הבועה?
מעניין מאוד: האתר אינדי-ווייר, שקיים כבר 12 שנה, נקנה על ידי חברה שהשיקה השבוע את SnagFilm בו יוצגו סרטי תעודה. כנראה בחינם. כרגע הווידיאואים שם לא עובדים, אבל יש להם כבר את "לאכול בגדול", "דיג" ו"אמא חוזרת הביתה".
שילובו של "אינדי-ווייר", אתר חלוצי המסקר בנחישות את סצינת הקולנוע העצמאי והבינלאומי, באתר מסחרי שמטרתו לקדם סרטים אלטרנטיביים – האם זה שידוך מגן עדן או התנגשות חזיתית בלתי נמנעת? כרגע הכל שם מאוד בראשיתי, ובעוד הברנז'ה הבלוגית מפרגנת ליוג'ין הרננדז, עורך האתר, כולם גם מחכים לראות האם השידוך יפגע בעצמאות המערכתית שלו.
ואני לא יודע בדיוק מה לחשוב על אתרי הסטרימינג המציעים הפצה אלטרנטיבית לסרטים עצמאיים וזרים. לכאורה זה נהדר. יותר סרטים ייחשפו בפני יותר אנשים. אבל האם יש לאתרים האלה סיכוי להצליח ולשרוד? האם לא תיווצר, תוך זמן קצר, היררכיית אתרים? הסרטים המצליחים הולכים לאלה, והסרטים שאיש לא רוצה להפיץ מסחרית יתקעו בגטאות שיבלעו על ידי הגדולים? האם זה לא השלב הבלתי נמנע הבא? קונסולידציה של אתרים ליצירת מגה-אתרים, שמן הסתם ישקיעו יותר תשומת לב ללהיטים ולכוכבים ופחות לסרטים הקטנים.
ובמקביל: אמזון מתכננת לשפר ולהשיק מחדש את שירות הווידיאו-און-דימנד שלה. תוך כמה זמן אמזון תבלע את SnagFilm? ומה יהיה על אינדי-ווייר אז?
עידן הסטרימינג, כזכור, תכף מגיע לישראל, ואני חושב עליו הרבה. האם זו תהיה ישועתנו, כמי שלא מקבלים שירות מספק מצד המפיצים והסינמטקים, לראות דברים שנחסמו בפנינו, או שבסופו של דבר התכנים יהיו הומוגניים.
==============
ועוד כותרות כלכליות:
קרן הון סיכון מתכננת להשקיע 30 מיליון דולר בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע בישראל. בשורה נהדרת: גם הבעת אמון בתעשייה, גם הזרמת מזומנים ומן הסתם הגדלת התפוקה. אבל צריך לזכור: קרן הון סיכון רוצה למצוא חומרים שיניבו הכנסות. ולא, 150,000 כרטיסים בישראל זו לא הכנסה. מצד שני, סרטים עממיים מקומיים לא עובדים טוב בחו"ל. לכן עשוי להיווצר מצב פרדוקסלי: קרן ההון סיכון תשקיע ב"ואלס עם בשיר"ים וב"ביקור התזמורת"ים, סרטים איכותיים שיכניסו מיליונים ממכירות בחו"ל, וקרן הקולנוע תשקיע בסרטים העממיים, הלהיטים הקטנים והמקומיים.
ארגון קולנוע גרמני יתמוך בקולנוענים ישראליים ויביא בכל שנה שני יוצרים לגרמניה, לשלושה חודשי השתלמות. חברות הפקה גרמניות הן כרגע מהמשקיעים הגדולים ביותר בקולנוע הישראלי.
מהרגעים התמוהים האלה: מועצת הקולנוע קיצצה 40 אחוז מתקציב ארכיון הסרטים בירושלים. בכל יום רגיל הייתי חולף על פני הידיעה וממשיך הלאה. אלא שכעת אני חבר מועצת הקולנוע (אגב, stay tuned באתר זה בימים הקרובים לדיווחים בנושא הזה) ומרגיש נבוך. לא ישבתי בוועדת ארכיונים אז אני לא מכיר את הנימוקים. אבל יש שני דברים שאני כבר כן יודע. לכל תחום בחוק הקולנוע יש תקציב נתון. כשיש רק גוף אחד שעומד בקריטריונים של התחום הוא מקבל את כולו. כשיש שני גופים הם מתחלקים ביניהם (על פי גודלם ושאר נתונים). כל גוף נוסף שמצטרף לעסק מקטין את החלק היחסי של הגופים הממוסדים יותר כי התקציב הבסיסי של התחום נשאר קבוע. השנה, על פי הדיווח, עמד ארכיון הווידיאו של סינמטק תל אביב בקריטריונים וקיבל את חלקו, שנגרע מהחלק שעד כה הלך לארכיון ירושלים. בירושלים זועמים. יכול להיות שבצדק, אבל נשאלת השאלה: מה אומר החוק? או יותר נכון: מה השתנה השנה משנה שעברה? כי אם החוק קובע שווידיאו ראוי לשימור כמו פילם הרי שסינמטק תל אביב היה צריך לקבל את הכסף הזה כבר קודם. אם לא, הרי שמדובר בטעות וסינמטק ירושלים צריך לקבל את מלוא התמיכה גם השנה. המצחיק הוא שבסינמטק ירושלים, על סמך הידיעה, זועמים על הקיצוץ, אבל בה בעת שבים ומזכירים שממילא רוב התמיכה בארכיון מגיעה מתרומות. מה שבטוח, ונדמה לי שכל מי שעוסק בקולנוע לא משנה באיזה תחום יסכים, הוא שהקריטריונים לחלוקת כספי הקולנוע לגופים הנתמכים על ידי המועצה מנוסחים בצורה נורא עקומה. אם אשאר חבר המועצה, ניסוח מחדש של הקריטריונים, תוך התייחסות להררי הפרדוקסים שהם יוצרים כרגע, יהיה מבחינתי מפעל חיים (לפחות לכמה חודשים).
