מה לראות בדיסני+
״המנדלוריאן״ היא אחת הסדרות המומלצות שכדאי לראות בשירות הסטרימינג החדש דיסני פלוס
דיברתי על דיסני+ (או דיסני פלוס) בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה החל מדקה 48:00. האזינו בספוטיפיי או כאן
יותר משנתיים וחצי אחרי שהושק שירות הסטרימינג דיסני+ באמריקה הוא סוף סוף מושק השבוע גם בישראל. בתקופה הזאת החל תאגיד דיסני – שכולל בתוכו גם את פיקסאר, מארוול, לוקאספילם, רשת ABC, נשיונל ג׳יאוגרפיק וסטאר פלוס (ספריית התוכן שממותגת באמריקה כ–Hulu) – לאסוף משירותי הסטרימינג וערוצי ה–vod המתחרים את התכנים שלהם, כך שבהדרגה כל תכני דיסני יהיו זמינים באופן בלעדי רק בספריה שלהם. לכן, היפרדו מסדרות מארוול של נטפליקס (״לוק קייג׳״, ״ג׳סיקה ג׳ונס״ וכו׳), דיסני+ בולעת אותם. ואם התרגלתם לעשות מרתונים ב–vod של סרטי פיקסאר או מארוול, בקרוב תראו אותם נעלמים, כמו גם סדרות הספרייה של איי.בי.סי (״האנטומיה של גריי״, ״משפחה מודרנית״). את הכל דיסני+ תאסוף בהדרגה לתוכה.
130 מיליון אנשים כבר מנויים לשירות. עם 221 מיליון מנויים נטפליקס הוא עדיין שירות הסטרימינג הנפוץ והחזק, זה ששינה סדרי עולם ולימד אותנו את המילה ״סטרימינג״. דיסני הקימו את השירות שלהם כתגובה ישירה למהפכה הצרכנית שנטפליקס יצרה, ובמסדרונות האולפן דיסני+ קיבל את שם הקוד ״הרוצח של נטפליקס״. וזה עשוי לקרות: בשבועות האחרונים נטפליקס החלה לאבד מנויים, בעוד דיסני+ רק הולכת ומתחזקת, והציפיות הן שהם יעקפו את נטפליקס ב–2024. בישראל, שבה גם מתחילה להירשם עייפות תקשורתית וציבורית מנטפליקס, ועם איזו תחושה שכבר אין שם מה לראות (כשבפועל המצב הוא שיש כל כך הרבה, שפשוט לא מוצאים מה לראות), אפשר להמר שלדיסני+ עומדת להיות השקה מקומית פנומנלית בהצלחתה. יש לי תחושה שהתוכנית הכי נצפית בסוף השבוע הקרוב בישראל תהיה ״אנקנטו״.
כי בעוד נטפליקס מטביעה את צופיה בתכנים חדשים, דיסני מציעה את המוכר והידוע מראש. ההורים ירוצו לעשות מינוי בשביל תכני דיסני לילדים, אלה שהם גדלו עליהם, תכנים שבעבר היו זמינים באופן זמני בקלטות ודיסקים, שהפכו לפרטי אספנות, ועכשיו לראשונה בתולדות דיסני, ספריית האנימציה וסרטי הילדים שלהם תהיה זמינה כל הזמן. הגיקים ירצו להשתכשך בתכני ״מלחמת הכוכבים״ ו״מארוול״, הישנים, החדשים והמחודשים. הקהל הקצת יותר מבוגר ילך על בינג׳ מטורף של תכני Hulu וסדרות הטלוויזיה האמריקאיות שנעלמו מה-vod, והקהל העוד יותר מבוגר יתמוגג מול סרטי ״נשיונל ג׳יאוגרפיק״, שנשמרו מראש להשקה הזאת ולא הוצגו בערוץ הזמין למנויי יס והוט (אם לא ראיתם את ״סולו חופשי״ ו״החילוץ״, הו הו איך שאתם הולכים להתלהב).
