קיץ בקולנוע הישראלי: קומדיות רומנטיות, סרטי ילדים ו״גאליס״
גידי גוב, חן אמסלם ומיכאל אלוני הבוקר על הסט של ״בדקה התשעים״ שמביים רועי פלורנטין מתסריט של שי להב
הבוקר פורסם ב״ידיעות אחרונות״ שגידי גוב הצטרף כשחקן בתפקיד אורח לצילומי הקומדיה הרומנטית נטולת השם עדיין שמצלם בימים אלה רועי פלורנטין (ולנו יש צילומים ראשונים מהסט). את התסריט (לסרט שיקרא או ״בדקה התשעים״ או ״בשמלה אדומה״, או משהו אחר) כתב שי להב, שותפי ליצירת הסדרה ״חגיגה לעיניים״, והוא מבוסס בקווים כלליים מאוד על תמונות מחיי משפחתו: חיפאי שמעריץ את הפועל חיפה ורגיל להיות האנדרדוג, מגלה בעונת הכדורגל של 1998 שקבוצתו פתאום הופכת לווינרית, וזה גורם לו ולחבריו לקבל החלטות משנות חיים, בין השאר בשאלות הגדולות: האם להיות עורך דין או מוזיקאי, ובמי לבחור כבת זוג לחיים. גוב יגלם את השופט רוזן, דמות אקסצנטרית בבית המשפט בו מתנהל תיק שהגיבור הוא אחד הפרקליטים, שמאירה את לבטיו של הגיבור ברגעי המשבר שלו.
גידי גוב, היום בסט בירושלים
מיכאל אלוני מגלם את התפקיד הראשי, את הוריו מגלמים שמואל וילוז׳ני ומיקי קם ואת מושא אהבתו שמבלבלת את חייו בשמלותיה האדומות, מגלמת חן אמסלם. אורנה בנאי ויואב קוטנר, כמו גידי גוב, מצטרפים בתפקידי אורח קטנים. רועי פלורנטין, כאמור, הוא הבמאי, ועמית יסעור (״את לי לילה״, ״הנותנת״) מצלם. הצילומים – על ציר חיפה-ירושלים – נמצאים כעת בעיצומם, עד יום חמישי הבא. הסרט אמור לצאת באיזור החגים.
אבל הידיעה הזאת יותר גדולה. קודם כל, כי זהו סרט הקולנוע השני שרועי פלורנטין (״החממה״) מביים השנה. כלומר, בקריירת הקולנוע הצעירה של פלורנטין נקבל בעצם שני סרטי בכורה שלו בתוך ארבעה חודשים. שניהם קומדיות רומנטיות ירושלמיות. מעניין.
מיכאל אלוני מתלבט האם להיות רוקר או עורך דין בקומדיה רומנטית חדשה עכשיו בצילומים
אבל הנה הסיפור: זה הסרט החמישי שחברת יונייטד קינג של האחים אדרי מממנת, המיועד להפצה בחגים או בקיץ. מה שהתחיל לפני כמה שנים כטפטוף, הפך כבר למסורת. בעקבות הצלחות של סרטים כמו ״שושנה חלוץ מרכזי״, ״גאליס״ ואפילו ״איביזה״, האחים אדרי מתחילים לחשוב כמו משקיעים, לדלג על קרנות הקולנוע ולהפיק סרטים מסחריים בעליל בתקציב של שני מיליון שקל. תקציב יחסית נמוך לסרט, המאפשר מעט ימי צילום, אבל שמאפשר לחברה להוציא אותו להפקה בלי לחכות לקרנות קולנוע, שממילא עשויות לעקם את האף (הסרטים מוגשים לקרנות בשלב שני, בתקווה לקבל תקציבי השלמה בדיעבד. ל״שושנה חלוץ מרכזי״ זה עבד, משום מה). וכך, בתשעת החודשים הקרובים, יהיו לנו לפחות ארבעה סרטים כאלה. והם:
1.
״גאליס 2, קונקט״, במאי: אסף קורמן. תסריט: שירלי מושאיוף. תאריך הפצה: 14.4 (תחילת חופשת פסח). אחרי ההצלחה של ״גאליס״ בקולנוע, שיתוף הפעולה בין מפיקי הסדרה ובין יונייטד קינג ממשיך, בתקווה שעוד 200,000 בני ובנות 8 עד 12 יבואו בחופשת הפסח לקולנוע. אבל הפעם יש כאן מחשבה קולנועית מעניינת: הסרט השני הוצא מידי יוצרי הסדרה והועבר לידי הבמאי אסף קורמן (״את לי לילה״) והתסריטאית שירלי מושאיוף (״איש חשוב מאוד״). אני מודה, יש משהו מבריק ברעיון הזה. אין לי שום עניין לצפות בסרט ההמשך של ״גאליס״, אבל מאוד מעניין אותי לראות איך קורמן מתמודד עם בימוי סרט מסחרי לבני נוער. ואגב, זה לא הסרט היחידי הקיץ עם אליאנה תדהר.
