רשימות שחורות
זו האנטרפרייז שמתרסקת בטיזר חדש בסוף הפוסט הזה
נדמה לי שאפשר לספר: בשבועות האחרונים ניסיתי לשכנע את מאיר שניצר לפתוח בלוג קולנוע. למעשה, התחלנו לדבר על זה עוד בפסטיבל ירושלים האחרון, אז הוא כבר דיבר על זה שנראה לו ש"מעריב" (שלראשונה בקריירה שלו לא מימנו לו שהות בפסטיבל) נמצא על סף פיטורים המוניים, סגירה ו/או מכירה. אחרי שהפיטורים קרו חזרנו לדבר. אני מתעצבן לא פעם על דברים ששניצר כותב ושם כאן לינקים כועסים לטקסטים שלו שהכעיסו אותי, אבל אני לא רוצה לחיות בעולם שבו אין לשניצר מקום לכתוב בו. מה גם, ואת זה כבר כתבתי לא פעם, אני גדלתי על ביקורותיו של שניצר ב"חדשות", הן היו בית הספר הראשון שלי לקולנוע. אני מרגיש שאני חייב לו. אז התחלנו לדבר על בלוג, וחשבתי שהנה החזון שלי להפוך את "סינמסקופ" לאתר שמרכז כמה וכמה כותבים על קולנוע קורם עור וגידים. אבל אז הגיעה ההצעה מ"סופהשבוע" של אנשי "ג'רוזלם פוסט" ושניצר שוב קיבל במה בתשלום לכתוב בה. מכיוון שאני מניח שכעת הוא רק פרילנס ולא שכיר, אולי עוד יהיה מקום לדבר על בלוג כזה בעתיד הלא רחוק. נראה.
ובינתיים, שניצר מסכם 20 שנה ב"מעריב", תחילה כמבקר טלוויזיה ואז שוב כמבקר קולנוע (כמעט בעל כורחו, אחרי שעירית שמגר עזבה את העיתון). אורון שמיר מראיין אותו ל"עכבר העיר". ואיתמר ב"ז מראיין אותו ל"העין השביעית" (אגב, שניצר יוכל להיות אחלה מבקר תקשורת ב"העין השביעית"). הראיון ב"העין השביעית" מזכיר את גלגוליו החוץ-קולנועיים של שניצר, בין השאר כעורך "העיר", וכמי שחתום (יחד עם אלוף בן, עורך "הארץ" היום) על "בג"צ שניצר" נגד הצנזורה הצבאית. וב"העין השביעית" הוא גם מדבר על קשרי מבקרים עם המפיצים:
יום אחד ב-1985, הוא מספר, הפסיק לקבל ממפיצי הסרטים הזמנות להקרנות מוקדמות, וזמן קצר לאחר מכן קרה הדבר גם למבקר הקולנוע של העיתון "דבר", ד"ר יגאל משיח. "הפסיקו להזמין אותנו לא כי אנחנו שונאי קולנוע, אלא כי אנחנו לא אנשי יחסי-ציבור של קולנוע", הוא אומר. המבקרים פנו לאגודת העיתונאים, וזו זימנה ישיבה שבה התבקשו עורכיהם הבכירים של העיתונים המרכזיים למצוא פתרון לבעיה. העורכים, ובהם דב יודקובסקי ("ידיעות אחרונות"), עידו דיסנצ'יק ("מעריב") ודני בלוך ("דבר"), התייצבו כמבוקש – וסוכם על פתיחה בחרם נגדי, שיכוון כלפי המפיצים. הקרנה מוקדמת של סרט, קבעו העורכים והמבקרים, דינה כמסיבת עיתונאים, ולא יעלה על הדעת שהכניסה אליה תיאסר על עיתונאים המסרבים להתיישר לפי דרישות המארגנים. במשך כמה שבועות החרימו המבקרים את ההקרנות המוקדמות – והמפיצים התקפלו. "הם נכנעו", אומר שניצר, "אבל עד תאריך מסוים – עד לפני כמה שנים". ב-2006, בניסיון להבטיח תקופת חסד לסרטים עם צאתם לאקרנים, הפסיקו כמה מהמפיצים להזמין להקרנות מוקדמות מבקרים שסירבו לחכות עם פרסום ביקורותיהם פרק זמן של תשעה ימים, במקרה שמדובר בביקורת שלילית. בין המבקרים הללו מונה שניצר את עצמו, את אורי קליין ("הארץ"), את יעל שוב ("טיים אאוט"), את יאיר רוה ("פנאי פלוס") ואת ישי קיצ'לס (מבקר הקולנוע של "ישראל היום", שכתב אז ב"העיר"). בניגוד ל-1985, אומר שניצר, ב-2006 נכשלו המבקרים כישלון חרוץ בגיוס מערכותיהם. "אי-אפשר היה בכלל להעלות על הדעת שמישהו יסכים להאזין לנו", הוא אומר. "זה הפער, זה ההבדל". אחדים מחמשת המבקרים שמנה, הוא אומר, מוחרמים עד עצם היום הזה.
