24 נובמבר 2006 | 00:20 ~ 26 Comments | תגובות פייסבוק

הקיבוץ הקדוש

לכל ידידיי האמריקאים: חג הודיה שמח.

============

תלמידים בסם שפיגל: ממה מת רוברט אלטמן?
אני: הביקורות הרגו אותו.
אז לא. מתברר שזה מסיבוכים הקשורים בסרטן. והנה קליפ שהועלה שלשום ליו-טיוב ובו הקטע המלא של קבלת האוסקר על מפעל חיים מלפני עשרה חודשים. ההקדמה המקסימה של סטריפ וטומלין, מונטאז' הסרטים המרגש ונאום התודה של אלטמן, שנראה – באופן נדיר למדי בשביל איש שהתפרסם בנרגנותו – מרוצה למדי. בהחלט מאוד שווה צפייה. לקליפ.

================

מבזק מחסידות ברסלב בירושלים: פול מזורסקי ("אשה לא נשואה", "הסערה", "התחנה הבאה גריניץ' וילג'") ביים סרט תיעודי על העלייה לרגל לאומן, לקברו של ר' נחמן מברסלב בראש השנה 2005. את הרעיון לסרט הוא קיבל מהאופטיקאי שלו שסיפר לו על מנהג "הקיבוץ הקדוש" – התכנסות שנתית של חסידי ר' נחמן. 25,000 מהם הגיעו לשם בשנים האחרונות מכל העולם. באתר הרשמי של הסרט, שבו תוכלו להזמין עותקים להקרנות פומביות (פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים מתקרב. אולי לשם?), יש ציטוטים מלאי שבחים על הסרט מפי לארי קינג, מל ברוקס וקירק דאגלס (מבקרי "וראייטי" שראו את הסרט בפסטיבל מונטריאול האחרון, אגב, חשבו שזה סרט ביתי חובבני). בעמוד המיי-ספייס שלו, בו כותב מזורסקי על עצמו שהוא "מוכר חלבה", תמצאו את הטריילר לסרט. אגב, בטריילר תראו שוט קצר של רב היושב ליד מזורסקי ואומר "רבי נחמן איז א ביג צדיק". זהו הרב עמרם הורביץ, שסבו הוא זה שעל פי האגדה מצא את הפתק שעליו היה כתוב "נ נח נחמן מאומן". הרב הורביץ אחראי למהפכת הננחים עם מכוניותיהם המרעישות וסטיקריהם.

============

בגרמניה התחילו לעבוד על קומדיה מטורפת שתעסוק בהיטלר שתיקרא "מיין קאמפף". מצחיק? הנה הכותרת מהבוקר ב"סקרין דיילי":

Hitler farce among new projects backed by Germany
Germany's State Minister for Culture Bernd Neumann announces funding of $1.86m for 12 projects including Urs Odermatt's Mein Kampf

===========

מה שמזכיר לי: היום לפני חצי שנה הושק חרם המפיצים על מבקרי הקולנוע בארץ. כמעט כל המפיצים כבר הפסיקו עם החרם. כיום זה בעצם חרם של רשת בתי קולנוע אחת נגד המבקרים. כתבתי על כך אתמול במדור "דף הבית" ב"פנאי פלוס".

וב"סינמסקופ" המודפס כתבתי על "משפטו של ג'קי די" של סידני לומט (שבעצם די דומה לפול מזורסקי) ועל "13 (זאמטי)" הצרפתי-גרוזיני האלים. כאן.

============

כמעט 44,000 איש ראו בישראל את "קזינו רויאל" בסוף השבוע הראשון להקרנתו (שלושה ימים). ככה ככה.

