15 אוגוסט 2006 | 05:36 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

שפה פרטית

אני מניח שלא מעט כותבים יתחילו עכשיו לחפש ציטוטים “טרגיים” ו”נבואיים” בספריו של דויד גרוסמן, ואני מניח שמהר מאוד זה יהיה מאוס מאוד. אבל הנה, בזכות indie מהתגובות אתמול, ציטוט באמת קורע לב:

“…פעם חשבתי ללמד את הבן שלי שפה פרטית. לבודד אותו בכוונה תחילה מהעולם המְדַבֵּר ולשקר לו מלידה, כך שיאמין אך ורק לשפה שאני אתן לו. ושהיא תהיה שפה חומלת. אני מתכוון – ללכת אתו יד ביד ולקרוא לכל מה שהוא רואה בשמות שיחסכו ממנו את כאבי הלב. שהוא לא יוכל בכלל להבין שיש למשל מלחמה, ושאנשים הורגים, ושהאדום הזה הוא דם. רעיון קצת שחוּק, אני יודע, אבל אהבתי לדמות איך הוא חוצה את החיים בחיוך תם ובוטח, הילד המואר הראשון”.
(דויד גרוסמן, “שתהיי לי הסכין”, עמ’ 15)

============

ומכאן, שינוי אווירה חד.

============

ג.ג, מפיצי וורנר בארץ, משחקים משחק מעצבן עם עניין הקרנות העיתונאים. לכאורה הם כבר לא מחרימים מבקרים, בפועל – ככל שהאולפן מאפשר להם – הם עושים מניפולציות. ללכת עם (הקרנה) אבל להרגיש בלי. היום ב-19:30 יוקרן למבקרים הסרט “הבית באגם”, שיוצא למסכים מחרתיים. התזמון אינו מקרי: כל עיתוני סוף השבוע כבר סגורים, כך שמי שלא ראה את הסרט בנסיבות אחרות לא יכול היה לכתוב עליו. למעשה זו הקרנת מבקרי אינטרנט, הם היחידים שיוכלו לעשות בה שימוש אקטואלי.
האמת, כשזה מגיע ל”הבית באגם” – האיחוד החלוטין מיותר של סנדרה בולוק וקיאנו ריבס (הוא הרי לא רצה להתאחד איתה ל”ספיד 2″, למה שעכשיו נחשוב שמדובר בזיווג שיש מאחוריו ניצוץ של כימיה או רגש) – הרתיעה מהצגת הסרט למבקרים לחלוטין מובנת: מדובר בסרט איום ונורא. כמה איום? נגיד ככה: הוא אמור להיות רימייק לסרט הקוריאני “הים”, אבל נראה יותר כמו שכפול דהוי ל”עיר של מלאכים”, שהיה רימייק (מרגש, בעיני) ל”מלאכים בשמי ברלין”. כמה איום? זה סרט שאפילו העריכה המוזיקלית שלו מחרידה. זה סרט שבפסקול שלו מתנגנן שיר של האילז, אחת הלהקות האהובות עלי, אבל באחד השירים הגרועים ביותר שלה. זה סרט בו לא נעשתה אף החלטה אמנותית מתקבלת על הדעת.
ואם הרעיון שלו – על שני אנשים שמרגישים שהגורל מחבר ביניהם, בשעה שחוקי הפיזיקה מפרידים ביניהם – נשמע לכם מוצלח, הנה רעיון: במקום ללכת לצפות בו, קחו בדי.וי.די את “הנאהבים מחוג הקוטב הצפוני”, סרט עם כמה רעיונות דומים (בלי הטוויסט העל טבעי), אבל שכתוב ומבוים – על ידי הבמאי הספרדי/בסקי חוליו מדם – ביד מופתית ורבת חוכמה ועומק.

=============

ועוד סרט שעולה השבוע ללא הקרנות לעיתונאים: “שיחות עם אשה אחרת”, סרט עצמאי קטן, המתרח ברובו בחדר מלון בין שני אנשים. אבל היעדרה של הקרנת המבקרים אינה הדבר הכי אווילי בסיפור: הסרט יוקרן בקולנוע דיזנגוף מדי.וי.די. אווילי: הוא כבר הוקרן מול מבקרים ובפילם בפסטיבל ירושלים. קולגה של המדור, שראה את הסרט מוקרן שם מדווח שמדובר בהקרנה באיכות נמוכה. אין שום הגיון ללכת לקולנוע לראות סרט מוקרן בדי.וי.די (אני כותב בפעם האלף: די.וי.די הוא פורמט ביתי, בעל רזולוציה נמוכה שנראה רע כשהוא מוגדלת למסך קולנוע). הסרט, אני שומע, ייצא בדי.וי.די מתורגם לעברית תוך שבועות ספורים. חסרי הסבלנות יכולים להשאיל אותו כבר היום בעותק די.וי.די מצוין (וחוקי לחלוטין) תוצרת תאילנד באוזן השלישית. דווקא כדאי, סרט לא רע.

============

אפרופו האוזן: השבוע התחילו שם הקרנות הסרט התיעודי הישראלי “בחברתו של חתול מת”, שזכה בציון לשבח בפסטיבל ירושלים. למרות שזה אינו הסגנון התיעודי המועדף עלי – הוא קצת מזוהם מדי, מחוספס מדי ומותיר מעט מדי מקום לחסד – הערכתי מאוד את המחויבות האנושית והתיעודית של הסרט. הוא מצליח ללכוד רגעים די מופלאים ואינטימיים בשגרת לילם של חבורת הומלסים שיכורים בגן בדרום תל אביב. כמו יקום מקביל המתנהל מתחת לאפנו באשמורת אחרונה. כתבתי על הסרט כמה מילים גם כאן.