================
ואני ממשיך להשלים את כותרות אתמול. "הרשימה השחורה" (Blacklist) שמרכזת את התסריטים הכי טובים שעדיין לא הופקו פורסמה אתמול. זה התחיל כמסמך פנימי בין סוכנים ומפיקים והפך לאירוע שנתי מפומפם למדי (וגם לאתר). למה? כי זה הצליח. לא מעט מהתסריטים הבולטים מהשנים הקודמות הפכו מאז לסרטים בולטים. למשל, "ארגו". או "נאום המלך". אז היום שמות התסריטאים והתסריטים האלה אולי לא מוכרים, אבל תוך כמה שנים כמה מהם יזכו באוסקר. הרבה מאוד ביוגרפיות השנה. כמו למשל "סוס" במקום השלישי, שנשמע שהוא עושה לדוקטור סוס מה ש"היצ'קוק" עשה להיצ'קוק: מספר על ההשפעה שהיתה לדורותי גייסל על יצירתה של בעלה, תיאודור, המוכר יותר כדוקטור סוס. אחד התסריטאים הוא אייל פודל, שחקן טלוויזיה יליד ישראל, שנהיה עכשיו תסריטאי. במקום הרביעי: "רודהם", סיפורה של הילרי קלינטון הצעירה. במקום השישי: "וונדרקינד" סיפורם של אב ובן, האחד סוכן מוסד, השני סוכן סי.איי.איי.
================
כבר פורסם בשבוע שעבר ש"רוק בקסבה" של יריב הורביץ יוצג בבכורה בפסטיבל ברלין בפברואר במסרת הפנורמה (המסגרת הלא תחרותית של הפסטיבל). היום התפרסמו עוד כמה שמות שיוצגו שם, כולל הסרט התיעודי "מדינה 194", סרטו של דן סיטון (שכבר הוקרן בפסטיבל טורונטו) על דרכה של הרשות הפלסטינית בדרך להכרה בה כמדינה, במימון חברת פרטיסיפנט של ג'ף סקול, וסרט קנדי בשם "אינשאללה", שמשחקים בו יוסף סווייד וסיון לוי.
===============
וכפי שכבר דיווחתי לפני שבועיים, יהיו לנו הרבה דיווחי "סטאר טרק 2" בימים האלה. ואכן, אחרי טיזר ראשון קצרצר, וטיזר איימקסי ארוך, מגיע טיזר קצת יותר ארוך – כמעט שתי דקות. עדיין טיזר, לא טריילר. עוד אין ממש עלילה ודמויות אלה רק אווירה כללית. זה עלה אתמול כשהייתי עסוק ביום הלימודים שלי, אז הנה זה כאן. בהודעה לעיתונות של ג.ג הם קוראים לסרט "האויב בתוכנו – סטארטרק", אין לי מושג למה ועל סמך איזה הגיון (לשוני או שיווקי) אז אני פשוט אתעלם מזה מעתה ועד עולם וברשותכם נראה לי שפשוט צריך לבטא את זה "סטאר טרק 2" וזהו. הנה הטיזר המלא, לפני הטריילר השלם.
מה זה הנגן הזה? אוטופליי? עולה פרסומת עם "לוח המכוונים" החלקי גם כך (נגיד אם בא לי לראות כמה זמן הסרטון)? :\
(אגב, הקטע בן תשע הדקות של "סטאר טרק 2" מהקרנות האיימקס של "ההוביט" הגיע לרשת מצילום פיראטי, למי שמעוניין לחפש עותק שטרם הורד)
יו, מחוונים…
שניצר הצטלם עם קלטות וידאו. שניצר לעולם לא יכתוב בלוג קולנוע. וברצינות: הלוואי והוא היה עושה את המעבר הזה, יש לי תחושה שמבקר כמוהו רק ירוויח מהשיחרור שיש ברשת ולהיפך. אבל יש לי גם תחושה שמפאת דורו וכו' הוא די מזלזל בכתיבה אינטרנטית ורואה בה דבר נחות לעומת כתיבת מאמר שמתפרסם בעתון