===============
ולצד האפל יותר של החיים: דיוויד קאר, בלוגר האוסקרים של "הניו יורק טיימס", כתב ספר המתעד את שנותיו כג'אנקי שמן ומכה נשים. באתר של הספר הוא מציג את הספר בעצמו. העיתון שלו מציע פרק מהספר לקריאה.
איזה קטע. ראיתם איך קוראים לדוד של יוסף סידר ?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1003965.html
(ויה וולווט)
מי כתב את הפוסט הזה? מלא שגיאות הקלדה, ומשהו בכתיבה מאוד לא מהוקצע. מי אתה, ומה עשית ליאיר?
אולי זה מתן שירם. האיש בדרך לפרס בולוקוס.
אם לא הייתי רואה בעיניים שלי את הידיעה על דוד של סידר, לא הייתי מאמין… משעשע בהחלט.
מתי יפורסמו המועמדים לפרס אופיר?
תודה מראש
רוה לעומר: יום שלישי הבא, 29.7, 11:00 בבוקר.
לי בכלל לא ברור איך מישהו יכול להרשות לעצמו לראות סרטים בסטרימינג. אני מאמין שהדיון העיקרי צריך להיות האם לראות לבד סרט בתוך מסגרת בגודל ארבעה וחצי בולים זו בכלל חוויה קולנעית או רצח של יצירה.
לטעמי, אם ההבדל בין סרט בקולנוע לדי-וי-די הוא כמו ההבדל בין צפייה ביצירת אמנות בגלריה ובין צפייה בצילום שלה בתוך אלבום, אז לראות סרט במחשב זה כמו לנסות לחוות את אותה יצירת אמנות מצויירת מעל גבה של גלויה.
כשאני שאלתי על האופיר שבע שעות קודם – התעלמו ממני. סבבה. הכל נרשם.
אופטופיק: אחרי שכבר היו כאלה שחשבו שהוא נגנז, הוא עומד לעלות בקולנוע בסוף החודש… את הטריילר הזה אתם חייבים לראות
http://www.unitedking.co.il/movie_soon.asp?Movie_Id=113
אפשר לנחש את הביקורות, נראה שמדובר בסרט קאלט ודאי
תודה אורי, עשית לי את היום. או את מחר…
ועוד: סוף לתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית של רוג'ר איברט.
http://www.ifc.com/film/indie-eye/2008/07/ebert-cuts-the-ties.php
קצרים :
אורי 1 – אל תיקח ללב. פיצית בגדול עם הטריילר ההזוי.
ההכרזה – ביום שלישי הבא בבוקר אני לא אהיה פה. מילואים קצרים. נו, שוין. לפחות אני לא אפספס את הטקס.
סטיבי – נא לדייק. סוף לתוכנית של איברט בדיסני. גם הוא וגם רופר, שהודיע על פרישה יומיים לפני, טוענים (כל אחד בנפרד) שימשיכו במקום אחר.
וידיעה הבוקר ב"גלריה" מבשרת על הסכם קו-פרודוקציה מתגבש בין ישראל ובריטניה. הערה שלי : זה יפה על הנייר, אבל בפועל אני לא רואה בהסכם הספיציפי הזה הרבה תועלת, מכיוון שלא ממש קיימת תעשיית קולנוע בבריטניה (תחשבו כמה במאים בריטיים אתם מכירים. חוץ ממייק לי וקן לואץ'). גם ג'וד לואו יצא פעם באמירה שכזו.
הטריילר ל"הכתובה" דווקא נראה נחמד מאד. אמנם כנראה דל תקציב מדי אבל בורקס מודרני מענג. ממש לא ברור לי הלעג שהיה בתגובות הקודמות.
זה דווקא היה מדויק – איברט הולך, רופר הולך, כל אחד פונה למקום אחר והתוכנית לא תתקיים במתכונתה רבת השנים.
איזה לעג היה בתגובות הקודמות לכתובה?
הטריילר עשה לי טוב על הלב לכמה שעות, באמת