סינמסקופ ברדיו הקצה, תוכנית #35: סיפור על חול וחושך (וגם: קונים בקאן)
אין שתי מילים שמבריחות צופים מהאולמות יותר מאשר ״יצירת מופת״. זה, ככל הנראה, מה שקרה ל״מקס הזועם: כביש הזעם״. מי שחשב שזה הולך להיות ה״מהיר ועצבני״ של מאי, קיבלת פנכת מציאות קרירה. בסוף השבוע האחרון, ״מקס הזועם״ מילא את האולמות בארץ רק עד החצי, נתון נמוך בהשוואה לפתיחה בת 150,000 הכרטיסים ל״מהיר ועצבני 7״ לפני חוש וחצי, או ל-80,000 הכרטיסים של ״הנוקמים: עידן אולטרון״ בסוף השבוע הראשון שלו. אנשי וורנר לא משחררים מספרים כרגע, אבל בואו נגיד כך: אם זה היה למעלה מ-50,000 כרטיסים, זה היה מגיע בצורת הודעה לעיתונות.
כן, זה המצב: כשהמבקרים מעקמים את האף, הקהל רץ. כך זה היה עם ״מהיר ועצבני 7״. אבל ״מקס הזועם״ זכה לתשבוחות, והוכתר (גם כאן) בתור אחד הסרטים הטובים של השנה, נקודת מפגש בין ארט-האוס ובין סרט אקשן מסחרר, והקהל לא הרגיש שהסרט הזה הוא בבחינת חובת צפייה. אחרי סוף השבוע, אגב, מצבו של הסרט טיפה השתפר, מה שמעלה את השאלה: האם האנשים שראו את הסרט בסוף השבוע יצאו נלהבים ודיווחו לחבריהם שהם חייבים לראות אותו? אם כן, זה אומר שהסרט יתחזק בסוף השבוע השני. אם לא? הרי ש״מקס הזועם״ לא יעשה בכל ימי הפצתו את מה ש״מהיר ועצבני 7״ עשה בסוף שבוע אחד. עגום.
אבל אתם יודעים מה זה אומר? שעד עכשיו מפצי הקולנוע מנעו מהמבקרים לצפות בסרטיהם הגרועים בהקרנות מוקדמות, כי הם חששו מביקורות קוטלות. כעת, אנחנו מתקרבים למצב שבו המפיצים יעדיפו גם לא להקרין למבקרים את הסרטים הטובים, כדי שחס ושלום אף אחד לא ייתן לסרט חמישה כוכבים וככה יהרוס לסרט את סיכוייו המסחריים.
================
היום בפודקאסט הקולנוע שלי ברדיו הקצה, שוחחתי עם בנימין טוביאס מ״ידיעות אחרונות״ על ״מקס הזועם״. טוביאס אמנם נתן לסרט ארבעה כוכבים בביקורת שלו, הוא הוא היה מסויג לגבי הסרט. התווכחנו, למשל, האם הסרט פרו-פמיניסטי או שמא הוא עוד פנטזיה גברית טיפוסית. האזינו כאן.
בחצי השני של התוכנית שוחחתי עם אורון שמיר, שנמצא בפסטיבל קאן. שמיר הוא, נכון לרגע זה, המבקר היחיד בעולם שממש אהב את ״סיפור על אהבה וחושך״ של נטלי פורטמן. אחרי ביקורות מנומסות, מאופקות ותמהות אך מאוכזבות מצד המבקרים בעולם, ואז כמה ביקורות קטלניות עד אכזריות מצד כמה מבקרים ישראלים, הגיע שמיר והחזיר לי את הסקרנות העצומה שלי לגבי הסרט. עכשיו אצטרך לחכות לבכורה הישראלית שלו (מתי?!) כדי לדעת האם אני אורי קליין או אורון שמיר.
ניסינו בשיחתנו להבין גם למה החליטו מפיקי הסרט לא להכניס אותו לתחרות פרסי אופיר השנה. בהיעדר פרסום רשמי או מילה בעניין מצד אנשי הסרט, אין מנוס אלא להציע פרשנות ספקולטיבית:
אופציה א׳: מפיקי הסרט חושבים כמו אורי קליין, שהסרט גרוע, ומניחים שחשיפתו בתחרות פרסי אופיר תעשה לו נזק תדמיתי ומעדיפים לפנות ישירות אל הקהל, שבוודאי ייענה לסרט בזכות השמות של פורטמן ועמוס עוז.
אופציה ב׳: מפיקי הסרט חושבים כמו אורון שמיר, שזה סרט נפלא. כל כך נפלא, שהם מחכים לסגור הפצה בינלאומית עם אולפן גדול, ואז להתייחס אל ״סעאו״ח״ כאל סרט בינלאומי, שתחילה יופץ בארצות הברית (יכול להיות שזה גם יהיה התנאי של המפיץ האמריקאי, כדי לא להסתכן בעותקים פיראטיים מההפצה הישראלית), ורק אז לצאת בישראל. מה שאומר שיש לסרט סיכוי, אולי, להיות בפרסי אופיר בשנה הבאה.
