21 ספטמבר 2014 | 20:25 ~ 21 תגובות | תגובות פייסבוק

לייב בלוג: פרסי אופיר תשע״ד, 2014

מוני מושונוב (המנחה) ומיכאל מושונוב (המועמד) מצדיעים לקוראי ״סינמסקופ״ רגע לפני פרסי אופיר

מוני מושונוב (המנחה) ומיכאל מושונוב (המועמד) מצדיעים לקוראי ״סינמסקופ״ רגע לפני פרסי אופיר

23:30: הטקס הסתיים. אתם יכולים לדלג על כל ההקדמה עם התחזיות ולקפוץ ישר לזוכים.

ככה זה התחיל.

ברוכים הבאים ללייב בלוג מטקס פרסי אופיר 2014. השנה: חידוש. להבדיל מהשנים הקודמות, בהן הטקס שודר שעות או ימים אחרי שהוא התקיים והלייב בלוג שלי היה הדרך היחידה שלכם לדעת בזמן אמת מי זוכה, השנה סוף סוף, יש שידור חי. מ-21:00 בערוץ 10. כך שאתם יכולים לצפות בשידור, לשמוע את הבדיחות של מוני מושונוב, אבל במקביל לרפרש את הדף הזה ולכתוב כאן את תגובותיכם (הסרקסטיות? האוהדות?) לאירוע. אני במקביל לא רק אעדכן מי זכה ומה קרה לטובת אלה שלא נמצאים מול טלוויזיה, אלא אוסיף פרשנויות.

לא מעט מועמדים הערב נמצאים באולם בסטנד-ביי לדווח ל״סינמסקופ״ בוואטסאפ בלייב אם קורה משהו מעניין. היום אחרי הצהריים, למשל, נתתי למיכאל מושונוב אתגר: לשלוח לי צילום שלו ושל אבא שלו. מושונוב הבן מועמד בקטגוריית שחקן המשנה על ״ערבים רוקדים״; מושונוב האב מנחה את הטקס (בו תזכה רונית אלקבץ, ששיחקה איתו ב״חתונה מאוחרת״). התמונה הנ״ל מציגה את ביצוע המשימה. תודה, מיכאל. תתנהג יפה כשששון גבאי (ששיחק עם מושונוב האב ב״לצוד פילים״) יזכה בפרס.

השעה כעת 20:30. בחצי השעה הראשונה עד תחילת הטקס, בואו נסקור מהר מי הם המועמדים הבולטים הערב ואיפה אפשר לחפש הפתעות ורגעי מתח.

ראשית, נחזור אל מדגם חברי האקדמיה שערכתי מיד עם נעילת ההצבעה, לפני שלושה שבועות. על פי המדגם שלי, הסרט שיזכה הערב יהיה ״גט״. השחקן הראשי: מנשה נוי, ״גט״. שחקן המשנה: ששון גבאי, ״גט״. לרוב הסרט שזוכה בפרס הסרט זוכה גם בפרס הבימוי וגם בפרס העריכה. זה אומר שחמישה פסלונים כבר מובטחים ל״גט״ (בהנחה שהמדגם שלי לא שגוי, גם את זה צריך לקחת בחשבון). דאנה איבגי היא, ככל הנראה, יתכן ואולי בהחלט הזוכה הוודאית בקטגוריית שחקנית המשנה על ״את לי לילה״.

הנקודה הכי מתוחה והכי צמודה הערב, שאותה לא הצלחתי לחזות על ידי המדגם היא קטגוריית השחקנית הראשית. שם יצא לי כמעט תיקו משולש: רונית אלקבץ על ״גט״, דאנה איבגי על ״אפס ביחסי אנוש״ ולירון בן-שלוש על ״את לי לילה״. תיקו יהיה מגניב (היה תיקו כבר בשלב המועמדויות ולכן יש שש שחקניות בקטגוריה הזאת), אבל מספיק קול אחד כדי להכריע, וחשוב לדעת שמי שתזכה כאן, תעשה את זה בפער זעום. מצד אחד, נראה הגיוני שהסחף לכיוון ״גט״ ימשיך גם כאן, ורונית אלקבץ תזכה בפסלון השלישי או הרביעי שלה הערב (אני עוד לא סגור לגבי קטגוריית התסריט, תכף נגיע לזה). אבל אם אני צריך להמר, וזה הימור מוחלט, הייתי מהמר כאן דווקא על לירון בן שלוש על ״את לי לילה״.