============

תגידו יפה שלום לענת זהר, שנראה שירשה מאיתי שטרן את מדור שוברי הקופות של נרג’. הי ענת, ברוכה הבאה לקהילת הקולנוע שלנו. מהמקום בו את מקבלת את המדור את יכולה רק לעלות. לשם כך, הנה כה עצות פרטיות באופן פומבי:
– “רווחים” הם מה שנותר למפיקי הסרט אחרי שמקזזים את ההכנסות מההוצאות. “רווחים” ו”הכנסות” אינן מילים נרדפות.
– ל”מרכז הסחר העולמי” יקראו בעברית “מגדלי התאומים”. ובכלל, כל הפסקה השלישית לא ממש כתובה בעברית. אשמח להושיט יד בשכתוב אם תרצי. המייל שלי מופיע בראש הדף.
– כדאי לבדוק פעמיים את שמות הסרטים באנגלית שאת מעלה. כמעט בכל שם באנגלית בטקסט יש טעות. כן, גם אצלי יש טעויות. ואני מתבאס מזה נורא, אבל שמח כשיש מי שרואה ומעיר כדי שאוכל לתקן. קודם כל, כי זה אומר שמישהו קורא. וגם שהוא חכם וחד ממני, שככה הייתי מעדיף את קוראי. לפעמים, אגב, קוראים למישהו הזה עורך. היעזרי בו. באינטרנט אפשר להיעזר גם בקוראים ולתקן בדיעבד. כל עוד לא תירגמת אייטם מ”The Onion” זו לא בושה גדולה.
– באייטם על סרטים ישראלים בפסטיבלים: פרס וולג’ין הוא מה? והתקציר שלך ל”סימני דרך” לא ממש מתאר את הסרט. חבל, כולה 19 דקות. היית יכולה לצפות בו ולחסוך לך רצף שגיאות.

אבל אני משוכנע שבמהרה הכל ישתפר ותוך זמן קצר את תהי זו שתתקני את הטעויות שלי. אגב, אשמח. בהצלחה.

==============

ויותר מאוחר היום יתפרסמו כאן, ומן הסתם גם שם, המועמדים לפרסי אופיר. בהמשך היום אעלה כאן את דברי הפרשנות שלי לרשימת המועמדויות, כמו גם את תוצאותיו של הסקר הקטן והלא מחייב שערכתי בין חברי האקדמיה שהצביעו, ואפרסם את שמו של המועמד המוביל לזכייה.

6 תגובות ל - “שפה פרטית”

  1. עדן 15 אוגוסט 2006 ב - 10:06 קישור ישיר

    היתה הקרנה של שיחות עם אישה אחרת. סרט סביר שבאמת נראה רע מאד בהקרנת DVD.

    רוה לעדן: הקרנה למשת”פים, אתה מתכוון. ואם תמשיך לכתוב כאן דברים רעים על ההקרנה של קולנוע דיזנגוף לפני יום ראשון, גם אותך יפסיקו להזמין. אריה, כרמל וגיל משוטטים פה בבלוג וקוראים. הם משאירים אחריהם עקבות. נראה לי שקובי של דאליה שפירא גם באיזור. בקיצור, אתה מתבקש לכתוב רק דברים טובים על סרטי שפירא אם אתה לא רוצה שיחרימו אותך.

  2. מירון 15 אוגוסט 2006 ב - 13:57 קישור ישיר

    שכחת את גילה?

  3. עדן 15 אוגוסט 2006 ב - 14:12 קישור ישיר

    ליאיר – אני אמשיך לכתוב פה את דעתי, אותה אני כותב גם בבידור ובמה (ראה הביקורות הקטלניות שלי על “גיבור על נמלים” ו”מיאמי וייס”). ולגבי החרמות – זה בסדר, אני רגיל, אחרי שהעזתי לרמוז שאולי המופע החדש של ריטה לא כזה מדהים חטפתי חרם מיחסי הציבור שלה שהפסיקו לעבוד איתי לא רק לגבי מה שקשור לריטה אלא לגבי כל הלקוחות האחרים שלהם.
    אגב “גיבורים קטנים” נשדד היום בפרסי אופיר כשלא קיבל אף מועמדות. לטעמי מדובר בסרט הטוב של השנה.

  4. רוננקו 15 אוגוסט 2006 ב - 16:07 קישור ישיר

    אולי לא קשור…אבל איך רוצים שאנשים יילכו לראות את ‘לרקוד’ עם כזה עיצוב כרזה מזעזע?! אפילו תיקוני צבע בפוטושופ לא עשו שם…
    מהגרועים והחובבניים שניראו פה.

  5. דן 15 אוגוסט 2006 ב - 16:15 קישור ישיר

    מהגרועים והחובבניים שנראו פה, זה משפט שמתאים גם לסרט הזה, שלא ברור מה הוא רוצה להיות. הוא ערוך רע ומאבד כל כיוון שהוא מתחיל. השחקנים נחמדים, אבל זה לא עוזר, כי אתה מתחיל קצת לרחם עליהם בשלב מסויים.
    חבל.

  6. סטיבי 15 אוגוסט 2006 ב - 17:36 קישור ישיר

    גם את “הים” לא יזיק לראות.

    (אם הם מחפשים מגיהה, אני מחפשת השלמת הכנסה :-))


השאירו תגובה