ציפורים נודדות (על הסרטונים החדשים של "אנגרי בירדס")
אנגרי בירדס, הסרטונים
אם הורדתם את העדכון החדש של "אנגרי בירדס" לסמארטפון שלכם, אולי שמתם לב שבנוסף למשחק קיבלתם גם סרט (מסך הפתיחה שלו מצורף לעיל). אנשי "אנגרי בירדס" יצרו סדרה בת 20 סרטונים קצרים בכיכובם של הציפורים, והם מפיצים אותם ישירות לתוך הטלפונים שלכם, סרטון אחד לשבוע. הראשון, "הזמן של צ'אק", כבר זמין לצפייה, והוא וריאציה חביבה למדי לסרטוני "לוני טונז", עם הומור נונסנס גדוש אלימות, וקצת פחות מדי בדיחות בשביל דקותיו, אבל אנימציה נאה. אגב כך, מספר ההורדות של המשחק כבר הגיע ל-1.7 מיליארד, כך שפוטנציאל הצפייה בסרטי "אנגרי בירדס". באמריקה יש כבר מי שטוען שההפצה עוקפת גופי השידור – כלומר, ישירות לטלפון, בלי לעבור דרך אולפנים, זכיינים ומפיצים – היא שחב נוסף במהפכת התוכן שמתחוללת עכשיו ושמחלישה את מרכזי כוחות הפצת התוכן הקיימים – בעיקר האולפנים ורשתות השידור. ולראייה: "בית הקלפים" של נטפליקס ופרויקט מימון-עוקף-וורנר ל"ורוניקה מארס, הסרט".
העניין הוא שהמהפכה הזאת שהם מדברים עליה, עוד לא ממש קורית. הכותרת היא שאכן, בארצות הברית, יותר ויותר מיזמים מוצאים דרכים אלטרנטיביות להפצת תוכן. אבל בישראל? "בית הקלפים" משודרת ביס ובהוט, בדיוק כמו כל סדרת ברודקאסט אחרת. וסרטי "אנגרי בירדס"? הם עלו לשידור אתמול בערוץ הילדים. הכי אולד-מדיה שיש.
הסיבה לכך כנראה פשוטה: מישהו צריך לממן את כל התוכן הזה. וההבדל הוא שבמקום שרשתות השידור והאולפנים יממנו ויהיו בעלי הזכויות, המגמה עכשיו – בדומה למה שקורה בקולנוע העצמאי והבינלאומי – היא למכור את התוכן מראש לכמה וכמה מפיצים. לממן את התוכן באמצעות pre-sale. ככה חברת Media Rights Capitol מימנה את "בית הקלפים": מכרו ליס, מכרו להוט, ולכל ספקי הכבלים והלוויין בעולם, ובאמריקה לנטפליקס (כי אם הם היו מוכרים ל-HBO הם היו נדרשים למכור גם זכויות בינלאומיות). "רוביו", שמן הסתם עוד לא יודעת איך העלאת הסרטונים לאפליקצציה שלהם תניב להם הכנסה (חוץ מקידום מחודש של הורדת המשחקים בקרב משתמשים חדשים) מממנת את הפרויקט הזה על ידי מכירתו לשותפי התוכן שלה שמציגים אותו בערוציהם, כמו תוכן ישן לכל דבר (ראו כאן את הזכיינים הבינלאומיים שבעצם מממנים את המיזם הזה, כמין קראוד-פאנדינג של תאגידים מקומיים). גם כל מה שקורה ב"קיקסטארטר" ועולם הקראוד-פאנדינג הוא פשוט Pre-sale, ממש כמו שעושים בשוק של פסטיבל קאן. אז יתכן ויש כאן מהכה בתהליך המימון, ומכאן שזו מהפכה גם בשמירה על בעלות ועל זכויות ועל החירות בתוכן, ויתכן שזה בהחלט מחליש את התאגידים הישנים – בעיקר באמריקה – אבל מהמקום הקטן שלנו כאן (וכנראה בשאר העולם), בו אין לנו גישה לנטפליקס בכלל, הכל נראה כמו עסקים כרגיל. כמו פעם.
