אני רוצה להכריז (שוב) שבכל מה שקשור לרוני קידר אני הולך להגיד לכם שנים "אמרתי לכם", וגם "אמרתי לכם, לפני כולם". עוד מימי "זנב", סרט הגמר שלה, ואז "ג'ו ובל", היה לי ברור שרוני קידר תהיה ההברקה הגדולה הבאה. אני הג'ון לנדאו לברוס ספרינגסטין הזאת. בינתיים, היא רק מפזרת צ'קים, אבל איזה צ'קים. היא זכתה לפני שנתיים בפיצ'ינג בחיפה על סרט אחד, והערב היא יצאה מאירוע הנעילה של החממה הירושלמית לתסריטים עם הפרס הראשון על סרט נוסף, "משפחה". על "משפחה" כתבנו כאן.

עצם העובדה שרנן שור בחר ברוני קידר להיות אחת מעשרת המשתתפים במחזור השני של החממה לתסריטים שהוא יזם, זו כבר עדות לכך שהמיינסטרים הישראלי משתנה ומקבל את החזון הייחודי של קידר לתוכו – זה שהיא (בוגרת בית ברל) הביסה במגרש של רנן את כל בוגרי סם שפיגל שהתחרו מולה, זה כבר עניין לוועדת חקירה. עכשיו צריך לחכות שגם קרנות הקולנוע יזהו את מה שקורה שם, ושהסרטים האלה שלה (בשיתוף עם המפיק מוש דנון) ייצאו לדרך. יש לה כבר שני פיצ'רים בתהליכי מימון מתקדמים, עם שותפים בינלאומיים, עם זכייה בפרסים, אבל עדיין בלי קרנות מקומיות. ועם שני סרטים מוכנים ליציאה, ועוד סרט שלישי (ניסיוני) כבר גמור, זה כבר לא רוני קידר, זה ערן ריקליס. יו גו, גירל.

ונחזור לטקס נעילת חממת התסריטים. בשנה שעברה פרויקט מחוץ השנהב לקח את הפרס הראשון, ופרויקט מישראל ("הגננת" של נדב לפיד) לקח את הפרס השני. השנה, בשני הפרסים הראשונים זכו סרטים ישראליים (על פי התקצירים, אגב, בצדק. הפרויקטים הבינלאומיים נשמעו מאוד מבאסים). קידר ודנון זכו ב-50,000 דולר על "משפחה", ודני רוזנברג זכה ב-30,000 דולר על התסריט ל"החייל הרזה", שכתב בשיתוף התסריטאי עמיר קליגר, ובהפקת אילון רצ'קובסקי. "החייל הרזה" מספר על יממה בחייו של חייל שבורח מהבסיס ובגלל שמפקדיו טועים לחשוב שהוא נחטף הוא הופך למטרת חיפוש לאומית ותקשורתית.

מה זו החממה הזאת, הסברנו באריכות כאן.

לקריאה על כל הפרויקטים שהשתתפו בחממה השנה, הורידו את המסמך המצורף.

אבל גם בלי פרסים, שאר התסריטים הישראליים – של יהונתן אינדורסקי ("שטיסל"), מעין הרחבה לסרט הגמר שלו "דרייבר"; של בנימין פרידנברג (מעין הרחבה לסרט הגמר שלו "סיור מודרך"); ושל עידו סוסקוליני (קו-פרודוקציה פינית) – עברו עכשיו שמונה חודשים של מחנה אימונים אינטנסיבי לשכתוב התסריט ופיתוחו, ומן הסתם גם הם ייצאו לפועל בקרוב.

ציוץ