12 דצמבר 2012 | 10:11 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

הרבי ראווי ז”ל

התזמון, מבחינתי, מצמרר. בדיוק אתמול ישבתי לראות את החלק השני בסרט התיעודי של מרטין סקורסזי על ג’ורג’ הריסון, החלק בו מתיידד הריסון עם ראווי שנקר, גדול המוזיקאים של הודו, שלימד אותו לנגן בסיטאר, וההבנה של הריסון שהוא לעולם לא יהיה נגן סיטאר גדול באמת והחלטתו לנטוש את הכלי. והנה הבוקר מגיעה הבשורה שאמש נשם ראווי שנקר את נשימתו האחרונה ונשמתו זבה את גופו בבית חולים בסן דייגו. הוא היה בן 92 בעזיבתו.

בסוף הסרט על ג’ורג’ הריסון מתארת אשתו, אוליביה, את רגע מותו, והאור שהחדר הוצף בו ברגע שבו “הוא עזב את גופו”. אני תוהה מה נשמע על רגע מותו של ראווי שנקר.

כמו רבים מבני דורי (ומבוגרים ממני) אני אכן חייב לג’ורג’ הריסון את ההיכרות עם הכלי הזה שנקרא סיטאר (שהריסון ניגן בו בשירי הביטלס, כמו למשל ב”Within You Without You”), ועם גדול נגני הסיטאר בעולם, ראווי שנקר. ההיכרות נעשתה בזכות הקונצרט למען בנגלדש שהריסון הפיק בתחילת שנות השבעים והזמין גם את שנקר להשתתף בו. השורה הכי מצחיקה בהופעה שייכת לו. אחרי קטע מוזיקלי קצר הקהל מוחא כפיים. שנקר, מעט במבוכה, אומר: “תודה רבה. אם כל כך נהניתם מהקטע שבו אנחנו מכוונים את הכלים, אני מקווה שתיהנו מהנגינה אפילו יותר”. הנה הרגע הזה. על הבמה שנקר ולהקתו, ואיתם אחד מגדולי מתופפי הטאבלה עלי אקבר קאן:


 

הסרט של סקורסזי על הריסון נפלא (למרות שהוא לוקח את הזמן שלו באופן מדיטטיבי ממש), והיום הסצינות של הריסון ושנקר יחד – מטיילים על החוף בלוס אנג’לס, מקבלות צביון אחר. הסרט נפלא לא רק כי הוא מספר את סיפורו של הריסון ומזכיר איזה כותב שירים גדול הוא היה, אלא כי די חשוף שדרך הריסון מנסה סקורסזי לעשות איזשהו בירור רוחני עם עצמו. הנתיב הרוחני של הריסון דומה למדי למסלול הרוחני של סקורסזי: שניהם גדלו על ברכי הנצרות, אבל בחיפושם אחר רוחניות (ואולי משהו ממשי לעבוד אותו) הם הגיעו לבודהיזם (הריסון שוטט בכל רחבי העולם הרוחני וניסה את רוב סוגי הבודהיזם והקרישנה, ומצא בהם לא מעט רוגע לנפשו הסוערת). סקורסזי נראה מתעניין במיוחד באופן שבו שילב הריסון – שהמשיך לחיות בעולם חומרי מאוד, מערבי מאוד, כפי ששם הסרט מרמז – שילב את הרוחניות שלו בפרויקטים השונים (למשל, להזמין להקה הודית למופע רוק למען בנגלדש). סקורסזי, למעט “קונדון”, מחביא את הבודהיזם שלו היטב, ונדמה שרוב סרטיו הם עדיין חשבונות שלו עם הקתוליות.

ג’ורג’ הריסון לא היה המוזיקאי המערבי היחיד שנהיה בודהיסט ויצר קשר עם ראווי שנקאר, גם פיליפ גלאס עשה את זה. במקרה שלו, מדובר ביהודי שהלך לחפש רוחניות בדתות אחרות – בודהיזם ושאמאניזם, ואגב כך גילה את המוזיקה ההודית אותה שילב בכמה מיצירותיו. אחת היפות שבהם הוא הדיסק המשותף שהקליט עם שנקאר ב-1990, “מעברים”:

 

לראווי שנקר היו שלושה ילדים משלוש נשים שונות. בנו הבכור נולד מנישואיו של שנקר לבת של הגורו שלו. המפורסמת שבהם היא הזמרת נורה ג’ונס, שנולדה מיחסיו עם אשה אמריקאית בשם סו ג’ונס. אבל חובבי המוזיקה ההודית מכירים לא פחות את בתו אנושקה שנקר, גם היא נגנת סיטאר, שבשנים האחרונות הופיעה עם אביה.

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה