18 אוקטובר 2017 | 17:02 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

מהערבה ועד מעלות-תרשיחא: כל פסטיבלי החודש

״הרצח השלישי״, הסרט החדש של הירוקאזו קורה-אדה. יוקרן בפסטיבל סרטים בערבה (אבל לא בפסטיבל היפני)

מבול של פסטיבלים בוטיקיים ייפתח בשבוע הבא ולמשך החודש הקרוב. הנה הצצה אליהם, מדרום לצפון.

פסטיבל סרטים בערבה (8-19.11)

זו השנה השישית של פסטיבל סרטים בערבה המתקיים בישוב צוקים, ללא ספק הפסטיבל הכי רחוק בישראל, לא משנה מאיפה אתם מגיעים. הסרטים בפסטיבל מוקרנים אחרי השקיעה תחת כיפת השמיים. בנובמבר בתל אביב כמעט תמיד יורד גשם, אבל בצוקים בדרך כלל עדיין בהיר. הרעיון המסחרי של הפסטיבל הוא שתקחו צימר באיזור לכמה לילות ותבואו לראות סרטים. השנה הפסטיבל מתרחב לתשעה ימים ימים ועם 20 סרטים חדשים ועוד שבע קלאסיקות (ביניהן העותק המשופץ של הסרט הטורקי ״יול״ שאני פשוט חייב לראות, ועוד שלושה סרטים אוסטרליים קלאסיים, ביניהם יצירת המופת של פיטר וויר, ״פיקניק בצל ההר״).

כמו בשנים קודמות, פסטיבל סרטים בערבה, אותם יוזם המפיק אייל שיראי ותחת הניהול האמנותי של עדנה ודן פיינרו, מציג באופן מרוכז כמה מהסרטים המדוברים והבולטים שכבר הוקרנו קודם בפסטיבל של חיפה וירושלים – למשל, ״הפרעה בקצב הלב״, שזכה בתחרות הבינלאומית של פסטיבל חיפה, וגם ״ברוכים הבאים למונפארנס״, ״הרוכב״ ו״לאקי״ שהיו בחיפה. וכן, ״נפש עדינה״ של סרגיי לוזניצה האוקראיני, ״האופה מברלין״ הישראלי ו״אדם של יושרה״ האירני שהיו בפסטיבל ירושלים. אבל יש גם בכורות מקומיות, כמו למשל ״סוף טוב״, סרטו החדש של מיכאל האנקה, ו״ארץ מתוקה״, סרט הפתיחה של הפסטיבל שזכה השנה בפרס חברת השופטים בפסטיבל ונציה, תוצרת אוסטרליה (ונציג המדינה לאוסקר הזר, כי הסרט דובר ברובו את שפת האבוריג׳ינים). בריאן בראון (״קוקטייל״, ״תעלול קטלני״) יגיע לפסטיבל להציג את הסרט (יחד עם אשתו, רייצ׳ל וורד, מ״כנגד כל הסיכויים״ ו״ציפורים מתות בסתר״, מה שיהפוך את ביקורם לאירוע אייטיז מלכותי). מבין הקלאסיקות יוקרנו הסרטים לכל המשפחה ״הנסיכה הקסומה״ ו״הסיפור שאינו נגמר״. רשימת הסרטים המלאה וכל שאר הפרטים, נמצאים באתר הפסטיבל.

״סוף טוב״ של מיכאל האנקה (מתערב אתכם שהשם אירוני)

אחד הסרטים שהכי מסקרנים אותי בפסטיבל הזה הוא ״הרצח השלישי״, סרטו החדש של הירוקאזו קורה-אדה (שיופץ בישראל על ידי קולנוע לב). סרטו הקודם של הירוקאזו, ״אחרי הסערה״, היה סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע היפני של חולון, ״אקי-נו״, לפני שנה. מה שמוביל אותנו הישר אל…

פסטיבל אקי-נו לקולנוע יפני, סינמטק חולון (24-31.10)

