רויאל פלאש
דיווח תמציתי מהקרנת החצות של "קזינו רויאל", אמש, יס פלאנט, אולם 6 (איזה אולם נפלא): כשלושים איש בקהל, מתוכם רק שלוש בנות. שעתיים ועשרים שנמתחות כמו יומיים. שלוש סצינות אקשן מעולות. הראשונה שבהן, על רב קומות בבנייה באוגנדה, שווה את מחיר הכרטיס לבדה ומהווה שיא שהסרט לא מצליח לשחזר בשעתיים ומשהו אחר כך. דניאל קרייג: שחקן חביב, ג'יימס בונד איום. האיש חסר סקס-אפיל. נראה יותר כמו ספין-אוף לדמות שלו ב"מינכן". הסרט? בסדר. רגעים טובים לצד קטעים מביכים. השמדה טוטלית של המותג "ג'יימס בונד". טעות קולוסלית בשיקול דעת של המפיקים והאולפן. כסרט אקשן, לאנשים שהשם "ג'יימס בונד" לא מזיז להם, הוא לא רע בכלל. קצת מזכיר את "נשק קטלני 2". הרחבה בהמשך היום.
==========
ועכשיו למשהו שונה לגמרי. קומוניקט משמח מסינמטק תל אביב שהגיע הרגע:
בעקבות בקשות הצופים וההצלחה הענקית! הקרנות חוזרות אחרונות בהחלט של סרטי פליני לפני שהם חוזרים לאיטליה! בדצמבר יוקרנו:
לה דולצ'ה ויטה
בשבת 2/12 בשעה 15:30
לה סטרדה
ביום ה' 7/12 בשעה 22:00
שמונה וחצי
בשבת 9/12 בשעה 17:15
ג'ולייטה של הרוחות
בשבת 30/12 בשעה 14:15
ואכן, ביום שני ב"לה דולצ'ה ויטה", האולם מלא לחלוטין, ובין 80 ל-100 איש בחוץ נותרים בלי כרטיסים. אתם לא יכולים לדמיין כמה אני מאושר שפליני שובר קופות בסינמטק. לא רק כי זו עדות לכך שיש עדיין עניין בקולנוע איכותי, אלא כי זה מאותת לסינמטק התל אביבי שיש קהל ליצירות מופת. הם רק צריכים לדאוג שיהיה לקהל הזה מה לראות. קדימה: ויסקונטי, אנטוניוני, פזוליני, וכו' וכו' וכו'.
רוה לאגם רודברג: איך היה ב"לה דולצ'ה ויטה". נהנית? רוצה לדווח? לא אירוני שבסרט העוסק בכתב רכילות ובצלמי פפראצי לא היו צלמי פפראצי באולם לתעד את מיטב מרוכלי ארצנו מגיעים להתעשר תרבותית? רוה לעולם: איך אפשר לראות "לה דולצ'ה ויטה" ואחר כך ללכת לעשות פסטיגל?
איך אפשר לראות “לה דולצ’ה ויטה” ואחר כך ללכת לעשות פסטיגל?
פשוט מאוד: אחרי הפסטיבל, בדרך הביתה, קופצים לבנק כדי לראות מה היתרה…
עשה טובה, כולנו יודעים מצויין שאגם לא הלכה לשם מתוך דחף עז לראות את פליני על מסך גדול, אלא כי מישהו לקח אותה בכוח וגרם לה לחשוב שזה מאורע תרבותי חשוב וזה יעשה טוב לתדמית שלה. אני מתערב שהיא יצאה מהסרט בלי להבין דבר ממה שראתה ושכחה ממנו כעבור 10 דקות (וזה בהנחה שהיא לא נרדמה באמצע).
וסליחה על הטון הממורמר.
תשמע ג'יימס. לא יפה. אולי היא רצתה לראות את הסרט כי היא שמעה שזה סרט יפה ומעניין ומקורי ופורץ דרך? ראיתי כל מיני אנשים בהקרנה. ואולי גם אנשים שעוסקים בתחום הבידור ועושים דברים שהם לא ממש לטעמך (וגם לא ממש לטעמי) יכולים בכל זאת להנות מפליני. אולי היא גם נרדמה, אני לא יודע, אבל זה עדיין קצת לא יפה מצדך לשפוט אותה דווקא על משהו שאתה לא יודע אם הוא נכון. אתה לא חושב?
