30 נובמבר 2006 | 11:37 ~ 25 תגובות | תגובות פייסבוק

ד"ש וש"ד בסאנדאנס

הקמפיין של דרור שאול ו”אדמה משוגעת” לאוסקר מתחיל להציג סימני חיים. אחרי שפורסם שהסרט שלו, לצד “ימים קפואים” של דני לרנר, נכנס ל-Long-List של המועמדים למועמדות לסרט הזר בגלובוס הזהב, מגיעה הבוקר הבשורה ש”אדמה משוגעת” יתחרה בתחרות הקולנוע העולמי בפסטיבל סאנדאנס בינואר. זו תהיה סגירת מעגל: סרטו של שאול פותח בסדנאות התסריט והבימוי של מכון סאנדאנס.
מתמודד ישראלי נוסף יהיה “הבטחוניים”, סרטו התיעודי רב העוצמה של שמעון דותן (“צלילה חוזרת”, “חיוך הגדי”), המתעד את אגף האסירים הבטחוניים בכלא הישראלי, שם צומחת לה, מתחת לאפה של ישראל, ולמעשה בחסותה ובעידודה של המדינה, המנהיגות הפלסטינית הבאה. הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון, שם ראיתי אותו והתפעלתי.
שם ישראלי נוסף ברשימה הסאנדאנסית הוא של אמיר בר-לב, שיתחרה בתחרות התיעודית הראשית, עם סרט בשם “גם הילד שלי מצייר ככה”, על ילדה בת 4 שציוריה נמכרים במאות אלפי דולרים, ויש שכבר הישוו אותה לקנדינסקי. האם מדובר במוצרט של הציירים או בתרמית האמנות הגדולה?
פסטיבל סאנדאנס, מיסודו של רוברט רדפורד לעידוד הקולנוע העצמאי, ייפתח בסולט לייק סיטי ובפארק סיטי, יוטה ב-19 בינואר ויחגוג השנה 25 שנה להקמתו.

עדכון: סליחה על טעויות ההקלדה בבוקר. יום צפוף של כתיבת מדור.

25 תגובות ל - “ד"ש וש"ד בסאנדאנס”

  1. איתן 30 נובמבר 2006 ב - 12:30 קישור ישיר

    קודם כל, למרות שיצאתי מ”אדמה משוגעת” ברגשות מעורבים, אני שמח בשמחתו של דרור שאול,ומקווה שיצליח, ועוד יותר בשמחתו של דני לרנר. אם “ימים קפואים” באמת יצליח לתפוס דריסת רגל בשוק האמריקאי זה באמת יהיה סיפור גדול. איך האנדרדוג, שבכלום כסף הרים סרט משובח, מצליח גם למצוא קהל זר. שנית, עברתי על הרשימה של הסרטים בסאנדנס (די ברפרוף). שני שמות שקפצו לי לעין : סרט חדש של גאלה בבלואני (“13 זאמטי” המשובח), ו”Rocket science” של ג’פרי בליץ, שביים לפני כמה שנים סרט דוקומנטרי נפלא בשם “Spellbound” (ניתן להשיג באוזן).

  2. רובין 30 נובמבר 2006 ב - 13:51 קישור ישיר

    חשוב להבין שה Long List של המועמדים הזרים לגלובוס הזהב אינו רק למועמדות לסרט הזר אלא הם יכולים גם לקבל מועמדות לכל הפרסים האחרים למעט אחד והוא הסרט הטוב ביותר. כך שבפועל אולי גם ענת קלאוזנר תקבל מועמדות. אולי.

  3. סקרן 30 נובמבר 2006 ב - 14:08 קישור ישיר

    מה זה בדיוק “כלום כסף” שאתה מכוון אליו ולמה בעצם אתה מדגיש את ה”כלום כסף” הזה?
    אני מעריך ש”ימים קפואים” נעשה בדיוק באותו הכסף שעשו בו את “אדמה משוגעת” אז למדווקא את מציין את “ימים קפואים” לעניין הכסף?

