"תיקון״ של אבישי סיון. אחד מששה סרטים בתחרות הישראלית בפסטיבל ירושלים

ששה סרטים ישראליים חדשים ייתחרו השנה בתחרות העלילתית בפסטיבל ירושלים. ששה בלבד. ויש סיכוי שעל רובם לא שמעתם. בשבועות האחרונים אני מנסה לברר אצל יוצרי הפיצ׳רים השנה מי מהם יהיה בירושלים ובסופו של בירור אני חושב שיש לי מושג לא רע איך תיראה התחרות הישראלית של פסטיבל חיפה, לשם רובם הולכים. ״ארץ פצועה״ של ארז תדמור, ״היורד למעלה״ של אלעד קידן (שהיה בקאן), ״ההר״ של יעל קיים ואולי אפילו ״הכל שבור ורוקד״ של נוני גפן (ואני מנחש ומהמר שגם ״רבין – יום אחרון״ של עמוס גיתאי יהיה בחיפה). כל אלה מתוכננים לחיפה. אז מי הולך לירושלים?

אחד האתגרים הגדולים של נועה רגב, המנכ״לית החדשה של פסטיבל ירושלים, הוא שיקום התחרות הישראלית, שבעבר היתה ספינת הדגל של הפסטיבל. את הסיבות לדעיכת התחרות סקרתי לפני כשנה כאן. האמת, הייתי בטוח שהתחרות של השנה שעברה, שהציגה גם את ״גט״ וגם את ״פרינסס״, היא שלב ראשון בשיקום התחרות הירושלמית.

הסיפור של ״פרינסס״ ראוי לתשומת לב. אחרי בכורתו העולמית בפסטיבל ירושלים לפני שנה, שם זכה בפרס הסרט במשותף עם ״גט״, הוא התקבל לפסטיבל סאנדאנס ובקיץ הקרוב יוקרן גם בפסטיבל קרלובי וארי. חשוב לשים לב לזה, כי לא מעט יוצרים מנמקים את החלטתם לדלג על פסטיבל ירושלים בגלל העדפתם לקבל בכורה עולמית בפסטיבל בינלאומי. בא ״פרינסס״ ומוכיח שעבור רוב הפסטיבלים זה לא באמת משנה (ולראייה ״אמא שלי״ של נני מורטי הוצג בתחרות הרשמית בקאן אחרי שכבר הופץ מסחרית במולדתו, גם כאן יש איזשהו מיתוס מקומי שהפצת הסרט בארץ המוצא, בין אם מסחרית או פסטיבלית, מטרפדת את סיכוייו להיכלל בפסטיבל בינלאומי). כך שבדיעבד אני מבין שהרבה פעמים הנימוק ״פסטיבל בינלאומי״ הוא סתם תירוץ של מפיקים להתחמק מפסטיבל ירושלים בשעה ש״פרינסס״ הוכיח שהקרנה בירושלים עושה ההפך: מזניקה סרט ביכורים קטן ואלמוני אל הזירה הבינלאומית.

אבל המפיקים כנראה עדיין לא השתכנעו, כי התחרות הישראלית מציגה השנה כמות כמעט זעומה של מתחרים: ששה. איפה ״באבא ג׳ון״? איפה ״פלאפל אטומי״ של דרור שאול? איפה ״מלחמת 90 הדקות״ של איל חלפון? איפה ״אבוללה״? ובעיקר: איפה ״סיפור על אהבה וחושך״? מה צריכים מנהלי הפסטיבל לעשות כדי להחזיר אליהם את הסרטים הגדולים, של המפיקים הבכירים, ולהחזיר לפסטיבל ירושלים את מעמד נקודת הזינוק שהיתה לו עד לפני כעשר שנים?

נביט ברשימה עצמה. חצי מהם הם סרטי ביכורים, כך שאולי דווקא ליוצרים בראשית דרכם סיפור ״פרינסס״ מהווה עבורם נקודה לתקווה.

פרט נוסף: שניים מבמאי סרטי הביכורים הם בעצם יוצרים ותיקים מאוד. טובה אשר, שביימה השנה את סרטה הראשון, היא מוותיקות עורכות הקולנוע בארץ, מאז ״נועה בת 17״, ״מאחורי הסורגים״ ו״אחד משלנו״. ניצן גלעדי, דוקומנטריסט ותיק, מביא לפסטיבל השנה את סרטו העלילתי הראשון.