============

אהוד קינן מדווח בבלוגו על ההברקה החדשה של אל על: הם מקרינים בבכורה בין-יבשתית את המיני סדרה של HOT "מישהו לרוץ איתו" (ואולי היה צריך לשנות את שמה במקרה דנן ל"מישהו לטוס איתו"). אבל השיבוץ הוא כזה: שני הפרקים הראשונים בטיסות היוצאות מתל אביב, ושני הפרקים האחרונים בטיסות אל תל אביב. גם בטיסות הארוכות לניו יורק. מה שמעלה את השאלה: מה עושה ישראלי שחי באמריקה, טס לישראל ואז חוזר לביתו במדבר האמריקאי? יראה קודם את הסוף ואז את ההתחלה? ומה יעשה ישראלי שעובר לגור באמריקה ויראה רק את שני הפרקים הראשונים? ואולי זה בעצם מיזם של הסוכנות היהודית להבטיח את שובם של הישראלים הביתה. מי שטס לכיוון אחד לעולם לא יידע איך נגמרה הסדרה.

==========

מותו של רוברט אלטמן האפיל על מותו של גארי גרייבר, שעליו דיווח כאן חן חן בתגובות לפני שלושה ימים. וגם כאן נראה כאילו המוות הוא סוג של מקדם מכירות: הסרט התיעודי המוזכר בידיעה, בו משובצים קטעים מתוך סרטו האחרון והלא גמור של אורסון וולס (שצילם גרייבר), נקרא "מחפשים את אורסון" והוא יוקרן בסינמטק תל אביב ב-6 בדצמבר.

===========

וג'יימס ניוטון הווארד (המגיבן, לא המלחין של שאמאלאן) העלה את הלינק הזה בתגובות לפני שלושה ימים, וגם אותו לא כדאי לכם להחמיץ. מדובר בתוכנית הקולנוע של רוג'ר איברט וג'ין סיסקל, כשעוד שודרה רק בתחנה המקומית בשיקגו, ולפני שהם המציאו את המותג "Two Thumbs Up". בקטע הזה, מ-1982, הם סוקרים את "בלייד ראנר" ולגמרי, אבל לגמרי, מפספסים את הסרט. שניהם די לא סובלים אותו, אם כי איברט ציין לחיוב את מראהו הוויזואלי ואת האפקטים. זו האימה הכי גדולה שלי כמבקר, לראות סרט שהוא קלאסיקה מיידית ולא לשים לב לזה. אבל הדבר הכי מרתק בקטע הזה הוא לא רק כמה היו ארוכים הקליפים מהסרטים ששובצו באייטם, אלא שזו הזדמנות נדירה לראות קטעים מ"בלייד ראנר" מהגרסה המקורית, זו עם הקריינות, ולא גרסת הבמאי האידיוטית שסקוט הוציא ב-1992, ושאחריה דאג להעלים כל זכר לגרסה הנכונה של הסרט.

===============

נו עדן, איך "פאסט פוד" של ריצ'רד לינקלייטר? הייתה הערב הקרנת עיתונאים, לא?

26 Responses to “הקיבוץ הקדוש”

  1. דניאל פאיקוב 24 נובמבר 2006 at 0:46 Permalink

    הייתה הקרנת עיתונאים, כן.

  2. גיא 24 נובמבר 2006 at 1:13 Permalink

    באתר המצויין wellsnet.com- אתר שמוקדש לאורסון וולס התפרסם ראיון מעניין עם גרייבר בו הוא מספר על הנסיון להשלים את "הצד האחר של הרוח". הוא גם מספר שם איך אורסון והוא ניסו בתחילת שנות השמונים לגייס כסף משפילברג שסירב, ואיך הם ניסו לשכנע את ניקולסון לשחק. הראיון ב- http://www.wellesnet.com/?p=92

  3. סיני מת 24 נובמבר 2006 at 3:43 Permalink

    בשביל לזהות קלאסיקה מיידית צריך קודם כל שיהיו קלאסיקות מיידיות. לא נראה לי שיש כאלה מחמש השנים האחרונות, מאז הגל של "מטריקס", "מועדון קרב", "רקוויאם לחלום", "ממנטו", "מאלהולנד דרייב" ו"דוני דארקו". רובם ככולם לא קיבלו ביקורות חיוביות כשיצאו לראשונה לקולנוע.

  4. רובין 24 נובמבר 2006 at 8:22 Permalink

    אכן, בפלייר שמפרסם את הקרנת המיני סדרה "מישהו לרוץ איתו" מופיע הסלוגן – "מישהו לטוס איתו".

