בן אפלק בתספורת ג׳ורג׳ קלוני ב״באטמן נגד סופרמן״

המון אייטמים מכל מיני סוגים הבוקר. אבל לפני הכל.

הנה פודקאסט הקולנוע השבועי של ״סינמסקופ״ ורדיו הקצה. להאזנה או הורדה לחצו כאן

בתוכנית השבוע:

7:50: למה העובדה ש״מכונת הכסף״ זכה בפרס גילדת הבמאים והפך למועמד המוביל לזכייה באוסקר היא בשורה גרועה ומבאסת עבורי.

21:38: שיחה על ״מכונת הכסף״.

36:50: שיחה על ״חדר״. אחד משני הסרטים האלה, ״חדר״ או ״מכונת הכסף״ יזכה באוסקר על תסריט מעובד. ל״חדר״ מגיע לזכות.

51:40: שיחה על ״45 שנה״.

=====================

בשבוע האחרון הופצצנו בכמה טיזרים חדשים ל״באטמן נגד סופרמן״. זה התחיל במשחקי הגמר בליגות הפוטבול ביום ראשון, בו נקבעו הקבוצות שעולות לססופרבול. אז עלו שני טיזרים נפרדים: אחד על באטמן ואחד על סופרמן.

באטמן ולמה הוא שונא את סופרמן:

אגב, שמתם לב כמה בן אפלק דומה כאן לג׳ורג׳ קלוני? תזכורת: קלוני כבר היה ברוס וויין/באטמן ב״באטמן לנצח״ ב״באטמן ורובין״.

והנה הצד השני. סופרמן, ולמה הוא שונא את באטמן:

ואז הגיע טיזר נוסף ממקור לא צפוי: טורקיש איירליינס, חברת התעופה הטורקית. מתברר, שותפה בסרט וכנראה שילמה הרבה כסף כדי שיופיע שוט שבו רואים את גל גדות בתוך מטוס של חברת התעופה. בתמורה, הם קיבלו משהו שנראה כמו טיזר/פרסומת:

https://youtu.be/C9xZ14T0_08

=====================

עם קרוב לשני מיליארד דולר בהכנסות עולמיות (ו-300,000 כרטיסים בישראל), נדמה שאנשי ״מלחמת הכוכבים״ כבר לא צריכים יותר יחסי ציבור. אבל הם בהחלט כן רוצים אוסקר על אפקטים. ולכן בימים האחרונים יחסי הציבור של הסרט מתמקדים באתרים המוקדשים למדע בדיוני ולטכנולוגיה ומציגים סרטונים, מדהימים למדי, המציגים את עבודת האפקטים של הסרט, שמתברר שחלק ניכר ממנו הוא פשוט קטעי אנימציה בתלת.

ויש גם את הגיף הזה, למי שרוצה את זה בתמצית:

והנה צוות האפקטים מתארח במערכת ״וראייטי״:

קידום אגרסיבי למדי, וככל הנראה אפקטיבי. אבל ״מלחמת הכוכבים״ לא לבד. גם ״The Martian״ רוצה אוסקר על אפקטים. אז הנה סרטון שחושף את סודותיו, ומציג איך הפכו את מדבריות ירדן ואולפן בריטי לערבות מאדים. תמיד מעניין בסרטונים האלה לגלות מה היה אמיתי ומה מודבק בכל סצינה.

========================

פסטיבל סאנדאנס מתקיים בימים אלה. בגלל שרוב סרטי התחרות הם הפקות עצמאיות שמגיעות לפסטיבל ללא מפיץ, זהו גם שוק ענק לסרטים אמריקאיים עצמאיים, והפסטיבל הנוכחי מתחיל להסתמן כהיסטורי מנקודת מבט עסקית. בשבוע מאז פתיחת הפסטיבל נחשפו שני סרטים שזכו לתשואות, לתחזית על זכיות אפשריות בתחרות בפסטיבל, ובנבואות על מועמדויות ודאיות לאוסקר הבא, ב-2017. הסרט האחד הוא ״מנצ׳סטר ליד הים״ של קנת לונרגן (״מישהו לסמוך עליו״), שסרטו הקודם היה יצירת המופת ״מרגרט״, שדי נגנזה בגלל צרות עם מפיצים, והכניסה את לונרגן להפסקת עבודה מרוב תסכול וטראומה. קייסי אפלק כבר הפך למועמד ודאי לאוסקר לשנה הבאה, על פי הביקורות הראשונות. הסרט השני הוא ״לידתה של אומה״ של הבמאי נייט פרקר, שגם מככב בתפקיד הראשי, בסרט שעוסק במרד העבדים של 1831, ומנסה לנכס את שמו של הסרט הגזעני של גריפית מ-1915 לטובת סרט המציג את לידתה של האומה האפריקאית-אמריקאית.

״לידתה של אומה״ עשה היסטוריה כשאולפני פוקס קנו אותו בעבור 17.5 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר שאי פעם שולם לסרט בתולדות פסטיבל סאנדאנס. הסרט זכה לתשואות בהקרנת הבכורה שלו, ונדמה שהוא מגיע בתזמון מושלם, בעיצומה של הסערה התקשורתית סביב היעדרותם של מועמדים שחורים באוסקרים השנה.

