15 Responses to “העין”

1. 

   shatzlan 17 יוני 2007 at 23:58 Permalink

   שוב מזכיר לי עד כמה אני חייב כבר לראות מתישהו את הסרט הזה!!!

   BTW- רק תודות לחיפוש הציטוטים של ימד"ב הצלחתי להבין איזה סרט זה P:

   הגב
2. 

   רמי 18 יוני 2007 at 0:40 Permalink

   מוזר כמה שהעין ניראת אנושית ונורמלית בבידוד כזה, אבל אם הייתי צריך לשחזר מהזיכרון איך הפריים נראה בסרט הייתי אומר שהיה משהו הרבה יותר אפל ומעוות בתמונה.

   הגב
3. 

   הבלתי נסלח 18 יוני 2007 at 1:07 Permalink

   אני לא רחוק ממך, רק שהפריים האהוב עליי הוא של העין הנצבעת שוב ושוב בצבעים מלאי קונטרסט ב"2001- אודיסאה בחלל" (כנראה מקור ההשראה העיקרי של רידלי בשוט הנוכחי).

   הגב
4. 

   סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 18 יוני 2007 at 1:08 Permalink

   מה סרט בראש שלכם? זה לא מהפירסומת לטיפות עיניים "סטילה" שרצה עכשיו בטלוויזיה?

   הגב
5. 

   אריקול 18 יוני 2007 at 3:03 Permalink

   אני מניח שלא אחדש פה ממש למבקרי הבלוג הקבועים, אבל בשביל השניים שלא יודעים, ההמתנה הארוכה כל כך לצאת המהדורה המחודשת של 'בלייד ראנר' בגרסתו האולטימטיבית (מאז 2002 Mind You, בה ייחלנו למהדורת 20 השנה החגיגית, שבוששה), תסתיים ממש השנה באזור אוקטובר עם יציאת הבוקס-סט המהמם הזה.
   The light that burns twice as bright burns half as long…
   אחחחח

   הגב
6. 

   אלון 18 יוני 2007 at 7:49 Permalink

   המארז החדש נשמע מדהים, ואמור להגיע עם 5 דיסקים, זה בהחלט הסרט שאני הכי מחכה לו השנה, יותר מכל סרט בקולנוע. והתוספות נראות מצויינות.

   הגב
7. 

   דרורית 18 יוני 2007 at 9:42 Permalink

   אם אני לא טועה גם בהתחלה של קונטקט יש משהו דומה.
   ולא מזמן ראיתי שוב ב-THS תוכנית הג'אנק החביבה עלי ב"אי" את הסיפור העגום של שון יאנג, כולל הסיפור התמוה על איך שהיא ניסתה להתקבל לתפקיד של catwoman.

   הגב
8. 

   רון 18 יוני 2007 at 10:23 Permalink

   אבי נשר מקבע את מעמדו כממשיך דרכם של ג'ורג' עובדיה ומנחם גולן.
   היום ביקורת קטלנית של אורי קליין ב"הארץ", שבו הוא טוען שלנשר יש בסרט בכל זאת הישג אחד: הוא הצליח לחלץ משחקנית נפלאה כמו פאני ארדן משחק גרוע.
   זה אגב, יכול להסביר את סירובה להגיע להקרנת הבכורה של הסרט.

   רוה לרון: הייתי מנסח את הכותרת לידיעה אחרת: "אורי קליין מקבע את מעמדו כעוכר הקולנוע הישראלי". הרחבה בהמשך היום.

   הגב
9. 

   אריקול 18 יוני 2007 at 11:15 Permalink

   יאיר אשם. עכשיו בלייד ראנר חזר לי לראש ולא מרפה. וגם מחזיר שתי סוגיות מעניינות לדיון:

   1. האם 1982 מנקודת מבט רטרוספקטיבית באמת הייתה שנת אפס רגע מכונן בקולנוע האמריקאי ?האם הייתה שנה כזו משמעותית מאז ?

   השנייה בוא תבוא…

   הגב
10. 

