מה הקשר בין ״החטאים״ של אבי נשר ו״אשליה אופטית״ של אנדז׳יי ויידה. וגם: הנאום של מייסלון חמוד והאוסקר הזר של פול ורהובן
״אשליה אופטית״ של אנדז׳יי ויידה. הקשר בין אמנים ובין המשטר
הנה ריכוז של כמה מכותרות הימים האחרונים וקישורים לאו-דווקא אסוציאטיביים ביניהם:
״החטאים״, סרטו של אבי נשר, יוקרן בבכורה ישראלית בערב הנעילה של פסטיבל חיפה, מוצאי שמחת תורה. הסרט יעלה להקרנות מסחריות כחודש אחר כך, ב-1.12. במהלך הפסטיבל יוקרנו שניים מסרטיו הקודמים של נשר, ״סוף העולם שמאלה״ ו״פעם הייתי״ שנשר מגדיר את ״החטאים״ כחלק השלישי בטרילוגיה שהם שני החלקים הראשונים בה (מעין טרילוגיה בדיעבד). כתבנו כבר על הביקורות המצוינות והמוצדקות שקיבל ״החטאים״ בפסטיבל וטורונטו, ותהינו האם זהו אכן סרטו הטוב ביותר של אבי נשר.
סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה יהיה ״חיים משוגעים״ של פאולו וירזי. פאולו וירזי הוא סיפור מעניין: זה סרט הקולנוע ה-12 שלו, הוא מביים מאז אמצע שנות ה-90, הוא מזוהה בעיקר עם קומדיות, סרטיו הראשונים זכו להצלחה גדולה, ולפרסים באיטליה, אבל הוא ממש לא היה מוכר מחוץ לאיטליה (שגרירות איטליה ארגנה רטרוספקטיבה מסרטיו כבר לפני כעשר שנים), אבל רק בסרטו הקודם, ״הון אנושי״, שבו הוא עבר מקומדיה לטרגדיה, פתאום העולם גילה אותו. הסרט היה הצלחה נאה בישראל לפני שנה. והנה, סרטו הבא בתור – בו הוא שב לשתף פעולה עם ולריה ברוני טדשי כאשה החוברת לאשה נוספת ובורחת איתה מבית חולים לחולי נפש – כבר מגיע למעמד של פתיחת פסטיבל.
====================
ההקרנה של ״החטאים״ של אבי נשר תתקיים בדיוק שנה אחרי תחילת הצילומים. תזכורת: כשהגיעה ההפקה להתחיל לצלם את הסרט בסט הפולני, הם גילו צלבי קרס על הקירות, מה שעורר דאגה בקרב הצוות. אחר כך התברר שההתקפה הזאת היתה מכוונת דווקא להפקת סרטו החדש של אנדז׳יי ויידה, גדול הבמאים של פולין, שצילם באותו סט יום לפני כן, ושאנשי הצוות שלו כנראה הסתכסכו עם תושבי המקום. אני לא יודע למה העובדה שצלבי קרס פולנים שהופנו לוויידה במקום לנשר אמורים להרגיע אותנו, אבל זה לא העניין כרגע. העניין הוא שבפסטיבל חיפה נוכל גם לראות את הסרט החדש של אנדז׳יי ויידה, ״אשליה אופטית״, שצולם ממש במקביל ל״החטאים״ ובאותו סט (שני הסרטים מגיעים לחיפה אחרי שהוקרנו בבכורות עולמיות בפסטיבל טורונטו).
בגיל 90 עוסק ויידה בסרט העוסק במתח שבין האמן ובין המשטר, שמבהיל לגלות כמה הנושא הזה לא מפסיק להיות רלוונטי. זהו סיפורו האמיתי של האמן הפולני ולדיסלב סטשמינסקי, קטוע יד ורגל, שנחשב לאחד האמנים המודרניים החשובים בפולין, ומי שעבודותיו היו מהראשונות שהוצגו במוזיאון לאמנות מודרנית בלודז׳ כשנפתח. אבל המוניטין שלו לא עזר לו כשפולין הפכה למדינה קומוניסטית תחת שלטון סטאלין והמשטר החדש דרש מהאמנים שיעשו אמנות שתשרת את המפלגה. את הסרט צילם פאוול אדלמן, שצילם גם את סרטו הקודם (והמועמד לאוסקר) של ויידה, ״קאטין״, ומוכר בשנים האחרונות כצלם הקבוע של רומן פולנסקי.
הנה הטריילר ל״אשליה אופטית״:
======================
הנה משהו שעשוי לבלבל את שופטי התחרות הישראלית בחיפה: יש שם שני סרטי ביכורים של במאיות העוסקים במפגשים של דמויות נשיות בין עולמות, האחד נקרא באנגלית ״In Between״ השני נקרא ״Between Worlds״. האחד של הבמאית מייסלון חמוד, השני של הבמאית מיה חטאב. על הנייר, לקוראי האנגלית, אין גם שום דרך להכריע מי הישראלית ומי הפלסטינאית. וזה, לדעתי, רעיון לסרט: שתי במאיות, ישראלית ופלסטינאית, מגיעות לפסטיבל סרטים בינלאומי, וכל הזמן מתבלבלים ביניהן.
סרטה של חמוד, שנקרא בעברית ״לא פה, לא שם״ (או ״בר בחר״ בערבית), מגיע לחיפה אחרי ביקורות טובות בפסטיבל טורונטו ואחרי שעזב בסוף השבוע את פסטיבל סן סבסטיאן עם שלושה פרסים: ביניהם פרס סרט הביכורים מטעם הטלוויזיה הספרדית ופרס צוות השיפוט הצעיר. הנה (בדקה 7:00) נאום הזכייה של מייסלון חמוד, שמספרת שהיא התחילה לכתוב את התסריט כשהתחילו אירועי האביב הערבי, אבל עכשיו, חמש שנים אחר כך, הגיע הזמן שייפתח עידן חדש בעולם הערבי:
======================
״היא״, סרטו החדש של פול ורהובן, יוקרן בפסטיבל חיפה ויופץ מסחרית בישראל מיד אחר כך, והיום פורסם שזה הסרט שבחרה צרפת לייצג אותה באוסקר הקרוב. בחירה מעניינת: במאי הולנדי שלוקח תסריט אמריקאי ומצלם אותו כסרט צרפתי. ורהובן, שזכור כבמאי של ״זכרון גורלי״ ו״רובוקופ״, היה נציג הולנד לאוסקרים לפני עשר שנים עם סרט השואה שלו, ״ספר שחור״. הוא הגיע לתשיעיה, אבל לא עלה לחמשת המועמדים.