באופן הזה שירות דיסני+ עשוי לעשות קניבליזציה לתכני דיסני בבתי הקולנוע, שמופצים בארץ על ידי חברה אחרת: פורום פילם. להבדיל מאמריקה, שם דיסני אחראית גם על ההפצה בבתי הקולנוע וגם בהפצה בסטרימינג, בישראל מדובר בשתי חברות שונות שלמעשה מתחרות זו עם זו, ואחת מהן הולכת לסבול. האם משפחה בת ארבע נפשות תסכים לשלם בסוף השבוע הקרוב 160 שקל לכרטיסי קולנוע לראות את ״שנות אור״ של פיקסאר, או שהם יעדיפו במחיר הזה לעשות מנוי לארבעה חודשים – חודש במחיר כרטיס קולנוע אחד – לדיסני+, ארבעה חודשים שבמהלכם בטוח יגיע לשם גם ״שנות אור״, אחרי 80-90 יום על המסכים (ואולי אף פחות, חלון הבלעדיות בקולנוע משתנה בדיסני מסרט לסרט, אבל הוא נע בין חודש וחצי לשלושה חודשים). ביקשתי לדבר עם אנשי פורום פילם, האם הם חוששים לכך שהביקוש לסרטי דיסני שלהם – שאינם מארוול – יירד, והאם תאגיד דיסני מודע לכך ומפצה אותם איכשהו על ההפסדים הברורים שהם עומדים לספוג. הם סרבו להתראיין ורק מסרו בתגובה: ״ההשקה של דיסני+ מהווה תרומה משמעותית לעוצמה של המותג. בעקבות ניסיונות שונים שנעשו בזמן הקורונה ברור היום לאולפנים הגדולים שהדרך הנכונה למקסם את ההכנסות מסרט היא לאפשר חלון לבתי הקולנוע וכך הם נוהגים. פורום פילם גאה להיות מפיצת סרטי דיסני בקולנוע ומקווה להצלחה של המותג החדש דיסני פלוס״.
שירות דיסני+ גם מביס את נטפליקס בהשקעה שלהם בתוכן: בדיסני מתכננים להשקיע השנה 33 מיליארד דולר על תוכן לסטרימינג השנה (הפקה ורכש), מול 18 מיליארד של נטפליקס. למען ההגינות נדגיש ששליש מהסכום הזה מיועד לרכישת זכויות שידור למשדרי ספורט, תחום שנטפליקס לא עוסקת בו (צריך לדעת שעולם הספורט של דיסני+ מכונס תחת המותג ESPN, שבשלב הזה לא יהיה חלק מהשירות בישראל). את עיקר הוצאות ההפקה שלהם השקיעו דיסני בסדרות הנספחות ליקומים הקולנועיים של מארוול ושל ״מלחמת הכוכבים״. סרטים בסדרת ״מלחמת הכוכבים״ לא נראה בקרוב בבתי הקולנוע – הם בשלבי תכנון, ועדיין רחוקים מהפקה – ורוב התכנים החדשים של העולם הזה עברו בשנים האלה לעולם הסטרימינג. הנה כמה מהסדרות של מארוול ולוקאספילם ששודרו בדיסני+ בשנתיים וחצי האחרונות, ואם הייתם ילדים טובים ולא גמעתם אותם באמצעים פיראטיים – שהשקת דיסני+ עזרה גם להם לצמוח – כדאי להתחיל להשקיע בהם זמן כדי להדביק את הפער.