אם אכן לירון בן-שלוש או רונית אלקבץ זוכות בקטגוריית השחקנית הראשית, אנשי ״אפס ביחסי אנוש״ צריכים להכין את עצמם לאפשרות שהם ייצאו מהטקס הזה בידיים ריקות. משונה, אפילו קצת מביך, אבל בהחלט אפשרי. עורכי העיתונים צריכים להתחיל לחפש כותרות על משקל ״אפס בפרסי אופיר״.

סיכוי מסוים לגאולה נמצא בקטגוריית התסריט. שם יש לטליה לביא סיכוי מסוים, אך קלוש, לנצח את שלומי ורונית אלקבץ. זה גם יהיה המקום של חברי האקדמיה להוכיח שהם לא סתם זורקים את כל הפרסים על סרט אחד. לפיכך, הייתי מהמר בפרס התסריט על ״אפס ביחסי אנוש״.

מצד שני, יש גם אופציה מסוימת – ואני מחבב אותה מאוד – שדאנה איבגי תזכה גם בפרס השחקנית הראשית וגם בפרס שחקנית המשנה. ככה זה באקדמיה הישראלית: או שכל הפרסים הולכים לסרט אחד, או שכל הפרסים הולכים לשחקנית אחת.

מירוץ מאוד-מאוד צמוד תמצאו גם בקטגוריית הצילום. אני הייתי משוכנע שטובי הוכשטיין זוכה בפרס הזה בלי שום תחרות בכלל, על ״מיתה טובה״. כנראה שטעיתי. לא מעט חברי אקדמיה דווקא נרתעו מהצילום המאוד מסוגנן של ״מיתה טובה״, ולכן להוכשטיין יש תחרות קשה מאוד מצד שי גולדמן על ״הגננת״ וזיו ברקוביץ על ״בורג״. רציתי להמר על הוכשטיין כזוכה, אבל אני חושב הערב שדווקא גולדמן יזכה.

עוד תחרות צמודה מאוד תמצאו בקטגוריית הסרט התיעודי. שם זה ״הנסיך הירוק״ נגד ״אדם הגון״, שתי הפקות ישראליות בינלאומיות. גם ״תקופת מבחן״ של אביגיל ספרבר נמצא שם בתחרות. אבל אני מעריך שזה בין שתי ההפקות הזרות. קשה לי להעריך מי מוביל. אהמר: ״הנסיך הירוק״. נדב שירמן, אתה בארץ? או שגם השנה תלמד על זכייתך מקריאת הבלוג?

עוד הימורים: סרט קצר – ״פריז על המים״. סרט תיעודי קצר – ״שבעת מדורי הגיהנום של הדיור הציבורי״ של דורון צברי.

היכל התרבות באשדוד, לפני שעה בדיוק. צילום: אחד המועמדים לפרס אופיר ששלח לי בוואטסאפ

היכל התרבות באשדוד, לפני שעה בדיוק. צילום: אחד המועמדים לפרס אופיר ששלח לי בוואטסאפ

 

20:40. מוזמני הטקס עדיין מסתובבים בקוקטייל בלובי. הטקס מתחיל עוד 20 דקות.

IMG-20140921-WA0005

 

 21:00. הטקס מתחיל.

מוני מושונוב: ״במקום צבע אדום, שטיח אדום. במקום כיפת ברזל, הכיפה של יהודה ברקן, שמקבל היום פרס מפעל חיים. מה שאומר שאלוהים אוהב את דנוטה״.

״האמריקאים משקיעים המון כסף בסרטי מלחמה. אצלנו משקיעים המון כסף במלחמות״.

״הסרטים הישראליים הם עלינו, על החיים שלנו. קחו למשל את ׳אפס ביחסי אנוש׳. מי מאיתנו לא היה בצבא והרגיש את השביזות. או ׳גאליס, המסע לאסטרה׳. מי מאיתנו לא יצא למסע על כוכב הלכת אסטרה?״.

מושונוב, כחלק מהמונולוג שלו, גם סיפק סקופ קולנועי קטן: ״בקולנוע הישראלי לשחקן יש יותר השפעה מאשר לשחקנים בהוליווד. למשל, כשבראבא קיבל את התסריט ל׳זינוק בעליה׳ הוא ראה שהוא אמור לגלם פרוקטולוג. הוא הציע להם שעדיף שהדמות שלו תהיה מנתח פלסטי. והם הסכימו. וכך במקום להתעסק ם ישבנים הוא התעסק עם שדיים״.

והבדיחה הכי טובה של הערב: ״לפני שבועיים התקיים יום הקולנוע הישראלי, שבו כרטיס לסרט עלה עשרה שקלים, ופופקורן עלה 45 שקלים״.