  4. בנימין 30 נובמבר 2006 ב - 14:19 קישור ישיר

    טעות בעוד אדמה משוגעת הופקה במעל מ100 אלף דולר
    ימים קפואים צולמה והופקה ב25 אלף דולר בלבד

  5. סתם אחד 30 נובמבר 2006 ב - 14:44 קישור ישיר

    “אדמה משוגעת” הופק בתקציב של 1.8 מיליון דולר. כלום כסף במונחי הוליווד, אבל לעומת “ימים קפואים” שהופק באופן כמעט מחתרתי, מדובר בשני עולמות הפקה שונים.

  6. איתן 30 נובמבר 2006 ב - 16:58 קישור ישיר

    לפי תוכניית סינמטק תל אביב של דצמבר, ב-16 וב-18 לחודש יוקרן הסרט “סקאנר דארקלי”. בתוכנייה כתוב : “הסרט לא ייצא למסכים בישראל, וזוהי הזדמנות נדירה לראותו לפני שהעותק חוזר לחו”ל “.

    שאלה 1 : האם “סקאנר דארקלי” הצטרף רשמית ל”מועדון הגנוזים” ? (ואם כך, ונמאס כבר להגיד, אבל: בושה!)

    שאלה 2 : האם סינמטק תל אביב, מבלי להכריז על כך רשמית, מקיים בעצם את “מועדון הקרנת הסרטים הגנוזים ” ? (זו לא הפעם הראשונה שהוא נוהג כך).

    ושאלה שלא קשורה לקולנוע : על תחנות האוטובוס בעיר מגוריי (רמת השרון) מתנוססת תמונתו של בני סלע על רקע צהוב, ומתחתיה, בכיתוב שחור גדול כתוב : “בואו נתפוס אותו יחד. חייגו 100.”

    ואני שואל : וואט דה !@#$%^%$#@!(&* ????

  7. סקרן 30 נובמבר 2006 ב - 17:38 קישור ישיר

    טעות רגילה ובלבול מוח אופייני.

    מה זה הניפנוף הזה בסכומים כשהמדובר בשני תסריטים שיש להם מרכיבים הפקתיים שונים????

    הטענה של “כלום כסף” דומה למי שמזמין אותך לשתות על חשבונו ואתה רץ ומספר שגילית פאב שבו אפשרק לשתות בחינם.

    בימים קפואים עבדו אנשים בהתנדבות, זה לא אומר שאין להם ערך כספי או שניתן לעשות שימוש חוזר בהתנדבותם.

    אז אם נרשום ערך כספי ממשי לכל מי שעבד בימים קפואים, נגלה הוא עלה בדיוק כמו “אדמה משוגעת” (יחסי כמובן לדרישות התסריט)ואין כאן שום שיטה חדשה ושום כלום כסף.

    אז לפעם הבאה לפני שמריעים ל”כלום כסף” עדיף לבחון את הבעיה העקרונית ב”כלום כסף” והיא: מי היחיד מכל ה”כלום כסף” שנעשה בו הסרט שכן גורף רווח (אישי/כספי)מהלא כלום הזה ולמה מלכתחילה הוא סבור שזה מגיע לו..

    אז בפעם הבאה אין צורך להצדיע לקישקושים בנוסח “כלום כסף” ולחשוב שמגיע להם יחס מיוחד בגלל זה.

  8. רובין 30 נובמבר 2006 ב - 17:51 קישור ישיר

    בימים קפואים אנשים עבדו בהתנדבות, אך ברגע שהסרט עשה כסף ממכירות לחו’ל וזכייה בפסטיבל חיפה, כל העוסקים במלאכה קיבלו עבורו את הכסף שמגיע להם ולכן אין מה להשוות בין התקציב של אדמה משוגעת לתקציב של ימים קפואים.
    1.8 מליון לעומת 25,000. תעשה את החישוב לבד.

