האם ״תיקון״ ו״הבן של שאול״ הם סרטי אימה?
"תיקון״. סוריאליסטי ועל טבעי
התשובה, על פי ״פנטסטיק-פסט״, היא: ״כן!״. פנטסטיק-פסט הוא אחד האירועים הגדולים והמשמעותיים ביותר בארצות הברית לסרטי אימה, פנטזיה, מדע בדיוני וז׳אנר. הוא מתרחש מדי ספטמבר באוסטין, טקסס, בהנהגת הגורו של סרטי הז׳אנר באמריקה, טים ליג, האיש מאחורי בית הקולנוע (שהפך לרשת) אלמו דראפטהאוס. קולנוע שמחפש את האלטרנטיבות. לקולנוע הישראלי לא היה מה לחפש ב״פנטסטיק-פסט״, עד שהגיע ״כלבת״, ואחריו ״מי מפחד מהזאב הרע״ ו״גולדברג ואייזנברג״. אבל פתאום אנחנו מוצאים בפנטסטיק-פסט ייצוג אחר לחלוטין של הקולנוע הישראלי, ובעיניי הוא מבריק.
בתוכנייה של מהדורת 2015 של ״פנטסטיק-פסט״, שתיפתח בשבוע הבא מיד אחרי יום כיפור, תמצאו את ״תיקון״, סרטו של אבישי סיון, זוכה פסטיבל ירושלים. אבל תגידו, רגע, ״תיקון״ הוא סרט על אמונה, חסידים, תפילה. מה הקשר לפסטיבל לסרטי אימה וז׳אנר? מתברר שבפסטיבל ירושלים ראה את הסרט דווין פראצ׳י, בלוגר קולנוע ואחד מאנשי אלמו דראפטהאוס, ובפסטיבל לוקרנו ראה את הסרט לקטור נוסף של הפסטיבל, והם ראו בו פחות את עולם היהדות ויותר את העולם הסוריאליסטי, גדוש החלומות, ואת העולם העל טבעי שמסתתר בסרט, שבו הגיבור מת ואז קם לתחייה בתור אדם שונה לחלוטין, שמתקשר באופן משונה עם העולם הזואולוגי.
למעשה, בפסטיבל ירושלים, שם הוקרן ״תיקון״ לצד ״ג׳רוזלם״, סרט אימה ״רשמי״, כתבתי ש״תיקון״ הוא ״בעיניי סרט אימה ירושלמי הרבה יותר מלחיץ מאשר ׳ג׳רוזלם׳.״ ״ג׳רוזלם״, אגב, הוקרן בקומיק-קון של שיקגו, לכן לא מוקרן בפנטסטיק-פסט באוסטין. במילים אחרות, השליפה של ״תיקון״ מתוך עולם סרטי הארט-האוס ופסטיבלי הקולנוע הרגילים אל עולם סרטי הז׳אנר והעל-טבעי הוא סוג של הברקה של אוצרים ומנהלי פסטיבלים, שזיהו את לב ליבו של הסרט.
הנה הטיזר לסרט, רצף של שוטים הערוכים על פסקול של תפילת ערבית בהגיה אשכנזית:
אבל לא רק ״תיקון״ בפנטסטיק-פסט: גם הסרט ההונגרי ״הבן של שאול״ יוקרן בו. לא ראיתי את הסרט, ועל פניו גם זו בחירה משונה: ״הבן של שאול״ הוא סרט שואה, והוא אמור להיות קשה ואלים ואינטנסיבי מאוד לצפייה. האם הוא כה אלים שאפשר לתייג אותו כסרט אימה?מבלי לראות את הסרט, נדמה שהתקציר – אב שעובד בתעשיית המוות שרוצה להביא את בנו לקבורה ולהגיד עליו קדיש – נושא קווי מתאר דומים לתקציר של ״תיקון״, אבל מסביב הכל ככל הנראה שונה לחלוטין, באופי, סגנון ועלילה. ״הבן של שאול״, סרט הביכורים של לזלו נמש (שפיתח את התסריט בחממת התסריטים הבינלאומית של סם שפיגל), הוא כרגע המועמד המוביל והבולט מבין הסרטים הזרים, לזכות באוסקר הזר.