אושרי כהן ומלי לוי עם הפרס לשחקן משנה:

פרס שחקן משנה:

הזוכה: ששון גבאי, ״גט״

אורי פפר ושירה האס מ״פרינסס״ עם הפרס לשחקנית משנה.

שחקנית משנה:

הזוכה: דאנה איבגי, ״את לי לילה״

דאנה מודה לאסף קורמן, במאי הסרט: ״איזה כיף לזכות בסרט של החבר הכי טוב שלי מכיתה ח׳״.

מיכאל הנגבי מ״התאבדות״ עם פרס העריכה.

והזוכה:

עריכה: ״אפס ביחסי אנוש״, אריק להב ליבוביץ

אפשר לנשום לרווחה, ״אפס ביחסי אנוש״ לא ייצא בידיים ריקות מהטקס. אבל רגע: בדרך כללל יש התאמה בין פרס העריכה ופרס הסרט. האם יש סיכוי ש״אפס ביחסי אנוש״ בכל זאת כן יזכה?

אוולין הגואל וששון גבאי מ״גט״ עם פרס התסריט. מתח: ״גט״ או ״אפס״?

 תסריט: טליה לביא, ״אפס ביחסי אנוש״

יש! בראבו! אבל רגע: ״אפס ביחסי אנוש״ מוביל כרגע. יש בי צד מסוים שרוצה שהוא זה שיזכה הערב, אבל מה יהיה עם המדגם שלי?

הטקס עובר עכשיו לתוכנית אמנותית: קטע על קולנוע מאת חנוך לוין.

סיכום ביניים: את הערב מלווה התזמורת האנדלוסית, וזה נשמע נפלא. בעיקר עם הפסקול הצועני של ״אפס ביחסי אנוש״. למוני מושונוב היו כמה בדיחות מצחיקות במונולג הפתיחה, וכמה רפליקות מגושמות.

כל הקטע עם חנוך לוין יהיה גלוי מחר למי שיציץ בנתוני הרייטינג. זה הרגע שבו הטקס מאבד את כל צופיו. אני מת על חנוך לוין, אבל זה לא עובד בקונטקסט של הטקס הזה. הורג את הקצב.

טוב, מי שערך את הטקס פישל כאן. מהנפילה הנוראית של חנוך לוין ישר לתוך הפסקת פרסומות? מעט הצופים שנשארו ברחו עכשיו לגמרי.

בינתיים, מצב המירוץ הוא כזה: ״אפס ביחסי אנוש״ עם שני פרסים מאוד משמעותיים – עריכה ותסריט. ״גט״ עם פרס אחד – שחקן משנה. ידו של ״גט״ כרגע על התחתונה. האם התחזיות היו שגויות?

21:44. איתמר רוטשילד ונעמי לבוב מ״יונה״ עם פרס הצילום.

הכרזת המועמדות של נדב הקסלמן על ״לוויה בצהריים״, מניבה תשואות רמות כולל משרוקיות.

צילום: טובי הוכשטיין, ״מיתה טובה״

אפרופו מיתה: טובי צילם את ״מותה של רקדנית דיסקו״ שכתבתי לפני המון שנים. ״מיתה טובה״ הוא הפיצ׳ר הישראלי השני שהוא מצלם אחרי ״ללכת על המים״, אבל המון פרסומות שאתם רואים, הוא צילם.

וכאן אני גוער בעצמי שלא הלכתי עם תחושותי הפנימיות. הרגשתי שהוכשטיין יזכה, אבל האמון שלי התערער בגלל שיחות עם חברי אקדמיה.

גם בהובלה מחדשות 10 לשידור הטקס וגם עכשיו בדבריו של מושונוב מפיקי הטקס חוזרים שוב ושוב שהטקס הזה יקבע מי יהיה הסרט שייצג את ישראל באוסקר. כמה שנים אני כבר מדבר על זה? כשזה הפרס, על זה התחרות. לא משנה מה אנשי האקדמיה הישראלית לקולנוע חושבים לעצמם, בתקשורת ובהפקת הטקס ובערוץ המשדר זה האירוע לקביעת נציג ישראל לאוסקר. זה קדם האירוויזיון. וזה נורא מביך. הדרך היחידה לטפל בזה היא להפריד את שני העניינים זה מזה.

עכשיו מתנגן סרטון ארוך-ארוך-ארוך המציג את הסרטים המועמדים ואת יוצריהם, ואיתו מתחוורת האמת: יש סרט שישי מועמד שאף אחד לא מדבר עליו: ״מי אתה באמת״ של דני מנקין.

