07 אפריל 2021 | 13:13 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

״גודזילה נגד קונג״: סרט האסונות שמבשר את סוף המגיפה?

״גודזילה נגד קונג״. פורד נגד פרארי

דיברתי על ״גודזילה נגד קונג״ בחצי השעה הראשונה של פודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן

בשנה רגילה, ספק אם היה משהו משמעותי או עמוק לכתוב על הסרט ״גודזילה נגד קונג״ שיצא בסוף השבוע בארצות הברית (ויופץ בבתי הקולנוע בישראל בשניה שבה הם ייפתחו). זהו מאותם מוצרי פופ תעשייתיים שמיועדים לקהל יעד מאוד מסוים – ומתברר שיש המון ממנו שמבקש את סרטיו עם מקסימום אדרנלין ומינימום איי.קיו. בשנת שגרה שמו של הסרט היה מופיע רק בדיווחי שוברי הקופות. אבל עם פתיחת הרבעון השני של 2021, זו עדיין לא שנה שגרתית, והוליווד עדיין מנסה להבין איך היא מתפקדת בתוך תנאי המגיפה. ולכן, יש סיכוי טוב שבספר שייכתב על הוליווד בימי קורונה, יוקדש פרק לסרט האפקטים הגרנדיוזי אך הזניח הזה כי אם מסתכלים על הנתונים שזרמו מהקופות האמריקאיות עושה רושם ששנת הקורונה הגיעה לסיומה. קינג קונג וגודזילה הם היונים שנשלחו אל מחוץ לתיבת נוח, ונראה שהם מצאו בחוץ אדמה יבשה. הן אפשר ובג׳יפ שעבר שאגו יצורים כי נגמר.

הסרט הופץ באמריקה ב-3,000 בתי קולנוע חצי ממה שסרט כזה מופץ בו כשאין מגיפה עולמית, אבל פי שתיים יותר ממה שכל סרט אחר הופץ בו ב-13 החודשים האחרונים. וההפתעה: הקהל הגיע. בתום סוף השבוע הארוך של חג הפסחא, הסרט הכניס בבתי הקולנוע באמריקה 50 מיליון דולר, יותר מסופ״ש הפתיחה של כל סרט אחר בשנה האחרונה כולל ״וונדר וומן 1984״. הנתון הזה מפתיע כפליים: לא רק כי הקהל רצה לראות את הסרט, אלא שהוא רצה לראות אותו בבתי הקולנוע (יש לקחת בחשבון שספק אם היו צופים מעל גיל 60 בהקרנות האלה, שהיו נטולות צופים בקבוצות סיכון).

כפי שהם הבטיחו בדצמבר, אולפני וורנר הפיצו את הסרט גם בשירות הסטרימינג שלהם, HBOMax, במקביל להפצתו בבתי הקולנוע (נכון לעכשיו, עדיין לא נמסר כמה צופים היו לסרט בסטרימינג). הנתון הזה מצטרף לעובדה שהסרט כבר הכניס 285 מיליון דולר ברחבי העולם רוב הסכום הזה מגיע מסין, בשבועיים שבהם הסרט הופץ בשוק הבינלאומי לפני שהגיע לחופי אמריקה.

עכשיו יתחילו מנתחי הדאטה לנתח: כמה היה מכניס הסרט בקופות אילולא הוא היה מופץ במקביל גם בסטרימינג? והאם הנתון המרשים הזה יגרום לאולפני וורנר לבטל את ההחלטה שלהם להפיץ באמריקה את כל יבול 2021 במקביל גם בבתי הקולנוע וגם בסטרימינג? ההימור שלנו: וורנר יבטלו את ההחלטה שלהם להפיץ סרטים גם בבית וגם בבתי הקולנוע בסביבות יוני, רגע לפני ״ספייס ג׳אם״ החדש, ״חולית״ ו״מטריקס 4״.

למעשה, אולפני וורנר היו התאגיד ההוליוודי האמיץ ביותר בשנת הקורונה הזאת. הם היחידים שעשו ניסויים בהפצה, בניסיון לבדוק מה הקהל יכול, מוכן ורוצה לראות בימי המגיפה. הם הפיצו את ״טנט״ בקיץ, בעיקר בבתי הקולנוע מחוץ לארה״ב שהיו פתוחים, וזה עלה להם ביוקר הסרט הפסיד כסף. לפיכך, הם יזמו את ההפצה ההיברידית בית וקולנוע עם ״וונדר וומן 1984״, וזכו לתוצאות מעניינות הסרט עבד לא רע בקופות, בהתחשב בכך שרוב בתי הקולנוע בעולם היו סגורים, והזניק להם כהוגן את שירות הסטרימינג הצעיר שלהם, שהיה זקוק לתכני פרימיום כדי להתחרות עם נטפליקס ועם ההשקה המוצלחת של שירות דיסני פלוס, שני מתחריו העיקריים. מתוך ההנחה הסבירה ששירות HBOMax (שאמנם נמצא באותה בעלות תאגידית, אבל הוא חברה עצמאית עם תקציב תוכן ושיווק משלו) מימן חלק ניכר מעלויות הסרט כדי להביא אותו לבכורה אצלו, ניתן בוודאי לשער שבוורנר היו מרוצים מכל המספרים שזרמו אליהם עובדה שהם המשיכו בכך גם עם הפצת ״טום וג׳רי״, שגם הציג נתוני קופה וצפייה מעודדים. וכך בעוד כל המתחרים שלהם כולל דיסני ויוניברסל החביאו את שוברי הקופות שלהם במחסנים עד חלוף המגיפה, אולפני וורנר נותרו היחידים שמתפקדים, והיחידים שמנסים להחזיר את עסקי השעשועים לשגרה, עם דגש על עסקים ושעשועים.