״נדיה – שם זמני״ של טובה אשר

זו הרשימה של המתמודדים בתחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי:

״תיקון״. בימוי: אבישי סיון

בתפקידים הראשיים: אהרון טרייטל, ח'ליפה נאטור, ריקי בליך, גור שיינברג

מפיק: רונן בן טל, אבישי סיון, משה אדרי, לאון אדרי

חיים-אהרון, בחור ישיבה חסידי, מתמוטט ומאבד את הכרתו. פרמדיקים מנסים להחיותו אך ללא הועיל. תחת ידי האב, חיים-אהרון חוזר לחיים. אך אינו כמו שהיה. האב מתייסר וחושש שמא הפר את רצון הבורא בהתערבותו בהחייאה.

״המשוטט״, סרטו הקודם של אבישי סיון, היה אחד הסרטים המעניינים והמרתקים (והיפים) שנעשו בארץ. צילומי השחור-לבן של ״תיקון״, גם הוא צולם על ידי שי גולדמן, יוצרים עניין שלכל הפחות גם הסרט הזה יהיה מרהיב.

״נדיה – שם זמני״. בימוי: טובה אשר

בתפקידים הראשיים: נטע שפיגלמן, עודד לאופולד, עלי סולימאן

מפיק: אסתי ויעקב מקלברג

האם יכול אדם לברוא עצמו מחדש מבלי להתמודד עם עברו? מעל ל-20 שנה לאחר שזנחה את זהותה כערביה, מתעורר עברה של מאיה. כעת יהיה עליה לבחון האם בחברה המסרבת לסלוח לאחר על האחרות שלו, יכול להיות לה חלק בחיים שהיא עצמה יצרה.

״האיש שבקיר״. בימוי: יבגני רומן

בתפקידים הראשיים: תמר אלקן, גלעד כהנא, אלי גורשטיין, יואב דונט, רות רסיוק, רוי מילר

מפיקים: תמי ליאון, אברהם פרחי, חיליק מיכאלי

שישי בערב בליל חורף גשום, רמי לוקח את הכלב לטיול, ולא חוזר. לאשתו אין שמץ של מושג היכן הוא. אנשים שונים מגיעים במהלך הלילה לדירה, כל אחד מהסיבות שלו. האם מישהו מהם הוא המפתח לפתרון התעלומה?

סרטו השני של יבגני רומן, אחרי ״איגור ומסע העגורים״, הוא הסרט היחיד בתחרות שכבר עשה סיבוב בינלאומי, אחרי בכורתו העולמית בפסטיבל רוטרדם. כל חמשת הסרטים האחרים הם בכורות עולמיות.

״ג'רוזלם״. בימוי: יואב ודורון פז

מפיקים: יואב ודורון פז

בתפקידים הראשיים: יוןתומרקין, יעלגרובלס, תוםגרציאני, דניאלג'יידלין

סטודנטית אמריקאית מגיעה לטיול בעיר העתיקה בירושלים יחד עם חבריה. אלו הימים הנוראים והתיירים נהנים מהאווירה בעיר העתיקה. בערב יום כיפור דברים מתחילים להשתבש: דמויות מסתוריות פושטות על הסמטאות ואנשים נרצחים ברחבי העיר. האם הם ישרדו את הלילה?

סרט אימה בשיטת found footage בתחרות רשמית בפסטיבל קולנוע בינלאומי? מעניין או משונה? נראה ונדע. סרט האימה המסקרן של האחים פז (״פובידיליה״) בדרכו לפסטיבל האימה ״פנטזיה״ במונטריאול.

״חתונה מנייר״. בימוי: ניצן גלעדי

בתפקידים הראשיים: אסי לוי, מורן רוזנבלט, רועי אסף, אריה צ'רנר

מפיק: ניצן גלעדי

בעיירה מדברית מתגוררת חגית, צעירה עם לקות שכלית קלה שעובדת במפעל לנייר טואלט וחלומה הגדול ביותר הוא להתחתן. חגית שואפת לחיים עצמאיים ומנהלת מערכת יחסים עם בנו של בעל המפעל. היא מסתירה זאת מאמה ומאמינה שיום אחד הם יתחתנו. הודעה על סגירת המפעל מטלטלת את חייהן.

