01 פברואר 2010 | 18:54 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

בקרוב: קולנוע דיזנגוף ייסגר

אתם בוודאי כבר מכירים את גישתי: אני די מסרב להיות סנטימנטליסט בקשר לבתי קולנוע שנסגרים. זה חוק טבע: בתי קולנוע נסגרים. ומסעדות. וחנויות. זה תמיד עניין של זמן. הדבר היחיד שמטריד בבשורות על סגירות של בתי קולנוע זו הדאגה הפרקטית: היה נוח שהיה בית קולנוע כה קרוב הביתה ונשאלת השאלה איפה יהיה אפשר לראות סרטי קולנוע במרכז תל אביב. נשאר רק קולנוע לב, שהפך לאימפריה בלי ששמנו לב. אם מישהו יהפוך שם את אולם 4 למזנון, הוא גם יהיה קולנוע המורכב מאולמות לא רעים. וממילא אני מעדיף בזמן האחרון לקחת מונית ליס פלאנט או לסינמה סיטי כדי לראות סרט כמו בן אדם ולא ללכת למרתפי רב חן או דיזנגוף.


אז הנה הבשורה: מתישהו בחודשים הקרובים קולנוע דיזנגוף ייסגר.



התדהמה האמיתית היא לא שהוא עומד להיסגר, אלא שהוא לא נסגר עד כה. מאז שדוד שפירא נפטר, בפברואר 2003, שמעתי כל כמה חודשים נשמות טובות שמנבאות שהנה, תכף, בכל רגע, הקולנוע ייסגר. וממילא, סרטי שפירא – שנוהלה בשנים האחרונות על ידי דאליה שפירא – הפכה בעיקר לחברת הפצה שמספקת סרטים לרב חן ולסינמה סיטי. יכול להיות שזה הצד החיובי של המגה-פלקסיזציה של בתי הקולנוע בישראל: שמפיצים קטנים, שאין להם בתי קולנוע משל עצמם, יכולים פתאום לשגשג, כי בעלי בתי הקולנוע פתאום זקוקים להם כדי למלא את כל המסכים שברשותם. לסרטי שפירא, כך שמעתי, גם היה איזשהו דיל נדיב, שאני לא ממש יודע את סוגו ואת פרטיו, עם רשת רב חן שעזר להם להישאר עם ראש מעל המים בשנים האחרונות.



ובכל זאת, סנטימנטים. אם הזכרון שלי עוד עובד, אני כמעט בטוח שהייתי בערב הפתיחה של הקולנוע, זה היה אי שם בסוף 1985 או תחילת 1986, ואני די חיכיתי לראות את “נשיקת אשת העכביש”, שהיה הסרט הראשון שהוקרן שם, ודי התרגשתי שפותחים בית קולנוע חדש. רצתי לצפות בו בערב הפתיחה. לא יעזור, פעם סרטי שפירא קלעו בול. רצתי לשם לראות את “נשיקת אשת העכביש”, ואני זוכר שראיתי שם את “קפה בגדד”. וכשהיה להם את קולנוע צפון, ראיתי שם לא מעט סרטים נפלאים. אני הכי זוכר בחיבה את “סקס, שקרים ווידיאוטייפ”. (וואו, אני מקווה מאוד שהראש שלי לא עושה מישמש מכל אמצע-סוף שנות השמונים). מה שכן, בלי מסכי קולנוע משל עצמם, אני די בספק אם סרטי שפירא יעיזו להמר על סרטים איכותיים או מאתגרים, כי אחרת בעלי בתי הקולנוע שהם מעכשיו תלויים בהם כפליים לא יסכימו להציג אותם. מהבחינה הזאת, חבל. מצד שני, כבר שנים לא ראיתי שם סרט טוב באמת (וצריך להודות: אולם 3 בקולנוע דיזנגוף היה ככל הנראה האולם הגרוע ביותר בתל אביב. לפחות בתיקו עם אולם 5 ברב חן בכיכר דיזנגוף). את אולמות 1 ו-2 די חיבבתי, כל עוד דאגתי לשבת לא רחוק יותר משורה 3 בשניהם.



ואגב, בעוד חודש: סינמה סיטי ראשון לציון ייפתח. יותר מרגש כשבתי קולנוע נפתחים מבתי קולנוע שנסגרים.

נושאים: בשוטף

18 תגובות ל - “בקרוב: קולנוע דיזנגוף ייסגר”

  1. שחר לאודון 1 פברואר 2010 ב - 19:16 קישור ישיר

    דווקא חבל ולא מתוך נוסטלגיה. זה בית קולנוע ששידר נועם, אינטימיות ובלבדיות. לא תמיד יש חשק לבתי הקולנוע הטיטניים וההמוניים. יהי ז”ל.

  2. יצחק 1 פברואר 2010 ב - 19:18 קישור ישיר

    אוף טופיק:
    האם יהיה צפוף עוד מעט במסכי התלת מימד?

    http://www.nytimes.com/2010/01/30/movies/30imax.html

    האם בעלי בתי הקולנועבעולם יזדרזו ויתקינו עוד מסכים במהירות?

  3. דלית 1 פברואר 2010 ב - 19:55 קישור ישיר

    והוא גם מקרין סרטים בצהרים, ובתקופות שבהן ב”לב” אי אפשר להבין את מדיניות הקרנות הצהרים – זו בהחלט היתה נחמה נעימה.

    ============

    רוה לדלית: נקודה טובה. אין הצגות יומיות יותר. די מבאס שאי אפשר לראות סרטים ב-11:00 בבוקר יותר.

  4. hamlet 1 פברואר 2010 ב - 19:57 קישור ישיר

    Mr. Raveh,
    Each cinema is important.
    Less places=less films
    later you gonna cry about
    films that can’t find screens.
    Dizzi was not up to date,
    but they brought films that other
    cinemas ignored

    =========

    רוה להמלט: ככתוב.

  5. ניר נ. 1 פברואר 2010 ב - 20:38 קישור ישיר

    רשימת סרטים קצרה לפרידה:
    “המודרנים”, “קפה בגדד”, “צוקר בייבי”, “נערת קריאה”, “מלכודת ונוס”, “נערת קריאה”, “אהבת המכשף”, “כה רחוק-כה קרוב”.

  6. (יובל) 1 פברואר 2010 ב - 22:41 קישור ישיר

    דכאון. בסוף נישאר עם ארבעה קומפלקסים של קולנוע, כל אחד עם 20 אולמות, ובלי בתי קולנוע בתוך הערים.

    נשלח מכאן בריאות ואריכות ימים לקולנוע העצמאי האחרון במדינה, קולנוע חן רחובות. בית-קולנוע שעומד בבניין משל עצמו, באמצע שכונה ברחובות (ובשנים האחרונות מארח את הפסטיבל לסרטי נשים). גם עליו יש כבר הרבה זמן שמועות שהוא חס ושלום עתיד להיסגר.

  7. עדן 1 פברואר 2010 ב - 23:37 קישור ישיר

    אופ-טופיק
    הייתי היום בהקרנה של “מפריז באהבה” שהתברר כסרט חביב מאד עם אקשן מוצלח, דיאלוגים גרועים וסצינת שיא בסוף שהיא גרועה ברמות שלא יאומנו.
    באמת, כל הסרט עמד על כמעט 4 כוכבים מבחינתי והסצינה הזו, שעוד ידובר בה רבות לשמצה, עומדת על בערך אפס כוכבים, ציון שעוד עושה איתה חסד.
    אבל בכל זאת היה מהנה מאד.

  8. תומאס 2 פברואר 2010 ב - 0:38 קישור ישיר

    את רוב תקופתי בתיכון העברתי בין מגרש הכדורסל למתחם הקולנועים של דינזגוף(שעה 11:00). ת”א, דיזנגוף, אסתר, הוד, ועוד… יז”ב. לונג ליב סינמה סיטי ראשון!

  9. גיא אורבניאק 2 פברואר 2010 ב - 1:18 קישור ישיר

    השאלה אם זה לא מפחית את כמות הסרטים שייקנו להפצה בישראל.
    כבר עכשיו 4 הפייבוריטים לזכיה באוסקר בקטגוריות הראשיות (סרט,במאי,שחקן ראשי ושחקנית ראשית ,ואולי גם שחקנית משנה,ואולי גם סרט זר וסרט אנימציה)מגיעים מסרטים שלא יוקרנו בארץ.
    תכלס,כשאני חושב על זה ,אם הרט לוקר יזכה בפרס הסרט והבמאי ,ג’ף ברידג’ס בפרס השחקן ,בולוק שחקנית,מוניק שחקנית משנה,שועל מהולל באנימציה וסרט זר שלא נקנה להפצה בארץ ,אז מ8 הקטגוריות הראשיות רק בקטגוריה אחת ( שחקן המשנה)הסרט שזכה באוסקר הוקרן בארץ.
    ממש בזיון….
    אני בטוח שאפילו ב1929 המצב היה טוב יותר מהבחינה הזאת.