  5. הוגו 24 נובמבר 2006 at 9:14 Permalink

    זו כמובן טעות, יאיר.

    הרב 'שמצא' את הפתק כבר אינו בין החיים, והרב הורביץ הוא רק אחד מתלמידיו. שמו היה הרב ישראל בער אודעסער. והוא נפטר לפני כעשר שנים, פחות או יותר.

  6. הוגו 24 נובמבר 2006 at 9:15 Permalink

    סליחה, טעות שלי. לא ראיתי שכתוב "סבו", אכן גם פוסט בבלוג צריך לקרוא בעיון.

  7. עידן 24 נובמבר 2006 at 10:18 Permalink

    פיליפ נוארה הלך לעולמו בגיל 76.

  8. עידן 24 נובמבר 2006 at 10:21 Permalink

    המקום: קולנוע גת בת"א. השעה:1700 אחה"צ. התאריך: 23בנובמבר. הסרט: שנה מופלאה. נוכחות: דלילה מאד כמו שאני אוהב. איכות הסרט: ככה ככה. אבי קורניש: שרליז ת'רון יכולה לישון בשקט(דרך אגב השם אבי קורניש נשמע כמו מילה באידיש) הערב: בוראט.

  9. הפינגווין 24 נובמבר 2006 at 11:26 Permalink

    כשאני כותב ביקורת שלילית, אני דווקא מקוה שהסרט יהפוך לקלאסיקה. ככה יוכלו להיתקל בביקורת שלי בעוד עשרים וחמש שנים ולחשוב שהייתי אמיץ, כי אמרתי את מה שאחרים לא מעזים. 🙂

    כמובן, אני אשמח הרבה יותר אם סרט שנקטל בידי רוב המבקרים, אבל קבל ממני ביקורת חיובית (כמו "למראית עין", או "רומנטיקה וסיגריות" על קאמפיותו הרבה), יהפוך לקלאסיקה.

    רוה לפינגווין: אז מה שאתה אומר כאן הוא שאתה מסכים עם איברט וסיסקל ש"בלייד ראנר" הוא סרט משעמם וקלישאתי?

  10. סטיבי (לא בבית) 24 נובמבר 2006 at 12:11 Permalink

    אם מישהו פיספס לעיל…
    http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/6178834.stm

  11. עדן 24 נובמבר 2006 at 12:54 Permalink

    "פאסט פוד" דווקא הפתיע לטובה אחרי "סקאנר דארקלי" שהיה סוג של אכזבה. יותר מדי דמויות וסיפורים אבל זה סרט עם עוצמה גדולה ובעיקר הסצינות האחרונות שמעכו את נפשי העדינה וגרמו לי להחליט להפסיק לאכול בשר (מה שכנראה יעבור לי עוד יום-יומיים).

  12. תומריקו 24 נובמבר 2006 at 13:08 Permalink

    יאיר, "13" הוא אכן סרט אדיר. ראיתי אותו בפסטיבל חיפה, וכמו שאמרתי – אפילט היצ'קוק היה מתגאה בסרט כזה. (או לפחות המוטציה של קלוד שברול עם טרנטינו).

    אגב, מה דעתכם על כך שדארן ארנוקופסקי הפך לבמאי הוליוודי? האם עוד במאי מבריק ועצמאי התפתה לכסף
    הגדול?
    מה שבטוח, יו ג'קמן, אמר בראיון שדארן הוא קובריק הבא. ואני לא כל כך בטוח שקל להיות קובריק בשנות ה-2000 ועדיין לרצות את האולפנים ההוליוודים.

    רציתם סרט מבית היוצר של "פיי" אז קיבלתם סרט פנטזיה, שהיה יותר הולם יוצר כמו רידלי סקוט…. אכן חבל.

    אבל מה דעתכם?

    רוה לתומריקו: רגע, ראית את "המעיין"? כי לא נשמע ככה. הוליוודי? פנטזיה? רידלי סקוט? אפילו לא קרוב. מדובר באחד הסרטים המיסתוריים והיפים שיצאו מהוליווד בעת האחרונה. סרט כמעט אבסטרקטי לחלוטין שכולו טקסטורות. סרט מהפנט. בדיוק, רגב, מסוג הסרטים שייזכו כעת לביקורות פושרות עד רעות ובעוד שלושים שנה יגיד העולם "ריך הן לא קלטו בזמןו אמת שמדובר ביצירת מופת?".

