17 יוני 2006 | 11:07 ~ 15 תגובות | תגובות פייסבוק

היצ'קוק/טריפו בשידור חי!

הוא הפנה אליה, שהפנתה אליו שהפנה אליו שהעלה את אחד הדברים המדהימים ביותר שתשמעו בחייכם (אם אתם חובבי קולנוע):

ההקלטות המקוריות של הראיונות שערך פרנסואה טריפו עם אלפרד היצ’קוק (ובתווך, מזכירתו של טריפו, והמתרגמת הסימולטנית, הלן סקוט). טריפו הקליט 50 שעות ראיון. תחנת רדיו צרפתית שידרה בשנה שעברה 12 שעות מתוכם. טום סוטפן, מהבלוג “אם צ’רלי פרקר היה אקדוחן”, ערך והעלה לאינטרנט עד כה שבעה קטעים.

הנה הקטע הראשון (25 דקות):

ht1.mp3

ההתחלה מהוססת, ועוסקת באגדות שהיצ’קוק כבר הפיץ סביבו (למשל, הסיפור בו שולח אותו אביו המחמיר לבלות שעה בכלא), אבל העסק – גם אחרי שמתרגלים לדינמיקה המקוטעת שנוצרה בגלל נוכחותה של המתורגמנית בחדר – מתחיל לזרום בהמשך. זה מקסים לחלוטין. (ואני שואל שנים, אחרי שחרשתי את הספר הזה הלוך ושוב, איך יכול להיות שטריפו או היצ’קוק לא שמו מצלמת קולנוע בחדר לתעד את השיחות?)

“היצ’קוק/טריפו” הוא בעיני אחד הספרים הטובים ביותר על קולנוע שאי פעם ראו אור. הוא מפגיש מבקר/במאי עם במאי אגדי, שלא זכה להכרה משמעותית מבני דורו, ורק בזכות כתביהם של עמיתיו של טריפו זכה לחמעמד של אוטר. טריפו מצליח להוציא מהיצ’קוק לא רק תובנות טכניות (“איך עשית את זה?”), שהיו לבדן מצדיקות את קיום הספר. אלא גם תובנות תמאטיות (“מה המשמעות של זה?”) ולא פחות חשוב: תובנות פילוסופיות (“למה עשית את זה?”). הספר יצא לראשונה בתרגום לעברית בדיוק לפני שנה.

רוצים עוד?


15 תגובות ל - “היצ'קוק/טריפו בשידור חי!”

  1. ליאור 17 יוני 2006 ב - 11:56 קישור ישיר

    נפלא.
    לא משנה כמה ספרים קוראים על היצ’קוק, עדיין, לשמוע את הסיפורים מפיו זה דבר אחר לגמרי. היצ’קוק, שפעל בתקופה שבה לא היה “ערוץ אי” ולא היה אינטרנט, נותר עד היום דמות שלא פוענחה עד הסוף, וכל ריאיון איתו הוא פנינה נדירה.

    באיזה שנה נערכו הראיונות, דרך אגב? לא קראתי את הספר.

    מפתיע לגלות שטריפו נאלץ להשתמש במתורגמנית (או אולי לא. הצרפתים תמיד היו קנאים לשפתם. אני מניח שעד “מפגשים מהסוג השלישי” הוא למד את השפה… או שזה היה פונטי?)

  2. דוד 17 יוני 2006 ב - 14:22 קישור ישיר

    רוצים עוד

  3. חן חן 17 יוני 2006 ב - 17:01 קישור ישיר

    זה היה די פונטי. אחד הסיפורים המפורסמים (אנא, צפו ב”מייקינג אוף” – טוב יותר מהסרט עצמו), הוא כשכטריפו אמר את השורה “they belong here more than we”, כולם היו בטוחים שאמר “זי בילונגה מוזמביק”, ואף הדפיסו חולצות עם הסלוגן הזה וחילקו אותן בסט

  4. עופר ליברגל 18 יוני 2006 ב - 8:51 קישור ישיר

    בהזדמנות זאת אני רוצה להמליץ על ספר נפלא אחר מאותו סוג:Conversations with Wilder של קמרון קרואו (ראיונות עם בילי וילדור).

