יום הולדת 30 ל״שוברים״, יום הולדת שנה ל״סינמסקופ ברדיו הקצה״ (תוכנית #47)
1985. מאיר סוויסה מגלם את הבמאי, נתן דטנר את המפיק. ״שוברים״ שובר את הקיר הרביעי והופך לפלופ הכי רווחי בארץ
אתמול ציינתי שנה באוויר עם תוכנית/פודקאסט הקולנוע השבועי שלי ברדיו הקצה. הנה היא להאזנה/הורדה כאן.
שנה חלפה מאז שנעניתי (בהתלהבות!) להזמנה של קוואמי (איל פרידמן) ונדב רביד לבוא לתחנת הרדיו האינטרנטית שלהם ולשדר תוכנית קולנוע שבועית. לצד ״טי.וי און דה רדיו״ של לילך וולך וירון טן-ברינק בימי חמישי, אנחנו רצועת המלל של תחנת המוזיקה האלטרנטיבית הזאת. רשת איי.אם, באמצע רדיו אף.אם. אבל הרדיו האינטרנטי, שבשנה האחרונה למדתי שהוא הולך להיות הדבר הגדול הבא (ולראייה, רביד עזב את רדיו הקצה במהלך השנה הזאת לטובת משרת כמנהל גלגל״צ), כנראה יודע להכיל את כל הקצוות ולא רק קצה אחד.
בזכות החשיפה של הפוסטים שלי ב״מאקו״, הפודקאסט הזה זכה עד כה ל-424,000 האזנות והוא נכון לרגע זה התוכנית התשיעית הכי פופולרית ברשימת מאה הגדולים של אתר icast. התוכנית ששברה את שיאי ההאזנה? ככל הנראה התוכנית שהקדשתי כדי לנתח ולבאר ולהסביר מה קורה בסוף של ״בין כוכבים״ של כריסטופר נולן.
בתוכנית הראשונה, ששודרה ב-19.8.2014, ציינתי יום הולדת 30 לאחד הסרטים הישראליים האהובים עלי: ״זעם ותהילה״ של אבי נשר. שנה אחר כך החלטתי לחזור לנשר, כדי לציין יום הולדת 30 לסרט אחר שלו: ״שוברים״, שהיה הסרט האחרון שהוא ביים בישראל לפני שעזב ללוס אנג׳לס. סרטו הבא בישראל היה ב-2004, ״סוף העולם שמאלה״.
״שוברים״ הוא הסרט הכי פחות מוכר של נשר, והכשלון המסחרי היחיד בקריירה שלו. בראיון שקיימנו בתוכנית מסביר נשר את המניע ליצירת הסרט: הוא ושותפו להפקה (והעורך הקבוע שלו), יצחק צחייק, חיפשו דרך להשלים את הכסף שהיה חסר להם כדי לגמור את העריכה של ״זעם ותהילה״, אחרי שאחד המשקיעים של הסרט קרס והותיר אותם עם חור תקציבי של 50,000 דולר. אז הם אילתרו מהר סרט נוסף וגייסו לו כסף, שחלק ניכר ממנו הלך ל״זעם ותהילה״. מה שהופך את ״שוברים״ לסרט מהיר, מאולתר ומאוד לא מוקפד, שעוסק – בשם המודעות העצמית – בקולנוענים שמנסים לגייס כסף כדי להפיק את סרטם, ומוכנים לעשות כל מה שמפיק אומר כדי שזה יקרה, גם במחיר הרס הסרט.