  13. הפינגווין 24 נובמבר 2006 at 14:21 Permalink

    "אז מה שאתה אומר כאן הוא שאתה מסכים עם איברט וסיסקל ש”בלייד ראנר” הוא סרט משעמם וקלישאתי?"

    לא יודע, נרדמתי באמצע.

  14. עדן 24 נובמבר 2006 at 14:44 Permalink

    "המעיין" הוא הסרט הטוב של השנה.

  15. ליאור 24 נובמבר 2006 at 23:39 Permalink

    וואו, רוג'ר איברט עושה אלברט גבאי. מגניב. ומגניבה גם ההתייחסות שלהם ל"סרטים הרעים של השבוע". אנשים, לכל מי שמתלונן על סרטים רעים בקולנוע, תראו מה אנשים היו צריכים לסבול בתחילת שנות ה-80. רמת הסרטים הממוצעת בקולנוע עלתה מהסיבה הפשוטה שלאחר כניסת הווידאו לבתים, כל סרטי הזבל נעשו ישירות לפורמט הזה, וכך זה גם היום.

    וגם משעשע לשמוע את איברט מתאר את "לוס אנג'לס רבת הדמיון" שבסרט. את מסכי הפרסומות העתידניים האלה אפשר לראות היום בכל פינה בתל אביב, למשל. אכן, העתיד כבר כאן.

  16. james newton howard 25 נובמבר 2006 at 15:26 Permalink

    לא יפה, ליאור, PARADISE עם פיבי קייטס זה קלאסיקה.

  17. דן ברזל 25 נובמבר 2006 at 22:59 Permalink

    רגע רגע רגע.
    פיספסתי משהו? רידלי סקוט העלים את הגרסה המקורית של "בלייד ראנר"?
    אז הגרסה שהקרינו לנו בבית ספר ב-1998, כמו גם הגרסה שערוץ 1 הקרין בכמה וכמה שידורים חוזרים לאורך שנות התשעים, כמו גם הגרסה ששוכבת אצלי על VHS, הן גרסאות נדירות? אני בספק.
    עד כמה שזכור לי, דווקא גרסת הבמאי היא הגרסה שקשה להשיג. אני עוד זוכר את ההקרנה שלה בסינמטק ת"א לפני כמה שנים, שלוותה בהייפ של הקרנה חד פעמית.

  18. רד פיש 26 נובמבר 2006 at 0:43 Permalink

    דן – אאל"ט, "גירסת הבמאי" של "בלייד ראנר" היא הגירסה היחידה שיצאה ב-DVD. הגירסה המקורית פשוט לא הגיעה לפורמט הזה, אפילו לא כחלק מהוצאה מיוחדת שכוללת גם את הגירסה השניה. ומכיוון שה-VHS כפורמט מסחרי מת באופן רשמי לאחרונה, אפשר בהחלט להגיד שהגירסה המקורית הועלמה.

  19. ברווז גומי 26 נובמבר 2006 at 17:09 Permalink

    דניאל:
    הגם אתה במבקרים הנכנעים לתנאי פורום פילם?

  20. דניאל פאיקוב 26 נובמבר 2006 at 18:17 Permalink

    לברווז: את חוסר האינטגריטי שלי הוכחתי עוד לפני חרם המפיצים. להיכנע לתנאי פורום פילם קטן עליי. אם זה היה תלוי בי, הייתי כותב ביקורות על סרטים שלא ראיתי, באיחור של חודשים ותוך שימוש במילים לועזיות נורא ארוכות. לצערי העורכת שלי לא מסכימה.

  21. דניאל פאיקוב 26 נובמבר 2006 at 18:20 Permalink

    אם אלה הקריטריונים להעלמה של סרט, רוב הסרטים שנוצרו לפני 1998 הם סרטים "מועלמים". רובם המוחלט לא קיים בדי.וי.די. וחלקם הגדול מעולם לא יצא גם בווידאו.