״מנצ׳סטר ליד הים״ נקנה על ידי אמזון בעבור עשרה מיליון דולר. וכאן מתחיל סיפור חדש לגמרי בתולדות הקולנוע האמריקאי העצמאי שיהיה מאוד מעניין לראות לאן הוא הולך. מתברר ששתי הקנייניות הכי גדולות והכי אגרסיביות השנה בסאנדאנס הם אמזון ונטפליקס: והרי אלו שירותי סטרימינג ביתיים ולא מפיצי קולנוע. אמזון קנו ארבעה סרטים ונטפליקס קנו שלושה. מנהל התוכן של אמזון הבטיח ליוצרים שכל סרט שהוא קונה יעבור תחילה בהפצה רגילה בבתי הקולנוע. זו נקודה חשובה, כי רוב היוצרים מגיעים לסאנדאנס כדי להגיע משם לבתי הקולנוע ורק אחר כך לנטפליקס/אמזון, ורק במקרים יוצאי דופן מוותרים על אופציית ההפצה בבתי הקולנוע. אבל יש עניין נוסף: הסיפור של ״חיות ללא לאום״ של קארי פוקונגה, הפיצ׳ר הראשון של נטפליקס שיצא השנה, מוכיח שהוליווד לא מוכנה לקבל את שירותי הסטרימינג כמו שאנשי הטלוויזיה קיבלו אותם. מבחינת הטלוויזיה המסך הביתי הוא אותו מסך, ולא משנה אם התוכן שמוזרם אליו מגיע מרשתות השידור (איי.בי.סי, סי.בי.אס וכו׳), רשתות הכבלים הבסיסיות (איי.אם.סי, יו.אס.איי וכו׳), רשתות הפרימיום (HBO, שואוטיים וכו׳) או שירותי הסטרימינג (נטפליקס, אמזון, הולו). בקולנוע זה עדיין לא עובד. נטפליקס הוציאו את ״חיות ללא לאום״ במקביל לבתי הקולנוע כדי שיהיה כשיר להתמודד על האוסקר, אבל עשו את זה באופן אגבי, מינימלי, כשהם משקיעים את עיקר מרצם לכוון את הקהל לצפות בסרט בבית, ושם הוא אכן נחל הצלחה גדולה מאוד. למרות שזה אחד הסרטים המרתקים של השנה, באוסקר הפנו לו גב. לכן, אם אמזון רוצים באמת לראות את ״מנצ׳סטר ליד הים״ באמת מגיע לאוסקרים, כפי שחוזים לו, הם יצטרכו להמציא אסטרטגיה חדשה שתעזור להם להתחמק מהגורל של ״חיות ללא לאום״, אבל עדיין לשמור על הייחוד שלהם כאלטרנטיבה למפיצים הרגילים. זה לא יהיה קל: נכון לעכשיו, כל שיטת הפצה שלא כוללת בתוכה חלון בלעדי לבתי הקולנוע של 60 יום לפני המעבר ל-vod גורר חרם מצד רשתות הקולנוע הגדולות. במילים אחרות: יהיה כדאי לעקוב אחרי ״מנצ׳סטר ליד הים״ באמריקה, כי הוא עשוי לסמן איך תיראה הפצתו העתידית של הקולנוע העצמאי, הארט-האוסי.

אבל יש כאן גם מימד נוסף. בכל פעם שהגיע עדכון על מכירה של סרט מסקרן לנטפליקס ולאמזון צהלתי ושמחתי, ובכל פעם שהגיעה כותרת על מכירה לפוקס או סוני התבאסתי. למה? כי כבר למדתי שסרט שנקנה להפצה בשירותי הסטרימינג של נטפליקס ואמזון יגיע אלי בו ביום עם הפצתו. אין יותר גבולות. אבל ״לידתה של אומה״, סרט על מאבק העבדים השחורים באמריקה? בהפצת פוקס, המיוצגת בישראל על ידי פורום פילם? מה הסיכוי שנראה את הסרט הזה בארץ בקולנוע? אם יהיה לנו מזל והמפיצים ייטו לנו חסד, הוא יגיע באדיבותם ובהסכמתם לאחד הפסטיבלים בירושלים או חיפה. אם יקרה הנס והסרט אכן יהיה מועמד לאוסקר, הוא יופץ בישראל בינואר-פברואר הבא, אחרי שיוציאו לנו את המיץ מלחכות לו. אבל אם, מאיזושהי סיבה הוא לא יהיה מועמד לאוסקר, כמו כל סרטי סאנדאנס האחרים, הסיכויים שפורום פילם יפיצו בישראל סרט אמנותי קלושים. וזאת בדיוק הסיבה שמנקודת המבט של צרכן סרטי האיכות הישראלי, המהפכה של נטפליקס היא ברכה.

וכך התחלנו עם צילום של בן אפלק וסיימנו עם תמונה של אחיו, קייסי אפלק.

קייסי אפלק (מימין) מתוך ״מנצ׳סטר ליד הים״ של קנת לונרגן. בדרך לאוסקר 2017

ציוץ