04 יולי 2019 | 16:11 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

לקראת פסטיבל ירושלים 2019, עדכון ראשון: סרט הפתיחה והתחרות הישראלית

“פרזיטים” של בונג ג’ון-הו. סרט הפתיחה של פסטיל ירושלים

פסטיבל ירושלים יפתח בעוד שלושה שבועות בדיוק. האתר אמור לעלות ביום ראשון ומכירת הכרטיסים תתחיל לקראת סוף השבוע הבא (מכירת הכרטיסים לסרט ולאירוע הפתיחה כבר החלה). אנחנו בימים אלה כבר צופים בסרטי הפסטיבל כדי להתחיל ולהגיש המלצות וביקורות החל מהשבוע הבא. ובינתיים, השבוע הקרוב יוקדש לריכוז כותרות, ידיעות ודפדוף ברפרטואר שמתחיל להתפרסם באופן הדרגתי.

1. סרט פתיחה

“פרזיטים” של בונג-ג’ון הו, זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן, יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים ב-25.7. לא ראיתי את הסרט עדיין אבל בונג-ג’ון הו הוא אחד הבמאים הגדולים בעולם כבר בערך עשור (פעם קראתי לו “הספילברג של קוריאה”, אחרי הסרט שלו “המארח”). פסטיבל ירושלים ייפתח בדיוק בעוד ארבעה שבועות מהיום וכרגיל סרט הפתיחה יוקרן על מסך ענק תחת כיפת השמים בבריכת הסולטן, אחרי טקס פתיחה מרובה אורחים ודיבורים במהלכו יוענק פרס מפעל חיים לכתרי שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי שפרש באחרונה מתפקידו.

ההכרזה על סרט הפתיחה הגיעה בשבוע שעבר אחרי כמה שבועות שבהם שמעתי לא מעט ספקולציות על האופציות שהיו שטענו שהפסטיבל מתלבט לגביהן. אחת מהן היתה “היו זמנים בהוליווד” של קוונטין טרנטינו (שייצא בארץ ב-8.8). העובדה שפסטיבל ירושלים השיק קמפיין למיזם “סטודנט-פס” שלו (יוזמה מגניבה שבה סטודנטים משלמים 90 שקל לתג ונכנסים לכמה סרטים שהם רוצים על בסיס מקום פנוי), בכיכובה של דניאלה פיק-טרנטינו נראתה לי כמו תחילתו של פלירטוט בין הפסטיבל ובין משפחת פיק-טרנטינו להביא את הבמאי שוב לפסטיבל (בו התחדשה הזוגיות של השניים ב-2016). זה לא קרה (הוא מן הסתם יהיה עסוק מדי בהפצה האמריקאית של סרטו ולעבור בין כל הפאלונים והקולברים). ואז שמעתי על “כאב ותהילה” של אלמודובר, שיוצא בארץ ב-1.8, סוף השבוע השני של הפסטיבל, והוא סרט של קולנוע לב, שיש להם קשר הדוק ורב שנים עם הפסטיבל ואירועי הפתיחה שלו. ואז שמעתי על “סקין” של גיא נתיב, שגם אמור לצאת בארץ בסמוך לתאריכי הפסטיבל. ולבסוף, “פרזיטים” של בונג-ג’ון הו. בחירה מעולה.

גור בנטביץ’ ומאיה קניג ב”קצפת ודובדבנים”. כאב ותהילה

2. התחרות הישראלית העלילתית

שבעה סרטים יתחרו בתחרות העלילתית של הפסטיבל. ארבעה מהם בהקרנת בכורה עולמית (השלושה האחרים כבר הוקרנו בבכורות בפסטיבלים בברלין וברוטרדם). ארבעה מתוכם (לא אותם הארבעה) מתחרים במקביל על פרסי אופיר והוקרנו כבר בהקרנות האקדמיה. בגלל שמפיקי הסרטים הישראליים רוצים לצאת עם הסרטים שלהם לעולם בסתיו, ויעדיפו לוותר על פסטיבל ירושלים לטובת אפשרות אפילו קלושה להתקבל לפסטיבל ונציה, הסיטואציה היא שכבר די הרבה שנים שהסרטים הישראליים הכי גדולים ומדוברים כמעט ולא מגיעים לירושלים, אלא אם הם כבר היו לפני כן בברלין או בקאן. מה שמעלה את השאלה שמציקה לי זו כבר השנה השנייה: יכול להיות שכבר אין טעם לקיים תחרות עלילתית ישראלית בפסטיבל ירושלים? משהו בה חייב להשתנות. תחרות לסרטי ביכורים בלבד? תחרות לסרטים עצמאים או דלי תקציב? או תחרות משותפת שתמזג את הסרטים הזרים מהתחרות הבינלאומית עם הסרטים הישראליים (וכך יוכלו להשתתף בה גם סרטים דוברי אנגלית של במאים ישראליים, דבר שקרה השנה כמה פעמים, בין השאר עם “סקין” של גיא נתיב ו”המורה לאנגלית” של יובל אדלר).