****

דרך אחת להסביר את ההצלחה של ״גודזילה נגד קונג״ היא לראות את הסרט מנקודת המבט של מעריצי ז׳אנר סרטי המפלצות הם יודעים שזה סרט שצריך לראות אך ורק במסך איימקס, או כל מסך ענק אחר. זו סיבת הקיום היחידה שלו. זה סרט שנועד להיות גדול, ולכן צפייה בו במסך ביתי היא בלתי מתקבלת על הדעת. באולם קולנוע עם מסך גדול וסאונד עוצמתי, הסרט הזה יכול להיראות כמו אטרקציית לונה פארק או מופע היאבקות מיתולוגי. לעומת זאת, מי שיראה את שתי מפלצות הענק בגודל גורד שחקים מרביצות זו לזו במסך הביתי – שבו העלילה מקבלת מוכחות גדולה יותר מול האפקטים והספקטקל – מיד יבחין עד כמה הסרט הזה מגוחך ושום דבר לא הגיוני בו, גם בתוך ההגיון שמאפשר לשתי המפלצות האלה להתקיים בכלל, ועוד להתקיים זו לצד זו.

ב-2014 אולפני וורנר הקימו לתחייה את סרטי המפלצות שלהם עם בכורת ״גודזילה״, הניסיון ההוליוודי השני לגעת במיתולוגיה של היצור הזה, והראשון שהיה לא רע בכלל. ראינו שפע סרטי מפלצות בשנים האחרונות, שהיו מבדרים למדי – מ״קלוברפילד״, דרך ״פסיפיק רים״ ועד ״פרא״ – וכולם הגיעו מהמנטליות האטומית שבראה את ״גודזילה״ ואת ״Them” בשנות החמישים, ביפן ובאמריקה. 

המפלצת הזו נולדה בקולנוע היפני וורנר משתפים פעולה עם אולפני טוהו היפניים, בעלי הזכויות על הדמות כתגובה לטראומה מתופעות הלוואי הרדיואקטיביות של פצצות האטום. כ-30 סרטי גודזילה הופקו ביפן, לפני שהאמריקאים התחילו לנסות לנכס את המותג הזה. ב-2017 הצטרף ״קינג קונג״ ובוורנר הכריזו שהם בוראים עולם קולנועי שבו כל המפלצות האלה חיות במקביל, וכך בסופו של דבר הם גם ייפגשו ויתגוששו האחת בשניה. והנה זה קורה. וגם כאן, לא בפעם הראשונה גודזילה ניסתה לחסל את קינג קונג בקולנוע כבר ב-1963.

אולפני וורנר מיישמים בתקציבי ענק גלובליים חזון של אולפן סרטי בי (B-Movies) משנות החמישים. אז, עם תקציב זעום, הדרך למשוך תשומת לב היתה לדחוף כמה שיותר דמויות לתוך פיתה אחת. הוליווד התאגידית אימצה את המנטליות הזאת, רק עם הרבה יותר כסף ויומרה. וכך, היינו צריכים שוב ושוב להכריע לטובת מי אנחנו: ״הנוסע השמיני נגד הטורף״, ״ג׳ייסון נגד פרדי״, ״באטמן נגד סופרמן״, ״דרקולה נגד פרנקנשטיין״ או ״פורד נגד פרארי״? כמו שסיכמה את זה יפה ססמת השיווק על הפוסטר של ״הנוסע השמיני נגד הטורף״: לא משנה מי ינצח, אנחנו נפסיד.

לאולפני וורנר היתה אג׳נדה ברורה בקשר לסרטים האלה: לתת לבמאים שהתמחו בסרטי אימה זולים את הקאנווס הענק של סרטי המלצות שלהם, ואולי גם כדי לזכות בנקודות אמינות מצד חובבי סרטי אימה, שרואים את גיבורי הז׳אנר זוכים לקידום. וכך הגיע אדם ווינגארד, במאי אימה בעל מעמד פולחני וטאץ׳ ויזואלי (חפשו כמה מסרטיו בנטפליקס), וקיבל את הקאנווס הגדול בחייו, עם תקציב הפקה של 165 מיליון דולר. ווינגארד למעשה תפקד בסרט יותר כמעצב אמנותי מאשר במאי אין כאן סיפור הגיוני, אלא רק רצף מרהיב של תמונות, כמעט תמיד מול השמש בשקיעה ושמיים כתומים, ובתוכם אנחנו צריכים להבין למה שגודזילה תרצה לחסל את קינג קונג ברחובות הונג קונג (אהבנו את משחק המילים, שמן הסתם אחראי להצלחת הסרט בסין).

אבל הנה הבאג במערכת: הקסם של סרטי גודזילה המקוריים למי שמצא בהם קסם היה המיזוג בין דלות ההפקה ודלות המחשבה התסריטאית. אלה סרטי מפלצות זולים ומהירים, שלא הושקעה בהם מחשבה עלילתית רבה מעבר למבנה הקבוע של גודזילה שמגיעה אחת לתקופה להחריב עיר, ובני האדם שצריכים לברוח, לשרוד ולהילחם בה. ברגע שהסרט הופך להפקת ענק עם כוכבי קולנוע ותקציב אפקטים של עשרות מיליונים העובדה שאף אחד לא הקדיש מיליון וחצי דולר מסכום העתק הזה כדי להביא לשולחן הכתיבה תסריטאי עם הגיון בריא וחוש הומור משובח, הופכת את ״גודזילה נגד קונג״ לסערת קצוות: נהדר לצפות בו, בלתי נסבל להקשיב לו.

(גרסה מורחבת לטקסט שפורסם ב״כלכליסט״, 6.4.2021)

נושאים: ביקורת, בשוטף

השאירו תגובה