תמרה קלינגון נלי תגר מ״אפס ביחסי אנוש״ עם פרס הסרט הקצר.

הסרט העלילתי הקצר: ״פריז על המים״, במאית: הדס אילון

זה סרט תואר שני של הדס אילון בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. אילון זכתה לפני כמה חודשים במדלית הכסף בפרסי האוסקר לסרטי סטודנטים בקטגוריית הסרט הזר.

הובלה יפה לפרס. קלינגון ותגר מזכירות ש״אפס ביחסי אנוש״ התחיל כסרט קצר, כך שהזוכה הערב הוא בעצם זוכה פרס הסרט הטוב של 2018. חמוד.

ועכשיו לימור לבנת נואמת. היא מספקת מידע שבדרך כלל לא נמסר: ביום הקולנוע הישראלי נמכרו 120,000 כרטיסים, שהם פי ארבע יותר מיום רגיל.

חשוב לי שזה יהיה ברור, שזו לא אמירה פוליטית: אבל כל עוד יעלו פוליטיקאים, ראשי עיר, נדבנים וספונסרים על הבמה בטקס הזה, אין לו באמת סיכוי להיות טוב. מישהו צריך לנתק את הטקס מנותני החסות שלו. שימו כתוביות, שימו אנימציות, שקופיות חסות, אבל אנא – על הבמה, רק אנשי קולנוע.

מה שכן, לפחות גייסו אותה לא רק לנאום אלא להגיש פרס. היא זו שמעניקה ליהודה את הפרס על מפעל חיים.

בימים האחרונים נשמעו קולות המוחים על הענקת הפרס ליהודה ברקן. איזו שטות. בתחילת שנות השבעים, יהודה ברקן היה כוכב הקולנוע הכי גדול שהיה כאן. ״כץ וקרסו״, ״חגיגה בסנוקר״, ״צ׳רלי וחצי״, ״לופו״ ו״לופו בניו יורק״. אפילו סרטי המתיחות הראשונים – ואני אומר את זה בתור בן העשר שלא החמיץ אותם – היו קורעים מצחוק. על זה לבד מגיע לו פרס מפעל חיים.

יהודה ברקן עושה כבוד למנחם גולן, שנפטר לפני כמה שבועות, שראה אותו בלהקת פיקוד דיזנגוף כשהיה בן 24 עושה מערכון בשם לופו. גולן בא אליו ואמר לו ״מזה נעשה סרט״.

את הפסקת הפרסומות השניה אקדיש לרגע של קורת רוח מעיון באנליטיקס בזמן אמת. כבר חודשיים שאני תחת כנפי ״מאקו״, שמזרימים לבלוג שלי הרבה קוראים. אבל הערב, הקוראים הקבועים של הבלוג נמצאים כאן בהמוניהם, והם גבוהים ממספר מקוראי ״מאקו״. תודה על האמון המתמשך ועל הביקורים החוזרים. עכשיו מחכה שהטקס יתחדש ואולי עכשיו סוף סוף גם יחלקו קצת פרסים.

האמת, אני במתח כרגע. מי יזכה? מישהו יודע?

מייק בורשטיין מעניק פרס מיוחד על הישגים מקצועיים למקליט אלי ירקוני, שעבד על סטים מאז ״סלאח שבתי״ ועד ״סוף העולם שמאלה״.

בואו ננצל את הרגע המאוד משמעמם הזה ונדבר רגע על האולם. הזכייה של אלי ירקוני, למשל, לא היתה מפתיעה. אז למה הושיבו אותו באמצע השורה באמצע האולם ולא בשורה הראשונה? למה אילצו אותו לדדות חצי שורה ולרדת במדרגות, גם טרחה לו וגם זמן אוויר מת בשידור. ואם אתם מצלמים את הקהל, שימו על הקהל תאורה מלאה, ולא אור כחול.

ועכשיו – שהאל הטוב יעזור לי – עוד קטע מתוך ״הו אליאס אליאס״, תוכנית מערכוני חנוך לוין. הטקס הזה בנוי מאוסף אינסופי של אנטי-דרמה. לפני בערך שעה נוצר מתח אדיר: ״אפס ביחסי אנוש״ זכה בשני פרסים ופתאום התחרות נהייתה לא צפויה. הזכיות לא ברורות מאחיהן. אבל כבר שעה שאנחנו רואים מערכוני פרוסטטה ושתן של חנוך לוין, לימור לבנת ופרסי מפעל חיים. בלתי נסבל.

אגב, בזמן הפרסומות הוענק פרס הליהוק לאורית אזולאי על ״אפס ביחסי אנוש״. 3:1!