״המנדלוריאן״ (לוקאספילם)
עד כה, זו ההברקה הכי גדולה של דיסני+ וסדרה נהדרת ומהנה. ג׳ון פברו (״איירון מן״, ״ספר הג׳ונגל״) הצליח לעשות מה שאף אחד לא הצליח לפניו – אפילו לא ג׳ורג׳ לוקאס או ג׳יי.ג׳יי אברמס: ליצור סדרה שיש בה את הקסם והניחוח המקורי של סרטי ״מלחמת הכוכבים״ הראשונים. הוא עושה זאת על ידי יצירת סדרה שמתקיימת ביקום של ״מלחמת הכוכבים״, אבל ברובה המוחלט לא קשורה לדמויות מהסרטים המקוריים. המנדלוריאן – בן למסדר כוכב הלכת מנדלור, בעלי חוקים והלכות נוקשים שאוסרים עליהם, בין השאר, להסיר את הקסדה שלהם – הוא צייד גולגלות ושכיר חרב שמקבל משימה מהדמות שנקראת ״הלקוח״ (בגילומו של ורנר הרצוג): לאתר ולהביא אליו את ״הילד״, שהיא הדמות שקיבלה בתקשורת את הכינוי ״בייבי יודה״. המנדלורי, לראשונה בחייו, חש רגשות אחריות ומצפון ובמקום להביא את הילד אל הלקוח ולסכן אותו, מחליט להגן עליו ולהביא אותו לבני מינו – הג׳דיי (שכזור מ״האימפריה מכה שנית״, אינם בני הברית של המנדלורים). כל פרק הוא תחנה במסעם של המנדלורי ובייבי יודה, וכל ]רק בנוי כמערבון שבו המנדלורי הוא האקוחן שמגיע העירה, מטפל בבעיה שמתעוררת שם, זוכה בפרס או ברמז לתחנה הבאה, וממשיך בדרכו. וזה נהדר. (את המשך הרפתקאותיו של המנדלוריאן, עד בואה של העונה השלישית בשנה הבאה, תמצאו בכמה מפרקי הסדרה המאוד–לא–אחידה באיכותה, ״הספר של בובה פט״).
״וונדה–ויז׳ן״ (מארוול)
במסיבת עיתונאים שהתקיימה לאחרונה הכריז מנכ״ל דיסני שהסדרה הכי נצפית בתולדות דיסני+ היא ״לוקי״, הספין–אוף מהעולם של תור, עם טום הידלסון בתפקיד הנבל השובב. אבל הסדרה הטובה והמקורית ביותר שאולפני מארוול יצרו היא ״וונדה ויז׳ן״. אם ראיתם את ״דוקטור סטריינג׳ במימדי הטירוף״ ותהיתם למה וונדה מקסימוף מתנהגת באופן כה משונה, הסדרה הזאת היא ההסבר. כשהיא בטראומה ואבל אחרי מאורעות ״הנוקמים: מלחמת האינסוף״, שבו היה עליה להרוג את אהובה, ויז׳ן, כדי להציל את היקום (או כך היא חשבה), מגיעה וונדה מקסימוף לעיירה קטנה בניו ג׳רזי ובוראת לעצמה עיר מקלט שמושפעת מסדרות הטלוויזיה שהיא ראתה בילדותה. כל פרק מתרחש בעשור טלווזיוני אחר והוא גם בעל אמירה נבונה על האופן שבו הטלוויזיה ייצגה את המוסכמות החברתיות (ואולי אף יצרה אותם) והוא גם מסע לתוך מוח של דמות שהולכת ונהיית אפלה ומוטרדת יותר ויותר מפרק לפרק.
״הפלקון וחייל החורף״ (מארוול)
המיני סדרה הזאת, בת ששה פרקים, ממשיכה את הסיפור שהסתיים ב״הנוקמים: מלחמת האינסוף״, אחרי שהמגן של קפטן אמריקה עבר לידיו של סם ווילסון (אנתוני מקי), שמונה להיות ממשיך דרכו של סטיב רוג׳רס בתור הקפטן. ווילסון מתקשה להסתגל לאחריות שבאה עם התואר ״קפטן אמריקה״ והוא ממשיך בתור הפלקון במשימה לחסל קבוצה קיצונית, שמייצרת חיילי–על, ומשוכנעת שתאנוס צדק כשעשה את הבליפ שהעלים חצי מהיקום. זה לא מאוד מתוחכם, אבל זאת סדרת אקשן והרפתקאות מצוינת, שככל הנראה מהווה הקדמה לסרט הרביעי של ״קפטן אמריקה״. הדמויות לא מעניינות, אבל זו סדרת אקשן מצוינת.