  5. ברווז גומי 18 יוני 2006 ב - 14:29 קישור ישיר

    אני חושב שמייחסים לפיקאסו את האימרה לפיה כאשר מבקריאמנות מתאספים הם מדברים על האופי בו האמן ניצל את החללים בציור ועל המשמעויות הפילוסופיות שלהם, ואילו כאשר אמנים נפגשים הם מדברים בעיקר על סוגי צבעים.
    הדבר המאלף ביותר בעיני ב”היצ’קוק/טריפו” הוא השיח המקצועי בין שני אמני קולנוע על האומנות שלהם. כאשר טריפו שואל בסרט “למה עשית את זה?” הוא בדרך כלל לא מתייחס לשאלות הפילוסופיות והחברתיות, אלא לדרך שבה היצ’קוק בונה מתח ויוצר סיפור. דרך האומנות של היצ’קוק – היכולת שלו לספר סיפור וכך לנגן על הרגש של הצופים שלו – מצטיירות השקפותיו על המין האנושי ועל החיים בכלל. הסיפור מגיע קודם, הפילוסופיה ו”המסר” גלומים בו ולעולם לא משתלטים. זה שיעור חשוב לכל מי שעושה וכותב על קולנוע.

    אני דווקא התאכזבתי מהמהדורה העברית. לי יש את המהדורה האמריקנית וזו מלאה בתמונות וצילומים, של היצ’קוק וטריפו, אך בעיקר של קטעים מהסרטים עליהם השניים מדברים. התוספת הויז’ואלית הזאת הכרחית ממש ובלתי נפרדת מהטקסט וקשה לי להבין איך ויתרו עליה.

  6. רמי 18 יוני 2006 ב - 14:49 קישור ישיר

    רוצים עוד

  7. דניאל פאיקוב 18 יוני 2006 ב - 17:53 קישור ישיר

    בבלוג של ג’ים אמרסון: ניתוח של הסרט “לידה” עם לינקים לניתוחים מפורטים יותר. עוד סרט שמבקרים אמורים היו לדעת להעריך, אבל כנראה לא היו להם את הכלים המתאימים להתמודד איתו. נראה לי שהבעיה העיקרית הייתה של סיווג – אף אחד לא ציפה לסרט כל כך חריג או אינטליגנטי מבמאי קליפים ופרסומות. אם היה חתום עליו לואיס בונואל או רומן פולנסקי, היינו מקבלים ביקורות שונות לחלוטין.

    http://blogs.suntimes.com/scanners/2006/06/birth_of_a_bunuelian_notion.html

  8. חן חן 18 יוני 2006 ב - 18:43 קישור ישיר

    הלו דניאל. יש לך סיכומים לדה-הומניזציה של אונגר? אם כן, נמצא דרך ליצור קשר

  9. דניאל פאיקוב 18 יוני 2006 ב - 19:26 קישור ישיר

    חן: כן, אמור להיות לי איפשהו במסמך וורד. תשלח מייל לכתובת שלי שרשומה באלפון של virtual.

  10. חן חן 18 יוני 2006 ב - 20:55 קישור ישיר

    מעולה. קוראי הבלוג ודאי מבינים שכל התכתובת הזו היא שם קוד להשתלטות זדונית על העולם

  11. סוניה 20 יוני 2006 ב - 13:33 קישור ישיר

    עוד, עוד, רוצים עוד

  12. מרקו 21 יוני 2006 ב - 0:27 קישור ישיר

    חן חן, ההתכתבות הזאת היא נראית אמנם שם קוד להשתלטות עויינת על העולם אבל היא נראית תמימה לחלוטין בהשוואה לסיכומי הקורסים של אונגר, שלא לומר, הסכימה שהוא מקפיד ליצור לכל קורס, וחושב שהיא זאת שתציל את התלמידים שלו מאבדון בהבנת הקורס.
    עד היום אני מנסה להבין את הסכימות לקורסים שלמדתי אצלו לפני שלוש-ארבע שנים…
    ואולי, זהו קיסמו האמיתי של אונגר.

  13. ענת 25 מרץ 2009 ב - 13:11 קישור ישיר

    זה פשוט מדהים! תודה רבה!

  14. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 0:37 קישור ישיר

    Thanks dude. That has been interesting knowing


השאירו תגובה