  9. אודי 30 נובמבר 2006 ב - 18:08 קישור ישיר

    בד”כ משתדל לא להתפרץ לוויכוחים כשאני יודע שלא יצא מהם שום דבר טוב, אבל עדיין…

    סקרן, במקרה ראיתי את “מאחורי הקלעים” של הסרט “ימים קפואים”, והבמאי סיפר שם שהיו להם בעיות רבות שנבעו ממחסור בכסף והיה צריך לאלתר פיתרון הפקתי ע”מ להתגבר עליהם. לא מדובר רק במשכורות אלא למשל:
    – צילומים חטופים ללא זמן רב לטייקים נוספים (בין אם בגלל שלא היתה תאורה או בין אם צילמו במקום מסויים בלי אישורים ולא רצו לעורר תשומת לב)
    – צלם שעובד בלי כלים בסיסיים, ולכן צריך (למשל) לצלם תוך ריצה אחורה(!), או צילום בו המצלמה מסתובבת סביב אחת הדמויות, כאשר הצלם עומד על כסא גלגלים והצוות מסובב אותו מסביב לדמות…
    – ופרט אחרון, רק כדי לסבר את האוזן לגבי העלות הנמוכה: הסרט לא צולם בפילם (כאמור, מבעיות תקציב) ולפני הפצתו שילמו אנשי עסקים שתמכו בכסף את הסכום הדרוש בשביל מעבר לפילם. 50,000$. כן, פי 2 מעלות הסרט כולו.

    אני חושב שזו הסיבה שעלות הסרט מוזכרת באותה נשימה ביחד עם ההצלחה שלו – זה באמת ובתמים מעורר פליאה (וגם הרבה כבוד, לדעתי) שהצליחו להפיק סרט מוצלח שנראה איכותי בתקציב כל-כך זעום.
    הרעיון הוא לא להמעיט מערכם של סרטים אחרים – אדמה משוגעת במקרה הזה – אלא פשוט לציין אותם כנקודת ייחוס, כדי שאדם שלא בקיא בסכומי הפקת סרטים יבין כמה מעט כסף הושקע בסרט.

  10. בנימין 30 נובמבר 2006 ב - 18:44 קישור ישיר

    אם לומר את האמת אדם כמוני שלא ראה את אדמה משוגעת אבל אני לא חבתי המון זמן סרט עם סוף די צפוי אבל עם דרך מהפנטת כמו שהיה בימים קפואים זה הזכיר לי בהתחלה בגלל הצילום והתקציב את פיי של דארן אורנופאסקי ובהמשך זה הזכיר לי את היצקוק עם כל תסביכי הפארנויה שהם יצרו שם.
    אני חייב לציין שזה היה הסרט מהיחידים בארץ של היה דרמה משפחתיתי שמנסה להראות עד כמה מחורבן להיות ישראלי האלא פשוט לנסות להיות מותח ורק בגלל זה זה אחד מהסרטים הטובים של השנה.

  11. סטיבי 30 נובמבר 2006 ב - 20:27 קישור ישיר

    אני לא בוויכוח. רק באתי לבקש שמישהו יספר איך החדש של לוק בסון. לא יודעת למה, אבל זה מעניין אותי.

  12. ברווז גומי 30 נובמבר 2006 ב - 22:19 קישור ישיר

    וגם אני לא בויכוח, אני בפינת הוולווט.
    ללא מילים:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=794433&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

  13. דן 30 נובמבר 2006 ב - 23:23 קישור ישיר

    “סורק אפילה” אכן לא יופץ כאן בקולנוע, וזו אכן בושה, גם אם לא מפתיעה במיוחד.
    הלוואי והסינמטק היה מקיים איזה מועדון גנוזים, אבל ההקרנות האלה הן די נדירות ואקראיות. בשבוע שעבר הוקרן שם “קין”, סרט מ- 2004,סרט לא מבריק ובחלקו הראשון אפילו משעמם, אבל די מעניין משלב מסויים. הסרט נקנה ע”י יונייטד קינג, הוקרן בפסטיבל חיפה האחרון ולא עתיד לצאת בינתיים לקולנוע (אפשר גם להשיג אותו באוזן). גנוז אחד בחודש זה עדיין לא מועדון, למרות שלפי התוכנייה המבאסת של החודש זה יכול להיות פתרון מעולה.