סרטי התחרות הישראלית השנה הם:

1. “עיניים שלי”. בימוי: ירון שני. מפיקים: סער יוגב, נעמי לבארי, מיכאל רויטר

החלק השני בטרילוגיה של שני שהתחילה עם “עירום” שהוקרן בפסטיבל חיפה האחרון. הוקרן בברלין.

2. “נולדתי בירושלים ואני עדיין חי”. בימוי: יוסי עטיה ודוד אופק. מפיקים: איתן מנצורי, יהונתן דובק, רוני לוי.

יוסי עטיה משחק, כותב ושותף לבימוי בקומדיה רומנטית שחורה המבוססת על מופע רחוב שלו העובר בין אתרי פיגועים לאורך רחוב יפו בירושלים.

3. “ככה את אוהבת”. בימוי: לימור שמילה. תסריט: שרון אייל־אזולאי. מפיקים: חיליק מיכאלי, אברהם פרחי, תמי ליאון, משה אדרי, לאון אדרי

סרטה השני של שמילה כבמאית אחרי “מונטנה”. שמילה, שיש לה רקורד ארוך כמלהקת (“הרפקאה בשחקים” ותו ליהקה עולה בבתי הקולנוע בשבוע הבא).

4. “קצפת ודובדבנים”. תסריט, בימוי, הפקה, משחק: גור בנטביץ

הסרט היחיד במקבץ שכבר ראיתי וממש אהבתי (ראו כאן). “שגעון של לילה” פוגש את “תותי בר” בסרט מקסים על במאי שביום שבו יוצא סרטו החש הוא מרגיש שהוא הולך למות, ואולי זה סתם התקף חרדה.

5. “המתים של יפו”. בימוי: רם לוי. תסריט: גלעד עברון, עלא חליחל. הפקה: איתי תמיר

בפרויקט “קולו של אחמד” שהוקרן השנה בדוקאביב, ליווה הבמאי דורון ג’ראסי את רם לוי, הבמאי זוכה פרס ישראל בן ה-78, שסרטו הראשון, “אני אחמד” מ-1966, היווה השראה לפרויקט כולו. ג’ראסי עקב אחרי לוי בצילומי סרטו העלילתי החדש, שחל הבמאי שמזוהה בעיקר עם קולנוע תיעודי. שלושה ילדים שאביהם נכנס לכלא מוברחים מהגדה המערבית אל יפו, אל ביתם של ריטה וגורג‘. במקביל מצטלם בעיר סרט בריטי שעלילתו מתרחשת בתקופת המנדט. כששני האירועים משתלבים זה בזה פורצת סערה.

6. “היום שאחרי לכתי”. תסריט ובימוי: נמרוד אלדר. מפיקים: נמרוד אלדר, איתן מנצורי, יהונתן דובק, משה אדרי, לאון אדרי, רוני לוי

בשנה שעברה זכה בפסטיבל ירושלים “הצלילה”, שהופק במסגרת קרן של אוניברסיטת תל אביב לתמיכה פיצ’ר ראשון של בוגריה. “היום שאחרי לכתי” הופק במסגרת קרן זהה שהוקמה (קודם) על ידי סם שפיגל. האם גם השנה סרט הביכורים ינצח את סרטי הוותיקים?

7. “אלוהי הפסנתר”. בימוי: איתי טל. הפקה: שני אגוזין

סרטו של איתי טל התחיל כסרט גמר קצר בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, הורחב לסרט באורך מלא ואז התקבל לפסטיבל רוטרדם בשנה שעברה. תחליפו את רוטרדם בלוקרנו וזה גם הסיפור שהיה לפני 32 שנה עם “אוונטי פופולו”.

3. התחרות הישראלית התיעודית

“להאיר את יוסי”. קובי פרג׳ ומוריס בן מיור

סרט על יוסי בנאי.

“ליברמן”. נורית קידר



סרט על אביגדור ליברמן.

“מאה אחוז”. יעל קיפר ורונן זרצקי



מאה אחוז מתלמידי התיכון בכפר הדרוזי בית ג’אן קיבלו תעודת בגרות. שיא עולמי.

“פישטייל”. עמנואל מאייר

“מתחם חסן ערפה”. יואב גורפינקל 



סרט על מתחם חסן ערפה (ביפו).

“פאראנו”. אריאל סמל

הסרט הזה ממש מסקרן אותי. לפני יותר מעשר שנים ראיתי בהפרש של כמה שנים זה מזה שתי גרסאות שונות לחלוטין שלו ואני די המום שהפרויקט האינסופי הזה הגיע סוף סוף לסיום. אריאל סמל, אחד הצלמים הבולטים של ישראל בשנות השמונים, נחטף על ידי חוצנים בשנות ה-90. מאז הוא מתעד את חייו באובססיביות, ועורך אותם בעוד יותר אובססיביות. אין לי מושג מה אמת כאן, אבל אני זוכר מונטאז’ דימויים מסחרר.