    אריקול 18 יוני 2007 at 11:28 Permalink

    2. האם מאז בלייד ראנר הצליחה הוליווד, ליצור עוד רגע קולנועי מורכב ואפקטיבי כל-כך, העוטף את הצופה בצורה כל כך טוטאלית; במוסיקה, בעיצוב, באנושיות שבו, מבחינה מדעית, נרטיבית, טקסטואלית וסאב-טקסטואלית, מהיבט אל-זמניות הסרט, בגבולות החדשים שהוא מציע בין המציאות לדמיון, במיתולוגיות השזורות בו ביד עדינה, ואפילו בהייפ שנוצר סביב הפקתו ? אתמהה…

    (כל היבט פה היה מודגם יפה בלינקים מרתקים, אבל איכשהו המערכת פה מסרבת לקבלם. דם איט)

    רוה לאריקול: פוסט 1982 הוא מאלה שמחכים במחסנית לבצורת הטקסטים הבאה שלי. מקווה שאזכור להעלות אותו לפני ש-2007 תסתיים. ולגבי סרט נוסף: אין מתחרה ל"בלייד ראנר", ביחוד למי שתפס אותו בזמן אמת (אני! אני! אני!). אבל סוף שנות התשעים העניקו כמה חוויות קרובות למדי לגיקים שהיו ב-1998 בגיל בו אני הייתי ב-1982: "דארק סיטי" ו"מועדון קרב" הם שני סרטים שהופקו בהמון כסף, הכניסו מעט מדי כדי להיחשב להיטים, והפכו למושאי פולחן עבור דור. באופן מצומצם ולואו-טקי יותר (אבל שקול מבחינת הז'אנר והפילוסופיה), גם "דוני דארקו". "עיר אפלה" של אלכס פרויאס הוא המוצר ההוליוודי הכי קרוב ל"בלייד ראנר" – מבחינת החיים-שאחרי הסרט – שאני מכיר.

    הגב
11. 

    עדן 18 יוני 2007 at 13:41 Permalink

    AICN מריצים כבר הרבה זמן את פרוייקט 1982 שלהם ומתייחסים כל פעם לסרט אחר.

    הגב
12. 

    רז 18 יוני 2007 at 13:54 Permalink

    ליאיר: לחוויה הגיקית שמעטים ראו בשנות ה-90 הייתי מוסיף את "מה קרה בגאטאקה" של אנדרו ניקול. הוא אמנם זכה להערכה בעיקר בזכות הרמה הרעיונית-מילולית, אבל לטעמי בדיונים עליו נוטים להחמיץ מאוד גם את הרמה החזותית* שעם מעט מאוד טריקים ממוחשבים והרבה שימוש חכם במבנים קיימים הצליחה ליצור עתידנות קולנועית שיש לה גם תחושת רטרו וגם הרבה מאוד רלבנטיות.
    וכמו "בלייד ראנר", גם הסרט הזה נוצר על ידי במאי שהגיע מתחום הפרסומות.

    * ויש להוסיף: גם הספקול נהדר.

    רוה לרז: צודק לגמרי. שמא נוסיף לכך גם את "פיי" של ארונופסקי? זו היתה רשימת הקיטורים הקבועה שלי בסביבות 98' על קוצר הרואי של המפיצים בארץ – "פיי", "גטקה" ו"עיר אפלה" – שלא הגיעו להקרנות בארץ. אני מצרף להם גם את "סולאריס" של סודרברג מ-2002.

    הגב
13. 

    Itai 18 יוני 2007 at 15:06 Permalink

    וואי… זה מ"בלייד ראנר"?! איך אהבתי את הסרט הזה!

    הגב
14. 

    גל-Z 18 יוני 2007 at 17:43 Permalink

    אני בכלל טענתי שלא נעשה סרט מד"ב אמיתי מאז "גטיקה". אני אומר טענתי, כי אז הגיע "הילדים של המחר" וטרף את הקלפים.

    הגב
15. 

    רני 18 יוני 2007 at 20:34 Permalink

    פריים אדיר, סרט אדיר. וגם אני מתגאה בעובדה שתפסתי את הגדולה שלו בזמן אמת. ראיתי אותו בפעם הראשונה בשנת 1982 בקולנוע "תל-אביב" הענק (עם הטאג ליין "מחסל עם רשיון" שהוצמד אליו) ויצאתי נדהם כי היה לי ברור שכרגע ראיתי יצירת מופת שעוד תלווה אותי שנים רבות. הביקורות הקטלניות שהופיעו בימים שחלפו בעיתונות המקומית הוכיחו לי שלמבקרי התקופה לא היה מושג בקולנוע. לאחר מכן עוד הספקתי לטחון את הסרט בקולנוע "פריז" ובקולנוע "תמוז" כמה וכמה פעמים, וכמובן שגרסת הדיוידי שלו מפארת את המדף שלי. אבל אני מחכה בקוצר רוח לבוקס סט החדש שמן הסתם יטחן עד דק במערכת הביתי שלי ברגע שינחת אצלי.

    אגב, מישהו שם לב פעם לקשר שבין העין הענקית המסיימת את "2001: אודיסאה בחלל" לזו שפותחת את "תפוז מכני" ושהשפיעה גם על "בלייד ראנר" וגם על "דו"ח מיוחד"?

    הגב

Leave a Reply