"איירון מן 2 ", ביקורת
איך הזמן טס. בדיוק בסוף השבוע הזה לפני שנתיים עלה בארץ "איירון מן" הראשון והיה לסרט הראשון בארץ שמוצג בהקרנה דיגיטלית. המון השתנה מאז. והנה מגיע "איירון מן 2 ". האמת, מי שמתאכזב מהסרט הזה מפונק. מצד שני, זה די ברור. "איירון מן" הראשון תפס את כולנו בהפתעה. "איירון מן 2 " – שהוא בבחינת more of the same – כבר מגיע עם נטל הרסני של ציפיות על גבו. אני מסכים עם המקטרגים שמבחינה עלילתית יש משהו מאוד חלש בסרט – ובעיקר בין מה שאמור להיות השואו-דאון בין איירון מן ובין הנבל שאמור לייצג את אותה טכנולוגיה אבל עם ערכים הפוכים (ובאותה הזדמנות להקים לתחייה את המלחמה הקרה בין אמריקה התעשיינית והקפיטליסטית ובין רוסיה החתרנית והאנטי-תאגידית). אבל יש בסרט הזה כל כך הרבה שארם חצוף שכלל לא קשור לעלילה, שקשה שלא להתמוגג ממנו. השיחות בין טוני סטארק והנשים סביבו, בהן הוא תמיד נכנס להן באמצע משפט, קוטע, עולה להן על המילים, הופכות את "איירון מן 2 " לגרסת גיבורי העל של "המדריך לחיים בכפר". מהבחינה הזאת, הבחירה הדי קינקית בג'אסטין תרו לתפקיד התסריטאי בסרט מעידה מראש על כוונות היוצרים: זה יותר "זולנדר" מ"איירון מן". בקיצור, די התענגתי. הנה הביקורת.
פורסם ב"פנאי פלוס", 28.4.2010
לכל שבת יש מוצאי שבת. זה מה שמגלה טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור) אחרי האופוריה הראשונית שלו בתור גיבור העל החדש של אמריקה, איירון מן. “איירון מן 2” מגיע למסכים בדיוק שנתיים אחרי ש"איירון מן" הראשון התגלה כהברקה הוליוודית מבדרת, שנונה ואולטרה-מצליחה, אבל עלילתו מתחילה בדיוק בנקודה בה הסרט הקודם נגמר. סטארק – תעשיין/יצרן נשק/אספן אמנות/פלייבוי – סיים לבנות את החליפה הסופר-הייטקית שמעניקה לו כוחות עצומים ויכולת מעוף, והוא כל כך מלא מעצמו עד שהוא לא מצליח לשמור בסוד את הזהות הסודית שלו וחושף אותה מול קהל צופי הטלוויזיה העולמי. גיבור העל הזה חי את חייו בפומבי. קאט לפרק 2: אחרי החגיגות, בא שלב ההתמודדות עם ההשלכות. ומתברר שחייו של גיבור העל, בייחוד זה שלא מצליח לשמור על דיסקרטיות ומעדיף שלא לחיות את חייו במערה, אינם כה פשוטים. כך, למשל, מרגע שנולד הגיבור, נולד מולו הרשע. אי שם ברוסיה, בנו של פיזיקאי גוסס בונה לעצמו מעין חליפת איירון מן, אבל שכולה הרס וארס, והוא מעוניין רק לחסל את טוני סטארק. והצרות אינן רק מהחזית הבינלאומית, אלא גם מבית: סנאטור אמריקאי (גארי שנדלינג) דורש להחיל רגולציה על חליפת איירון מן ושסטארק יעביר אותה לידי הצבא. ואם נדמה שהבעיות הן רק חיצוניות, מתברר שהן גם פנימיות: הווידג'ט שנעוץ בבית החזה של סטארק ושמניע את האנרגיה לגופו ולחליפתו מרעיל את דמו בחומר כימי בשם פלדיום, שלמעשה גורם לו לגסוס. בקיצור, מצבו של איירון מן בכי רע ולא ברור מה יחסל אותו קודם, אויביו מחוץ, או ההמצאות הטכנולוגיות שלו שמתבררות להיות יותר רעילות ממצילות.