================
עדכון (תודה לאורי אביב בתגובות): ובעוד באוסטין מתקיים פנטסטיק-פסט, בסיטג׳ס בספרד יתקיים פסטיבל האימה, הפנטזיה והז׳אנר המקומי, אחד הגדולים מסוגו בעולם. ושם יש לישראל נציגות נכבדת עם חמישה סרטים: ״מסווג חריג״ של בועז ארמוני, ״סוףעולם״ של רוני קידר, ״התאבדות״ של בני פרדמן, ״ג׳רוזלם״ של יואב ודורון פז ו״עולם אחר״ של איתן ראובן. את שלושת הסרטים הראשונים בחר מנהל הפסטיבל אחרי שצפה בהם בפסטיבל אוטופיה בשנה שעברה.
סוף סוף ראיתי את "תיקון" אתמול. מ"המשוטט" יצאתי מאוד מסויג. "תיקון" הוא כבר אופרה אחרת לגמרי. סרט מרשים מאוד, שאני עדיין חושב עליו, מנסה לפענח אותו.
וסצינת התנין היא בעיניי אחת מהסצינות הכי מרשימות שראיתי בקולנוע הישראלי אי פעם, והיא סצינת אימה לכל דבר ועניין. סרט מרתק.
תיקון – סרט מורכב ואחר, פוגע בכמה שכבות, נושאים וז'אנרים. מתי לעזאזל ההפצה שלו בישראל? ראיתי בירושלים, ורוצה שגם בן זוגי יראה…
יש חוסר היכרות בתעשייה והקהילה הישראלית עם סצינת הז'אנר העולמית, ועם זאת כמובן ההתפתחויות שהיא עוברת, ופסטיבלים הם חלק חשוב בסצינה הזו, כמובן.
זה לא מדויק שהם צריכים להיות סרטי 'אימה' כדי להתכנס תחת פסטיבלי ז'אנר, פנטסטיק-פסט כאחד המובילים שבהם. אנו דנים בזה בצוות התכנית של אוטופיה לא מעט לאורך השנים, על רוחב היריעה ומה זה בדיוק ז'אנר ומה צריך וראוי ואמור להיות בפסטיבל ומה לא. ויכוח עז בין פיוריסטים לכאלו ש… פחות.
ההגדרה הרחבה יותר היא 'פשוטה', פסטיבלי ז'אנר (ובהם אוטופיה כמובן) מבקשים להיות הבית לכל דבר חדשני, מוזר, אחר, נועז, מאתגר, מעורר מחשבה, מגניב ופשוט פנטסטי בקולנוע. כמובן עם לפחות נגיעה כלשהי בז'אנרים המובילים של המד"ב והפנטסיה מחד, והמתח, אימה, אקשן והרפתקה מאידך.
דוגמאות הם duke of burgundy, סרטיו של ניקולאס וינדינג רפן שעפים עליו, קולנוע אסייתי – כמעט באשר הוא, התיעודי the act of killing, סרטיו של קוונטין דופייה. מנהלי התכניות בפסטיבלים האלה לא מטרידים עצמם בשאלה "האם קיימת התרחשות ספקולטיבית או פנטסטית שמצדיקה את הכללתו של הסרט". מטרתם להיות מובילים, בזעזוע, באימה, בהברקות קולנועיות, בהפתעה, בלהיות שונים ומיוחדים ולהיות במה לאחר, למוזר, לחדשני וכו'… כן, עם שמירה על שורשים יציבים וחזקים בעולם הז'אנרי, שהוא בד"כ נטוע באימה בפסטיבלים האלה.
