05 יוני 2010 | 20:45 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

קודם לוקחים את תל אביב, ואז את ברלין (ואת קאן)




זה “The Lunch Date”, סרט הגמר של אדם דיווידסון ב-UCLA, שזכה ב-1990 בפסטיבל סרטי הסטודנטים השלישי בתל אביב בפרס השני, וכמה חודשים אחר כך זכה באוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר. זהו ללא ספק אחד הסרטים הקצרים המושלמים מסוגם. סרט שעיקרו סיפור מפתיע, אבל יש לו גם עין לסגנון (גרג מוטולה, לימים הבמאי של “סופרבאד” ו”Adventureland” היה גריפ בסרט). לא שום דבר אישי, פשוט סטורי-טלינג קולנועי משובח.



ברגעים אלה מתקיים טקס הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי ה-13 לסרטי סטודנטים (הפסטיבל מתקיים כל שנתיים) וזו הזדמנות לראות מה עלה בגורלם של זוכי הפסטיבלים הקודמים. מתברר שכמה מהיוצרים היותר מוכרים בעולם, התחילו את דרכם כזוכי פרסים בפסטיבל התל אביבי.



הפסטיבל הראשון, 1986

מקום ראשון: “סרט לילה” של גור הלר (החוג לקולנוע אוניברסיטת תל אביב).

הלר ביים אחר כך את הפיצ’ר “מלאכים ברוח” עם משה איבגי וענת עצמון, אבל אחרי הקרנת בכורה טראומטית בפסטיבל ירושלים, הסרט נגנז וכמעט שלא הוצג מאז. וחבל. הלר הוא מאז מורה לקולנוע.

בפרס האנימציה זכה הסרט “קולות” של ג’ואנה פריסלי, שמאז הפכה לאנימטורית מוכרת למדי. היא אחראית, למשל, לקטעי האנימציה בקליפ הזה של Tears For Fears.


הפסטיבל השני, 1988

מקום ראשון: “עורבים”, איילת מנחמי (בית צבי)

מנחמי הפכה לאחת מבמאיות הפרסומות הבכירות בארץ, לפני שנטשה את הכל, ואז חזרה ביימה את הסרט העלילתי “נודל”, שזכה להצלחה רבה.


בציון לשבח זכה “לוחם הפרברים” של יספר נילסון הדני, שהפך מאז במאי די עסוק במולדתו.



הפסטיבל השלישי, 1990

פרס ראשון: “הוגו מהימרלנד”, נילס ארדן (דנמרק)


זה הפסטיבל הראשון שנכחתי בו , ואני זוכר את ההלם של כולם כשדווקא הסרט התיעודי המעט איזוטרי הזה זכה בפרס הראשון, במקום “The Lunch Date” שהיה חביב הקהל והפייבוריט הברור לזכייה. אבל כיום נילס ארדן הוא הבמאי הכי מצליח בדנמרק, אחרי שביים “נערה עם קעקוע הדרקון”, שהכניס עד כה בעולם 60 מיליון דולר.


פרס שני: “The Lunch Date”, אדם דיווידסון (ארה”ב).

נראה לי שכולם היו בטוחים שדיווידסון יהיה הבמאי הכי גדול שהתגלה בתחרות הזאת, וזה אכן התגשם קמעא עם הזכייה באוסקר על הסרט הזה. הוא המשיך משם בתור בן טיפוחיו של מילוש פורמן, ונדמה היה שהקריירה שלו מובטחת. אלא שהוא התמהמה עם סרט קולנוע, במשך העשור אחר זכייתו באוסקר נראה שקצת הלך לאיבוד בין הוליווד והאקדמיה. בעשר השנים האחרונות הוא הפך לבמאי טלוויזיה מאוד מבוקש, וביים פרקים בלא מעט סדרות טלוויזיה די מוצלחות ונחשבות בעשור האחרון.


פרס שלישי: “השאלה הבוערת”, אלן טיילור (ארה”ב)

איזו שנה זו היתה, הא? אלן טיילור מוכר כיום בתור אחד הבמאים של “הסופרנוס” ו”מן מן”, ועוד לא מעט סדרות של HBO.



ציון לשבח: “גנימד”, שחר סגל (ישראל)

שחר סגל הוא עדיין בכיר במאי הפרסומות בישראל.



פסטיבל רביעי, 1992

פרס ראשון: “10:32, יום שלישי, סיפור אהבה”, אנט ק. אולסן (דנמרק)

סרטיה של אנט ק. אולסן “הפרעות קטנות”, “1:1 ” ו”החייל הקטן” התחרו בפסטיבל ברלין וזכו לתשומת לב בעולם.


פרס שני: “שערי תשובה”, יוסי ליאון (ישראל)


הנה הוא.



פסטיבל חמישי, 1994

פרס ראשון: “סיבוב אחרון”, תומס וינטרברג (דנמרק)

וינטרברג ייסד עם לארס פון טרייר את תנועת דוגמה 95′, וביים את הסרט הראשון שלה, “החגיגה”, שהיה מועמד לאוסקר.


פרס הצילום: ז’אבי חימנס, ספרד

ז’אבי חימנס צילם את “אגורא” של אלחנדרו אמנבאר, שעלה השבוע בבתי הקולנוע בארץ. ואת “המכונאי” ו”טרנס-סיביריאן” של בראד אנדרסון.



פסטיבל שישי, 1996

פרס ראשון: “גול עצמי”, רן כרמלי (ישראל)


הנה הסרט.