  14. סטיבי 30 נובמבר 2006 ב - 23:57 קישור ישיר

    התוכניה של החודש (שרק לחצי הראשון שלו יש לי מנוי) באמת מבאסת.

  15. דואל 1 דצמבר 2006 ב - 1:01 קישור ישיר

    ברוז גומי – אכן כל מילה מיותרת
    ובלי קשר, ראיתי היום את בוראט – וגם כאן כל מילה נוספת תהיה מיותרת – גאוני!

  16. אור 1 דצמבר 2006 ב - 8:30 קישור ישיר

    “הכלה הסורית” מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי הלווין (אחד הפרסים הנשכחים שיש) יחד עם “לחזור”, “החיים של אחרים” ו”אפוקליפטו”.
    שנה שעברה “ללכת על המים” היה מועמד…

  17. אור 1 דצמבר 2006 ב - 8:31 קישור ישיר

    תיקון: פרס הסרט הזר הטוב ביותר.
    השמטה די חשובה…

  18. דן 1 דצמבר 2006 ב - 10:37 קישור ישיר

    ב”פרמייר” פרסמו השבוע רשימה של 20 הסרטים המוערכים יתר על המידה (אובר רייטד – חייבים למצוא למונח הזה מקבילה נוחה בעברית). אין הרבה הפתעות ברשימה הזאת, שרוב הסרטים בה הם, לדעתי, סרטים טובים – אולי סבירים או לא רעים תהיה הגדרה טובה יותר – אבל לא כאלה שאי פעם הערצתי והתעצבנתי לגלות שמישהו מעז לחשוב עליהם אחרת. בנוגע לחלק אחר מהסרטים המוזכרים, הישנים יותר, יש פה אולי דיון קצר ומעניין על מידת ההתיישנות של סרט והרלוונטיות שלו לאורך השנים. דווקא שם הסכמתי עם כמה מהבחירות.
    http://www.premiere.com/feature/3268/20-most-overrated.html

  19. חן חן 1 דצמבר 2006 ב - 10:46 קישור ישיר

    תנו כבוד לפרסי גותהאם
    THE WINNERS:

    Best Feature:
    “Half Nelson, “Ryan Fleck, director; Jamie Patricof, Alex Orlovsky, Lynette Howell, Anna Boden, Rosanne Korenberg, producers (ThinkFilm)

    Best Documentary:
    “Iraq in Fragments,” James Longley, director; James Longley, John Sinno, producers (Typecast Releasing in association with HBO Documentary Films)

    Breakthrough Director Award:
    Ryan Fleck for “Half Nelson” (ThinkFilm)

    Breakthrough Actor Award:
    Shareeka Epps in “Half Nelson” (ThinkFilm)
    Rinko Kikuchi in “Babel” (Paramount Vantage)

    Best Ensemble Cast Award:
    “Babel,” Brad Pitt, Cate Blanchett, Gael Garcia Bernal, Koji Yakusho, Adriana Barraza, Rinko Kikuchi, Said Tarchani, Boubker Ait El Caid (Paramount Vantage)

    Best Film Not Playing at a Theater Near You Award:
    “Choking Man,” Steve Barron, director; Joshua Zeman, Zachary Mortensen, producers

    Gotham Awards Tribute: Kate Winslet

    Gotham Awards Tribute: Edward Norton

    Gotham Awards Tribute: Todd Wagner and Mark Cuban

    Gotham Awards Tribute: Ellen Kuras

    Gotham Awards Filmmakers Tribute: Alfonso Cuaron, Guillermo del Toro and Alejandro Gonzalez Inarritu

    Gotham Awards Humanitarian Tribute: Tim Robbins

  20. דן ברזל 1 דצמבר 2006 ב - 11:01 קישור ישיר

    לגמרי אוף טופיק, סליחה מראש:

    הסרט הדוקומנטרי ”המלחמה של גיורי”, הזוכה הגדול של פסטיבל חיפה האחרון, מתחיל לרוץ בסינמטקים ברחבי הארץ החל משבוע הבא.

