רוצים לראות את ״גט״ עם ששון גבאי? הנה הוא.
ענת וקסמן בלבוש ג׳ון מקליין ב״גט״ של איילת מנחמי ונירית ירון
אמש, בתום תחרות מאוד צמודה ומותחת, זכה ״גט״ בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר. ״גט״ עלה בסוף השבוע לבתי הקולנוע וכדאי לכם לצפות בו (הנה הביקורת שלי עליו). אבל רגע, כשאומרים לי ״גט״ אני חושב קודם כל דווקא על סרט אחר, שגם הוא עם ששון גבאי, וגם הוא וגם הוא עוסק באשה עגונה שמנהלת קרב עם בעלה שמסרב לתת לה גט. אבל ״גט״ הזה שאני חושב עליו הוא מ-1992. וביימה אותו איילת מנחמי. זהו הסיפור השלישי מתוך ״סיפורי תל אביב״, סרט האנתולוגיה שיצרו נירית ירון ואיילת מנחמי בהפקת אהוד בלייברג ויצחק גינזברג. התוכנית המקורית היתה שאיילת מנחמי תביים סרט אחד (״שרונה מותק״), נירית ירון תביים סרט שני (״מבצע חתול״) ושחר סגל יביים את הסרט השלישי עם בראבא בתפקיד הראשי. אבל סגל פרש, וירון ומנחמי היו צריכות לארגן מהר סיפור שלישי. הן בחרו את מגדל שלום כלוקיישן ותפרו סביבו סיפור שלם, שמריץ את הדמויות מהבאולינג במרתף דרך מוזיאון השעווה והמאירלנד (מעין לונה פארק קטן בקומת הביניים) ועד לקומת התצפית על הגג. בסרט, מזהה תקווה השוטרת (ענת וקסמן) את בעלה שברח ומסרב לתת לה גט והיא שולפת אקדח ומחליטה לקחת את החוק לידיה. לכל אורך ״גט״ של האחים אלקבץ ייחלתי לרגע שבו ויויאן אמסלם תשלוף אקדח.
לדעתי, ״גט״ של מנחמי וירון הוא סרט יותר פמיניסטי מאשר גת של אלקבץ ואלקבץ. תקווה היא דמות נואשת לא פחות מוויויאן אמסלם, אבל היא לא מוכנה לאכול את השיט של בעלה. פעולתה קיצונית, ובהחלט בלתי חוקית, אבל היא משיבה מלחמה ולא סתם יושבת בפאסיביות.
שאלתי את מנחמי, למה אי אפשר לראות את סרטה הקצר ברשת, בייחוד עכשיו כשיש ״גט״ חדש בשכונה. כמה שעות אחר כך, הסרט היה באוויר, והנה הוא לפניכם.
עכשיו אפשר לראות את ״גט״ מ-1992 ממש כאן. 40 דקות. מת לחיות, עם רפונזל המגדלית העגונה: ענת וקסמן משתלטת על מגדל. היא תקווה, המגדל שלום. ביימה: איילת מנחמי. תסריט: נירית ירון. צילום: אמנון זלאייט. רוצו.
אגב, עלילת ״גט״ של האחים אלקבץ מתרחשת אחרי עלילת ״שבעה״, והיא התרחשה בזמן מלחמת המפרץ, 1991. אז יש סיכוי ש״גט״ מתרחש ב-1992, ממש במקביל ל״גט״ התל אביבי.
כל סרט עם ששון גבאי מעלה את הסרט
מעל ומעבר
שחקן ענק
סיפור מעניין. ״גט״ מתוך ״סיפורי תל אביב״ הוא בעיניי המוצלח מבין שלושת הסיפורים, ואגב עליו (בניגוד לאלקבץ) זכתה ענת וקסמן בפרס האוסקר הישראלי לשחקנית הראשית.
טריוויה מעניינת, דווקא הסרט שאולתר בלית ברירה היה השליש המוצלח באנתולוגיה (גם ״מבצע חתול״ היה יפה למיטב זכרוני).
אגב, בנוסף לתקווה ולשלום יש גם את המנשה החדש שהוא פרוספר – פריחה ושגשוג בלעז.
היי בלי ועם קשר אולי אפשר לבקש ממנחמי שתעשה אותו דבר ל״ עורבים״ איד הסרטים הכי טובים שנעשו כאן?