מתוך צילומי ״ילד טוב ירושלים״
2.
״ילד טוב ירושלים״, במאי: רועי פלורנטין. תסריט: רן אפלברג. תאריך הפצה: 21.4 (ערב פסח). אלה הרגעים שבהם אני לא ממש מבין את אנשי יונייטד קינג: אתם משקיעים בשני סרטים כארבעה מיליון שקל אבל אז מוציאים את שניהם במקביל? ל״גאליס״ יהיה שבוע אחד בלבד להשתלט על כל האולמות בסינמה סיטי לפני שייכנס לו מתחרה עם אותו אבא, שיירצה גם אולמות ושטחי פרסום. הרי ברור שאחד הסרטים ייפגע מזה ויקבל פחות אולמות ופחות שלטי חוצות, אם בכלל. על צילומי ״ילד טוב ירושלים״, עם עמוס תמם ומלי לוי בתפקידים הראשיים, דיווחנו לפני עשרה חודשים. עמוס תמם, הילד הטוב ירושלים משם הסרט, צריך להתלבט בין להיות נאמן לאשתו, מלי לוי, ובין להיסחף אחר דוג-ווקרית, בגילומה של מיטל גל. בועז יהונתן יעקב צילם.
3.
״האוצר מעבר לנהר״, במאי: קובי מחט. סרט ילדים המיועד לחופשת הקיץ. מחט ביים בקיץ שעבר את סרט הפעוטות ״גויאבות״ שהפך להצלחה מפתיעה עם כ-80,000 כרטיסים. אז הנה בא עוד אחד.
רוני דלומי ועוז זהבי על הסט של ״4 על 4״ של שי כנות בתמנע (צילום מתוך דף הפייסבוק של יחצנית יונייטד קינג)
4.
״4 על 4״, במאי: שי כנות (קיץ). אחרי ״שושנה חלוץ מרכזי״ ו״איביזה״, סרט קיץ נוסף של שי כנות, הפעם באילת ובסיני. סיפורם של ארבעה הייטקיסטים שיורדים לנופש בסיני ושם הם מגלים סיבה טובה לראות כוכבות טלוויזיה בביקיני. ״איביזה 2: הפעם בסיני״? עם אושרי כהן, עוז זהבי, רוני דלומי ואליאנה תדהר. הצילומים הסתיימו לפני ארבעה ימים, איך זה יהיה גמור עד אוגוסט? אין לי מושג.
״בדקה התשעים״ או ״בשמלה אדומה״ (שמות זמניים). כשאוהדי הפועל חיפה הפכו מלוזרים לווינרים לרגע קטן אחד
5.
״בדקה התשעים״ (שם זמני), במאי: רועי פלורנטין (חגים). כאמור כנ״ל.
במילים אחרות, יש כאן חמישה סרטים, שהם כעשרה מיליון שקל, שנוספים למצבת הקולנוע הישראלי, מחוץ לתקציבי קרנות הקולנוע. תוספת משמעותית לקולנוע הישראלי וניסיון מודע ומרשים להקים לו אגף מסחרי. לא כל הסרטים ברשימה מעניינים אותי, ואני לא יודע אם אראה את כולם, אבל החיפוש אחר קהל – ויש כאן סרטים המיועדים לבני 5, לבני 15 ולבני 25 – וההשקעה הכספית ביצירה קולנועית מבורכים בעיניי.