זה רק אני או שכמות היציאות מהאולם ב"לה דולצ'ה ויטה" הייתה חסרת תקדים, יחסית לסרט נחשב ולאולם מלא? גם כמות ההירדמויות הייתה מרשימה למדי. "ויטה" הוא לא אחד הסרטים של פליני שאני אוהב. ראיתי אותו לפני ההקרנה בסינמטק רק פעם אחת, לפני שש-שבע שנים. בפעם הראשונה הבימוי הרשים אותי וגרם לי להתעלם מהתוכן המפוקפק. בפעם השנייה, למרות ההקרנה על מסך קולנוע, הייתי פחות סלחן.
כתבתי כמה דברים על הבעיות של הסרט כאן:
http://www.shallowfocus.org/2006/11/14/la-dolce-vita-1960/
מה ההתנשאות הזו על אגם רודברג? היא עושה את הפסטיגל כי היא צריכה להתפרנס. ההשוואה בין לה דולצ'ה ויטה והפסטיגל היא מטומטמת. כאילו שמרצ'לו מאסטרויאני בכבודו ובעצמו לא הופיע גם בכמה סרטים גרועים בשביל כסף.
איך אפשר לעשות את “לה דולצ’ה ויטה” ואז לביים פרסומת לבנק (כפי שאכן עשה פליני)?
ואורסון וולס פירסם יינות. מה בסה"כ אגם עשתה? הלכה לראות סרט, אולי המתנשאים עליה חשים שנגזל מחמל נפשם, לה דולצ'ה ויטה של פליני, אבל זכותה ללכת כמו כל אחד אחר ואני בטוח שהיא גם הבינה ומקווה שנהנתה.
דרך אגב, הסרט בוראט נראה לי הרבה יותר מטומטם ודוחה מכל פסטיגל!
ולגבי הסרט – אני עם דניאל. למרות שחלק מהסצנות עדיין מפעימות, הוא התיישן קשות.
עוד מישהו פה חבר ב"אגודה להגנת שמה הטוב של אגם רודברג"? על מה הבלאגן? קצת מקניטים אותה (בצדק) וכולם קופצים כאילו היו שומרי ראשה.
אני עדיין משוכנע שזה הסרט הראשון של פליני שהיא ראתה אי פעם (וכנראה גם האחרון) וספק אם בכלל שמעה את שמו לפני כן.
יאללה, תצלבו אותי. אני מחכה…
רוה לג'יימס: אני מודה, אני מעריץ של אגם רודברג. למרות שאני לא כל כך בטוח למה. אני חושב שזה לא מקרי שהיא באה לראות את פליני כי נראה לי שלא רחוק היום והיא תפתיע את כולנו. ברגע שהיא תשתחרר מאזיקי קריירת הפופ-איידול שלה היא עשויה להפוך לאנוק איימה הישראלית. אני מאמין בה.
נו יאיר, בוא ניסחף עכשיו, אנוק איימה????
עזבו אגם בצד. השאלה היותר מעניינת היא איך נצפה בעל הבלוג בשירותים של הסינמטק מיד לאחר הקרנת ה"דולצ'ה ויטה" של פליני.. בשירותים אחרי ה"דולצ'ה ויטה"?????????
רוה לסקרן: אני מודה. אני חושב שזה לא מקרי כי נראה לי שלא רחוק היום והשירותים יפתיעו את כולנו. ברגע שהם ישתחררו מהחרא הם עשויים להפוך לאקדמיה הישראלית. אני מאמין בהם.
יניב לסקרן…
בחייאת, הבנאדם מעריץ של אגם רודברג. זכותו!
אז יאללה, ספר לנו את מי אתה אוהב ואני אשתין עליו בטוקבק. ללא תשלום.
"ברגע שהם ישתחררו מהחרא הם עשויים להפוך לאקדמיה הישראלית."
