חשיפה מיוחדת: ציצים!
אחרי יומיים שקטים בבלוג הגיע הזמן לראות מה קרה ב-48 השעות האחרונות כאן (אני מניח שכבר שמתם לב לדינמיקה: בימים ראשון, שני, שלישי ושישי יש אקשן. ברביעי-חמישי שקט. בימי רביעי אני מלמד בירושלים, הסמסטר תכף נגמר, וביום חמישי אני מסיים את העבודה על המדור השבועי). לכן הייתי צריך לשלוף את הכותרת הנ"ל כדי למשוך את תשומת הלב (אני מזהה בבלוג התפלגות של 80-20 לטובת הבנים. בקרוב נתחיל פעילות שיווקית להביא הנה יותר קוראות).
קודם כל, עצרו לקרוא את הגרסה האינטרנטית של המדור השבועי. יש שם ביקורות על שני סרטים בריטיים גדושים מתח מיני, "גברת הנדרסון גאה להציג" המשעשע אך הזניח, ו"יס", סרט יומרני ויוצא דופן. לא שבוע חזק בקולנוע (וזו הבאסה במדור שבועי. כשאין סרטים טובים, המדור משעמם).
והנה עוד מהמתרחש השבוע בעולם הקולנוע.
אני מוצא כתבה כזאת אחת לשנה: זוג עם תינוק טרי ו"נוח" (קרי, מרבה לישון) רוצה ללכת איתו לקולנוע ומגלה שבתי הקולנוע מחייבים מחיר כרטיס מלא עבור הפעוט הנם במנשא. בתגובה מודה הרשת די בכנות שהמדיניות נועדה להרתיע הורים מלהיכנס עם עוללים לאולם, משום שהקטנים – כך טוענת הרשת – עושים רעש ומפריעים לאחרים. יודעים מה? שיהיה. אם חצי ליטר קולה עולה 12 שקל למה שתינוק לא ישלם כרטיס מלא. זה עסק פרטי, שייקחו כמה שהם רוצים. אבל הבעיה עם הקולנוע בארץ באה לידי ביטוי בסאבטקסט של תגובת הרשת, שאומר: אין לנו מושג איך להשליט סדר על הצופים באולם. רמז ממני אליהם: קוראים לזה סדרן. אם תינוק מרעיש, זה לא קשור לשיקול הדעת של ההורה ורמת הציקצוקים והגערות של השכנים לשורה, זו אחריות הסדרן להשליט סדר. שיגש וילווה את האם או האב אל מחוץ לאולם עד שהמטרד יחלוף. אבל הבעיה אינה תינוקות. גם אם תינוקות יוכנסו בחינם, רובם יהיו שקטים (החושך והקירבה להורה גורמים להם להירדם די בקלות). אבל מה עושים עם חבורות של נערים ונערות המגיעים לסרט כערב כיתתי. למה לא לקחת עליהם מחיר כפול? הרי ברור שהם יעשו המון רעש. והנה, הרשת מודה: אף אחד לא יהיה שם כדי להסות אותם. מרגע שקרעו לכם את הכרטיס, אתם לבד בעסק הזה. הקימו מילציות שיטור ביניכם, ארגנו משמרות במהלך הסרט. לא יהיה מישהו בעל סמכות לעזור לכם. חכמים על תינוקות, מגינים על הצופים מפני בני שבועיים. נראה אתכם מתמודדים עם בני ה-13. ואם לרשתות הקולנוע היה אומץ, שיילכו עם מדיניות ההשקטה צעד נוסף קדימה ויידרשו מחיר כרטיס מלא גם על הטלפון הסלולרי. אם יש סיכוי שהתינוק בן החודש יתעורר זה רק אם הנייד של הג'נטלמן בשורה שלפניו יתחיל לצלצל. ואז, אויה, יש לקוות שהאם תצא במהרה מהאולם, כדי לא להפריע לאדון לנהל שיחת טלפון בלחש שכל האולם שומע. אני כתבתי על אותו נושא בדיוק לפני ארבע שנים, וגם שירי כץ ואביב לביא כתבו עליו בעבר, ובכל המקרים שיגרה הרשת בדיוק את אותה תגובה (עם סצינת האימה המחרידה: מישהו פעם החליף חיתול על המושב!). מה שמדאיג בה זו לא העובדה המשתמעת מהתגובה שמי שכתב אותה מעולם לא היה הורה, אלא שמי שכתב אותה מעולם לא היה בקולנוע. במילים אחרות, ניהול בתי הקולנוע בארץ מחפיר, אין מי שדואג לצופים, והמלחמה היחידה שלהם היא בבני השבועיים. (שימו לב גם לטוקבקים לכתבה ולתגובות בבלוג של עידו קינן. הקהל, באופן כללי, תומך בהחלטת הרשת, לא רוצה תינוקות בקולנוע אבל מפספס את המשמעות האמיתית של דברי בעלי הרשת).
