27 אוקטובר 2015 | 12:45 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

שלושה פסטיבלים שמלקטים עבורכם את הפסטיבלים שפספסתם. וגם: מה חדש באוסקרים?

ככה רואים סרטים בערבה בנובמבר

ככה רואים סרטים בערבה בנובמבר

המסע אל האוסקר האמריקאי מתחיל לתפוס תאוצה. בשבוע האחרון פורסמו שלוש כותרות הקשורות לטקס שיתקיים בסוף פברואר:

1.

כריס רוק יהיה המנחה. שוב. הוא הנחה את הטקס לפני עשר שנים, ב-2005, והדעה הכללית היתה שהוא לא היה מספיק טוב. ובכן, אני חושב שהוא היה מצחיק וחצוף. אלא שהאוסקרים לא מסתדרים עם ״חצוף״. האם בעשר השנים שחלפו רוק התמתן או האוסקרים שיחררו קצת את העניבה? ככה זה נראה בפעם הקודמת:

מי שהזמין את רוק לשוב ולהנחות את הטקס הוא רג׳ינלד האדלין, שמונה להיות מפיק הטקס (למעשה הוא העורך הראשי של הטקס). בשנות התשעים האדלין היה במאי שזוהה עם קומדיות מטופשות מאוד (״חביב הנשים״, למשל), אבל בשנות ה-2000 הפך להיות מפיק קצת רציני יותר (הוא אחד המפיקים החתומים על ״דג׳אנגו ללא מעצורים״ של טרנטינו).

1א׳.

ובמקביל, פורסם שריקי ג׳רווייס יחזור להנחות את גלובוס הזהב, אחרי שטינה פיי ואיימי פוהלר החליפו אותי בשנים האחרונות. במילים אחרות, השנה גם האוסקרים וגם הגלובוסים יתחרו ביניהם מי יורד יותר על הטקס של עצמו ומנפץ את החשיבות העצמית של האירוע.

2.

רשימת 124 הסרטים התיעודיים הזכאים להתמודד על האוסקר השנה פורסמה בתחילת השבוע, והיא מכילה גם סרט ישראלי: ״שיח לוחמים, הסלילים הגנוזים״ של מור לושי. להבדיל מכותרות העיתונים השבוע שהכריזו שהסרט הזה ״מועמד לאוסקר״, כל מה שהרשימה הזאת חשפה היא מה הם הסרטים שעומדים בתנאי הסף להשתתף בתחרות. מכאן יתחיל תהליך מיון וסינון, עם צמצום הרשימה ל-15 סרטים, מתוכם ייבחרו חמשת המעמדים, ויהיה מעניין לראות האם בשנה שכוללת את הסרט של אלכ גיבני על הסיינטולוגיה והסרט של אסיף קפדיה על איימי וויינהאוס, אם יהיה למישהו שם גם כוח לסרט ישראלי על הכיבוש.

3.

ואתמול פורסמה הרשימה המצומצמת של עשרת הסרטים התיעודיים הקצרים (עד 40 דקות), שמתוכה ייבחרו המועמדים הסופיים. ויש בה שני סרטים עם קישור עקיף לישראל. הבמאית נעמי טליסמן, ילידת ישראל שחיה ופועל בסן פרנסיסקו, יצרה סרט תיעודי באנימציה שנקרא ״שעה אחרונה של חופש״. הבמאי אדם בנזין, שפועל בטורונטו, יצר את הסרט ״קלוד לנצמן, חזיונות מהשואה״, אותו מפיצה בעולם הישראלית פיליפה קוברסקי (״שומרי הסף״).

======================

לפני ארבע שנים הקים המפיק אייל שיראי פסטיבל חדש, אולי כדי לחגוג את העובדה שהוא עבר עם משפחתו לגור אי שם בערבה. ושם, באחד המקומות הכי רחוקים מכל עיר, הוא הביא מקרנה, מתח מסך, והתחיל להקרין בלילות מקבץ קטן של סרטים, אותם קיבץ מפסטיבל חיפה (שיראי היה המפיק הראשי של הפסטיבל עד אז). בארבע השנים שחלפו פסטיבל הסרטים הערבה, המתקיים במושב צוקים, הלך וגדל. בשנה שעברה, בזמן שמרכז המדינה היתה שטופת גשם רצוף למשך ימים, שם היה חם ויבש, והוא הקרין תחת כיפת השמים הבהירים את ״אי התירס״, אחד הסרטים היפים של השנה שעברה, בנוכחות הבמאי.

השנה הפסטיבל גדל אף יותר, ויכיל שמונה סרטים שלוקטו רובם מהפסטיבלים בחיפה וירושלים, וכוללים כמה מהסרטים המדוברים ביותר בזירת הפסטיבלים השנה. זה לקבל את המיטב של שני הפסטיבלים בבת אחת. ועוד: כל סרט יוקרן בנוכחות אחד היוצרים או השחקנים. במרכז הפסטיבל, שני הסרטים האיסלנדיים המדוברים של השנה: ״לב רחב״ (שהוקרן בירושלים, ויופץ מסחרית בארץ באותו סוף שבוע), ו״איילים״, נציג איסלנד לאוסקרים, שהיה אחד הסרטים הכי מבוקשים השנה בפסטיבל חיפה (השחקן הראשי מ״לב רחב״, שהיה אורח פסטיבל ירושלים, מופיע בתפקיד קטן ב״איילים״. קשה לפספס אותו). אני בטוח שהאורחים האיסלנדים, במאי שני הסרטים, יהיו בהלם לראות את סרטיהם הקפואים והמושלגים מוקרנים באמצע המדבר בנובמבר.

סרטים נוספים: ״שם בדוי מריה״, שזכה בתחרות הבינלאומית של פסטיבל חיפה; ״זכרונות נעורים״ של ארנו דפלשן, ו״בצילן של נשים״ של פיליפ גארל.

פסטיבל סרטים בערבה ייפתח ב-18.11 ויימשך ארבעה ימים.

====================

מחר (רביעי) ייפתח במעלות-תרשיחא פסטיבל דוקאביב גליל, הספין-אוף הצפוני של פסטיבל דוקאביב. גם הוא פסטיבל הממוקם בקצה המדינה ומלקט את המיטב מפסטיבלים אחרים. סרטי התעודה הישראליים הכי מדוברים השנה יהיו שם: ״שיח לוחמים״, ״פרינסס שואו״, ״שיר ידידות״, ״היה היה מלך״ (ניסים אלוני), ואני ממליץ בחום על ״סימור: הקדמה״ שביים איתן הוק. אני אהיה שם ביום חמישי בבוקר להקרנת פרק מתוך הסדרה התיעודית ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״, שאני שותף לה, ולשיחה אחריה. אם אתם באיזור, בואו. הנה התוכנייה המלאה. כרטיסים עולים 20 שקלים.

==================

מיני-פסטיבל אחד אחרון: ב-7.11 יתקיים בסינמטק תל אביב פסטיבל לסבית קטלנית שאוצרת מבקרת הקולנוע ליאור אלפנט – מיני-פסטיבלון המוקדש לסרטים על לסביות מאת לסביות. האטרקציה העיקרית היא הקרנת הסרט ״ברש״ של מיכל ויניק, שזכה בפרסים בפסטיבל חיפה האחרון. כמו כן יוקרן הסרט הקצר ״לילה אחרון״ של כרם בלומברג, שהוקרן השנה בפסטיבל טורונטו. הנה תוכניית האירוע עם כל הפרטים.

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה