ויסקונטי מגיע!
"תמונה קבוצתית" של לוקינו ויסקונטי
איזה כיף. מחווה בת שמונה וחצי סרטים של לוקינו ויסקונטי תוקרן בסינמטקים החל ב-1 בדצמבר.
לפני שנתיים בדיוק, בשיחה שקיימתי עם נספחי התרבות של שגרירות איטליה בתל אביב בעיצומה של המחווה לפליני בסינמטקים (שיחה עליה דיווחתי כאן), הבעתי משאלה שיגיעו גם סרטים של לוקינו ויסקונטי ארצה. אני לא מת על פזוליני, אבל אני מאוד אוהב את ויסקונטי. למעשה יש המון דמיון בעיניי בין מה שפרנסיס פורד קופולה עשה ברגעיו הטובים ובין מה שויסקונטי עשה עשור או שניים לפניו (ולפעמים במקביל). שניהם פנו לכיוון האופראי, סרטים על רגשות בסיסיים בתוך תפאורת ענק. סרטים שנמשכים בין שעתיים לארבע שעות. סרטים שיש בהם מימד בימתי, אבל הם חפים מסטטיות, יש בהם דינמיות עצומה. והם מרהיבים לעין. ואת רובם מעולם לא ראיתי על מסך הקולנוע. את "לודוויג", למשל, לא ראיתי מעולם. המחווה הזאת היא חגיגה עבורי (ואם לא יתקיימו הקרנות מוקדמות אוכל לכתוב רק בדיעבד על הסרטים שאראה אוכל לכתוב כאן רק בדיעבד, שזה חבל מנקודת מבט תקשורתית/יחצנית באירוע בו כל ההקרנות הן חד פעמיות. חבל שמחווה כזאת מופלאה וחיונית ובסיסית וחשובה נחשפת רק ברגע האחרון ולא שבועות קודם. אבל ניחא. העיקר שהיא קיימת, וממילא מבקרים ותיקים ממני בוודאי ראו את הסרטים בבתי הקולנוע בצעירותם וזוכרים אותם טוב ממני).
אלו הסרטים שיוקרנו, המייתגים את העשור וחצי האחרונים לחיים ולקריירה של ויסקונטי, שמת ב-1976 (התאריכים: בתל אביב. לתאריכים בחיפה ובירושלים, בדקו בתוכניות הסינמטקים):
1.12 – "מוות בוונציה", 1971 (130 דקות)
2.12 – "הארורים", 1969 (155 דקות)
3.12 – "רוקו ואחיו", 1960 (177 דקות)
6.12 – "העבודה", 1962 (אפיזודה בת 53 דקות מתוך סרט האנתולוגיה "בוקאצ'יו 70 ")
11.12 – "התמים", 1976 (125 דקות)
14.12 – "סנסו", 1954 (119 דקות)
19.12 – "לודוויג", 1972 (240 דקות)
20.12 – "הברדלס", 1963 (180 דקות)
28.12 – "תמונה קבוצתית", 1974 (121 דקות)
אפשר עוד פרטים על היוצר? ואולי שתף אותנו בהתרשמות האישית שלך מסרטים ספציפיים שלו. כמו כן, האם ההקרנות מחויבות בתשלום? ואם כן, מהו? ובאיזה שעות במהלך היממה יקרינו את הסרטים? אין בכוונתי להעיק, אני פשוט חושב שמדובר במידע בסיסי וחשוב לקורא. "הצרכן" אם תרצה.
נ.ב:
שם הסרט המופיע תחת התמונה הוא "תמונה משפחתית" ואילו שם הסרט המופיע בתאריכי ההקרנות הוא "תמונה קבוצתית".
"הברדלס", אולי הויסוקנטי האהוב עלי ביותר מבין אלה שראיתי, יהיה ללא ספק חוויה על מסך גדול. ואת "לודוויג", שמעולם לא ראיתי, אני לא מתכוון להחמיץ. יופי של רטרוספקטיבה.
איתי, אם תיכנס ללינק שתחת שמו של ויסקונטי, תוכל ללמוד עליו לא מעט.
כסדרנית בסינמטק, אני לא יודעת אם לשמוח (ויסקונטי נשמע מעניין, סבתי האיטלקייה התלהבה מאד, ובכלל חסרים סרטים טובים לאחרונה) או להתבאס (גם אם הוא לא הטעם שלי, בכל זאת אצטרך להישאר באודיסיאה עד הסוף המר).
מה עם אובססיה??!?!… ראיתי אותו מעותק פילים באיטליה.
נראה מעולה גם בגלל הסגנון הפילם נוארי שלו.
מעבר לזה ראיתי שהגיע לאוזן סרט שרציתי לראות כבר הרבה זמן
של נני מורטי אצ'ה בומבה…מחבריי האיטלקים הבנתי שהוא הסרט הכי טוב שלו.
מעולה! מעולם לא ראיתי סרט של ויסקונטי על מסך קולנוע, והסרטים שלו פשוט נועדו לצפייה בפורמט הזה. אני מחכה במיוחד ל"ארורים". האהוב עלי מבין הסרטים שלו (אגב, לודוויג הוא, למיטב ידעתי, קלאסיקה בעיקר בקרב חובבי ואגנר, שהדמות שלו מופיעה בסרט ובגדול. אני לא ממש אהבתי את הסרט), והכנה טובה לסרט שאני מחכה לו בחודשים הקרובים – וואלקירי. הטריילר נראה נהדר.
מתי ההרגל המגונה של הסינמטק למנוע מאנשים תלויי תחבורה ציבורית להגיע לסרטים מרכזיים יפסק?
נו באמת, אנישם צריכים לקום למחרת.
מה זה סרט של 3 שעות שמתחיל ב21 ונגמר אחרי 12.
עד היום לא ראיתי את הסוף של לה דולצ'ה ויטה בגללם.
מול הטלביזיה נרדמתי.
אתם גם תוקעים את כל הארועים השווים באמצע החורף, ויש עוד כמה רווקות אנמיות עמוני שלא עומדות בקור.
שעתיים אוטובוס הביתה, בחייכם.
וגם לא בסופי שבוע. לפחות תקרינו שנית באולם 2 את החשובים יותר.
18 זאת אחלה שעה. גם 19. אפילו 20.
חייבת לדבר בשם המיעוט הדומם טכנית.