================
אבל מי שעוקב אחרי הדיווחים בתקשורת אולי שם לב שחסר כאן סרט. איפה ״חגיגה בסנוקר 2״ שהובטח לנו לקיץ הקרוב? הנה הבעיה עם זה שרצים לתקשורת לפני שמתחילים לצלם: זה יוצר ציפיות, ואז אכזבות, ואז שמועות, ואז זה מיתרגם מהר מאוד לחדשות גרועות. כזכור: יהודה ברקן וזאב רווח התראיינו ביוני שעבר שכן, הולך להיות סרט המשך ל״חגיגה בסנוקר״. נאור ציון כתב תסריט ויביים. ובאוגוסט נאור ציון התראיין ואמר, תכף מתחילים לצלם. ואנחנו עכשיו בפברואר וכלום. הצילומים לא התחילו, התסריט – אני שומע – לא גמור, השחקנים לא מרוצים. חגיגה. הטייק שלי: לעשות איחוד בין יהודה ברקן ובין זאב רווח בסרט חדש, זה רעיון מצוין. לתת לנאור ציון לביים ולכתוב את זה, גם רעיון מעניין ונכון. להכניס לסרט החדש קריצות ומחוות לסרטיהם הגדולים המוכרים של השניים, מתבקש. אבל להפוך את זה ל״חגיגה בסנוקר 2״ זה רעיון איום. ברקן ורווח חייבים לגלם דמויות חדשות, כי אחרת הסרט הזה ייכשל בכל מובן אפשרי. לא יהיה מעריץ אחד של ״חגיגה בסנוקר״ המקורי שלא יתאכזב מזה. לכן, הרעיון נכון, הפרויקט ראוי, אבל הכותרת שלו שגויה.
רשמנו את הצאריך לרגע ההיסטורי הזה, אבל כלום לא קרה
================
צריך לזכור שלסרטים האלה הולכת להיות תחרות גדולה מצד הסרטים הגדולים, שגם בהם מושקעים האחים אדרי: ״אופנהיימר״ של יוסף סידר בוודאי ייצא בארץ בקיץ (בהנחה שהוא יהיה בפסטיבל קאן), ובגלל פקק התנועה שמתחיל להיווצר בקיץ, לראשונה מזה 12 שנים סרטו החדש של אבי נשר,״החטאים״, לא ייצא בקיץ, אלא בסביבות ספטמבר-אוקטובר.
ומה עם "הלהקה האחרונה בלבנון"? גם הוא של יונייטד, גם הוא קומדיה, גם הוא אמור לצאת בקיץ הקרוב, אלא אם השתנה משהו.
======================
רוה לדורון: זה סרט בלי קרן? כי אם כן, אז בהחלט צריך לצרף אותו. אבדוק (מן הסתם בקיץ יעלו הרבה סרטים ישראליים, אנחנו עומדים על בערך סרט בשבוע, החיפוש שלי הוא אחר סרטים שעיקר התקציב שלהם הוא פרטי, ללא קרנות קולנוע).
תודה שכתבת על הסרטים. רק אתקן שילד טוב ירושלים לא קשור בכלל לירושלים. חוץ מהשם כמובן.
ועוד מחשבה- קהל היעד של גאליס הוא ממש לא אותו קהל של ילד טוב, כך שאין שום התנגשות ביציאה הסמוכה של שני הסרטים.
מקווה שתהנה מהם.
===================
רוה לרועי: הי רועי. 1. אם ״ילד טוב ירושלים״ לא מתרחש בירושלים אז השם שלו מבלבל. שים לב שאנחנו לוקחים אידיומים באופן מאוד מילולי בשמות של יצירות. אנחנו מצפים שהם יהיו בעלי משמעות כפולה. 2. ויכוח ותיק שאני עוסק בו לא מעט, בקצרה: לא מסכים. אם ״ילד טוב ירושלים״ הוא קומדיה נגישה לקהל הרחב, אז היא תעניין גם את בני ובנות ה-12 (ראה את הצלחת ״אפס ביחסי אנוש״ אצל קהל של תלמידי ותלמידות חטיבת ביניים), שזה נושק לקהל של ״גאליס״. 3. אבל גם אם הקהל שונה והוא יודע את זה, זה הרי אותו מפיץ שמוציא בתוך אותו שבוע שני סרטים שהוא מושקע בהם במיליוני שקלים. למי מהם הוא ייתן את האולם הגדול בסינמה סיטי? למי מהם הוא ייתן אולמות vip? מי יקבל יותר פרסום? כשאותה חברה משיקה שני מוצרים במקביל, ברור שתהיה קניבליזציה של המשאבים. לפעמים עובד. אני מניח שהמחשבה הכללית היא ש״גאליס״ יהיה העוגן שיביא 200,000 איש בבת אחת לקולנוע ואז לא יישארו כרטיסים אז הם ייכנסו ל״ילד טוב ירושלים״ במה שנקרא spill-over, הצלחה של סרט אחד מחזקת הצלחה של סרט אחר. הבשורות הטובות בתוך כל הברדק העסקי הזה הוא שהוכח היטב שאם הסרט מהנה, הקהל מגיע. אז בהצלחה.