זה כבר קורה ממש בשבוע הבא: מהדורה שניה לשבוע הקולנוע היפני שיזם ואוצר רוני מהדב-לוין, מנהל סינמטק חולון. ובגלל שבדיוק חזרתי מיפן, יש לי תיאבון לראות קצת קולנוע יפני עכשווי. חלק מהסרטים אני מזהה מהפוסטרים שהיו תלויים ממש עכשיו בבתי הקולנוע בטוקיו. הפסטיבל ייפתח ביום שלישי הקרוב בנוכחות שגריר יפן עם ״אל האור״, סרטה החדש של נעמי קוואסה (״אן״), שיופץ בקרוב בארץ על ידי קולנוע חדש. תשעה סרטים יוצגו בשבוע הזה, שימו לב לסרט האנימציה ״בפינה זו של העולם״ ולדרמת המתח ״לפני שנעלם״, שביים קיושי קורוסאווה (שסרטו הקודם, ״קריפי״, הוקרן בפסטיבל אקי-נו הקודם ובפסטיבל סרטים בערבה לפני שנה). ״אל האור״ ו״לפני שנעלם״ הוקרנו השנה בפסטיבל קאן. לרשימת הסרטים המלאה.

״בפינה זו של העולם״. שבוע יפני בחולון

פסטיבל קומדיות צרפתיות, סינמטקים ובתי קולנוע בכל הארץ (16.11 עד 5.12)

מהדורה שלישית לגרסה המבודחת של פסטיבל הקולנוע הצרפתי, את שניהם מפיקה ואוצרת קרולין בונה. את הפסטיבל ״או-לה-לה״ יפתח הסרט ״סה לה וי״ של אוליבייה נקש ואריק טולדנו (״מחוברים לחיים״, ״סמבה״)ֿ, שגם עם הסרט הזה יגיעו ארצה להקרנת הבכורה (ולבקר את משפחותיהם בישראל). הסרט יופץ בסוף נובמבר בקולנוע לב. סקציית הקלאסיקות תכיל את ״הקדילק הלבן״ עם לואי דה פינס, ״הבלונדיני עם הנעל השחורה״, ״זאזי במטרו״ של לואי מאל ו״בודו ניצל מהמים״ של ז׳אן רנואר.

שימו לב שלא מעט מהסרטים שהוזכרו כאן יופצו בהמשך על ידי קולנוע לב. זה הכל פשוט פסטיבלי קולנוע לב בכל מיני שמות אחרים.

פסטיבל דוקאביב גליל, מעלות תרשיחא (7-11.11)

זו השנה התשיעית לקיומו של פסטיבל הספין-אוף הזה שבחלקו משנע לגליל העליון את מיטב סרטי דוקאביב מלפני כמה חודשים, ובחלקו אוצר מחדש סרטים בהקרנות בכורה שלא היו במהדורה התל אביבית. לכן, עבורי, ההקרנה הכי מסקרנת ושווה נסיעה צפונה היא הבכורה הישראלית לסרט ״ג׳יין״, סרטו של ברט מורגן (״הילד נשאר בסרט״, ״קורט קוביין, מונטאז׳ הגיהנום״) על ג׳יין גודול, חוקרת השימפנזים. אחרי בכורה בפסטיבל טורונטו הסרט הזה – שהוא הסרט התיעודי שהכי מסקרן אותי כרגע – הוקרן בשבוע שעבר בהוליווד בול מול 15,000 צופים, ועם ליווי תזמורתי של הפסקול מאת פיליפ גלאס. הסרט מופץ מסחרית בארצות הברית השבוע, ויוקרן בישראל בעוד כמה חודשים בערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק. חפשו אותו גם באוסקרים.