    הסרט, שאציין שנעשה ע”י חברים טובים שלי, מגולל את הסיפור ההזוי והטראגי-קומי של משפחת יאיר, ובראשם הבן הבכור גיורי. בני המשפחה מסתבכים בהימורים, הלוואות, פשעים ועבירות קלות, ונראה שכל נסיון שלהם לצאת מהבלאגן רק מסבך אותם עוד יותר. על סיפורים כאלה נהוג לומר ”אם זה לא היה מצחיק, זה היה עצוב” – והאמת שזה גם וגם. בסופו של דבר, הסיפור הוא אמיתי והמצוקות הן אמיתיות, אך הקלילות וההומור של המשפחה, יחד עם הסגנון המטורף והייחודי של יוצרי הסרט, מוסיפים קריצה וצבע גם לסצינות הכי קשות בו, ובדרך גם מלמדים אותנו דבר או שניים על העוני בישראל 2006.

    יוצרי הסרט, הבמאי דניאל סיון והעורך עודד פרבר, עשו סרט דוקומנטרי שלא נראה כמו שום סרט דוקומנטרי שראיתם. הוא כולל עריכה מופרעת, אסוציאטיבית וקליפית לעיתים, פסקול שלא היה מבייש את טרנטינו, קטעי אנימציה מגניבים, וקריצות סגנוניות לכל מה שזז, מארול מוריס ועד ”הסופרנוס”.

    עוד פרטים – כאן:
    http://www.giori.biz

    ההקרנות הקרובות בסינמטק תל אביב הן ביום ראשון, 3.12 ב-21:45, ובשבת ה-9.12 ב-13:00. את לוח ההקרנות המלא, שכולל גם את חיפה, ירושלים, ראש פינה ושדרות, אפשר למצוא כאן:
    http://www.giori.biz/screenings.html

  21. ליאור 1 דצמבר 2006 ב - 11:31 קישור ישיר

    הסכמתי עם טענת האובר-רייטד רק לגבי סרט אחד ברשימה של פרמייר, וזה “איזי ריידר”. האמת, לא כל כך אובר רייטד כמו שהוא פשוט התיישן. אני בטוח שבתקופתו היתה לו עוצמה ורלוונטיות גדולה יותר.
    אבל זה מה שמבדיל קלסיקות מלא-קלסיקות, היכולת לשרוד את מעבר הזמן ולהישאר רלוונטיים.
    מה שיותר מטריד ברשימה הוא שעורכים בכירים באחד ההמגזינים האמריקנים הבולטים בתחום הקולנוע, אם לא הבולט שבהם, מזלזלים ב”הקוסם מארץ עוץ”, “חלף עם הרוח” ו”אודיסיאה בחלל 2001″, נכון שיש דעה נגדית של חבריהם למגזין, אבל עדיין, זה מוכיח שהמשוואה סרט טוב+מעמד קלסי+המון שנים = סטיגמה של אובר-רייטד, היא נצחית, כנראה. גם אצל המקצוענים.
    יש רגע בזמן שבו מישהו קם ושואל: “היי, רגע, למה כולם מעריצים את הסרט הזה? למה הוא קדוש כל כך?”
    ומעניין שבקולנוע זה הרבה יותר נפוץ מבכל אמנות אחרת. אני לא רואה מישהו קם ואומר: “תשמעו, המונה ליזה הזאת, היא לא משהו”.

    דן, תודה על הקישור.

  22. עופר ליברגל 1 דצמבר 2006 ב - 12:09 קישור ישיר

    “נשוויל” הוא, אם כבר, אנדר-רייטד. גם לא ברור לי מה עושים ברשימה “הקוסם מארץ עוץ” ,”אודיסאה בחלל” “מסטיק ריבר” וגם “אמריקן ביוטי” שהמבקר שלו התחיל את הלונה בכך שהוא אהב את המשחק, הצילום והתסריט (ואז התלונן על התסריט בעיקר). מה שכן, אם חלק מהבחריות הסכמתי, למשל “שיקגו” ו”נפלאות התבונה”.