וכאילו אלה לא צרות מספיקות, ל"איירון מן 2” יש גם תימה דרמטית מאחדת את כל הנראטיבים, העוסקת בקשר שבין בנים ואבותיהם. הגיבור והנבל בסרט למעשה ממשיכים סכסוך שהתחילו אבותיהם. הם לא מכירים זה את זה, אבל הם נזרקים לתוך זירת הקרב בגלל רצונם להגן על שם אביהם. ב"איירון מן" הראשון הקשר בין טוני סטארק ובין אביו, הווארד, האיש שהקים את תעשיות סטארק רק נרמז (בעיקר בקשר האדיפלי שבין סטארק ובין יד ימינו של אביו, ג'דדיה). בסרט השני הקשר הזה – שנקטע עם מותו של האב כשסטארק היה רק נער – זוכה להעמקה. הקשר המתוסבך (אך באותה נשימה, גם די צפוי) בין טוני ובין אביו אמור להסביר לנו איך קרה שהאיש הזה נהיה כמו שהוא נהיה: פזיז, חסר אחריות, נהנתן, עצלן. ההפך המוחלט מהדמות השקדנית והמסורה של אביו. הטראומות הקשורות באביו והנטל הנפשי והפיזי של המשך תפקודו כגיבור על, שבסך הכל רק רוצה לכייף, גורמים לסטארק להפנות עורף למה שנראה בסרט הראשון כמו הייעוד שלו: להיות הגיבור המושיע. מהבחינה הזאת, “איירון מן" התחיל אולי כמעין גרסת מארוול ל"באטמן" (של די.סי קומיקס) – תעשיין יתום משתמש בהונו ובטכנולוגיה שפיתח אביו המנוח כדי לייצר מכשור טכנולוגי שיאפשר לו להילחם בפושעי העולם – ובסרט ההמשך הוא לוקח דווקא מהמיתולוגיה של "סופרמן 2” (גם הוא של די.סי קומיקס) – הנבל שמנסה לסגור חשבון עם האבא באמצעות הבן, והגיבור שלמעשה מוותר על כוחותיו, כשהוא מבין כמה קשה להיות האחראי הבלעדי על השלום העולמי, ועד כמה הפכפכה הכרת התודה של העולם.
בשעה ש"איירון מן" הראשון היה הפתעה מענגת ומשמחת, “איירון מן 2” כבר מגיע עם נטל ציפיות. הוא עומד בהן לא רע. מצד אחד, הוא לא נרתע להיות סרט קומיקס קצת יותר צ'יזי וקלישאתי לרגעים מקודמו, מצד שני הוא שומר על הטון הסופר-קצבי והמאוד מחויך ומודע לעצמו שהפך את ראשון לכזה סרט מהנה. לצד "קיק-אס", סרט גיבורי העל נטולי כוחות-העל שגם מציג עכשיו בארץ, “איירון מן 2” מצליח להיות גם הפראפרזה וגם המקור, הוא גם מעין פרודיית גיבורי על, על דמות שמודעת למיתולוגיה של גיבורי העל ומנסה לשחק את המשחק, אבל גם להיות הדבר עצמו. סצינת האקשן הראשונה הגדולה, המתרחשת בזמן מירוץ הפורמולה 1 במונטה קרלו, מסמנת את הטריטוריה: בדיחות, ציטוטים ומחוות בצד, זה קודם כל פשוט סרט אקשן מלהיב למדי.
אמת, לא הכל עובד לחלוטין. לטעמי הפרטי, עלילת המשנה הקשורה בהתגבשות של צוות "האוונג'רס" (חבורת גיבורי העל שמקבצת לסופר-סופר-גרופ כמה מדמויות הקומיקס של חברת מארוול), קו עלילתי שהושק בסצינת הבונוס שהוספה לסוף הקרדיטים בסרט הראשון, נראית כאילו הולבשה על הסרט די בכוח בהוראת מפיקים, מו"לים ובעלי מניות, שמשתמשים ב"איירון מן 2” כדי להתחיל לפמפם לנו את סרט "האוונג'רס" שאמור להגיע אי שם ב-2012 (אבל קו העלילה הזה איכשהו מצדיק את עצמו בזכות בדיחה אחת לא רעה בכלל על חשבונו של קפטן אמריקה). וגם העלילה הראשית – בה מככב מיקי רורק בתור הנבל הרוסי שמנסה לחסל את איירון מן – מגיעה בשיאה למקום מעט משונה של קרב בשלט רחוק באמצעות מקלדות, שהופך את הסצינות של רורק מקליד במשקפיים לקצת מגוכחות.