למעשה, ״שוברים״ היה צריך להיות אנקדוטה עלומה בקריירה של נשר, סרט נשכח שאיש לא זוכר. אבל יש בעיה אחת: הסרט הזה הנפיק כמות מסחררת של להיטים מתוך הפסקול שכתבו יזהר אשדות ודני דותן. ובראשם, שיר אחד קטן בשם ״שירו של שפשף״ ששר מאיר בנאי, שגילם דמות משנה בשם שפשף (אף פעם לא שאלתם את עצמכם מי זה השפשף הזה מ״שירו של שפשף״?). ״שירו של שפשף״ מתנגן עד היום בלי הרף בפלייליסטים של כל תחנות הרדיו, בלי לזכור או אפילו לדעת שהוא שיר שנכתב לסרט. אפילו להפך: כיום נדמה שזה שיר אישי עבור מאיר בנאי, שחזר בתשובה מאז ששר שם את המילים ״הכוונה יוצרת אמונה״ (בנאי הלחין את השיר, אבל המילים הן של יאיר ניצני, חילוני מאז ועד היום, אבל עם בני משפחה שנמצאים חזק בתוך חסידות ברסלב). למעשה, נראה לי שבנאי וניצני הרוויחו מתמלוגים ב-30 השנים האחרונות סכום שהיה יכול לממן את הסרט כולו. הם היחידים שהרוויחו ממנו כסף. וככל הנראה, המון כסף.
לשאלתי איך הוא מסביר את העובדה שהסרט נשכח, אבל השירים מתוכו עדיין זכורים, ענה נשר: ״ללמדך שהדבר שאתה משקיע בו הכי הרבה זמן, הוא הדבר ששורד את הזמן״. על שירי הפסקול, מספר נשר בשיחתנו, הוא עבד תקופה ארוכה. בימים הוא היה עורך את ״זעם ותהילה״ ובלילות עבד עם יזהר אשדות ודני דותן על השירים. ובכל זאת, כפי שתשמעו בתוכנית, ״שירו של שפשף״ הוא שיר שנכתב והוקלט כולו ברגע האחרון, בלילה שלפני צילומי הסצינה בה הוא מבוצע. מסביר נשר: ״תוך כדי הצילומים והחזרות הדמות של שפשף התפתחה למשהו מאוד מעניין, ומאיר בנאי שגילם אותו התגלה כיוצר צעיר ומעניין, ורצינו לתת לו קול. מאיר כתב לחן המנוני אבל לא היו לו מילים״. וכך, בלילה יזהר אשדות העיר את יאיר ניצני וביקש ממנו לכתוב מילים, שנכתבו והוקלטו במקביל. על תהליך הכתיבה וההקלטה תוכלו לשמוע בתוכנית, ממש בתחילתה.
בתוכנית אני משמיע קטע קצר מתוך פרק 10 של ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״, שישודר ב-23.8, ועוסק בשירים של הקולנוע הישראלי ובו מדברים ניצני, אשדות וסי היימן (שהתגלתה בסרט) על השירים של ״שוברים״. וכן, שיחה שקיימתי השבוע עם נשר בה הוא מביע מעט מאוד נוסטלגיה, ואולי אף קצת מבוכה, מ״שוברים״.
הנה סצינה ושיר של יזהר אשדות וגלי עטרי מתוך ״שוברים״, להמחשת מה שמבריק ומה שמציק בסרט:
אבל יצאתי מהשיחה הזאת עם כותרת משמחת: בימים אלה מפיק משה אדרי גרסה דיגיטלית חדשה ומשופצת ל״זעם ותהילה״, שיזכה לסריקת נגטיב דיגיטלית ותהליך גריידינג מאת צלם הסרט, דוד גורפינקל. המחשבה שבקרוב נוכל לראות על מסך גדול עותק דיגיטלי חדש של ״זעם ותהילה״, סרט שכולו חושך וצללים וקרעי אור, ושהשחור לא יהיה אפור, היא בשורה משמחת מאוד עבורי.
====================
ובכלל, לאורך השנה האחרונה ציינתי כמה ימי הולדת לסרטים שאני אוהב. חלקם בהשתתפות אורחים:
יום הולדת 30 ל״זעם ותהילה״ (אורח: אבי נשר)
יום הולדת 50 ל״לילה של יום מפרך״
יום הולדת 35 ל״אפוקליפסה עכשיו״
יום הולדת 50 ל״צלילי המוזיקה״ (אורח: שי סנדיק)
יום הולדת 40 ל״מלתעות״ (אורח: תומר קמרלינג)
יום הולדת 20 ל״הכוכב הכחול״ (אורח: גור בנטביץ׳)