מה האמת? מתישהו, מישהו מהם יספר לנו. פניתי אל מפיקי הסרט ושאלתי, אבל לא קיבלתי תשובה.
==================
אפרופו פרסי אופיר: התחרות יצאה לדרך! אתמול התחילו הקרנות האקדמיה. הסרט הראשון שהוקרן אתמול היה ״10% ילדה שלי״ של אורי בר-און, במסגרת תחרות הפרינג׳.
=================
עוד כותרות מפסטיבל קאן:
– ״ג׳רוזלם״, סרט הזומבים הירושלמי של האחים פז, נקנה להפצה ברחבי העולם, באמצעות חברת ההפצה ״אפיק פיקצ׳רס״ של שקד ברנסון.
– המגזין ״סקרין דיילי״ הפיק גיליון מיוחד לבחירת 25 המפיקים הצעירים הבולטים בעולם. אחד מהנבחרים הוא איתן מנסורי, שמציג בקאן את ״היורד למעלה״, היה בקאן לפני שנה עם ״כנס העתידנים״ ומן הסתם יהיה בקאן גם בשנה הבאה עם ״הפורצת״ של הגר בן-אשר.
– הסרט התיעודי ״שיח לוחמים״ שביימה מור לושי (ושזכה בשני פרסים בפסטיבל דוקאביב האחרון, אחרי בכורתו בסאנדאנס ובברלין), נקנה להפצה קולנועית באמריקה על ידי חברת מיוזיק בוקס. זה כנראה יבטיח לו הקרנות באחד הפסטיבלים הבולטים באמריקה בסתיו: טלורייד או טורונטו או ניו יורק, ואם הוא יופץ בזמן, זה גם יכניס אותו כמועמד אפשרי לאוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי. הסרט הזה, שמבחינה קולנועית הוא מופתי, אבל התוכן שלו מסעיר ופרובוקטיבי (אך חשוב), יהיה האתגר הגדול הראשון של שרת התרבות החדשה, והתמודדותה עם יצירות אמנות שסותרות את דיעותיה הפוליטיות המוצגות בזירה הבינלאומית. יהיה סוער, אני בטוח.
בנוגע למקס הזועם חלק לא קטן מן הקהל של בתי הקולנוע במיוחד בסרטי פעולה הוא בני נוער ומכיוון שהסרט מדורג 16+ אז בני נוער בגיל תיכון. יכול להיות שבגלל תקופת הבגרויות ובמיוחד הבגרות שמגיעה מחר ונחשבת חשובה יותר מן השאר (במתמטיקה) בלי הנוער לא יצאו בשביל ללמוד (ככה לפחות היה אצלנו). יאיר ידוע לך במקרה על מקרה עבר שקרה משהו דומה או שהכל בראשי הקודח?
לא יודעת לגבי הבגרות, אבל ההגבלה של הסרט לגיל 16 ומעלה מן הסתם תפגע קשות בהכנסות שלו.
והאמת, אין לי מושג למה ההגבלה הזו קיימת. הסרט אלים, מן הסתם, אבל האלימות בו בהחלט אינה הרבה יותר מובהקת מזו שבאוונג'רס החדש. הייתי עוד יכולה להבין הגבלה מגיל 13 או 14, אבל 16 זה פשוט מופרך.
מאותה סיבה שיגורי אימפריה היה להיט, הקהל הישראלי פשוט מכור לסבל. אוהב שמאכילים אותו בכפית, למה לחשוב שאפשר לא. קולנוע ומדיה נוצרו בכדי לבדר ותו לא ״על פי הלקסיקון של הישראלי המצוי״ עכשיו אין טעם לדבר על פרודה נכון?
פתאום קלטתי ששם הסרט בעברית MAD="הזועם", מתאים לסרט המקורי (שבו מקס יוצא לנקום באיש שרצח את אשתו וילדיו). בסרט החדש נראה שהם התיחסו לפרשנות אחרת של המילה MAD – "המטורף".
כך או כך, הקשר שבין מילוי אולמות בקהל לבין ביקורות קולנוע (טובות או רעות) הוא מסקרן. האם נעשים סקרים ששופכים אור על העניין? זה נשמע כמו משהו שדי מתבקש שיהיה.
אני חושב שאתה נותן למבקרים קצת יותר מדי קרדיט. מהעולם הפרטי שלי, הרבה אנשים ראו פרסומות או טריילרים לסרט ופסלו אותו בטענה שהוא נראה טפשי או "משוגע" מדי. היו כמה אנשים שניסיתי לשכנע אותם לבוא איתי, כולם סירבו כי הסרט עושה רושם "אידיוטי". ככה זה, מהיר ועצבני זה אחלה סרט אקשן, מקס הזועם זה "אידיוטי".
Stop saying Mad Max has been shot with 3d cameras my friend, it was post converted,
and it shows, it looks compy. Very good movie anyway.