אבל הקו הפמיניסטי של הסרט – בו גם גווינת פאלטרו וגם סקרלט ג'והנסון מגלמות נשים חזקות שלמעשה מנהלות את עולמו של טוני סטארק ומצילות את ישבנו – מאזן את הסרט היטב. הגברים נלחמים זה בזה בעצלתיים, ברישול, בריסוק שרירותי. הבנות מתקנות את הבלאגן שלהם באלגנטיות וביעילות ומעשה מצילות את העולם. כך שבין כל הברדק וחלקיקי העלילות הלא לגמרי גמורות, שוב מסתתר לו סרט קצבי, מבדר ושנון, שגם אם לא מתעלה על הסרט הראשון, לפחות נשאר נאמן לציפיות שנוצרו.
============
שלוש הערות:
1.
ג'ון פאברו, שהיה מוכר יותר כשחקן משנה עב לסת שמופיע לעיתים לצד וינס ווהן בקומדיות שטותיות, חתום בפעם השנייה על בימוי סרט "איירון מן", אחרי שהבריק יפה עם הטון הקליל ורב האנרגיה של הסרט הראשון (והוא גם עיבה כהוגן את תפקידו בסרט בתור האפי, הנהג של טוני סטארק, שבסרט הקודם כמעט ולא דיבר). אבל ההפתעה היא בקרדיט התסריט. את "איירון מן 2 “ כתב השחקן ג'סטין תרו, שמוכר בתור מי שגילם את הבמאי האקסצנטרי ב"מולהולנד דרייב" של דיוויד לינץ', ואולי מוכר יותר כשותפו של בן סטילר לכמה וכמה סרטים. “איירון מן 2” הוא התסריט השני שהוא כותב אחרי "רעם טרופי", הקומדיה של בן סטילר שזיכתה את רוברט דאוני ג'וניור במועמדות לאוסקר.
2.
באחת הסצינות בסרט, טוני סטארק מארגן לעצמו מסיבת יום הולדת, משתכר כהוגן והולך מכות עם חברו הטוב ביותר, רודס, כששהם בחליפות איירון מן שמרסקות את הבית שלו לרסיסים. ואת הקרב הזה הם מנהלים לצלילי מיקס של די.ג'יי איי.אם שמתחיל ב"עוד אחד נפל חלל" של קווין. די.ג'יי איי.אם, או בשמו האמיתי אדם גולדסטין, אחד הדיג.'ייאים המפורסמים באמריקה בשנים האחרונות, אפילו מופיע בסצינה הזאת בתור עצמו, וגם מקבל שורת דיאלוג: “מה אתה רוצה, מיסטר סטארק?”. אבל גולדסטין לא חי להגיע לפרמיירת הסרט השבוע. באוגוסט האחרון, כשהוא בן 36, הוא נמצא מת בדירתו ממנת יתר של סמים, שנה בדיוק אחרי ששרד התרסקות מטוס בה נהרגו ארבעה נוסעים, ושני נוסעים נוספים – גולדסטין וטראוויס ברקר מבלינק 182 – נפצעו קשה. בשנה שבין ההתרסקות ובין מנת היתר הוא הספיק לצלם את הסצינה הזאת.
3.
ואז טוני סטארק אומר לפפר פוטס איזשהו משהו שנון וחוזר להילחם בכמה מאות רובוטים מעופפים שמאיימים להשמיד את קווינס, ואז… המסך נהיה לבן. אופס. מה קרה? הגלגל האחרון של הסרט נתקע במכס ולא הגיע להקרנת העיתונאים המוקדמת של הסרט. את עשר הדקות האחרונות של הסרט לא ראיתי. הפינאלה. השואו-דאון. הכותרות. אני יכול לנחש בשלב הזה שטוני סטארק נשאר בחיים בסוף הסרט, מוכן ומזומן ל"איירון מן 3 ”, אבל אין לי כרגע דרך ממשית לדעת. הביקורת הנ"ל מתייחסת לפיכך ל-119 דקות מהסרט. אני בספק אם דקות העלילה האחרונות יהיו באופן משמעותי שונות ממה שקדם להם, אבל בכל זאת אהיה סקרן לדעת איך נגמר המפגש בין סטארק ואיוונקו ועם איזה משפט שנון נחתם הסרט. מישהו?
