יובש
זוכרים?
ביום שישי ב-14:00 בסינמטק הרצליה: "מועדון סינמסקופ" איתי ואתכם ואנה פקווין בהקרנת "לעוף כל הדרך הביתה" היפהפה. כל הפרטים, וקופון לכניסה חינם, כאן. מי בא?
צרות
שני דיווחים חשובים מאוד של נירית אנדרמן ב"הארץ" על המצב המסובך אליו הולך הקולנוע הישראלי להיקלע ממש תכף: האחד. השני.
כזכור: בסוף השנה מסתיים ההסכם בין תעשיית הקולנוע ומשרד האוצר שמשריין לתעשיית הקולנוע בארץ (על פי חוק הקולנוע, ולא על סמך טובה אישית) 58 מיליון שקל בשנה. הסכום הזה, ויציביוות שההסכם בן 5 השנים הזה נתן, עזרו מאוד לפריחת הקולנוע הישראלי בשנים האלה. עכשיו ההסכם מסתיים והאוצר – במקום להגיד "פששש… איזה הישגים יפים עשינו עם ה-58 מיליון, בוא נראה מה אתם יכולים לעשת עם 90 מיליון – החליט לקצץ. מאז טקס פרסי האקדמיה ודרך פסטיבל חיפה התעשייה החלה לזעוק נגד הקיצוץ. בעקבות המחאה הזאת זימן ביום א' ח"כ מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ישיבה על מצב הקולנוע הישראלי בניסיון לראות האם אפשר לא רק למנוע את הקיצוץ, אלא גם להעלות את הסכום לקראת הסכם מחודש.
אלא שבאותו בוקר התברר שמדינת ישראל הולכת לבחירות בפברואר, וזאת לפני שיש תקציב מאושר לשנת 2009 (ובספק אם יהיה). מה שאומר אמנם שעל פי החוק תקציב 2008 אוטומטית הופך להיות תקציב 2009, עד שיאושר תקציב חדש (מן הסתם אחרי הקמת ממשלה חדשה, אי שם באביב 2009), אלא שהכספים ימסרו מדי חודש בחודשו ולא מראש. זה כניס את כל מערכת הקולנע בארץ – מקרנות ועד פסטיבלים – לבעיית חוסר יכולת תכנון לשנה הבאה (זו בעיה אגב שתהיה לכל הגופים במשק, אבל שבהם יתעסקו בבלוגים שלהם). האירוע הקולנועי הראשון בלוח השנה הלועזי הוא דוקאביב, והוא כבר נקלע למצוקה.
מה יהיה? לא יהיה כלום. קיפאון. ממשלת מעבר וממשלת בחירות. כולם יתעסקו בבטחון וחינוך ורווחה, לא בקולנוע. שנת 2009 הולכת להיות מבוזבזת לגמרי.
שווה קריאה מאוד
רוג'ר איברט מפרסם בבלוגו את "ספר החוקים למבקר הקולנוע" – זאת שבועיים אחרי שהוא יצא מנחם בן ופרסם ביקורת על סרט שראה ממנו שמונה דקות. על המקרה הנ"ל הוא כבר כתב, הגיב וענה. ספר החוקים הנוכחי, מדווח "סינמטיקל", נראה כמו כניסה די בוטה בבן ליונס, מבקר הקולנוע הכי מושמץ כרגע באמריקה, והאיש שירש את כסאו של איברט בתוכנית הטלוויזיה "At The Movies". מי מתנדב לתרגם לעברית? אעלה כאן.
זיק זאק
הו, יהיה משעשע בכותרות עיתוני הבידור בסוף שבוע באמריקה: זאק נגד זאק! מצד אחד, זאק אפרון, כוכב "היי סקול מיוזיקל". מצד שני, "זאק ומירי עושים פורנו" של קווין סמית עולה. מי ינצח בקופות? ותגידו, אף אחד מקוראי הבלוג לא ראה את "היי סקול מיוזיקל 3 ", עד כדי כך הבלוג הזה הומוגני בקהלו ובטעמיו?
קצת גאווה
איילת זורר מככבת לצד טום הנקס בתמונות הטריות שפורסמו ב"יו.אס.טודיי" מצילומי "מלאכים ושדים" של רון האוורד.
"ואלס עם בשיר" מקבל כבוד ב"גרדיאן".
על איזה סרט כתב מנחם בן?
האמת שעשיתי מאמץ וראיתי בזמנו את "היי סקול מיוזיקל" הראשון. היה אמנם פחות גרוע משחשבתי אבל ממש לא עשה לי חשק לראות את השני והשלישי.
זאת שבועיים אחרי שהוא יצא מנחם בן ופרסם ביקורת על סרט שראה ממנו שמונה דקות
This sentence make no sense.You have probably forgotten a word, or coma or mixed the letters
Shai – think again
Yaniv
No mater how you read it,it still doesn't make sense. There is no doubt that Yair wanted to connect between the subject of the Roger Ebert's book and the fact that Menachem Ben has written over a film after watching only eight minutes of it,which is against Ebert's rules.However even in Hebrew you need to put a word, a punctuation sign or a letter to connect the 2 sentences.Without these things the sentence is meaningless
The sentence as it is can be a good example for Hebrew class where the teacher ask the students to try and give as many version how this can be spoken.One will put a coma after one of the words.The other will put a point after another words.In short many version for the same sentences and none will be what Yair has meant to say
שי – תחליף את "מנחם בן" ב"חומוס". עכשיו מסתדר לך?
שי – אתה טועה. המשפט הזה קריא ומובן. לפחות מבחינה תחבירית, אולי לא עד הסוף מבחינה רעיונית אם הקורא אינו יודע מיהו מנחם בן ולמה הוזכר. איברט הוא זה שכתב ביקורת על סרט שראה שמונה דקות ממנו (לא בן). ולמרות זאת (?) הוא שוב ושוב יוצא מלך.
JNH, זה היה מצחיק מאוד 🙂
(גם אם היתה כוונה רצינית מאחורי העניין)
Stivie-After your explanation I got the point.And I only can apologise to Yair for the doubt.The emphasis should different than the one I made