פסטיבל שביעי, 1998

פרס ראשון: “עם חוקים”, דובר קוסאשווילי (ישראל)

פרס שני: “סוסי ים“, ניר ברגמן (ישראל)

ציון לשבח: “גנב הכבשים”, אסיף קפדיה (בריטניה)


קוסאשווילי וברגמן הפכו לשניים מהיוצרים הבולטים של הגל החדש הישראלי של שנות האליים. אסיף קפדיה, במאי בריטי ממוצא הודי, משך תשומת לב עם סרט הבכורה שלו, “הלוחם”, אבל מאז חזר לביים בעיקר סרטים קצרים.


פסטיבל שמיני, 2000

פרס ראשון: “בוראן”, חוסיין קאראבי (טורקיה)

ציון לשבח: “הודו”, פרנילה פישר כריסטנסן (דנמרק)


על חוסיין קרביי אני לא יודע הרבה, חוץ מהעובדה שהיה מנהל ההפקה של הסצינות הטורקיות ב”ללכת על המים” של איתן פוקס. אבל סרט הבכורה של פרנילה פישר כריסטנסן, “סבון”, זכה בשני פרסים בפסטיבל ברלין.



פסטיבל תשיעי, 2002

פרס ראשון: “עניין של גבר”, סלאוומיר פאביקי (פולין)



פסטיבל עשירי, 2004

פרס ראשון: “קן פראי”, ג’יאנינה גיגורס (רומניה)



פסטיבל 11, 2006

פרס ראשון: “ביקור חולים”, מיה דרייפוס (ישראל)

סרט אנימציה: “9 “, שיין אקר (ארה”ב)

ציון לשבח: “חיילת בודדה”, טליה לביא (ישראל)


אני ממשיך לחכות בסבלנות לסרטי הקולנוע הארוכים של טליה לביא ומיה דרייפוס, שסרטי הגמר שלהן זכו בפרסים בברלין (לביא) וקאן (דרייפוס). שיין אקר הרחיב את סרט הגמר שלו (שהיה מועמד לאוסקר) לסרט באורך מלא, בהפקת טים ברטון.



פסטיבל 12, 2008

פרס ראשון: “שאיפות גבוהות”, מאזדק נאסיר (פינלנד)



זו לא רשימת הזוכים המלאה, כמובן. אלה רק הזוכים בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית בכל שנה, והזוכים שעליהם המשכתי לשמוע מכאן, מאז זכייתם. אני מניח שיש המון יוצרים עסוקים ומוכרים שאני פשוט לא מזהה את שמם. ואני מניח אני שחלק מזוכי העשור האחרון עוד יצוצו עם פיצ’רים או סדרות טלוויזיה בשנים הבאות.


אבל כבר מהרשימה הזאת מתבררים שני דברים. האחד, שבשנותיו הראשונות, הפסטיבל זיהה נכון את מה שעתיד לקרות, ושסרטי הסטודנטים מדנמרק ומישראל שיחקו בינם ובין עצמם תופסת, מי יזכה, כמעט לפי תור. ואכן הקולנוע הדני (בעיקר בחצי השני של שנות התשעים) והקולנוע הישראלי (בשנות ה-2000) עשו זינוק גדול. הדבר השני, לא מעט קולנוענים עולמיים עשו בפסטיבל התל אביבי את צעדיהם הראשונים. והיו כמה שנים עם מקבצים מדהימים של כשרונות עתידיים מעניין האם אפשר לזהות גם בין הקולנוענים שמתארחים השבוע בארץ, מי יהיה הזוכה הבא בדב הזהב או הכסף או מועמד לאוסקר.

נושאים: בשוטף

7 תגובות ל - “קודם לוקחים את תל אביב, ואז את ברלין (ואת קאן)”

  1. דן 5 יוני 2010 ב - 21:15 קישור ישיר

    איזה פוסט כייפי.

  2. צור שפי 5 יוני 2010 ב - 21:28 קישור ישיר

    1994 – צ’אבי, לא ז’אבי

  3. פול קרסי 5 יוני 2010 ב - 21:52 קישור ישיר

    מעניין ויפה.הקצר של דובר נמצא ברשת?

  4. ניר 6 יוני 2010 ב - 7:45 קישור ישיר

    עלילת הסרט הקצר של אדם דיווידסון לקוחה, מכל המקומות בעולם, מסיטואציה מבריקה שכתב דאגלס אדמס ב”היו שלום ותודה על הדגים” כמה שנים טובות לפני כן, שם מתאר גיבורו ארתור דנט איך קרה לו דבר כזה בדיוק – בתחנת רכבת! – עם חבילת עוגיות. אבל הביצוע של דיווידסון אכן נפלא. תודה!

  5. חפציבהה 9 יוני 2010 ב - 11:30 קישור ישיר

    שכחת את סרטו של דאגור קארי האיסלנדי שלמד בדנמרק “lost weekend” A שזכה בפסטיבל, ואח”כ הוא המשיך לביים שני פיצ’רים מצויינים והיום שוקד על סרטו השלישי, בהוליווד.

  6. סטיבי 9 יוני 2010 ב - 12:34 קישור ישיר

    ליתר דיוק, הסרט השלישי שלו בדיוק יצא בדי.וי.די.

  7. Marylee Ziernicki 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    Thanks for creating this. I really feel as though I know so much more about the topic than I did before. You should continue this, Im sure most people would agree youve got a gift.


השאירו תגובה