״אני, דניאל בלייק״ של קן לואץ׳. זכה הערב בדקל הזהב

אם חשבתם, כמוני, שקן לואץ׳ נמצא בדעיכה, מתברר שלא. הערב זכה הבמאי הבריטי בפעם השניה (בדיוק עשר שנים אחרי הפעם הראשונה) בפרס דקל הזהב, הפרס הראשי של פסטיבל, על סרטו ״אני, דניאל בלייקֿ״. לואץ׳, מצטרף בזאת, לרשימה מצומצמת ובכירה למדי של במאים שזכו בפרס הראשי בקאן פעמיים, ביניהם אמיר קוסטוריצה, מיכאל האנקה, פרנסיס פורד קופולה והאחים דארדן (שבאופן נדיר למדי השתתפו השנה בתחרות אבל לא זכו בכלום).

חבר השופטים בראשות ג׳ורג׳ מילר הפתיע והעניק פרסים לסרטים שלאו דווקא זכו לתשואות מצד המבקרים בעשרת הימים האחרונים. כך, למשל, ״טוני ארדמן״, הסרט הגרמני שקיבל במשאל המבקרים של ״סקרין דיילי״ את הציון הכי גבוה אי פעם לסרט בקאן, וזכה אמש בפרס פיפרסקי, יצא מהתחרות הרשמית בידיים ריקות. לעומת זאת, סרטים שזכו לביקורות מעורבות ומטה, כולל קריאות בוז, יצאו עם פרסים בכירים מאוד. לרשימת הזוכים במסגרות הצד, כולל הזוכים הישראליים, עברו לכאן. הנה רשימת הזוכים:

דקל הזהב:

״אני, דניאל בלייק״, קן לואץ׳

גרנד פרי (הפרס השני): 

״זה רק סוף העולם״, קסאביה דולן (שנתיים אחרי שסרטו ״מאמי״ זכה בפרס חבר השופטים)

בימוי:

תיקו: ״קניינית אישית״, אוליבייה אסיאס (סרט שזכה לקריאות בוז בעת הקרנת העיתונאים שלו); ו״Graduation״ של כריסטיאן מונג׳ו (שזכה ב-2007 בדקל הזהב על ״4 חודשים, 4 שבועות ויומיים״ וב-2012 בפרס השחקניות ובפרס התסריט על ״מעבר לגבעות״).

תסריט:

אסגר פרהדי, ״הסוכן״

שחקן:

שאהאב חוסייני, ״הסוכן״ (הסרט היחיד בתחרות שזכה בשני פרסים. פרהדי כבר זכה בפסטיבל ברלים ובאוסקר הזר על סרטו ״פרידה״).

שחקנית:

ג׳סלין ז׳וזה, ״מא רוזה״

פרס חבר השופטים:

״American Honey״, אנדריאה ארנולד (שימו לב, את סרטה של ארנולד ואת סרטו של לואץ׳, צילם אותו צלם: רובי ריאן, והוא הזוכה הגדול בפסטיבל).

מצלמת הזהב (פרס לסרט ביכורים):

״Divines״, הודה בנימינה (סרט תוצרת מרוקו וקטאר שהוקרן במסגרת השבועיים של הבמאים).

ציוץ