שני סרטים על ״הסנדק״; חיים טופול בדרך לשדרות; אבי מוגרבי בדרך לברלין; מייקל ניימן מביים ומלחין סרט
פסטיבל קולנוע דרום בשדרות יקיים את מהדורת 2016 שלו רק בעוד חצי שנה, אבל אני שומע מהאנשים שלי במכללת ספיר שהם כבר עכשיו עובדים על שתי תוכניות ישראליות מעניינות:
- מחווה לחיים טופול. הגיוני, מחווה לאורי זהר הם כבר עשו, וטופול – חברו של זהר ללהקת הנח״ל וללהקת בצל ירוק – יחגוג השנה יום הולדת 80.
- מחווה לרפאל נגד׳ארי. גם מעניין. נדג׳ארי, יוצר צרפתי שזכה לתשומת לב נאה כבמאי עצמאי בניו יורק כשצילם בסופר 8 את הסרט העלילתי הארוך ״אני אחיו של ג׳וש פולונסקי״, עם ריצ׳רד אדסון (מ״זרים״) בתפקיד הראשי. אחרי סרט ניו יורקי נוסף, ״דירה 5c״, נדג׳ארי עלה לישראל והתחיל לביים כאן: ״אבנים״ (עם אסי לוי) מ-2004, ״תהילים״ (עם מיכאל מושונוב) ו״מעל לגבעה״ הם הסרטים העלילתיים שביים בארץ.
======================
עוד חדשות פסטיבלים: הבמאי אבי מוגרבי יהיה אחד משלושה שופטים בתחרות הסרט הקצר של פסטיבל ברלין. פסטיבל ברלין יפתח בפברואר עם הקרנת ״הריעו לקיסר״ של האחים כהן. מריל סטריפ תעמוד בראש חברת השופטים.
======================
מדי שנה מדרגים סוכנים ומפיקים את התסריטים הכי טובים שהם קראו השנה, אבל שעדיין לא הופקו. התסריטים שזוכים לחיבה הגדולה ביותר מרוכזים בחוברת בשם ״בלאק ליסט״ (״הרשימה השחורה״, זו רשימה שחורה שפותחת דלתות, להבדיל מרשימה שחורה אחרת שכללה תסריטאים שלא הורשו לעבוד). בשנים קודמות סרטים כמו ״ארגו״, ״נאום המלך״, ״נער החידות ממומבאי״, ״הרשת החברתית״, ״ג׳ונו״ ו״ספוטלייט״, כולם כיכבו בעבר ברשימה הזאת.
הסרט שקיבל השנה את הציון הכי גבוה הוא ״באבלז״, סרט המסופר מנקודת מבטו של קוף השימפנזה של מייקל ג׳קסון, המתאר את חייו עם מלך הפופ עד מותו.
באופן משונה, הרשימה מכילה שני תסריטים העוסקים בהפקת ״הסנדק״. הראשון הוא ״אני מאמין באמריקה״ (על שם שורת הפתיחה של הסרט), המציג את המאבקים מאחורי הפקת הסרט כמו סרט גנגסטרים בפני עצמו. השני הוא ״פרנסיס והסנדק״, העוסק בפרנסיס פורד קופולה המרושש, שהג׳וב לביים את ״הסנדק״ נכפה עליו מסיבות כלכליות, ועל העימותים שלו מול מפיק הסרט, רוברט אוונס. הסרט הזה מוגדר כקומדיה. סרט נוסף עוסק בחקירת מקרי הרצח של טופאק שאקור ונוטוריוס ב.י.ג, ויש גם סרט על לכידת אייכמן – אופציה לקופרודוקציה ישראלית? הנה הרשימה המלאה. מזהים להיט אפשרי?
====================
כמדי שנה האתר ״אינדי-ווייר״ פנה לכמה מאות מבקרי קולנוע, אני ביניהם, ועורך את משאל סוף השנה שלו לבחירת סרטי השנה. הסרט שהגיע למקום הראשון, זו כבר לא הפתעה, הוא ״מקס הזועם, כביש הזעם״. במקום השני, ״קרול״. במקום השלישי, ״ספוטלייט״. במקום הרביעי, ״הקול בראש״. במקום החמישי, הסרט הגרמני ״פיניקס״. במקום השישי, ״ברוקלין״. במקום השביעי, ״אנומליסה״. במקום השמיני, הסרט הטייוואני ״המתנקשת״. במקום התשיעי, הסרט התיעודי ״מבט של שקט״. במקום עשירי, הסרט ההונגרי ״הבן של שאול״. לרשימה המלאה. מהזווית הישראלית: נדב לפיד ו״הגננת״ חותמים את רשימת התסריטאים, והאחים אלקבץ ו״גט״ חותמים את רשימת הבמאים.
====================
אנשי האתר "Mubi״ עושים זאת שוב. כמה חודשים אחרי שהשיגו את הבכורה העולמית ל״ג׳ונון״, הסרט התיעודי של פול תומס אנדרסון על הקלטת אלבומו החדש של שי בן צור, הם השיגו עוד בכורה עולמית לפרויקט מוזיקלי: ״עבודת מלחמה״ מאת מייקל ניימן. כן, המלחין האגדי שהיה מזוהה עם הפסקולים לסרטיו של פיטר גרינאוויי, ביים סרט. טוב, לא ממש ביים. ניימן כתב יצירה מוזיקלית בת שמונה חלקים, המבוססים על שירי משוררים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, והוא מלווה את היצירה שלו בקטעי סרטים, ארכיון והסברה, מימי המלחמה. אני לא לחלוטין בטוח אם זה אכן קולנוע – זה בוודאי מיצג אודיו-ויזואלי, אבל התמונות הן רק הכלי בתוכו אנחנו מקבלים יצירה מוזיקלית חדשה מאת ניימן. מספיק לי.
כמה רפרנסים יש רק אפילו בשני קטעים משם: התאור של הסרט ב'מובי' ובקליפים ביוטיוב מכוון מאד ל"רקוויאם מלחמה" של המלחין הבריטי בנג'מין בריטן- יצירת ענק משנות ה-60' שמשלבת בין טקסט הרקוויאם הקתולי לשירים אנטי-מלחמתיים באנגלית מאת ווילפרד אוון- משורר אנגלי שנהרג כחייל במלחמת העולם הראשונה. בנוסף- המוזיקה בקליפ שמוצג כ'טריילר'(הסרט מוקרן עם ביצוע חי של תזמורתו של ניימן) היא כולה ווריאנט ארוך של פתיחת ה"מיסה חגיגית קטנה" (Petite Messe Solenelle) מאת רוסיני (כשסיום היצירה הזאת שימש את פליני בפסקול "והספינה שטה")