ליהוק: אורית אזולאי, ״אפס ביחסי אנוש״

עוד פרס שחולק בהפסקת הפרסומות היה לעיצוב הפסקול.

עיצוב פסקול: אביב אלדמע, ״מיתה טובה״.

המפיקה טליה קליינהנדלר והבמאי רני בלייר עם פרס הסרט התיעודי הקצר.

הסרט התיעודי הקצר: ״כופר נפש״, בימוי: קרן שעיו.

שימו לב לשליטה הנשית בפרסים. פרס הסרט העלילתי הקצר, פרס הסרט התיעודי הקצר, ליהוק, תסריט.

איתן אבן, יו״ר האקדמיה, נואם.

ועכשיו מונטאז׳ לזכר אלו שנפטרו השנה. אריק איינשטיין, מנחם גולן, דידי גולדשטיין (מפיק), דן הרדן (במאי), מנחם זילברמן, חנה מרון (הסצינה של חנה מרון היא מתוך ״דודה קלרה״ של אברהם הפנר), חנה ריבר, מני פאר, מילק קנבל, ספי ריבלין, רחל שור, אברהם הפנר (כל הכבוד שהספיקו להכניס גם את הפנר, כולל קטע שלו זוכה בפרס מפעל חיים בפרסי אופיר 2004), אסי דיין. רגע של גאווה: הראיונות של מנחם גולן ואסי דיין בקליפ הזה היו מתוך הסדרה ״עיניים גדולות, סיפורו של הקולנוע הישראלי״ של ערוץ 1, שאני שותף ליצירתה ושנמצאת עכשיו בעריכה ותעלה כנראה מתישהו ב-2015.

ועכשיו בועז שרעבי מזייף כהוגן את ״תני לי יד״ מתוך ״מאחורי הסורגים״, כי הדבר הכי מתבקש בטקס פרסי אופיר 2014 הוא לעשות כבוד לסרט מ-1984. כנראה שיש שם בעיית סאונד ומוניטורים חמורה על הבמה כי כל הקשר בין הלהקה ובין הזמר הוא אקראי לחלוטין.

בואו נדבר על עריכה. מקטע נטול אנרגיה, עוברים לקטע עם דרמה. לעבור מנאום היו״ר לעשר דקות של הספדים זה מוות בשידור חי.

ושוב, בהובלה לפרסומות אומר הקריין: ״מי הסרט שיישלח השנה לאוסקר האמריקאי?״. זה כל עניין הטקס הזה. בושה וביזיון. כל עוד זה העניין, לא צריך אקדמיה ולא צריך טקס.

השעה עכשיו 22:50. חצי השעה הראשונה היתה סבירה. כמה בדיחות חביבות, וכמה פרסים מותחים. ומאז אנחנו כבר כמעט שעה וחצי של כלום.

תמיד מעצבן אותי כשב״יס״ משדרים שידור חי מלא בלילה ואז למחרת שידור ״ערוך ומתורגם״. מה לא הייתי נותן בשביל שידור ערוך ומתורגם של טקס פרסי אופיר.

חזרנו מהפרסומות הישר אל אמצע קטגוריית הסרט התיעודי. עושים כבוד.

סרט תיעודי: ״הנסיך הירוק״, במאי: נדב שירמן.

שירמן!

זו הפעם השניה שנדב שירמן יושב בגרמניה וקורא כאן בבלוג שהוא זכה בפרס אופיר. זה קרה גם עם ״מרגל השמפניה״. ברכות, נדב. תודה שאתה כאן. נאום?

יעל אבקסיס, ילידת אשדוד, וד״ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד. עושים כבוד לעיר.

פרס השחקנית. הקטגוריה הכי צמודה הערב. שש מועמדות.

שחקנית: דאנה איבגי, ״אפס ביחסי אנוש״

2:0 לדאנה איבגי! איזה רגע יפה.

כמו שכתבתי לפני כמה שבועות: השאלה בפרס אופיר השנה אינה האם דאנה איבגי תזכה בפרס, אלא בכמה פרסים היא תזכה. אז הנה, שניים.

והנה מקבץ פרסים שחולקו בזמן הפרסומות, כי לאף אחד לא אכפת בערוץ 10 ובאקדמיה מקולנוענים פעילים, רק מהמתים ומהפוליטיקאים. מביך.

מוזיקה: רן בגנו, ״אפס ביחסי אנוש״

עיצוב: אלי אביבי, ״יונה״

איפור: ״מיתה טובה״

תלבושות: ״יונה״

האם ״גט״ הוא ה״12 שנים של עבדות״ של השנה?