״למה עזבתני״. בימוי: הדר מורג

בתפקידים הראשיים: מוחמד דאעס, יובל גורביץ

מפיקים: יעל אבקסיס, הלל רוזמן, אלי מאירוביץ

נער דחוי משולי החברה, מגלה גבר זר ומנוכר, החולש על סמטאותיה של עיר מטונפת. בדבקות עיקשת מכניס עצמו הנער תחת כנפיו. בתוך מאבקם של השניים לשליטה עצמית, ניסיונותיהם לריסון עצמי יוצאים מכלל שליטה.

ב-2008 הוקרן סרט הסטודנטים של הדר מורג, ״שתיקה״, בתחרות הסינפונדסיון לסרטי סטודנטים בפסטיבל קאן. זו היתה השנה שבה זכה סרט ישראלי – ״המנון״ של אלעד קידן – לראשונה בתחרות זו. שבע שנים אחר כך, מורג וקידן מגיעים עם סרטי הביכורים שלהם, היא לירושלים, הוא לחיפה.

מכיוון שלא ראינו את הסרטים, אי אפשר לשפוט את איכות התחרות. אבל בכל הקשור לסרטים מסקרנים, מדוברים, של יוצרים ותיקים, הפקות גדולות ומסקרנות, זו מסתמנת כתחרות מינורית, כמעט מנומנמת. עד כמה התחרות העלילתית איזוטרית השנה? בהודעה לעיתונות שהגיעה הבוקר הכותרת איתה קידמו אנשי הפסטיבל את בשורת התחרות היא עם העובדה שהבכורות העולמיות לסרטים התיעודיים על אוהד נהרין וקותימן יוצגו בו. ולא עם הסרטים העלילתיים. גם זה, לדעתי, בפעם הראשונה.

המתמודדים בתחרות ון ליר לקולנוע ישראלי תיעודי:

״בת זונה״. בימוי: נירית אהרוני

מפיקים: דוד מנדיל

"בת זונה" חושף את עולמן של נשים שהידרדרו כנערות לשימוש בהרואין, זנות וחיי רחוב. ילדיהן נלקחו מהן והן כלואות במעגל ההתמכרות על סף מוות. דרך המצבים הנחשפים בסרט מוצאת הבמאית שאלות לתשובותיה כמי שנלקחה בעודה פעוטה מאם נרקומנית זונה ונערה.

״פרינסס שואו״. בימוי: עידו הר

מפיק: לירן עצמור

סמנתה, מטפלת סיעודית המתגוררת בשכונת עוני קשה בניו אורלינס, לא ידעה על חלקה בפרויקט "ThruYOU" המצליח של קותימן המלקט עשרות סרטוני יוטיוב מוזיקליים שיצרו מוזיקאים חובבים שונים מרחבי העולם. כולם חולקים רקע תרבותי ומוצא שונים ובעלי חזון מוזיקלי הדדי.

״ויטה אקטיבה – ביוגרפיה רוחנית של חנה ארנדט״. במאית: עדה אושפיז

הפקה: עדה אושפיז, אינה פישמן

ביוגרפיה אינטלקטואלית אישית של הפילוסופית היהודייה, ילידת גרמניה, חנה ארנדט. הסרט עוקב אחרי הקשר בין חייה לפילוסופיה שלה, באמצעות חומרי ארכיון נדירים, המדגימים את הבנאליות של הרוע. הרלבנטיות שלה למציאות היום בישראל ובעולם בוקעת מכל אמירה שלה.

״אל סף הפחד״. בימוי: הרץ פרנק, מריה קרבצ'נקו

מפיקים: שגיא צירקין, גונטיס טרקטריס, ויטלי מנסקי

הסרט המדובר, השנוי במחלוקת, מעורר הצעקות על יגאל עמיר ואשתו נשאר חלק מהתתחרות התיעודית, למרות שלא יוקרן במהלך ימי הפסטיבל.

״אגורות״. בימוי: בדראן בדראן

מפיק: בדראן בדראן, יועד עירון

במקום לפקוד את ספסל הלימודים, נאלצים שני ילדים מכפר פלסטיני סמוך לטול כרם לעבוד בישראל כקבצני רחוב. בעוד המאם (8) מנסה להימנע מעבודה קשה, אחיו הבכור יחיא (14) חולם על גורל טוב יותר.

