האם אדם דרייבר ורוני מארה יופיעו במיוזקל ספארקס של ליאוס קאראקס?

הנה סיבוב קטן בין מה שקורה השבוע בסינמטקים. ויש גם נסיכה ליאה בסוף.

1.

הערב ב-20:00 בסינמטק תל אביב: הקרנה של ״לעולם בעקבות הספארקס״, הסרט התיעודי של פיני שץ המתעד את הערצתו בת 40 השנים ללהקת הפופ האוונגרדית האמריקאית/בריטית, ספארקס. זה סרט משונה על אנשים משונים שמעריצים להקה משונה, ביניהם כמה שמות גדולים – כמו ג׳ו אליוט מדף לפארד וג׳לו ביאפרה, סולן דד קנדיז, ויזהר אשדות ויאיר ניצני מתיסלם, ואפילו טוני ויסקונטי (המפיק של דיוויד בואי), שהיה המפיק שלהם לרגע, מתראיין. אבל אלה דווקא האנשים הקטנים והלא מוכרים, חלקם נראים נורמליים ואחרים אקסצנטריים למדי, שהקדישו את חייהם לאיסוף חומי הספארקס או לחיקוי המוזיקה שלהם, שמרכיבים את עיקר הסרט. ב״לעולם בעקבות הספארקס״ עושה פיני שץ מעשה דומה לזה של דבורית שרגל ב״איפה אלה קרי?״: לצאת למסע חובק עולם סביב היצירה שמלווה אותו ומאז הילדות, ואולי במידה מסוימת הגדירה עבורו את מי שהוא, ומתברר שיש בעולם ובארץ לא מעט כמוהו. עבור מי שכמוני מכיר את ספארקס רק בזכות מעט ההצלחות הבודדות שלהם במצעדי הפזמונים, ובעיקר ״This Town Ain't Big Enough For Both of Us״ מ-1974, הסינגל הראשון והכי מצליח שלהם, ו״מתי אני אזכה לשיר את ׳בדרכי שלי׳״, מ-1994, שהיה הסינגל היחיד בקריירה שלהם שהצליח באמריקה, לסרט היתה השפעה אחת גדולה ומעניינת עליי: הוא עשה לי חשק עצום לשמוע את המוזיקה של צמד האחים המוזר הזה, הסלבדור דאלי של הפופ.

ההיכרות המחודשת עם ספארקס שעורך לנו שץ מגיעה בתזמון מצוין. לא רק שהצמד הזה עדיין פעיל, ומופיע כיום עם פרנץ פרדיננד, שלשום התפרסמה בארצות הברית הידיעה שלאוס קאראקס (״הנאהבים מפריז״, ״מנועים קדושים״) מתכנן לביים סרט מוזיקלי על פי שירי הצמד – ספארקס פוגשים קאראקס. ולא רק זאת, אלא שרוני מארה (״נערה עם קעקוע דרקון״) ואדם דרייבר (״בנות״, ״כשנהיה צעירים״, ״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״) אמורים לככב בסרט.

2.

שני פסטיבלי קולנוע יתקיימו במהלך חנוכה, האחד בתל אביב, השני בירושלים. בתל אביב ייפתח ביום שלישי פסטיבל אוטופיה לסרטי מדע בדיוני, אימה וז׳אנר. הפסטיבל, שעובר טלטלות ביורוקרטיות וכלכליות לא פשוטות בין הפטיש של משרד התרבות והסדן של סינמטק תל אביב, מגיע אל יום הפתיחה עם הלשון בחוץ, ובעיקר בעזרת לא מעט מתנדבים שעוזרים להרים את האירוע השנה – שזז לראשונה מחגי תשרי לחנוכה (בחירה נבונה, בעיניי, נקווה שגם יגיע קהל). בירושלים ייפתח מחר (שני) הפסטיבל לקולנוע יהודי.

בשני הפסטיבלים האלה השבוע תוכלו למצוא אותי כחלק מפאנל.

ביום שלישי ב-20:00, כחלק מאירועי השקת פסטיבל אוטופיה, אנחה בבית אריאלה פאנל שיארח את יוצרי הסרטים ״אבוללה״ ו״ג׳רוזלם״, שני סרטי מפלצות ירושלמיים שונים לחלוטין באופיים, שניהם יוקרנו במהלך הפסטיבל, אבל שניהם מציגים מגמה די מעניינת: פתאום עושים סרטי מפלצות ואימה ואפקטים ומרדפים בישראל. נדבר עם היוצרים ועם אנשי האפקטים על ההפקות השונות של שני הסרטים האלה ונלמד איך עושים סרטים עם מפלצות בישראל.