אסי לוי מ״הקפות״ עם פרס השחקן. המדגם שלי אומר מנשה נוי. האם המדגם צודק?

שחקן: זאב רווח, ״מיתה טובה״

המדגם שלי קורס.

רגע של נחת: זאב רווח ויהודה ברקן מקבלים פרסים באותו טקס. לפני שלושה שבועות שאלתי האם זאב רווח הפך לקמע של הקולנוע הישראלי. ובכן, כן.

זאב רווח נואם ללא נייר, מדבר באריכות, אבל אלה מהרגעים הכי יפים בטקס עד עכשיו. כשיש אדם עם כריזמה על המסך, רוצים ממנו עוד.

אילן דר ולבנה פינקלשטיין מ״מיתה טובה״ עם פרס הבימוי. אוקיי, מתח אמיתי. טליה או האלקבצים?

על המסך מופיעה הכותרת ״פרס הבמאי״. רגע, יש שלוש במאיות מועמדות, מה פתאום פרס הבמאי? למה לא פרס הבימוי?

בימוי: טליה לביא, ״אפס ביחסי אנוש״

טוב, וואו. רגשות מעורבים. אני במחנה טליה, אבל כמובן רוצה להיות זה שאמר ״אמרתי לכם״, וכאן אני לא יכול להגיד. אני הולך להביא את הכובע לארוחת ערב.

משה איבגי ויו״ר מפעל הפיס עם פרס הסרט. פרט טריוויה: הסרט שמפעל הפיס תמכו בו בסכום הכי גבוה השנה היה ״גט״.

הסרט: ״גט״.

טוב, המדגם עבד. הכובע נשאר בצד (אבל כבר בושל). נשימת רווחה קטנונית מצידי. אבל היתה כאן גם חלוקה יפה ולא אופיינית לפרסי אופיר בין כמה וכמה סרטים. האקדמיה הכי אהבה את ״אפס ביחסי אנוש״, אבל חושבת ש״גט״ הוא סרט חשוב יותר. או משהו כזה.

סיכום: ״גט״ עם שני פרסים. ״אפס ביחסי אנוש״ עם ששה פרסים. זה ממש ״כוח משיכה״ מול ״12 שנים של עבדות״ באוסקרים השנה.

״מיתה טובה״ עם ארבעה פרסים. ״יונה״ עם שני פרסים. ״את לי לילה״ עם פרס אחד. ודאנה איבגי עם שני פרסים.

לסיכום העונה:

אז נראה ש״אפס ביחסי אנוש״ היה הסרט שחברי האקדמיה הכי אהבו והעריכו השנה – את התסריט, הבימוי, המשחק, המוזיקה, העריכה, הליהוק. אבל הסרט הכי טוב ניתן ל״גט״. איך זה קרה? שלוש אופציות. א) אני מוכן לתת לחברי האקדמיה ליהנות מהספק הסבר שהם באמת אהבו את שני הסרטים. אני מבין את זה. אני בהחלט חש ככה. אני אוהב את ״גט״ ואת ״אפס ביחסי אנוש״ כמעט אותו דבר, ואם הייתי חבר אקדמיה הייתי מאוד מתלבט למי מהם להצביע. זו תשובה טובה. אבל שתי האופציות הבאות מייצגות את הקלקול בתחרות. ב) סרטים שכבר הצליחו בקופות לא זוכים בפרס אופיר. אני חוזר ואומר את זה. הסטטיסטיקה חד משמעית. למעט שלושה מקרים, בפרס אופיר זוכה תמיד הסרט שעדיין לא הופץ. האקדמיה, כאיש אחד, אומרת לעצמה ״אפס ביחסי אנוש״? הוא את שלו כבר קיבל בואו נעזור לקדם סרט אחר, שיהפוך ללהיט בזכותנו. הדרך לתקן את זה: לדאוג שכל הסרטים כבר הופצו מסחרית ביום פתיחת ההצבעה. ג) לאורך כל הטקס דיברו על הסרט שייסע לאוסקרים. זה בעצם הפרס האמיתי של האירוע הזה. והוא הופך בעצם לשאלה שאותה שואלים את עצמם חברי האקדמיה. לא ״מהו הסרט הטוב ביותר״ (שזה, בוודאות, ״אפס ביחסי אנוש״ לדעתם), אלא ״מהו הסרט שאני רוצה שייצג אותי באוסקר?״. השנה, נראה לי, אם היו שתי קטגוריות נפרדות, אחת לבחירת הסרט הטוב ביותר והשנייה לבחירת הנציג לאוסקרים, היינו מקבלים פיצול. ״גט״ היה נוסע לאוסקרים, אבל ״אפס״ היה זוכה בפרס הגדול. פרסי האקדמיה צריכים לעסוק אך ורק במהו הסרט הישראלי הטוב ביותר השנה, על פי חברי התעשיה עצמה. הדרך לתקן: שתי הצבעות נפרדות. פרס הסרט הטוב הוא בדיוק הזה, הפרס לסרט הטוב. והצבעה נפרדת (אם או בלי קשר לטקס עצמו) לבחירת נציג ישראל לאוסקרים.

והשאלה הבאה שכולם יישאלו:

האם יש ל״גט״ סיכוי באוסקר הזר באמריקה? לדעתי, כן. אבל אני חייב לסייג. הוא כרגע לא נמצא על הרדאר של אף אחד בהוליווד. יש בזה יתרונות וחסרונות. אז כרגע, אף אחד לא מגדיר אותו מועמד אפשרי (קנדה ופולין הן כרגע המדינות הכי חזקות במירוץ השנה). מצד שני, נדמה לי ש״גט״ מצליח להפתיע כל מי שרואה אותו. הוא באמת סרט יוצא דופן בעוצמתו. אז אני חושב שלעוצמה הזאת תהיה השפעה על צוותי השיפוט בדרך אל האוסקר. אני מוכן להמר שהוא יהיה בתשיעייה. מעבר לזה? אני כבר פחות משוכנע. אבל נראה לי שהוא יזכה לתשואות.

הגעתם עד לפה? ברכות. סיימנו. תודה.

נושאים: בשוטף

21 תגובות ל - “לייב בלוג: פרסי אופיר תשע״ד, 2014”

  1. נדב שירמן 21 ספטמבר 2014 ב - 20:54 קישור ישיר

    בגרמניה כעת, מאחל בהצלחה לכל המועמדים.

    • הילה מדליה 22 ספטמבר 2014 ב - 4:14 קישור ישיר

      מזל טוב נדב!!!!

  2. נדב שירמן 21 ספטמבר 2014 ב - 20:54 קישור ישיר

    באירופה כעת, מאחל בהצלחה לכל המועמדים.

  3. איתן 21 ספטמבר 2014 ב - 21:05 קישור ישיר

    את ההימורים שלי פרסמתי בבלוג שלי עם הכרזת המועמדויות, לפני יותר מחודש. לפני התחלת הטקס, הנה הן שוב:

    אני מהמר ש”גט” יזכה בפרסי הסרט, בימוי, שחקן ראשי, שחקן משנה, תסריט, עריכה, ליהוק, מוסיקה, איפור, ופסקול (בסה”כ 10 פרסים)
    “את לי לילה” ייקח את 2 פרסי המשחק הנשיים.
    “בורג” ייקח את פרסי הצילום והעיצוב האמנותי.
    “פרחים מהמדבר” ייקח פרס על תלבושות.
    “הנסיך הירוק” ייקח את פרס הדוקו. דורון צברי את הדוקו הקצר. ו”פריס על המים” את העלילתי הקצר (סרט נפלא, אגב)

  4. יענקל 21 ספטמבר 2014 ב - 21:10 קישור ישיר

    לו אני יוסף סידר הייתי מתעצבן מה״בדיחה״ על המקום השני שילשין לאקדמיה האמריקאית.

  5. איתן 21 ספטמבר 2014 ב - 21:39 קישור ישיר

    לא רק בשביל ההימורים שלי (עד עכשיו צדקתי בשניים מתוך 4). אני לגמרי בעד “גט”. ואני בחששות עכשיו…

  6. ליאון 21 ספטמבר 2014 ב - 22:02 קישור ישיר

    לכלהחוששים והמפקפקים.

    הזוכה הגדול של הערב עתיד להיות אפס.
    גט וכמו שמגיע לו, יצא בקטגורית הסרט והבימוי בכלטם, נאדה..

  7. arik 21 ספטמבר 2014 ב - 22:07 קישור ישיר

    אז לכל החוששים והמפקפקים הסירו דאגה.

    הזוכה הגדול של הערב עתיד להיות אפס.
    גט וכמו שמגיע לו, יצא בקטגורית הסרט והבימוי בכלטם, נאדה..

  8. איתן 21 ספטמבר 2014 ב - 22:24 קישור ישיר

    כשחזרו מהפרסומות בדיוק מישהי ברחה מהבמה עם פסלון. חולק איזשהו פרס בהפסקה? ולמה הפרס הלא מעניין הזה עכשיו, עם מייק בורשטיין, לא חולק בהפסקה?