״אובי-וואן קנובי״ (לוקאספילם)
הסדרה החדשה ביותר מהיקום של ״מלחמת הכוכבים״: יואן מגרגור שב ומגלם את דמותו של אובי-וואן קנובי הצעיר (את המבוגר גילם אלק גינס ב״מלחמת הכוכבים״ המקורי), בסדרה שממשיכה את העעלילה של הטרילוגיה השניה של לוקאס: אחרי שאנאקין עבר לצד האפל והפך לדארת ויידר, אובי–וואן קנובי לקח את ילדיו התאומים, לוק וליה, למקומות מחבוא. הוא עצמו התמקם במערה בטאטואין, כדי לשמור על קשר עין עם לוק הצעיר (טאטואין הוא המקום שבו מתרחשות גם עלילות ״המנדלוריאן״ ו״הספר של בובה פט״). הפרק הראשון איטי ומתסכל, והסדרה משתפרת מפרק לפרק, ובעיקר – ההשקעה בה עצומה והיא מרהיבה לצפייה, ורק הסטואיות הפלגמטית של מגרגור מאכזבת בה. דארת ויידר מגיע בפרק השלישי ויש בסדרה, שעדיין רצה ופרקים חדשים שלה עולים מדי יום שישי, משהו מרהיב בגודלו – זה יותר ״בלייד ראנר״ מ״מלחמת הכוכבים״, אבל הוא גם חושף מה הבעיה עם פריקוולים של דמויות שאנחנו מכירים: אנחנו פשוט פוגשים את הרגעים שבהם הדמויות למדו את מה שממילא ידענו שהן כבר יודעות לעשות. מה טיב הקשר בין ליה ואובי-וואן, זה שגרם לה להזעיק אותו לעזרתה בפתיחת ״מלחמת הכוכבים״, עומד בבסיס עלילת העונה. זה הופך את הכל לקצת צפוי וממוחזר, בבחינת – ידענו כבר את כל זה, גם אם לא ראינו את אובי-וואן לומד איך לעשות תחבולות מוח נוסח ג׳דיי.
בונוס שלא קשור ללוקאספילם או מארוול:
״רק רציחות בבניין״ (הולו/סטאר פלוס)
הסדרה הכי מהנה כרגע: סטיב מרטין יצר, כתב ומככב ולצידו מרטין שורט וסלינה גומז בסדרה ניו יורקית שמזכירה את הרגעים הכי טובים של וודי אלן. שלחקן טלוויזיה שעבר זמנו, במאי תיאטרון שפשט את הרגל אחרי שביים את ״ספלאש: המיוזיקל״ ואשה צעירה עם סודות בשפע מחליטים לעשות את מה שכל אמריקה עושה ממילא: להפיק פודקאסט פשע-אמיתי, אחרי שנמצאת גופה של גבר צעיר באחת הדירות בבניין שלהם, והם מאמינים שהוא נרצח ולא התאבד, כפי שטוענת המשטרה. אז הם מחליטים לחקור. זה מקסים ומצחיק וקצת מיושן, אבל תענוג.
(גרסה מורחבת לכתבה שהתפרסמה ב״כלכליסט״, 12.6.2022)
מה עם הסרטים? איכות התרגום? סדרות נוספות?
כל מה שהזכרת כבר קיים עם תרגום באתרים פיראטיים מוכרים.
היה כדאי לציין שהמנדאלוריאן טובה רק בזכות פאברו, ואובי וואן גרועה כי הוא לא היה מעורב בה.