פסטיבלים שלא הלכו בכיוון הזה, של הרחבת היריעה, נמצאים בשני מקומות שהמשותף להם הוא בד"כ איכות שנויה במחלוקת של פרוגרמינג, לקהל מאוד ייעודי… (1) פסטיבלים שמוקדשים לאימה בלבד ומה שמשמעותי בהם הוא בעיקר מידת ה"גור", כמות הדם שנשפך והאיברים הקטועים (2) מעט מאוד פסטיבלים המוקדשים למד"ב בלבד, פסטיבל בוסטון ופסטיבל לונדון למד"ב כדוגמאות מובהקות – עקב הכמות הדלה של סרטי מד"ב ממש מוצלחים בכל שנה (ממש מוצלחים? 2-3 במקרה הטוב – שאינם סרטי ענק הוליוודיים), הם מציגים סרטי אינדי שגם אם יש בהם רעיון מד"בי איכותי מחד, או 'תפאורה' מד"בית של חייזרים / רובוטים וכו'… לרוב הם לוקחים בחסר, בלשון המעטה, ברוב קני המידה הקולנועיים…
כמובן שכניסתם של שני סרטים ישראליים לפסטיבל זה היא נהדרת, ותשומת הלב שלהם לקולנוע הישראלי חשובה עד מאוד. לצערי היה קשה מאוד עד כה לארח את מנהלי הפסטיבל בארץ גם בגלל המרחק והתקציב הנדרש אבל בעיקר כי מועדי הפסטיבלים – אוטופיה ופנטסטיק-פסט – קרובים מדי. השנה אוטופיה בדצמבר, אז האפשרות הזו נפתחה…
אני רק מקווה שיותר יוצרים יבינו שקיים שוק עולמי וכמיהה בכל העולם לסרטים כאלו, וקיים עניין רב בסרטים וביצירה מישראל, לעתים למרות, לעתים בגלל ולעתים בלי כל קשר, לפוליטיקה שלנו, ושהשוק המצומצם בישראל אינו השוק לכוון אליו או למדוד מולו הצלחה.
עוד תיקון קטן – השנה בפסטיבל סיטג'ס תהיה חגיגה ישראלית גדולה עם חמישה סרטים ישראליים. שלושה התקבלו עקב ביקורו של מנהל הפסטיבל, מייק הוסטנש, באוטופיה בשנה שעברה – עת בחר בשלושה סרטים מתוך המסגרת התחרותית הישראלית – התאבדות של בני פרדמן (שגם זכה בפרס השופטים לסרט הטוב ביותר), סופעולם של רוני קידר (ציון לשבח) ומסווג חריג של בועז ארמוני (ציון לשבח). עוד התקבלו עולם אחר של איתן ראובן וכמובן – ג'רוזלם של האחים פז, שיוצג במסגרת תחרותית. חמישה סרטים ישראליים בפסטיבל הותיק, הגדול והחשוב בעולם לסרטי ז'אנר (טים ליג הקים את פנטסטיק-פסט לאחר ביקור בסיטג'ס והחלטה שהוא מעוניין לקחת את הרעיון ולקיים משהו בסגנון טקסני אצלו בבית) זה חסר תקדים וחגיגה גדולה
אם כבר הזכרת את "הבן של שאול", יש לך מושג מה קורה לגבי ההפצה הישראלית שלו? כי לפי מה ששמעתי המפיץ המקומי אסר על הקרנות פסטיבליים, אבל לא הצלחתי למצוא שום מידע על תאריך ההפצה שלו בארץ…
המפיץ המקומי השתנה. הסברה ההגיונית היא שישמרו את זה לתקופת האוסקרים.
יש טעות בכתבה – ״עולם אחר״ לא של איתן גפני אלא של איתן ראובן.
למעשה הסרט נמצא במשוכה האחרונה של הפסטיבלים ונשאר לנו רק את סיטגס, פיארטום המקסיקני, פסטיבל סרטי האימה בפורטו ריקו, טרי-סיטיס בארה"ב. סיום מעולה לאחר זכייה ב 3 פרסים, עשרות פסטיבלים והסרט הפותח לפסטיבל WORLDCON ה 73 🙂
עכשיו מתחיל שלב 2 וזה הפצה בכל העולם ויחל הפצו ב AFM על ידי SPOTLIGHT PICTURES
אהבתי את "תיקון" ואכן יש בו אלמנטים של אימה (התנין שיוצא פתאום מתוך האסלה, או צמד הנהגים בליל הערפל שלא רואים דבר) אבל לא הייתי מגדיר אותו כסרט אימה. לא זו האג'נדה שעומדת מאחוריו. זהו סרט מרשים מאד, איטי אך לא משעמם עם משחק יוצא מן הכלל של השחקן החרדי (משום מה אני מאמין שגם במציאות הוא חרדי) שלא מהסס להצטלם עם זיקפה מלאה בעודו מתקלח. גם האבא משחק מצויין, והצילום בשחור לבן מהפנט. לטעמי, זה הסרט הכמעט יחיד השנה שאהבתי מאד. השני הוא "היורד למעלה".
לשחקן עבר חרדי, הוא כבר חילוני שנים בות