קרן הקולנוע הישראלי פרסמה בשבוע שעבר באילו סרטים היא תשקיע השנה. יוסף סידר יקבל חצי מיליון דולר על "בופור". הגיוני. שני סרטים הקודמים הביאו שפע קהל בארץ, עשו חיל בפסטיבלים וזכו שניהם בפרס אופיר. אבי נשר יקבל חצי מיליון דולר על הקופרודוקציה "הר אדוני". הגיוני. נשר יצר את שובר הקופות הגדול ביותר של 22 השנים האחרונות, ועכשיו הביא ארצה כוכבת צרפתיה (פאני ארדן) וכסף צרפתי לסרטו החדש. אבל רגע, מי זה מופיע בהמשך הרשימה? יונתן פז, גם יקבל כ-400 אלף דולר כדי להפיק את "אסקימוסים בגליל". אתם בוודאי זוכרים את יונתן פז. סרטו הראשון היה "רכבת העמק". סרטו השני, "זאיה", כלל לא הופץ. בשני הסרטים ההם הקרן כמעט שלא הפיקה. ועכשיו כן? אני מקווה שזה הולך להיות סרט השנה עם תסריט מרהיב כדי לתת 400 אלף דולר למשהו שנראה מרחוק אבוד מראש. וגם ההשקעה בסרטו החדש של רוני ניניו נראית משונה. האם מישהו מחכה לסרטו החדש של יוצר "המחצבה" ו"שחקנים"? שמעו, יכול להיות שפז וניניו יביאו תוך שנה סרטים מצוינים ואני אצטרך לבלוע את המילים של עצמי. כרגע, הרשו לי להביע ספק אם משהו ראוי ייצא מכמעט מיליון דולר שמושקעים כאן על פרויקטים בלתי מסקרנים.
ויש לי בשורות רעות: המדליף/ה שהעביר/ה לי בשבועות האחרונים את טבלאות מכירת הכרטיסים בארץ נלכד ונתלה. גופתו תוצג לראווה במהלך השבוע הבא אחרי שמפיצי הסרטים יגמרו למצות איתו את הדין (יש דיבור אולי להסגירו לידיו של פרופ' היס). בימים אלה אני שותל חפרפרת חדשה באחד המשרדים של מפיצי הסרטים בתקווה שאספקת האינפורמציה תחודש בהקדם. אם, עד אז, יש למישהו מכם גישה לטבלאות האלה, המופצות מדי יום שלישי בין המפיצים, אנא אל תהססו ללחוץ על send לכתובת המייל שלי. הסודיות שלי מובטחת, אריכות הימים שלכם לא.
Noise in the theater.
Pathé.nl have a zero tolerance for any disurbance during the film. If someone is making a noise or disturb the film in any way, he will be send out. You only need to complain to one of the attendance, and the person who disturb the film will be escort out of the film. It seems to help as numbers of people who have been sent out has been reduced since the system begun in 2004.
all you need is clear policy and attendance who are doing their job and the probleem can be reduced if not solved
מפגינה ייצוג נשי!
אני חייבת להגיד שאני אוהבת את הבלוג שלך הרבה יותר מטור השבועי שלך, לפחות זה שכתבת בהעיר, שלא היה מקיף לחלוטין כמו כאן [מובן לחלוטין, כמובן]. מאז שעזבת את העיר הפסקתי לקרוא אותך [כורח הנסיבות, וזה], ובגלל זה שמחתי מאד לשמוע על פתיחת הבלוג הזה, שבהחלט ענה על ציפיותיי מעל ומעבר. המשך כך, אתה מבקר מצוין וענייני.