“לא מוכר”. אנה אוליקר

4. מחוץ לתחרות

“מרחק הליכה”. בימוי: נגה אשכנזי
. מפיקים: אמיר הראל, דווין לנדין, נגה אשכנזי

עלילתי. הפקה ישראלית־אמריקאית עם חני פירסטנברג ודאנה איבגי, המגלמות אחיות שלא נפגשו מאת מות אמן.

“גבול הכאב”. רות ולק

תיעודי. יחסי התלות בין מערכת הבריאות הפלסטינית לזו הישראלית.

“חיים רגילים”. אפרת שלום דנון וגילי דנון

תיעודי. שתי נשים שנמלטו מהאימה באפריקה ומתמודדות עם החיים ללא בית, האחת בברלין, השניה בתל אביב.

“איש החרב: גבריאל מוקד”. שלומית ורפאל כרמלי

תיעודי. פורטרט של העורך והמול פרופגבריאל מוקד, האיש הרע של עולם הספרות והשירה.

5. תחרות סרטים קצרים

“טאצ‘”. ניר ברגר (עצמאי)

“אשמינה”.דקל ברנסון (עצמאי)

“פוגו”. תמר רודוי. (עצמאי)

“נתק”. ירדן ליפשיץ לוז (מכללת ספיר)

“תמונת ניצחון”. עדי משניות (אוניברסיטת תלאביב)

“אדם חברותי”.לוקש קונופה (עצמאי)

“דולור”. דותן מורנו (עצמאי)

“בין הזמנים”. מאיר פלדמן (סם שפיגל)

“הינומה”. אורית פוקס רותם  (עצמאי)

“הדב שאיתי”. דפנה אוודיש (אקדמיית סנט יוסט הולנד)

“זכות מלידה”. ענבר חורש (עצמאי)

“המאזין”. עומר שטרנברג (סם שפיגל)

“חיה טמאה”. עומר סחייק (בצלאל)

“אוסלו”. שאדי סרור (עצמאי)

“שלווה”. דנה גרייס ווינדזור (האקדמיה לאמנות קליפורניה)

“חיות גדולות”. רונה סגל (עצמאי)

“קרה ושמש”. הילה רויזמן (סם שפיגל)

“העסקה”. אלון לוי (עצמאי)

“עם התשוקות שלו”. הלל ראטה (מעלה)

6. התחרות לאמנות וידיאו וקולנוע נסיוני

Recitative. שיר הנדלסמן

“נו ואקאנס”. ירון אתר

“We, Work”. עפרי כנעני

“האבנים”. גל לשם

“מוזיאון המינים הפולשים”. אורה ראובן

“פארהוד”. יותם מנדה לוי

“חלומות על מקום אחר”. נעמה שוחט

“סלוקי”. ציון אברהם חזן

7. קלאסיקות

“בר 51”. עמוס גוטמן (1985)

פרויקט שיקום עותקי הקלאסיקות של הקולנוע הישראלי ממשיך לצבור תאוצה (איטית). השבוע יוצגו בסינמטקים עותקים מחודשים לסרטיו של משה מזרחי (הטובים שבהם צולמו על ידי אדם גרינברג) והנה פסטיבל ירושלים מכריז על עותק חדש לאחד הסרטים הכי צבעוניים והכי אפלים שנעשו בארץ: “בר 51” של עמוס גוטמן, עם הצילום של יוסי ויין (שנפטר לפני ארבע שנים). גם הבמאי, השחקן הראשי (ג’וליאנו מר) והמלחין (אריק רודיך) כבר לא איתנו.

ביבה. דוד פרלוב (1977)

עותק חדש ומשוחזר לסרטו של דוד פרלוב.

הלוקיישן: ירושלים

מחווה לבית הספר סם שפיגל ליצירה קולנועית לרגל 30 שנה להיווסדו. יוקרנו עותקים דיגיטליים חדשים לסרטים שצולמו במקור ב-16 מ”מ: דון קישוט בירושלים של דני רוזנברג (2005), מינוס פלוס של שחר כהן (2001), שיבולת בקפה של טליה לביא (2003), טוליה של רודיאון ברודסקי (2006) והמנון של אלעד קידן (2008).

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “לקראת פסטיבל ירושלים 2019, עדכון ראשון: סרט הפתיחה והתחרות הישראלית”

  1. טל מלכא 5 יולי 2019 ב - 9:24 קישור ישיר

    הסרט ‘נתק’ של ירדן ליפשיץ ממכללת ספיר הוקרן בפטיבל קאן


השאירו תגובה ל - טל מלכא