז מהשוק עם קומפלקס אחד (ולכן, אם כבר, רב חן ולב לא רוצים להסתכסך איתו), הוא מחזיק זכויות על רב הקולנוע הישראלי, כולל טלוויזיה ומן הסתם גם אינטרנט. רב חן ולב אולי עושים קצת כרטיסים על הקולנוע הישראלי, אבל כשזה מגיע לזכויות שידור וכו' – יש רק מלך אחד בשכונה. שום דבר לא זז בקולנוע הישראלי בלי אדרי (כן מועצת קולנוע לא מועצת קולנוע). מאחר ואין לו אולפן אמריקאי, הוא הפך את הקולנוע הישראלי לאולפן שלו – מהלך די גאוני מצידו. למה נראה לך שהוא ירצה להתחלק בעוגה הזאת עם עוד מישהו?
אבל, אם אתה בענין של דוחות כספיים, כדאי שתבדוק מה קורה אצל גלובוס, שאמור היה לפרוע אג"ח לא מזמן ולא ברור אם יש לו כסף לשלם. http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080520_985125&origin=ibo&strToSearch=%E2%EC%E5%E1%E5%F1
אם בתי קולנוע הם עסק כל כך ריווחי, למה כל כך הרבה מהם נסגרים? התשובה לדעתי היא שבית קולנוע הוא אולי רווחי, אבל לא רווחי מספיק כדי לעמוד בתחרות ביחסי לבתי עסק אחרים על המקום שהוא תופס. קח לדוגמא סניף של ארומה – מהסוג הקטן והצפוף שיש בקניונים. מספר הלקוחות למטר רבוע בסניף כזה דומה לזה שבאולם קולנוע, וגם ההוצאה הממוצעת דומה (בסביבות 50 ש"ח לאדם). אבל בעוד שהלקוח בארומה תופס את המקום למשך כחצי שעה, הלקוח בקולנוע יושב בערך שעתיים. ועדיין קל יותר לתפוס מקום באולם קולנוע (לרוב מלבד ערב הבכורה יש כרטיסים עד הרגע האחרון) מאשר בסניפי ארומה בקניונים (שמלאים ערב אחר ערב). כנראה שכדי שחזון ה"קולנוע העירוני" שלא שוכן בקומפלקסים מרוחקים יתגשם, בתי קולנוע צריכים להעשות אפילו יותר רווחיים…
וואו, הניתוח של הסוף של הסופרנוס באמת מרשים. חייב להודות, מכל הניתוחים שקראתי (עברו כמה חודשים טובים מאז האחרון) זה המדוייק ביותר. הדרך בה הכותב מפרק את השוטים (וטוען שהסוד טמון ב pov של טוני) מבריקה. פתאום, לראשונה, מאז שידור הפרק האחרון עם הסוף החידתי, השתכנעתי שהוא צודק. כן…טוני מת בסוף. damn it
קישקוש. הקולנוע בכרמיאל לא היה מיושן; הוא נפתח ב1999 וחוץ מצפיפות בקופות (בימי שישי) הוא היה מושלם. מסך ענק (באולם 1 ז"ל) וסאונד נהדר.
לעידן – דיוויד צ'ייס בכבודו ובעצמו אמר בראיון שלא היה *שום דבר* לפתור במהלך הפרק האחרון, וזה כולל את הסוף שלו.
תיקון – ברבעון יש שלושה חודשים, לא ארבעה.
איזה לכלוך – לפני שכותבים משהו כמו "טוני סופרנו מת בסוף" האתיקה מחייבת לשים כותרת "זהירות ספויילר"!
אנחנו בדרך לסוף העונה השישית, ופשוט ביאסת לי את היום. איבדת אותי כקורא.
רוה לג'ון: הוא לא מת בסוף.
Thanks man. That is special reading
Thank you a lot for providing individuals with remarkably remarkable possiblity to read articles and blog posts from this blog. It can be so superb and also packed with a lot of fun for me personally and my office acquaintances to visit your website nearly 3 times per week to read the new guides you have got. Not to mention, I'm also usually fulfilled considering the magnificent thoughts you serve. Certain 4 points in this article are definitely the simplest I have ever had.