    רוה לדניאל: אלא שהגרסה התיאטרלית של "בלייד ראנר" יצאה בווידיאו ואף בלייזר דיסק. אבל מאז עידן הדי.וי.די הופצה רק גרסת הבמאי. וזו מדיניות מכוונת ומוצהרת. לא סתם הזנחה מצד האולפן. היו דיבורים שלקראת חג המולד השנה ייצא מארז "בלייד ראנר" האולטימטיבי: הגרסה המקורית, גרסת הבמאי ועוד גרסת במאי שסקוט החליט לעדכן עם עוד כמה שוטים. אבל סקוט, כך נדמה, שוב מהסס להוציא את הגרסה המקורית.

  22. דניאל פאיקוב 27 נובמבר 2006 at 12:09 Permalink

    פאיקוב לרוה: אבל מי אמר שסקוט הוא זה שמסרב להוציא את הגרסה התיאטרלית? בכל האתרים שעברתי עליהם מצוין שיש בעיות משפטיות שקשורות לזכויות יוצרים אשר מונעות את הוצאתה. ענייני זכויות היוצרים נובעים מזה שהסרט הופק על ידי מספר חברות שמאז חדלו להתקיים, לא מהקפריזות של סקוט.

    אם תשים לב, Wise Blood של ג'ון יוסטון מעולם לא יצא לדי.וי.די. וגם השגתו בווידאו בעייתית למדי. גם כאן הבעיה היא חברות הפקה שפשטו את הרגל וזכויות יוצרים מסורבלות, לא יוסטון.

  23. דניאל פאיקוב 27 נובמבר 2006 at 12:44 Permalink

    אגב, סקוט עצמו לא מרוצה מ"גרסת הבמאי" של 1992 ומנסה להרים את "גרסת העוד יותר במאי" כבר 14 שנה. גם את הוצאת הגרסה הזאת מנעו עד היום בדיוק אותם ענייני זכויות היוצרים.

    רוה לדניאל: ובכל זאת, מאז "תלמה ולואיז" ו"גלדיאטור" סקוט הוא אחד האנשים החזקים בהוליווד, ואת "גרסת הבמאי" מ-1992 אין בעיה להשיג (הנה, היא בדיוק יצאה שוב בהפצה ישראלית בדי.וי.די לפני חודשים ספורים), בשעה שבאד יורקין, מייקל דילי ואלן לאד ג'וניור כבר לא אוחזים במושכות של שום דבר. ואני מניח ש"הבעיות" קשורות אלה באלה. הוא אומר "תנו לי לערוך מחדש" והם אומרים "רק אם תאשר לנו להוציא את הגרסה התיאטרלית. וסקוט לא מעוניין שזה יקרה. הוא לא רוצה שאנשים ייזכרו שהגרסה מ-1982 היא הטובה יותר. שהמפיקים צדקו שהעיפו אותו מהעריכה. שהווייס אובר (שנמצא אגב כבר בדראפט הראשון של התסריט) חיוני לסרט.

  24. דניאל פאיקוב 27 נובמבר 2006 at 13:30 Permalink

    פאיקוב לרוה: האם משהו מזה מבוסס על איזשהם דיווחים קונקרטיים או שמא הכל השארות? בינתיים אני לא רואה בשום מקום איזכור לזה שאלן לאד ג'וניור ושות' מנסים להוציא את הגרסה התיאטרלית ומישהו לא מרשה להם. אני גם לא רואה את רידלי סקוט מנסה לגנוז את הגרסה הזאת. למעשה נדמה לי שהסיבות האמיתיות קצת יותר פרוזאיות ממה שאתה מתאר.

    ומה אומר לך שהגרסה התיאטרלית לא נכללת במארז שיוצא ב-2007? רוב האתרים מדווחים מפורשות שהמארז כולל *שתי* גרסאות תיאטרליות, גם האמריקאית וגם האירופאית.

  25. ברסלב 20 אוגוסט 2010 at 9:21 Permalink

    היכן ניתן למצוא קישור לסרט של אומן ראש השנה?


Leave a Reply