יאיר, הייתי שמח לראות אותך כותב עוד על תהליך הבחירה שהקרנות השונות מפעילות בנתינת כספים לפיצ'רים. יש לי חשד כבד שתסריטים מסחריים מאוד או תסריטי ז'אנר נמצאים בתחתית הרשימה, בכלל. בתור תסריטאי מתחיל מאוד, אם לא בטוח אם יש טעם בכלל להגיש תסריטים שלי לקרן, כי אני יודע שזה לא מסוג החומרים שהן יאשרו.
יאיר, אנחנו (לפחות אני) מאחוריך בעניין המצב באולמות. תמשיך להציק לבעלי הרשתות ולדרוש לשיפור התנאים והשירות. תזכור שלך כעיתונאי יש כוח שלאנשים הפשוטים אין, ואולי מתישהו הם יתחילו להקשיב.
נ.ב. היה יותר טוב אם היית מפרסם את הדברים שכתבת בעיתון ולא רק בבלוג, ע"מ שיגיעו לכמה שיותר אנשים.
חזק ואמץ.
אולי תעזרו לדנה להפיק סרט בן יותר מ10 דקות שתצליחו להיכנס לאיזו משבצת שידור נידחת בערוץ 8 אחרי מרתון הומואים לטנטים והומוארוטיות כמיטב המסורת?
ויש גם עוד כמה אחרות שמנסות לפרוץ או לשרוד בקושי.
אני לא מעזה לבזבז את כספי הדל על ללכת ללמוד.
השאלה היא האם השד יוכל לחזור לבקבוק. מרגע שפירסמת את רשימת ההכנסות ויצרת לכך הד ציבורי (קטן, אבל הד), ועוררת את מודעות הציבור לכך שיש משהו שמסתירים ממנו בכוונה תחילה – אני מקווה שיהיה הרבה יותר קשה למפיצים לשמור על הסוד הזה. אולי סופו של התהליך שהתחלת יהיה שהם יפיצו את המידע באופן עצמאי.
מי יודע, אם קאובואים הומואים זוכים בפרסים, אולי גם זה יתכן.
בום פה פה פם: יאיר, הופעה מדליקה בגיא פינס. דברים חכמים שנאמרו בצורה עדינה
תודה רבקה. אין לי כבלים כך שמעולם לא ראיתי את התוכנית. מעניין מה אמרתי שם.
לא הבנתי למה ההצלחה המסחרית של הסרטים צמודה להערכה שלך האם הם ראויים לתמיכה ציבורית. הרי הקרן קמה בדיוק בשביל זב – למתוך ביצירות אמנות מתחום הקולנוע שמסחריותם לא מובנת מאליה, כלומר לתמוך באמנות הקולנוע לא במסחר הקולנוע.
דבר אחר הוא יונתן פז ורוני ניניו. כולנו מקווים לאכול את הכובע בלה בלה בלה, אבל באמת שמדובר בקולנוענים שהכפפתם באותו מגזר אמנותי עם סקורסזה, קופולה, טרנטינו, לי (כולם, ממייק ועד אנג), קובריק וכו' הוא מגוחך. הם לא אנשי קולנוע מובהקים וממילא יצירתם לא בוחנת את גבולות האמנות הזו.
שמעתי מאנשים שקראו את התסריט של סידר שלא מדובר במשהו ממש מבטיח קולנועית, אבל לפחות אצל קולנוען שהוכיח שהוא מסוגל לחבר סרט קוהרנטי יש בסיס לסמוך על קבלת החלטות במהלך המורכב והממושך שהוא יצירת סרט קולנוע (גם מחורבן, כמובן).
בקיצור, תפקיד הקרן הוא ממש לא לתמוך בחזקים אלא לגלות מי ראוי להיתמך אמנותית, כי חוקי השוק לא משחקים איתו.
לשאלה איך בוחרים ומי בוחן אפשר להידרש בהזדמנות אחרת.