אוי, כל כך הרבה בדיחות מתבקשות בעקבות המשפט הזה.
לפינגווין, שנאמר – מש"א, אבל בוא נשמור על קצת טעם טוב.
יאיר – מוטיבים חוזרים? טלנובלות –> אגם רודברג
רויאל פלאש –> בדיחות שירותים
עכשיו יש לי הזדמנות להשלים את לה דולצ'ה ויטה ואת ג'ולייטה של הרוחות, וגם לראות את 1/2 8 במצב עירני יותר.
זה לא מקרי שפליני שובר קופות בסינמטק – בשביל אירועים כאלה אנשים עושים מנוי!
עדיין אי אפשר להזמין כרטיסים מראש לסינמטק, נכון?
חדשות מתחום הספרות: לכבוד יציאתו של "קאזינו רויאל" למסכים, עשתה הוצאת "ידיעות אחרונות" מעשה והוציאה תרגום (מחודש, אני מניח? לא ברור לי אם הספר הופיע אי-פעם בעברית לפני כן) לספרו המקורי של איאן פלמינג מ-1957. קראתי אותו היום. חוויה מעניינת – מבחינה תרבותית בעיקר. בונד של פלמינג הוא דמות מחוספסת, מתוסבכת וקשוחה בהרבה מהדמות הנוצצת שמופיעה בסרטים. יש בספר כמה תובנות מדהימות-לתקופתן על היחסיות של מושגי הטוב והרע במאבק בין-גושי, עם רלבנטיות מסוימת גם לימינו אלה. וכמובן שחוסר התקינות הפוליטית (עם רמז דק לאנטישמיות) חוגג.
מבחינה עלילתית טהורה, לעומת זאת, הספר אמנם קריא אבל לא הרבה יותר מזה. יחסית למותחן, יש בו אולי קטע אחד שעונה על ההגדרה "מותח", ואת כל יתר הספר אפשר להגדיר כ-"רומן למשרתות עם אקדחים". נדמה לי שיאיר, בטור של סינמסקופ שעסק ב-"גולדן איי" טען שסרטי ג'יימס בונד הציבו סטנדרט חדש לסרטי המתח מול אלה של היצ'קוק. אבל "קאזינו רויאל", במפתיע, הוא בדיוק סוג הספרים שהיצ'קוק היה מתנפל עליהם בתאווה ועושה בהם כשלו.
islay, למה אתה חושב שאי אפשר להזמין כרטיסים מראש בסינמטק? ודאי שאפשר.
זכור לי שגולדן איי היה חתיכת סרט כיפי רק שנים אח"כ ראיתי את שאר הסידרה והתברר לי שבעבר לסרטים האלו הייתה יחסית עלילה
בעניין האקשן בסרטי ג'ימס בונד:
יש בעיה קשה לסרטי ג'ימס בונד. הדילמה הגדולה היא לאיזה כיוון הם מושכים ומתפתחים, לסרטי אקשן מודרניים (וסטנדרטים) או שיישארו באותה תבנית קרלאסית (אנכרוניסטית ?) של הסרטים הקודמים.
בשנים האחרונות הסרטים הולכים יותר ויותר לכיוון של סרטי אקשן (מגמה שהתחילה עם טימוטי דלטון ימ"ש) ומאבדים את הנוסחה הקלאסית.
אישית, אני לא רואה את הטעם בלראות את פירס ברוסנן מכניס מחסנית לתת-מקלע ויורה צרורות…
מי שזוכר את הנוסחה מנצחת, יודע שבסרטי ג'ימס בונד יש רק סצינת אקשן אחת, בסוף (ולפעמים אחת לפני כותרת הפתיחה).
לה דולצ'ה ויטה הוא הסרט המדהים ביותר של פליני והתפקיד הכי מדהים של מאסטרוייאני. וואו… לפי המגננה המאסיבית על אגם רודברג אפשר לחשוב שכל המגיבים פה הם שם קוד של אחותה (או אחיה, או אמא שלה, או השכנה)
לפני שנתיים שלוש היה דיבור שטרנטינו יביים סרט בונד.