סרט הפתיחה של דוקאביב גליל יהיה ״סאלח, פה זה ארץ ישראל״ שביים דוד דרעי ושזכה בפרס הבימוי בדוקאביב האחרון. זו בחירה מעניינת ומחשמלת, להקרין את סרטו מאיר העיניים של דרעי במעלות, עיירת פיתוח, בסרט שבמידה רבה נוגע לתושבי העיר באופן מיידי.  ״סאלח, פה זה ארץ ישראל״ מציג את הגזענות והאפליה המוסדיים שעמדו בבסיס מפעל יישוב עולי מדינות ערב בעיירות הפיתוח בשנות החמישים והששים. בסרט יש קטע קטן שזקף את אוזני, כמה משפטים שאומר האדריכל צבי אפרת (שאצר את תעורכת ״הפרויקט הישראלי״), שמספר שלמעשה האדריכלים שתכננו את עיירות הפיתוח דמיינו בעיני רוחם עיר אוטופית. התכנון היה מבוסס על רעיונות שהיו אז בפסגת השיח האדריכלי המודרניסטי ששאף לתכנן לאזרחים עיר מושלמת. כלומר, הכוונות היו טובות, אבל שגויות. רציתי לשמוע בסרט עוד קצת על הדבר הזה, איך רצון ליצור עיר אוטופית, מרחב אורבני מושלם, עיר שמתוכננת בקפידה לטובת תושביה מ-א׳ עד ת׳ הופכת לבסוף למעין עיירת רפאים, איפה נמצא הפער בין הרעיון הפילוסופי והאדריכלי ובין המימוש בשטח וחשבתי שזה ראוי היה להרחבה, או לסרט נפרד שעוסק באדריכלות של עיירות הפיתוח. החלק הזה לא נמצא ב״סאלח פה זה ארץ ישראל״, אבל הוא כן נמצא ובהרבה רבה ב״האזרחית ג׳יין, הקרב על העיר״, שהוקרן לצד ״סאלח״ בפסטיבל דוקאביב האחרון וזמין כעת לצפייה בערוץ יס דוקו. זה הסרט שבדיוק משלים את התמונה. הסרט, שעוסק בתיאוריות האורבניות של ג׳יין ג׳׳יקובס אמנם לא מדבר על עיירות הפיתוח בישראל אלא על השיכונים של השחורים והמהגרים שנבנו לכאורה מתוך כוונות טובות על פי האסכולה המודרניסטית בהשראת לה קורבוזייה, אבל הוא רלוונטי מאוד לישראל, שאימצה לא מעט רעיונות אורבניים מודרניסטיים בשנות הקמתה. הכוונות הטובות והאוטופיות מתבררות בדיעבד ככאלה שהסתירו תפיסות עולם אינהרנטיות שיש אוכלוסיות שצריך למדר ולהרחיק, תחת האיצטלה של ״מתן תנאי מחייה הגונים וטובים יותר״. תנאי מחייה שיצרו ניכור בין התושבים והעיר או השכונה שלהם והפכו את האיזורים האלה לסלאמז מוזנחים. אחרי שצופים ב״סאלח, פה זה ארץ ישראל״ מומלץ מאוד לצפות ב״האזרחית ג׳יין״, אלה שני חלקים של אותו סיפור.

הפסטיבל יציג בכורות של סרטי תעודה ישראליים על אריק איינשטיין (מאת יואב קוטנר ואבידע לבני) וזוהר ארגוב (מאת דני דותן ודליה מבורך). יתקיימו גם הקרנות חינם פתוחות לסרטים מוזיקליים על וויטני יוסטון והביטלס, ואם עוד לא ראיתם את ״הקיר״, סרטה המצוין של מורן איפרגן שזכה בדוקאביב האחרון, זו ההזדמנות. רשימת הסרטים המלאה נמצאת כאן.

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “מהערבה ועד מעלות-תרשיחא: כל פסטיבלי החודש”

  1. Spartak 19 אוקטובר 2017 ב - 19:55 קישור ישיר

    “ארץ מתוקה” הוא אינו נציג של אוסטרליה לאוסקר אלא “The Space Between”.

  2. יאיר 19 אוקטובר 2017 ב - 22:56 קישור ישיר

    לצד התפעלות מהרפרטואר המסקרן והאיכותי, מה שמאוד מפתיע בתכנית של דוקאביב גליל זה העדרו של “ארץ אהובה שלי”. “סאלח” אכן נשמע כמו פתיחה ראויה (כפי שציינת מעלות היא עיירת פיתוח למרות שככל הזכור לי היא לא מאוזכרת ב”סאלח”) אך “ארץ אהובה שלי” של יעל קיפר ורונן זריצקי שהתחרה ב”סאלח” בדוקאביב האחרון מתמקד בבלוק מגורים אחד ב….מעלות-תרשיחא. את הטקסטים לסרט הפיוטי הזה (לפי הטריילר, לצערי פספסתי אותו בדוקאביב) כתבה תושבת מעלות (לשעבר) הסופרת שרה שילה.


השאירו תגובה