הצצה ראשונה לסרט של ארץ נהדרת "זוהי סדום":
http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season7-articles/Article-0df7360d0ba4821004.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=731294849
http://movies.yahoo.com/photos/movie-stills/gallery/2588/thor-stills#info
למרבה הצער נגמר בצורה קלישאתית וחסרת מעוף בדיוק כמו שאר הסרט (אני כנראה מפונק…)
אני הסמן הקיצוני של אוהדי הסרט – http://macguffin.blogli.co.il/archives/81 אם כי במחשבה שנייה, אני קיצוני מדי, הסוף די פושר.
תקציר הסוף:סקרלט ג'והנסון מנטרלת את השליטה על החליפה של רודס, הוא ואירון מן מנטרלים את צבא המזל"טים. מיקי רורק מגיע להילם בהם בעצמו, הם מנצחים אותו בעזרת שיתוף פעולה ביצירת קרן חזקה המשלבת את הכוחות של שניהם. מיקי רורק פולט שוב "הפסדת" ומפעיל מנגנון המפוצץ את כל המזלטים. אירון מן עף משם מהר, מציל את פפר הממתינה ליד מזלט אחר ועף איתה לגג, בו ריב שלהם נגמר בנשיקה. בפריוקטי האיוונגרס, מתלגה כי סקרלט ג'ונסון מסרה דו"ח לא ממש אוהד על אירון מן ונמסר לו שבשלב זה הוא יהיה על תקן יועץ ולא חלק מן הצוות.
בוא נראה אותך קורא לסרט פמיניסטי אחרי שתראה את עשר הדקות האחרונות.
רק רגע אם ההקרנה דיגיטלית,אז איך היה חסר הגלגל האחרון של הסרט? הרי זה מוקרן מקובצ לא? ולא פילם….
הטריילר לפיצ'ר החדש של ג'ו דנטה
http://www.youtube.com/watch?v=1FcjFKrnePA&feature=player_embedded
נראה כאילו הוא מושפע מאוד מטים ברטון לרעה…
תמונה ראשונה של האנק עזריה כגרגמל בסרט "הדרדסים"
http://www.slashfilm.com/2010/04/30/first-look-hank-azaria-as-gargamel-in-the-smurfs/
יש סיכוי שאבי נשר יביים את "איירון מן" 3? בתלת מימד? יש! יש! איזה רעיון!
ככה גם נקבל שלוש וחצי שניות של הפסקול ב-72 חלקים פה בבלוג – בהשמעת בכורה לא עולמית אלא קוסמית! (כמובן בכפוף לזכויות יוצרים). פצצות לגבות!
גם פה היתה סצינה בסיום, לאחר הכתוביות, שמהווה קדימון לסרט הבא בסדרת הסרטים של חברי האוונג'רס לקראת סרט האוונג'רס עצמו המתקרב.
והסרט הבא בסדרה – ת'ור !
שמועות שפרמיירה האמריקאית יצורף טריילר לקלוברפילד 2(!?)
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=65725&offset=20#commentLstTop
בדגש על המילה ש מ ו ע ו ת
הסרט מאד כיפי, שורות דיאלוג שנונות לרוב, לא הרבה מעבר לכך.
ההקרנה בקולנוע "גת" משובחת במיוחד, ודיגיטלית. (לכן גם קשה להבין מדוע לא הוקרן הגלגל האחרון, בהקרנות דיגיטליות אין גלגלים).
איירון מן הוא זבל תעשייתי. אין סיפור. אין מתח. אין דמויות. נורא ואיום. למזלם יש להם כמה שחקנים חמודים ומספר שורות מצחיקות אבל הן לא מרימות סרט זוועתי ומשעמם. אני רוצה את הכסף בחזרה ואם אפשר גם שעתיים מהחיים.
Greetings, how do i subscribe to your RSS Feed? Many thanks
I would like to thank you for the efforts you have made in writing this post. I am hoping the same best work from you in the future as well. In fact your creative writing abilities has inspired me to start my own BlogEngine blog now.
סרט נחמד