״הוטליין״. בימוי: סילבינה לנדסמן

הפקה: סילבינה לנדסמן, פייר אוליביה בארדט

ארגון זכויות אדם המוקד לפליטים ומהגרים, עמותה לא ממשלתית הממוקמת בתל אביב. המוקד פועל להגן על פליטים, מבקשי מקלט ועובדים זרים בכל הקשור לכליאה ומעמד. עבודתם השוטפת מביאה אותם לבתי כלא, בתי משפט ולשרשויות ההגירה השונות. הסרט מתלווה אל פעילי המוקד בעבודתם היומיומית.

״מיסטר גאגא״. בימוי: תומר הימן

מפיק: ברק הימן

במהלך שנותיו הרבות ככוריאוגרף וכרקדן, פיתח נהרין שפת מחול ייחודית, שפת הגאגא, שמאפיינת לא רק את יצירותיו, אלא את גישתו לאמנות ולחיים בכלל. הסרט מנסה לפענח את המפגש האקסטטי בין נהרין לבמה, בינו ובין רקדניו ובין היצירות שלו לקהל.

אז יש נטלי פורטמן בפסטיבל בכל זאת! סרטה ״סיפור על אהבה וחושך״, לא נמצא בפסטיבל, אבל על פי הטריילרים שהוצגו בקמפיין גיוס הכספים ל״מיסטר גאגא״ פורטמן צולמה כאחת המרואיינות המדברות על עבודתו של אוהד נהרין בסרטו החדש של תומר הימן.

שימו לב גם ל״בלי לומר מילה״ של ענת גורן, שיוקרן במסגרת התחרות הבינלאומית של ״ברוח החופש״. הסרט הוקרן תחת השם ״מוסא״ בפסטיבל ״הוט-דוקס״ הקנדי, לצד ״אל סף הפחד״ של הרץ פרנק (על יגאל עמיר). סרטה של גורן מספר על מוסא, בן של פליטים מאפריקה, שגר בתחנה המרכזית בתל אביב, אבל לומד עם בני עשירים ברמת אביב ג'. הוא מדבר עברית אבל מחליט לשתוק. במשך שש שנים חבריו לכתה ומוריו מעולם לא שמעו את קולו.

סרטים תיעודיים ישראליים נוספים שיוקרנו בפסטיבל:

״משא״. בימוי: עופר אבנון

במסגרת תחרות "החוויה היהודית".

״מועדון אגרוף ירושלים״. בימוי: הלן יאנובסקי

״חיים באשליות: הסיפור המופלא על צ'יקו ודיקו״. בימוי: צביקה בינדר

מפיקים: שולה שפיגל, דנה עדן

סיפור עלייתם ונפילתם הבלתי אפשרי, המופרך והקסום של צמד הקוסמים "צ'יקו ודיקו".

בשנות השמונים הם היו כוכבים ענקיים עם פינה קבועה בטלויזיה, אלפי הופעות, ואימפריית קסמים כלכלית משגשגת. הנפילה הפתאומית והטראגית שלהם הפתיעה את כולם.

״זלדה: אשה פשוטה״. בימוי: יאיר קדר

מפיקים: יאיר קדר, מיכל ויץ, גילי נדב

היא פרסמה ספר שירים ראשון רק בגיל 53, אשה דתיה צנועה שמיעטה לצאת מביתה אך סביבה נוצרה חצר של מעריצים ואוהבים. 30 שנה לאחר מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו ושיחות עם החצר הפנימית של זלדה, משורטט דיוקנה המרהיב של המשוררת שכינתה עצמה אשה פשוטה.

יאיר קדר הביא לפסטיבל דוקאביב האחרון את סרטו ״המעורר״ על י״ח ברנר, ועכשיו מגיע סרט חדש שלו, על המשוררת זלדה. הכל במסגרת הפרויקט הנהדר שלו, ״העברים״, לתיעוד גיבורי הספרות והשירה בישראל (הוא כבר יצר סרטים על דליה רביקוביץ, יונה וולך וביאליק).

===================

שני פרקים מהחצי השני של הסדרה התיעודית ״חגיגה לעיניים״, שאני אחד מיוצריה, יוקרנו בבכורה בפסטיבל. (הסדרה עולה לשידור הערב ב-21:00 בערוץ 1).

===================

 התוכניה המלאה של פסטיבל ירושלים פורסמה באתר. שימו לב למחווה לאלברט מייזלס, הדוקומנטריסט הכביר שנפטר השנה, ושמקבץ מסרטיו הבולטים יוצגו. אחד מהם הוא פרויקט נדיר שהוא צילם בירושלים, מיד אחרי מלחמת ששת הימים.

ציוץ