    • אורי3 21 ספטמבר 2014 ב - 22:26 קישור ישיר

      חילקו את פרס הליהוק לאפס ביחסי אנוש וסאונד למיתה טובה

  9. אורי3 21 ספטמבר 2014 ב - 22:24 קישור ישיר

    כרגיל חילקו פרסים בזמן הפרסומות, פשוט מעצבן.

  10. יניב 21 ספטמבר 2014 ב - 22:38 קישור ישיר

    מישהו יכול להסביר מה הייתה פשר האמירה של מוני מושונוב בהתחלה, על זה שהוא מברך על כך שהאקדמיה לא העמידה את ״ערבים רוקדים״ בגלל המסר השמאלני?
    זה היה ציני? או שלא הבנתי אותו? או שהוא אמר את השטות של החיים?

  11. צופה מאוכזב 21 ספטמבר 2014 ב - 22:40 קישור ישיר

    באיזו שנה אנחנו??? מזה הטקס המשמים הזה??? מי כותב את הטקסט הארכאי הזה??? למה בוחרים במופע תיאטרון לככב על במה עלובה שמעוצבת באופן חסר טעם??? די עורו חברי אקדמיה והשפיעו לא יכול להיות שאותה חברת הפקה תשחזר את אותה העבודה באופן כל כך מדיוק כאילו השנים לא עברו. שנה כזו נפלאה של קולנוע משובח זכתה לייצוג טלוויזיוני נחות!

  12. איתן 21 ספטמבר 2014 ב - 22:47 קישור ישיר

    טוב, בקיצור, טקס פרסי האופיר הזה הוא בעצם ערב שירה בציבור. את הפרסים מחלקים בהפסקה, במדרגות.

  13. איתן 21 ספטמבר 2014 ב - 22:54 קישור ישיר

    אז האירוניה תהיה שמי לא יזכה היום יגיע לאמריקה. ויגיע למועמדות לאוסקר. ויזכה באוסקר… אבל הפרס יחולק בהפסקת הפרסומות. אף אחד בעולם לא יזכה לראות את זה.

  14. איתן 21 ספטמבר 2014 ב - 23:09 קישור ישיר

    לא, יאיר. “גט” הוא לא “12 שנים של עבדות”. “גט” הוא “הדקדוק הפנימי”. הוא עובר כאן השפלה. אפילו מנשה נוי לא זכה (אם כי זאב רווח שחקן נפלא בזכות עצמו).

  15. arik 21 ספטמבר 2014 ב - 23:36 קישור ישיר

    1. אני אוכל כובע, מה זה אוכל, בולע!

    2. אחד הביזיונות הגדולים של האקדמיה, שחבריה שרובם עוברים את גיל ,60 נהיו פתאום מומחי אוסקר והם בחרו סרט שנראה להם יותר “מתאים” בגלל שאפס בזיכרון המטומטם שלהם איזה היה סרט אירני שהתחיל עם גט וזה הספיק להם.

    3. וכל מבקרי הקולנוע המומחים לתחומם שטרחו וטורחים להסביר לנו שגט הוא יותר מסתם פפמפלט על מסורבות גט, מקווה שהם שמעו את נאומה של אלקבץ.

    4. והימור על כובע נוסף. גט לא יהיה בחמישיות.

    5. ודעתי האישית אם היא לא הובנה מבין השורות עד כה. גט הוא סתם סרט משמים ומשעמם לרוב ןלפרקים מביך ואני מזמין את כל המשבחים לצפות בו בעוד שנה ולשאול את עצמם איפה טעינו.

  16. Spartak 21 ספטמבר 2014 ב - 23:42 קישור ישיר

    בין הניצחונות של “כוח המשיכה” על “12 שנות עבדות” לבין ניצחונות של “אפס ביחיסי אנוש” על “גט” יש הבדל משמעותי. חלק גדול מהפרסים של “כוח משיכה” היו פרסים טכניים של”12 שנות עבדות” לא היו סיוכיי לקבל… כאשר עם “אפס ביחסי אנוש” זה ניצחון על גבי ניצחון בכל אחת ואחת מהקטגוריות.

  17. חגי 23 ספטמבר 2014 ב - 11:39 קישור ישיר

    תיקון לפרט הטריוויה שכתבת:
    ” פרט טריוויה: הסרט שמפעל הפיס תמכו בו בסכום הכי גבוה השנה היה ״גט״”.
    יש לך טעות. הסרט שקיבל את התמיכה הגבוהה ביותר השנה ממפעל הפיס הוא “עלים אדומים”


השאירו תגובה