  10. רני 2 פברואר 2010 ב - 3:01 קישור ישיר

    חבל מאד. קולנוע “דיזנגוף” אולי לא היה מהמשובחים שבקולנועי העיר, אבל הוא ללא ספק היה מהחביבים שבהם, למרות המסכים הקטנים מדי בכל אולמותיו.

    סרטים שראיתי שם? הנה רשימה חלקית: נשיקת אשת העכביש, קפה בגדד, צוקר בייבי, מכסח הדשא, בנו של רמבו, זמנים מודרניים, ועוד רבים וטובים.

  11. אור 2 פברואר 2010 ב - 8:19 קישור ישיר

    טוב, ולדברים חשובים יותר:
    מי יגיד לי מתי ההכרזה היום, שעון ישראל?

  12. מיכאל 22 2 פברואר 2010 ב - 12:16 קישור ישיר

    תל אביבים יקרים, אני משתתף בצערכם!

  13. חלי 2 פברואר 2010 ב - 14:13 קישור ישיר

    קצת נאיבי להאשים את הצער בסגירת בתי קולנוע כסנטימנטליות וקצת נאיבי להשוות אותו לחנויות.

    הנתון: בתי קולנוע נסגרים.
    עכשיו השאלה: האם יש בתי קולנוע שנפתחים?
    (כמעט ולא, מקסימום סינמטק הרצליה)

    ואם כן, היכן?
    (נפתחו לפני עשר שנים מחוץ לעיר, אבל כבר כמעט לא נפתחים כלל)

    ומה אנחנו למדים מכך?
    שהולך ופוחת הדור. שאנשים רואים סרטים בבית, לבד.
    שיש הדרדרות כמעט-עולמית ברמת המסחר הבינאישי.
    וכולה וכולה.

  14. גיא אורבניאק 2 פברואר 2010 ב - 14:23 קישור ישיר

    ואז מגיע אווטאר,ומוכיח שלראות סרטים בבית לבד עדיין לא משתווה לצפיה בקולנוע.
    ע”ע טבלת שוברי הקופות בכל מדינה בעולם.
    ולכן הוא יזכה ,לדעתי בפרס הסרט הטוב ביותר,גם אם קמרון יפסיד בקרב האישי נגד קתרין ביגלו בקטגוריית הבימוי.

  15. jaco 2 פברואר 2010 ב - 14:46 קישור ישיר

    אחלה אולם . מרופט, עם טעם של פעם . סינמטקי כזה {לא הצפרדע התל אביבי הזה ].
    ראיתי שם את זה של הרצוג . בגדול לא היו שם סרטום שווים וחבל .

  16. Mr. Kate 2 פברואר 2010 ב - 17:32 קישור ישיר

    להגיד שבית קולנוע זה כמו מסעדה זה חוסר הבנה בסיסי של הבעייה שנוצרת בארץ.
    היום חבורת ילדים ממרכז תל אביב שרוצה לראות סרט צריכה לקחת מונית(או את ההורים) בשביל מגה קומפלקסים המוניים. האמת, זה אולי אחד התהליכים העצובים ביותר שמתרחשים בתחום התרבות בארץ בשנים האחרונות.
    ואולי אתה לא זוכר, אבל “הבן של רמבו” הוקרן בקולנוע דיזינגוף!!!

  17. Mellissa Dente 4 פברואר 2011 ב - 4:34 קישור ישיר

    I’ve been surfing online more than 3 hours today, yet I never found any interesting article like yours. It’s pretty worth enough for me. In my opinion, if all site owners and bloggers made good content as you did, the net will be much more useful than ever before.

  18. Sharyn Palmer 7 פברואר 2011 ב - 4:03 קישור ישיר

    I didn’t understand the concluding part of your article, could you please explain it more?


השאירו תגובה