ומה, אתה חושב שלתסריטים מסחריים יותר קל למצוא מימון רק כי הם מסחריים? אתה חושב שמפיקים עטים על תסריטים מסחריים ומוציאים את כל הכסף מכיסם בלי להזדקק לתמיכת הקרנות? אז לא. וחוץ מזה, אני אישית לא סובל את האבחנה בין "מסחרי" ל"אמנותי", כפי שהיא מתבטאת במניפסטים של הקרנות. בעיקר את הביטוי "קולנוע איכותי". הוא מריח מהתנשאות. הזכרת שמות כמו סקורסזה וטרנטינו, שהוכיחו שאפשר להיות שני הדברים. גם לבדר, וגם להציג סיפור בעל משמעות.
עידן, שתוק. ויאיר: שמעת על הסרט החדש של ג'ו דנטה, במאי שאתה מחבב? הוא הציג אותו עכשיו ברוטדם. זה נעשה במקור לרשת הטלוויזיה שואוטיים במסגרת איזה פרויקט, וזה כאילו סאטירה שנעזרת בזומבים מפחידים כדי לרדת על ממשל בוש
מעניין!
כן, שמעתי, וגם קראתי עליו ביקורות נלהבות. מחכה לראות אותו בכיליון עיניים. מן הסתם בדי.וי.די.
ומה עם הפוליצרסקופ והראזיסקופ? מה עם סקירת העיתונים? החלטת לרדת מזה?
חלילה. אבל שבוע חלש בבתי הקולנוע והביקורות בהתאם. אם מישהו מהקוראים נתקל בביקורת מצוינת או גרועה שאני החמצתי, אנא: לינק.
אני ממש מסכימה איתך בנושא עוללים באולם קולנוע. לא רק מכיוון שהפכתי לאם לפני שנה, אלא גם מכיוון שבשלוש השנים האחרונות בערך הפסקתי ללכת לבתי קולנוע בשל הרעש שעושים הצופים – שיחות הסברה לצופים קשי הבנה, טלפונים סלולריים, חבורות בני נוער רעשניות, ריצפה דביקה, כסאות לא נוחים וכבר מזמן שכחתי מה עוד. התמכרתי לדי.וי.די, למרות שזה לא מפצה במלואו.
תגובת בתי הקולנוע משקפת תרבות קיימת באזורנו.
וזו בדיוק הסיבה שאני רואה סרטים (באיחור אופנתי) כמעט אך ורק בסינמטק, מקום בו גם רשרוש פתיחתה החשאית של סוכריה זוכה לצקצוקים חריפים. אין ערבי כיתה, אין הפסקות ורחשושי כרסום פופקורן וגלגול פחיות, נדיר לשמוע פלאפונים, יש מסך גדול, מקום לרגליים, ושיפוע הגון. למה אנשים הולכים לראות סרטים בתנאים פחותים מאלה, נבצר מבינתי.
טוב, לסינמטק בעיות משלו, אבל אני מניח שחוק הקיזוז עושה חסד עם הגישה שלך. ועדיין, בסינמטק יש בעיות הקרנה ונוחות אקוטיות. הכסאות שוברי גב (אך השיפוע ווהמרחב לרגליים מצוינים אכן). המסך אכן גדול, אבל הפרופורציות שלו מתאימות להקרנת וידיאו ולא פילם. יש יותר מדי טעויות הקרנה עם "גייט" לא נכון על העדשה. ובעיקר יש איזשהו חוסר סינכרון שאני לא מצליח בדיוק להסביר בין האולם ובין המסך. אולי זו סתם אשליה אופטית אבל מרכז השורה אינו נמצא מול מרכז המסך. אבל באופן כללי, לסרטים מזן מסוים, האתר מספק חוויה סבירה בהחלט.
תנו לי חבורת רעשנים עם תינוקות וסלולרים ואקחם בחיבה הרבה יותר מאת מצקצקי הלשונות, שנראים כאילו הם אורבים רק לרגע שמישהו יעז לנוע בכסאו ולחכך את מכנסיו בבד הכסא. השפיות כרגיל, נמצאת באמצע.
באשר לניתוח "המעמיק" שלך בנושא חלוקת תקציב הקרן לקולנוע וההיגיון שמאחוריה. האם אתה באמת חושב שהקרן צריכה בכל שנה לתת תקציב רק לאבי נשר וארבעת הבימאים האחרים בארץ שעשו סרטים מצליחים עד כה? מצער ולא מקצועי לפסול סרטים בטרם צפית בהם.