29 יולי 2006 | 10:56 ~ 14 תגובות | תגובות פייסבוק

שבת, בלאדי, שבת

האם אפשר להתחיל לדבר על אוסקר?

===========

סרטי התחרות הרשמית של פסטיבל ונציה. מסקרנים במיוחד: דארן ארונופסקי, אלפונסו קוארון, צאי-מינג ליאנג, אלן רנה. וגם: פול ורהובן (עכשיו שהוא חזר להולנד אולי צריך בעצם לבטא את שמו פרהופן), ג’וני טו וסטיבן פרירס. סרטו של פרירס, “המלכה”, יפתח את פסטיבל ניו יורק.

אמנם אין אף סרט ישראלי בוונציה השנה (גיתאי בשבתון?). אבל יש שתי סצינות שצולמו בישראל בסרט של פול ורהובן ויש את סרט הפתיחה, “דליה השחורה” של בריאן דה-פלמה, שהופק על ידי דני דימבורט, אבי לרנר ומשה דיאמנט.

========

פאק, יה. “ביג לבובסקי” ב-2:14 דקות. (באדיבות דדי סיטון)

===========

“אביבה אהובתי” במקום החמישי בטבלת המבקרים של “עכבר העיר” עם ציון ממוצע של ארבעה כוכבים. כולל חמישה כוכבים מיהודה סתיו וארבעה כוכבים וחצי ממאיר שניצר. האם היה סרט ישראלי עם ביקורות טובות יותר מאז “כנפיים שבורות”? “מדורת השבט”? מישהו זוכר?

==========

אחרי סקופ מצוין על העיצוב של “הצופה”, מפציץ עידוק שנית עם אייטם משובח על המודעה הביזארית של שודדי הקאריביים 2 המצטטת טוקבקים ב”וואלה”. שתי שאלות משלי: 1. מי מבטיח שמפיצי הסרט אינם עומדים גם מאחורי הטוקבקים האנונימיים המהללים? 2. האם “וואלה” יתבעו אותם?

ובכלל, אתם לא מרגישים ריח של נואשות בקמפיין המחודש של פורום פילם ופרסום גולן למען שודדי הקאריביים 2? שלטי החוצות החדשים, עם הטקסט השחור על הרקע הצהוב, הם מהמכוערים ביותר שראיתי מימיי, והטקסט (“מה? עוד לא ראיתם?!”) מציע תחביר ברמה של כיתה ב’. בטח מבאס לעבוד בפורום פילם, לשווק סרטים בשנת 2006, עם מנטליות שיווקית של 1976. מעניין אם אורן אביב, הנשיא החדש של אולפני דיסני, והנשיא הראשון בתולדות החברה שגם יודע קצת לקרוא עברית (מסאנדיי-סקול, הוריו היו ישראלים), ישים לב לשטויות שעושה הזכיין הישראלי שלו.

============

זוכרים את סרט השנה?

הנה מגיע המקום השני. גאוני. מבריק.

(ויה “וואלה תרבות“)

נושאים: סקירת בלוגים

14 תגובות ל - “שבת, בלאדי, שבת”

  1. הפינגווין 29 יולי 2006 ב - 11:33 קישור ישיר

    לא רק שאפשר להתחיל לדבר על אוסקר, אני מתלבט כבר חודש האם לתמוך ב”בבל” כפייבוריט בתחזית שלי. מצד אחד, מסחטת דמעות עם הרבה פוטנציאל לאוסקר על משחק (במיוחד בראד פיט) שמשלבת מספר קוי עלילה במקומות שונים בעולם. מצד שני, אולי זה דומה מדי ל”התרסקות”?

    נ.ב
    שמישהו יסביר לי כבר למה לעזאזל כל כך הרבה אנשים מסמנים את Dreamgirls כמועמד מוביל לאוסקר? בגלל הליהוק של ביונסה ואדי מרפי? מפני ש”שיקגו” זכה לפני ארבע שנים? כי ביל קונדון מביים? הבנתי שהראו קטע ממנו בפסטיבל קאן והתגובות היו נלהבות, אבל זה היה רק חלק קטן מהסרט שממילא נועד לשווק אותו למפיצים. נכון לעכשיו, לא נתקלתי בשום הוכחה מוצקה לכך שמדובר במועמד רציני.

    רוה לפינגווין: אם כבר, אז אולי דומה מדי ל”סוריאנה”. אבל אלחנדרו גונזלס איניאריטו כבר מסומן מזה תקופה כמישהו שיש אוסקר באופק שלו. נראה שזה הולך להתגשם. ושכח מ”דרימגירלס”. מדובר בהייפ עצום של דרימוורקס שהתחיל עוד לפני שהסרט יצא לצילומים. בינתיים דרימוורקס הפכה לחברת הפקה בתוך פראמונט, שמין הסתם ישקיעו את מאמצי האוסקר דווקא ב”בבל”, השייך ל”פרמאונט ונטג'”, לייבל האיכות של האולפן.

