15 דצמבר 2010 | 14:52 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

שלג ודם

let_me_in_marqee

אודיאון ווסט אנד. צילום: ורד פלוק


וואו! איזה סרט אדיר זה “Let Me In”, אותו ראיתי באודיאון ווסט אנד בלייסטר סקוור. הגרסה של מאט ריבס ל“הכניסו את האדם הנכון” השבדי. המקור היה טוב, הרימייק ממש מעולה. אבל קשה לי לשים בדיוק את האצבע למה זה ככה. כי ריבס לרגעים משחזר את המקור במדויק, ההבדלים בין הסרטים ממש קטנים. אבל כנראה שהם בכל זאת משמעותיים. החל מהפתיחה השונה, ובהבלחות האלימות שהם קצת יותר מודגשות בגרסה האמריקאית. ואולי זה פשוט עריכת הסאונד המלחיצה יותר. השינויים הם ממש דקים, אבל ההשפעה שלהם על הצפייה משמעותיים. הסרט הזה נורא נורא מלחיץ, אבל יש בו גם עדינות מפתיעה.


ואולי זו הסיבה: שהסרט הזה משתלב מצוין בנוף האמריקאי. כסרט שבדי, הוא היה מאוד-מאוד שבדי. כלומר, קצת מרוחק. אבל כסרט אמריקאי יש כאן התכה – שצריך לזקוף אותה לזכות הסופר והבמאי השבדי שזיהו אותה מלכתחילה – בין שני ז’אנרים מאוד אמריקאיים: סרט ההתבגרות וסרט הערפדים. פתאום, בגרסה האמריקאית, העובדה שהסרט מתרחש ב-1983 נהיתה עבורי הרבה יותר משמעותית. היא בבת אחת הפכה את הסרט הזה לסרט על הנעורים שלי, על המוזיקה שאני שמעתי. ואני מניח שזה הדבר שגם חיבר את מאט ריבס, הבמאי, לעסק. קל לדמיין את אוון, גיבור הסרט, רואה שנה לפני כן את “אי.טי” ומייחל שגם הוא יזכה לקבל חבר מכוכב אחר. איכשהו בשינויים העדינים בסרט – והדיוק עם דמות האם ודמות הבלש – גרמו לי לראות כל הזמן את “אי.טי” משתקף בסרט הזה, דבר שלא הרגשתי בגרסה השבדית.


ואולי זה באמת גם עניין של ניואנסים וגימור. עריכת הסאונד, כאמור. אבל עוד דבר: הפסקול של מייקל ג’יאקינו (“למעלה”). אחד הפסקולים הכי טובים ששמעתי השנה. ופסקול שמאוד מדגיש את העניין שהסרט הזה הוא לפני הכל, סרט ערפדים, וככזה הוא גם אחד הסרטים האלימים והמבהילים והמלחיצים ומאיצי הדופק שראיתי באחרונה. וזה גם בית ספר לרימייקים. צריך להקרין את שני הסרטים זה לצד זה ולעיין בהם בעיון ולנסות להבין באופן מדויק מה השינויים המזעריים שהכניס ריבס לגרסה שלו שהפכו סרט טוב לסרט מעולה.



נ.ב: וזו גם עריכת המוזיקה. דיוויד בואי, קלצ’ר קלאב, ובסצינת מפתח בסרט מופיע פתאום הפלאשבק המוזיקלי האדיר הזה של גרג קין בנד. מושלם:





6 תגובות ל - “שלג ודם”

  1. לביא 15 דצמבר 2010 ב - 15:03 קישור ישיר

    הסרט מגיע לארץ?

  2. רם 15 דצמבר 2010 ב - 16:01 קישור ישיר

    אוף טופיק- ליפסטיק של יונתן סגל בתחרות הרישמית של פסטיבל ברלין.

  3. סטיבי 15 דצמבר 2010 ב - 16:50 קישור ישיר

    תוכל להשיג אותו בדיוידי עוד כמה שבועות (ואז אפשר לארגן צפייה בצמידות).
    אני מסכימה שהרימייק מוצלח ושיש לו ערך מוסף מעבר להיותו דומה מאוד למקור, אבל אני לא חושבת שזה הופך אותו למוצלח מהמקור, רק ללא זהה לו. הסי.ג’י.איי ודרמטיות היתר של האיפור/עיצוב (או של חשיפת הגרסה המפלצתית של הערפדה למצלמה, טה-דאם!) הפריעו לי והוציאו אותי מהאווירה האימתית של הסרט.

  4. מיכאל 23 15 דצמבר 2010 ב - 17:20 קישור ישיר

    ‘הכנס את האדם הנכון’ מופתי ומדהים, באמת מקווה שמאט ריבס רקח רימייק טוב לפחות כמו המקור.

  5. רני 15 דצמבר 2010 ב - 18:12 קישור ישיר

    את הסרט עדיין לא ראיתי (ואני מחכה בקוצר רוח להקרנתו בארץ, או להקרנת הבלו ריי בביתי – מה שיבוא קודם) אבל האודיאון ווסט אנד היה ונשאר בעיני אחד מבתי הקולנוע המשובחים שהייתי בהם.

    לפני שנים, כשהתגוררתי ליד לונדון, זה היה אולם ענק אחד עם סאונד ותמונה מעולים, וגם לאחר החלוקה לשני אולמות הוא נשאר בית קולנוע משובח ביותר, משובח אף יותר (לטעמי) מאחיו הסמוך והמפורסם יותר, ה”אודיאון לסטר סקוור”.

    ואם כבר בבתי קולנוע לונדוניים אנו עוסקים, אולם 1 ב”אמפייר”, המצוי גם הוא בצידה השני של לסטר סקוור, הוא אחד מאולמות הקולנוע הטובים בעולם לדעתי.

  6. שימי 15 דצמבר 2010 ב - 18:38 קישור ישיר

    שאלה קצת מרגיזה אולי. מישהו ראה כבר את “אודם” יש משהו בסרט ששווה לחכות לו?

    מקווה גם שיצא לי לראות את האדם הנכון בקרוב.


השאירו תגובה