  23. דן 1 דצמבר 2006 ב - 13:08 קישור ישיר

    1. אני לא הכרתי אף אחד שהעריך במיוחד את נפלאות התבונה, ו”מיסטיק ריבר” אובר רייטד…. נו, פה ממש לא הסכמתי איתם. מה שכן, אני לא חשוב ש”חלף עם הרוח” הוא כזה סרט גדול. הבעיה היא שבחינת הסרטים כאן היא מאוד שטחית. כן, סרטים כמו “ז’יל וז’ים” ואולי גם “אודיסאיה בחלל”, קצת התיישנו, אבל ההערכה אל סרטים כאלה לא צריכה להיעשות רק לפי איכות הסרט לפי דעתו של מי שצופה בו כיום. ההערכה צריכה גם למקם אותו ביחס לסרטים שנעשו אחריו והושפעו ממנו, וכאן סרט כמו ז’יל וז’ים, למשל, ראוי להישמר כקלאסיקה מוערכת. רשימה בעייתית, אבל כל רשימה היא כזאת.

    2. ואם אפשר להוסיף את סרטי האובר רייטד שלי. אני לא בוחר בסרט אחד אלא בגל סרטים שנעשים בשנים האחרונות, גל סרטי האינדי האמריקאים שמתרחשים ברובם בעיירות קטנות, לרוב סרטי התבגרות שהבולטים בהם הם “נפוליאון דיינמיט”, “מצוץ מהצבע” ו”גארדן סטייט”. שלושתם רחוקים מלהיות רעים, הם אפילו מהנים ומרגשים לפעמים, אבל הם נראים אותו דבר כמעט, לפעמים מושפעים יותר מדי מווס אנדרסון, ולא ממש אומרים הרבה. סרטים נחמדים, שלמרות הדברים היפים בהם והכשרון של יוצריהם (ובעיקר שחקניהם), לחלוטין לא שווים את מה שנוצר סביבם.

  24. ליאור 1 דצמבר 2006 ב - 14:20 קישור ישיר

    1. יש המון שמעריכים את “נפלאות התבונה”, ואני ביניהם, אבל כן, הוא סרט שאנשים אוהבים לשנוא. אולי זה לא כל כך הסרט, בשנים האחרונות מתפתחת כת של מתעבי רון הווארד (שהחל כבמאי מוערך מאוד עם סרטים אהובים כגון “הורים במשרה מלאה” ו”ספלאש” ומעמדו הידרדר בקרב הסינפליה. כנראה אסור לך להפוך להיות מצליח מדי. אותה תופעה קרתה גם לטום הנקס), ועקיבא גולדסמן (שכנראה לעולם לא ישכחו לו את מה שעולל לבאטמן).
    “חלף עם הרוח” הוא סופר-קלאסיקה וסרט ענק. אתה יושב ארבע שעות מרותק.

    2. “גרדן סטייט” נחשב אובר רייטד? באמת? איך מגדירים את זה בדיוק? הוא סרט שזכה להערכה רבה, והוא סרט לא רע, אבל לא ראיתי שקשרו לו כתרים מיוחדים או כינו אותו “יצירת מופת” או “קלסיקה”.
    יש המון סרטים שהם מוערכים יותר מדי או פחות מדי בעיני אנשים שונים, הרשימות האלה יכולות להיות אינסופיות, אבל לקרוא ל”הקוסם מארץ עוץ” אובר רייטד זו הגזמה פראית בכל קנה מידה. יש סרטים שבלעדיהם הקולנוע לא היה כפי שהוא כיום.
    מהבחינה הזו, למשל, טרילוגיית “שר הטבעות” תיחשב בעתיד כקלסיקה, ובצדק. ההשפעות שלה כבר נראות היום.

  25. עדן 2 דצמבר 2006 ב - 0:08 קישור ישיר

    אחד הסרטים הכי אנדר-רייטד בתולדות הקולנוע: “הדסון הוק” (לא יצירת מופת אבל ממש לא ברור למה שנאו כל כך את הקומדיה הנפלאה הזו)

    אובר-רייטד: בערך כל דבר של גודאר.


השאירו תגובה