  2. דן 29 יולי 2006 ב - 12:39 קישור ישיר

    בקשר לביקורות טובות – אני די בטוח ש”עטאש” גם זכה למיקום גבוה בדירוג. אולי גם “שנת אפס” (לפחות בטוח שהגיע לו).

  3. רון 29 יולי 2006 ב - 14:34 קישור ישיר

    לא מדוייק. אורי קליין ב”הארץ” ממש לא התלהב מ”אביבה אהובתי”. הוא אמנם לא קטל אך מיקם אותו בתבנית הראוייה לו: מלודרמה עשויה היטב, לא יותר לא פחות.
    מכל רשימת היוצרים בוונציה הכי מסקרן, לטעמי, הוא אלפונסו קוארון. מאז “ואת אמא שלך גם” הנפלא אני עוקב אחריו. המעבר לאמריקה לא כל כך היטיב עימו אבל מי יודע? אולי בסרטו החדש הפלא של סרטו הראשון ישוחזר.

    רוה לרון: ובכל זאת אורי קליין נתן לסרט שלושה כוכבים וחצי ב”עכבר”. מה שכן, ביקורתו חמוצה להפליא. לקליין, באופן עקבי, קשה עם סרטים המציגים בני עדות המזרח בקונטקסט עממי. זה גורם לו להרגיש לא נעים, ולכן הוא ממהר לטעון שסרטים כאלה הם “מתנשאים”. ל”לחזור” של אלמודובר, סרט בעל מבנה דרמטי ועלילתי דומה, הוא נתן חמישה כוכבים. כך שעקביות היא לא תכונתו הבולטת ביותר.
    ואני מקווה שלא התכוונת להגיד ש”ואת אמא שלך גם” הוא סרטו הראשון של אלפונסו קוארון. כי הוא לא.

  4. רז 29 יולי 2006 ב - 16:15 קישור ישיר

    הסרט המסקרן ביותר שעתיד להיות מוקרן בפסטיבל ונציה, מנקודת המבט שלי לפחות, הוא “פפריקה”. מדובר בסרט האנימציה החדש של סטושי קון, אחד השמות החמים באנימציה היפאנית היום, שמקפיד בכל יצירה חדשה שלו לעשות משהו אחר לגמרי – להיות אלפרד היצ’קוק של האנימציה בסרט הבכורה שלו (“Perfect Blue” – שארונופסקי, אגב, הוא אחד המעריצים הגדולים שלו וגם נתן לו הומאז’ קצרצר ב-“רקוויאם”), אורסון וולס של האנימציה ב-“שחקנית המילניום” (עדיין הסרט הכי טוב שלו, לטעמי), פרנק קאפרה של האנימציה ב-“סנדקי טוקיו” (שהוקרן בפסטיבל הקומיקס, קריקטורה ואנימציה בסינמטק בשנה שעברה, והופץ גם בארץ על DVD עם כתוביות בעברית) או דייויד לינץ’ של האנימציה בסדרת הטלוויזיה המופתית שלו “Paranoia Agent”.
    ל-“פפריקה”, שמבוסס על ספר של יסוטאקה צוצוי, מבכירי כותבי המדע הבדיוני של יפאן, כבר יש אתר רשמי עם טריילר מאוד מסקרן:

    http://www.sonypictures.jp/movies/paprika/index.html

    הסרט מיועד רשמית לצאת ביפאן בשנה הבאה, והיו שמועות על הפצה מוקדמת ומצומצמת בארה”ב באוקטובר הקרוב לצרכי התמודדות לאוסקר, מה שכנראה לא יקרה (וחבל. העובדה ש-“שחקנית המילניום” לא זכה אפילו למועמדות היא בבחינת פשע של ממש). אמנם לא סביר, אבל יכול להיות ש-“פפריקה” יעשה את אותו תרגיל שעשה “המסע המופלא” לפני שלוש שנים בפסטיבל ברלין ויגנוב את הפרס מתחת לאף של כל המצולמים.

    קצת פרסום עצמי לקראת סיום – ביקורות שלי על כל הסרטים האמורים:

    Perfect Blue:
    http://www.fisheye.co.il/story_102

    שחקנית המילניום:
    http://www.fisheye.co.il/story_1904

    סנדקי טוקיו:
    http://www.isf.co.il/article.asp?ref=728

    Paranoia Agent:
    http://www.isf.co.il/article.asp?ref=797

  5. רון 29 יולי 2006 ב - 17:09 קישור ישיר

    טוב לא ידעתי שהוא עשה סרטים גם לפני “ואת אמא שלך גם”. נדמה לי שזה סרטו הראשון שנחשף מחוץ לגבולות דרום אמריקה. בכל מקרה, לא התכוונתי להתחרות בידע הקולנועי שלך רווה.

  6. מיכל 29 יולי 2006 ב - 18:38 קישור ישיר

    זאת ההזדמנות שלך להכיר את “נסיכה קטנה”, סרטו האמריקאי הראשון של אלפונסו קוארון – סרט ילדים שהוא קסם קולנועי טהור. אחר כך הוא עשה גם את “ציפיות גדולות” על פי דיקנס, שלא כל כך הצליח לו, ורק אז חזר למקסיקו לעשות את “ואת אמא שלך גם”.

  7. אורי 29 יולי 2006 ב - 18:40 קישור ישיר

    אותי הכי מסקרן הסרט החדש של אלן רנה. הגאון הזה כבר בן 84 (עובדה מדהימה היא שהוא זכה באוסקר בשנת 1948!!), ואולי הוא כבר לא אוונגרדי כמו ב”אהבתיך, אהבתיך” ו”אשתקד במארינבד”, אבל מגע הקסם שלו לא נעלם גם בסרטים האחרונים שלו. הסינופסיס של הסרט הופך את המאורע למעניין אף יותר.

  8. סיני מת 29 יולי 2006 ב - 21:48 קישור ישיר

    רון, אם אתה עוקב אחרי במאי כלשהו, תמיד כדאי לבדוק את הדף שלו ב-imdb.com. במקרים רבים תגלה שהסרט הראשון שראית הוא לא הסרט הראשון שהבמאי יצר, ואולי גם שראית סרטים אחרים שלו בלי לקשר אותם לשמו.

  9. עידן 30 יולי 2006 ב - 11:14 קישור ישיר

    אני לא הייתי פוסל את כל אנשי המלך כמועמד מוביל. כמדומני הוא יוצא בארה”ב בספטמבר לאחר דחייה של שנה. מיכל, ספרו של דיקנס נקרא בעברית תקוות גדולות ולמרות שציפיות הוא תרגום מדוייק יותר של Expectations יש לקרוא לספר ולסרטים בשם שניתן להם כאן.

  10. גיא 30 יולי 2006 ב - 11:57 קישור ישיר

    אז אני מבין שלא מספיקה לך עבודת מבקר הקולנוע ועכשיו גם הפכת למבקר של חברות פירסום ושלטי חוצות?
    מאז חרם המפיצים אי אפשר יותר לסמוך עליהם – בזה אתה צודק. מצד שני, אי אפשר לסמוך יותר על מבקרים – כי הם לא מצליחים להתעלות מעל הרגשות הקטנוניים שלהם ולכתוב ביקורות אובייקטיביות, בגלל שחברת הפצה זו או אחרת העליבה אותם.
    הצופים רק מודים לאל על IMDB ועל עין הדג, כדי שנוכל לדלג בקלילות מעל מלחמת המפיצים-מבקרים.

    רוה לגיא: ביקורת אוביקטיבית? ע”ע “אוקסימורון”. וככל הידוע לי, גם את “עין הדג” מחרימים. והאם אתה יכול לבסס את הטיעון שלך? האמנם סרטים שמבקרים הוחרמו מהם זוכים לביקורת לא הוגנת?

  11. עופר ליברגל 30 יולי 2006 ב - 13:14 קישור ישיר

    לגיא:
    הביקורת על מודעת הפרסום מופיעה גם ב”עין הדג”

  12. מיכל 30 יולי 2006 ב - 19:49 קישור ישיר

    יאיר, הדרך שלך לבטל את ביקורתו הלא נלהבת של אורי קליין על “אביבה אהובתי” היא להכתיר אותו, במובלע, כגזען?
    במה זה שונה מהתבטאויות של מישהו אחר מן הזמן האחרון שלא חיבב כמה ביקורות שנכתבו על סרט מסוים ולכן החליט לגדף את המבקרים?

    רוה למיכל: צר לי, אבל זה לא חדש אצל קליין. וזה לא באמת גזענות, זו אי-נוחות-תרבותית, שבאה דווקא ממקום לכאורה נאור ורווי רגשות אשמה. ראי את ביקורותיו על “סלאח שבתי”, “סוף העולם שמאלה” ו”מסעות ג’יימס בארץ הקודש”.

  13. אורי 31 יולי 2006 ב - 13:39 קישור ישיר

    הי, יש פה עוד אורי!
    אז אני מוותר ומעכשיו שמי כאן יהיה “אורי 1”.


השאירו תגובה ל - עידן