מאמט מקריא. צילום: סינמטק ירושלים

ביום שישי הגיע דיוויד מאמט לסינמטק ירושלים כאורח פסטיבל הקולנוע. לא הייתי שם, אבל קראתי את הדיווח הבא בגיליון ״סקרין דיילי״ שיצא היום, שתיאר את המפגש של מאמט עם  הקהל. קולנוע? לא היה שם. מאמט הקריא לקהל את אחת משלוש הנובלות החדשות שהוא קיבץ בסוף השנה שעברה לספר ״שלושה סיפורי מלחמה״. הסיפור הוא ״The Handle and the Hold״ והוא מספר על שני טייסים אמריקאים שב-1948, רגע לפני הקמת מדינת ישראל, הבריחו מטוס לישראל, תוך שהם לומדים להפעיל אותו לראשונה. הסיפור, עידכן מאמט, מבוססיו על מעלליהם האמיתיים של אל שווימר ולו לנארט.

אבל רגע. קול פעמון דינדן באוזניי. אני חש דז׳ה וו. או דז׳ה-שמעתי-את-זה. בפעם הקודמת שמאמט הגיע לפסטיבל ירושלים היתה ב-2002. אז הוא הגיע לתיאטרון החאן, לשיחה עם אבי נשר (שבדיוק חזר מגלותו הלוס אנג׳לסית והתחיל לעבוד על ״סוף העולם שמאלה״), ובמהלכה הוא הקריא תסריט לסרט שטרם הופק. שם התסריט: ״רוסיה פולין״. והסיפור: אותו סיפור בדיוק. סיפורה של הטיסה שבמהלכה הבריחו שני טייסים אמריקאיים יהודיים מטוס קרב לישראל התכף-נולדת, ולמעשה מקימים את חיל האוויר הישראלי. שני ביקורים, אותו סיפור, שני פורמטים. הסרט, כידוע, מעולם לא נעשה, אז אני מניח שמאמט החליט להוציא אותו לאור בפורמט ספרותי.

מאמט הפך לאחד הלקטנים והמתעדים החרוצים של סיפורי הגבורה בדרך להקמת מדינת ישראל, כשהוא מתמקד בעיקר בפעילותם של חיילים אמריקאים-יהודיים, שהשתחררו ממלחמת העולם השניה והחליטו להתגייס לטובת ישראל. הוא מסביר את זה יפה בראיון שהוא קיים השבוע עם ישי קיצ׳לס. מאמט פשוט מלקט את האנשים והסיפורים האלה. תראו למשל את הסיפור הזה.

אז כן, דיוויד מאמט הוא שם מצוין להתהדר בו בפסטיבל, ודמות מרתקת לעשות איתה קבלת שבת. גם הגעתו בשעת מלחמה אינה צריכה להיות מובנת מאליה. הבעיה היא שאם הוא כבר בא לפסטיבל קולנוע, אז בואו נגייס אותו להתעסק בענייני קולנוע. למשל? למשל, מאמט כתב את אחד התסריטים הכי גדולים בתולדות הוליווד המודרנית: את ״גזר דין״, שהפך ב-1982 לסרט בבימויו של סידני לומט ועם פול ניומן בתפקיד הראשי. אין בית ספר לתסריטאות באמריקה שלא מלמד את התסריט הזה באופן מדוקדק (מאמט היה מועמד עליו לאוסקר). הקרנה של הסרט (כמחווה לסידני לומט, שנפטר לפני שלוש שנים) פלוס סדנת תסריטאות עם מאמט, שינתח את התסריט הזה ותסריטים אחרים שלו, זה היה יכול להיות מרתק. ומכיוון שעכשיו מה שהכי מעניין את מאמט זה הזהות הציונית והיהודית שלו, ופחות עברו כתסריטאי דגול, זה היה יכול גם לקבל ביטוי באירוע הזה: בראיון הזה שערך השנה מאמט לרגל יציאת ספרו, הוא חושף שסידני לומט היה בעצם פעיל אצ״ל, וגם הוא עזר להבריח מטוסים לישראל, במסווה של הפקת סרט קולנוע. ממש ״ארגו״ ארצישראלי (בימים ההם, ימי הארי טרומן בבית הלבן, ארצות הברית הטילה אמברגו על מכירת נשק לישראל, והאף.בי.איי עקב אחר חיילים אמריקאים יהודיים, שהוא חשד שהם מנסים להבריח נשק).

ציוץ