סיכום העשור: סרטי השנה של 2006, 2007, 2008, 2009
באמצע ינואר 2006, אחרי עשר שנות פירסום בדפוס בלבד, הקמתי את "סינמסקופ" הבלוג (בעוד שבועיים יום הולדת 4). ומאותו רגע, סיכומי השנה הופיעו בזמן אמת גם באתר. אז די קל להגיע אליהם:
סיכום שנת 2006: "בוראט" ו"הילדים של מחר" בראש.
סיכום שנת 2007: "זודיאק" ו"רטטוי" בראש.
סיכום שנת 2008: "סינקדוכה, ניו יורק" ו"וול-E" בראש.
סיכום שנת 2009: "ממזרים חסרי כבוד" ו"ארץ יצורי הפרא" בראש.
וכל סיכומי השנה ברצף.
כשקוראים את כל סיכומי השנה ברצף, מגלים דברים מעניינים ומבנים שחוזרים על עצמם. אופי, אני מניח.
נגיד שצ'רלי קאופמן וסטיבן שפילברג מוקפצים כמה מקומות קדימה מידי כל שנה? ידענו את זה כבר קודם. זה לא שהביקורות שלך על שפילברג, קאופמן ופינצ'ר לא טובות. פשוט יש בהן הטעיה שיטתית בסיסית שאנחנו כקוראים צריכים לקחת בחשבון.
ולנושא, הילדים של מחר הוא באמת אחד הסרטים הטובים ביותר, והלא מוערכים על ידי מספיק אנשים, שיצאו בעשור האחרון. בפרספקטיבה של זמן (ובצפיות חוזרות) הסרט הוא יצירת מופת גדולה שפרצה את תחומי הז'אנר וקידמה את הקולנוע למקום שהוא לא היה בו קודם. גבוה ברשימה של סרטי העשור שלי. וצריך להיות גם גבוה ברשימה אובייקטיבית-וזיטיבסטית של סרטי עשור שחבל שאף אחד עם זמן לא מנסה לעשות.
==========
רוה לרז-ש: אני יודע על מה אתה מדבר. ככה אני מרגיש בכל פעם שאני קורא מבקרים אחרים נשפכים מהאחים דארדן ומייק לי. נורא מבאס העניין הזה שיש לאנשים טעם שונה. מבלבל ממש. (ואגב, הוסף לרשימה הנ"ל את האחים כהן).
רז, 'הילדים של מחר' דווקא נמצא אצלי ברשימת מאה הגדולים של העשור. מסכים איתך לגביו.
כשאני לוחץ על הקישור הראשון, זה מוביל אותי לסיכום 2007- חלק א' (רשימת ה-X של השנה). יש לך מושג למה, יאיר?
==========
רוה לנוי: תוקן.
מציע להציב נורמה לפיה בכל פעם שנכתבים ביטויים כגון: "פרץ את גבולות הזאנר", "הגדיר מחדש את המדיוםהז'אנראמנות הקולנוע" ודומיהם – על כותב הביטוי לנמק ולהסביר זאת, ורצוי בעזרת דוגמאות מהסרט.
"הילדים של מחר" בהחלט סרט טוב שנהניתי ממנו – אם כי יש רבים אחרים שמהם התרגשתי והושפעתי הרבה יותר. יכול להיות שסצנת השוט הארוך בקרב במחנה הפליטים היא "חדשנית" (גם אם בעיניי קצת טרחנית) – אך רעיון השוט הארוך הוא לא ממש המצאה של אלפונסו קוארון.