ביום חמישי ב-20:00, כחלק מאירועי הפסטיבל היהודי בסינמטק ירושלים, אשב על הבמה לצד עיתונאית האוכל רונית ורד והבמאי שמי זרחין, ונשוחח על מוטיב האוכל בסרטיו של זרחין, ועל הקשר שבין בימוי ובין בישול. זאת לפני הקרנת סרטו האחרון, ״המילים הטובות״.

3.

המעניין הוא שאם תסתכלו על רשימת הסרטים של שני הפסטיבלים, עשוי להיראות לכם שמישהו שם התבלבל. ״תיקון״, אחד הסרטים הכי דתיים והיהודיים שנעשו השנה, יוקרן דווקא ב״אוטופיה״, כסרט ז׳אנר, ולא בפסטיבל היהודי (״תיקון״ כבר זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים בקיץ). ״ג׳רוזלם״, סרט המתרחש ביום כיפור ומציע גרסה הוליוודית למושג ״יום הדין״, תוך שימוש במושגים מהמיסטיקה היהודית, יוקרן גם הוא ב״אוטופיה״ ולא בפסטיבל היהודי (גם הוא כבר הוצג בפסטיבל ירושלים). במידה רבה, ״תיקון״ באמת מתאים יותר לחובבי סרטי אימה מאשר לקהל המתעניין ב״קולנוע יהודי״: למרות שזהו סרט על תלמיד ישיבה, זה סרט שנכנס לתוך עולמות של הזיה, מוות, נשמות וסיוטים, והוא מתכנס לתוך מקומות על טבעיים, שקהל סרטי האימה והז׳אנר יבין טוב יותר ממה שמדמיין את ״תיקון״ כמעשיה חסידית. למעשה, כמעט כל סיפור חסידי שתעבדו למסך, יתאים יותר לפסטיבלי אימה ופנטזיה ועל-טבעי מאשר לפסטיבל שעוסק בפולקלור.

מה שגורם לי לקלוט: פסטיבל המדע-בדיוני והפנטזיה הם הפסטיבלים האמיתיים העוסקים באמונה. פסטיבלים יהודיים עוסקים בזהות יהודית, במורשת, היסטוריה, פולקלור, אבל לא באמונה. אבל מי שמגיע לפסטיבל מד״ב ופנטזיה, הוא המאמין הכי גדול בכך שיש עולם מעבר, שיש מימדים מחוץ לתפיסה ולהבנה שלנו, שיש עולם מעל לטבע (ומכאן שמו, על-טבעי). הפסטיבל בירושלים הוא פסטיבל יהודי, אבל פסטיבל אוטופיה הוא פסטיבל דתי. זהו הקולנוע הרוחני האמיתי.

ומצד שני, הפסטיבל היהודי ישיק את המחווה לרומן פולנסקי שתתקיים בסינמטקים בחודש הקרוב. פולנסקי? אחד מגדולי במאי האימה של כל הזמנים, לא? הייתם מצפים שסרטיו ״תינוקה של רוזמרי״, ״סלח לי אתה נושך את צווארי״, ״השער התשיעי״ יוקרנו בפסטיבל אוטופיה. אבל לא. תמצאו את פולנסקי השבוע בפסטיבל היהודי. כי, יו נואו, שואה.

4.

קארי פישר מתראיינת ל״גוד מורנינג אמריקה״, שלשום

אפרופו מד״ב. ״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״ עדיין ממשיך להתקרב (עוד 11 ימים). הזכרנו את אדם דרייבר באייטם הראשון, והנה קארי פישר, שהיתה נסיכה ליאה ובסרט החדש היא כבר קודמה לדרגת הגנרל ליאה, שהגיעה ביום שישי לאולפן ״גוד מורנינג אמריקה״, תוכנית הבוקר של איי.בי.סי, והיתה כולה אקסצנטריות קורעת מצחוק. היא הביאה איתה את הכלב המשונה שלה, עם לשונו המשורבבת וענתה לשאלות בכנות מפתיעה. ״זה נכון שג׳ורג׳ לוקאס התקשר אליך בעצמו כדי לשכנע אותך להשתתף בסרט?״, שואלת המראיינת, ״היה לך קשה להחליט?״. עונה פישר: ״כשתהיי בגילי תביני שלא אומרים לא להצעת עבודה מהוליווד״. על העובדה שהיה עליה לרדת במשקל כדי לגלם את ליאה שוב היא לא שמחה לדבר, אבל כשהמראיינת אומרת לה שהיא עצמה מקפידה על אימון יומי כדי לשמור על משקלה, ״אני שמה לי מוזיקה כשאני מתאמנת״, אמרה המראיינת, ולזה ענתה פישר: ״באמת? ספרי לי איזה שיר הופך את הסיוט הזה לשווה?״. ועוד ממיטב הלהיטים של לשונה המושחזת של פישר:

ציוץ