אם זה רק לא היה נופל זה היה יכול להיות מ ד ה י ם.
הוא גם רצה לעשות אותו תקופתי שמתרחש בשנות השישים, שזאת הדרך היחידה לעשות בונד אותנטי.
הופתעתי לטובה מקזינו רויאל. נכון הסרט ארוך ויש לו לפחות שלושה סופים, אבל הוא מאד מהנה, סצינות האקשן מצוינות ודניאל קרייג לפחות לא מלוקק בתפקיד בונד(אם כי הוא בהחלט בחירה תמוהה, אין ספק שיו ג'קמן או אריק באנה היו יותר ראויים לפחות כבונדים קונבנציונליים). הRethinking של בונד תוך התעלמות מהמיתוס הקולנועי המצטבר שלו ואפילו המבט האירוני משהו לא ממש משתלמים. בסה"כ בידור ראוי למדי שלא מבזה את הפירמה. יש דרכים יותר גרועות להעביר שעתיים וחצי.
והעימות המעניין יותר של בונד יהיה השבוע נגד האוייב הקזחי בוראט, עוזרו אזמט וחברם הדב.
ואם כולם מדברים על אגם – למה שהיא לא תהיה נערת בונד הבאה?
דן, אם גרייס ג'ונס היתה יכולה להיות נערת בונד, אין סיבה שגם אגם לא תוכל.
אם טרנטינו היה מביים בונד, זה לא היה ג'יימס בונד, זה היה סרט של טרנטינו. הסוד לבימוי של סרט בונדי הוא חוסר סגנון אישי מובהק. עליך להפוך לזיקית במידה מסוימת.
ברגע שאתה מביא במאי בעל סגנון כה מובהק כמו טרנטינו, אתה כבר יוצר משהו אחר. מצד שני, זה היה יכול להיות ניסוי מעניין ליצירת סרט בונד מחוץ לקאנון.
ולכל המעונינים – הצדק עם islay, לא ניתן לרכוש כרטיסים להקרנות שבדצמבר.
ליאור – לא מסכים. סדרת בונד נמצאת בכזה מצב איום (אני אומר לפני שראיתי את החדש) שצריך קולנוען עם סגנון שירים אותה.
בונד בבימוי טרנטינו היה שובר קופות בענק, ומשאיר נעליים ענקיות למילוי למי שהיה בא אחריו.
אבל כמה אפשר להתפלסף על סרט שלא קיים.
אני לא ממש מבין הצהרות כמו "התפקיד הכי מדהים של מסטרויאני". בין אם הכותב אכן ראה את מאה ומשהו הסרטים שמסטרויאני השתתף בהם ובין אם לא, אפשר לקרוא את המשפט הזה בצורה אחת בלבד: התפקיד של מסטרויאני ב"דולצ'ה ויטה" משמעותית יותר טוב משאר התפקידים שלו, שאר התפקידים גרועים. זה לא נורא מחמיא למסטרויאני.
אז זהו, שאני לא חושב שסדרת בונד נמצאת במצב כזה איום שהיא צריכה את טרנטינו. מבחינה עסקית, ארבעת הסרטים האחרונים עם ברוסנן היו שוברי קופות, ומבחינת איכות, טוב, על זה אפשר להתווכח, אבל לדעתי ברוסנן החזיר לזיכיון את הצבע ללחיים לאחר שנות תרדמה ארוכות.
(והערת שוליים: מה הקטע הזה עם לענות את ג'יימס בונד בצורה ריאליסטית? מה קרה עם השיטות האלגנטיות כמו ב"גולדפינגר"?? אח, היו זמנים…)
ל- 29. ממש עשית ניתוח ערכי-לוגי להתפעלותי הכנה ממאסטרויאני בדולצ'ה ויטה. ובכן: לא ראיתי את כל מאה ומשהו הסרטים בהם שיחק וכוונתי היתה שהוא עושה תפקיד מופלא בדולצ'ה ויטה, מהיפים ביותר שבהם ראיתי אותו ובשעה שעולה שמו באוזני או בעיני רוחי אני נזכר בו משוטט בסמטאות רומה עם אניטה אקברג