08 מרץ 2011 | 14:02 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

שינת החורף של הסרטים הישראליים

פסטיבל טרייבקה – שייפתח ביום ההולדת שלי – פרסם אתמול את שמות הסרטים הבינלאומיים שישתתפו בתחרות העלילתית והתיעודית. ואין שם אף סרט ישראלי. נתון משונה ויוצא דופן לפסטיבל שבעבר העניק פרס ל”חופשת קיץ” ושהציג במסגרתו את “סיפור גדול”. יתכן ועוד מסתתרים סרטים ישראליים בקטגוריות אחרות – גאלה, סרטים קצרים וכו’ – ויש איזושהי התמסרות הודעות קריפטית באיזור התגובות שרומזת שכנראה מסתתרים לפחות שני סרטים ישראליים איפשהו בתוכניית פסטיבל טרייבקה השנה, אבל בינתיים, הקולנוע הישראלי נמצא בנמנום. תוסיפו לכך את העובדה שבשבוע האחרון ננעלה ההרשמה לפסטיבל קאן, והתוצאה: יש לי תחושה שיש לא מעט במאים ומפיקים שעוצרים את נשימתם במתח ברגעים אלה.


האמת, גם אני. אני בתחושה שיבול 2011 אמור להיות אגדי, לפחות מבחינת הפוטנציאל שמובטח לנו, ואם המצב אכן כזה, הרי שדווקא פסטיבל קאן אמור להיות מתפקע מסרטים ישראליים.


למשל:


– “ההתחלפות”, ערן קולירין. צריך לזכור שפסטיבלים גדולים מפגינים נאמנות ליוצרים שקיבלו את הפריצה הגדולה שלהם אצלם. כך, למשל, אני יכול להמר די בוודאות שמקומו של ארי פולמן מובטח לבכורה עולמית של “הקונגרס” ב-2012 או 2013, כשסרטו יהיה מוכן. ולכן אני מניח שבמשרדי קאן מאוד מחכים לסרט החדש של הבמאי של “ביקור התזמורת”, שהיה אחד הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל קאן 2007, במסגרת “מבט מיוחד”. רק מתבקש שסרטו הבא יעלה כיתה אל התחרות הרשמית.


– “הערת שוליים”, יוסף סידר. פסטיבלים גם אוהבים לקצור את זוכי הפרסים של פסטיבלים אחרים. סידר הציג את שני סרטיו האחרונים במסגרות השונות של פסטיבל ברלין, ועם “בופור” זכה בדה הכסף על הבימוי. האם סרטו הבא יתאים לתחרות הרשמית בקאן?


הבעיה היחידה עם הסצנריו הזה: האם יש סיכוי לשני סרטים ישראליים בשנה אחת בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן? האם זה אי פעם קרה? לדעתי לא. אם זה יקרה זה רק יבסס את ישראל כמעצמה קולנועית בסדר הגודל של יפן, סין, תאילנד או קוריאה.


– “הנותנת”, הגר בן-אשר. “משעולים”, סרטה הקצר של בן-אשר, הוקרן בסקציית הסרטים הקצרים בקאן (באותה שנה של “ביקור התזמורת”), רק מתבקש שאותו פסטיבל יקדיש מקום לבכורת הסרט הארוך, המבוסס על הסרט הקצר. במקרה כזה, אפשר לדמיין משבצת שנמצאת מחוץ לתחרות הרשמית. “מבט מסוים”, למשל.


עכשיו, כל הנ”ל מבוסס על המידע הקיים שכל הסרטים האלה נמצאים בשלבים הסופיים של הפוסט-פרודקשן שלהם. האם הם מוכנים למשלוח לפסטיבלים? את זה אני לא יודע.



אבל עד שייצאו הפרסומים הרשמיים של פסטיבל קאן, בערך עוד חודש, אני מניח שכל תעשיית הקולנוע בארץ פשוט עומדת ומחכה.

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “שינת החורף של הסרטים הישראליים”

  1. שלומי 8 מרץ 2011 ב - 14:12 קישור ישיר

    ויש גם את “חנה מ.” של הדר פרידליך, שיצירתה הקודמת – “עבדי השם” – הוקרנה בפנורמה בקאן.

  2. סטיבי 8 מרץ 2011 ב - 17:11 קישור ישיר

    בהמשך להקרנה של “Your Highness”, מי שזכה בכרטיס (לא זכיתי) קיבל מייל מעכבר העיר שמבקש את דעתו על הסרט והאם ימליץ לאחרים לראות אותו, “על מנת שהמפיצים יוכלו לקבל החלטה האם להוציאו לאקרנים בישראל”. מפתיע.

  3. נוח 9 מרץ 2011 ב - 9:34 קישור ישיר

    הסרטים הישראלים בתרדמת? זו בערך התחושה שהיתה לי כשצפיתי בסרט “מבול”. בסוף העירו אותי עם מרפק.

  4. יועד 9 מרץ 2011 ב - 11:56 קישור ישיר

    יש לי המלצה לפני הנמנום. ראיתי שהערב מוקרן בסינמטק תל אביב הסרט “התליין” של נטעלי בראון ואביגיל שפרבר.
    אני נמצא כבר חודשים בגרמניה לצילומים של סרט תעודי שלי, ובנובמבר עבדתי בפסטיבל אידפא במטרה לראות מה קורה בשורה הראשונה של הקולנוע הדוקומנטרי. לא יצא לי לראות את “התליין” לפני כן בארץ, ואז בהקרנה באמסטרדם ממש נפלתי. סרט מאוד מאתגר ומתוחכם שבנוי מהמון רבדים, ומעלה הרבה שאלות על נושאים מהותיים כמו שואה וזכרון או כיבוש והתנחלויות וחיים וזקנה בכבוד. נראה שהסרט נעשה בתקציב לא גדול, אבל הוא מצולם וערוך בצורה מעולה.
    אידפא נחשב לפסטיבל הכי חשוב בקולנוע דוקומנטרי ויצא לי לראות שם עשרות סרטים השנה, ו”התליין” היה בהחלט אחד מהבולטים שם. אני חושש שמה שפגע בו בפסטיבל היה העובדה שבקטגוריה של סרטים באורך של שעה אילנה צור היתה שופטת, ולכן העדיפו אולי מבין השלושה שעלו לגמר בקטגוריה לא לתת לסרט ישראלי את הפרס הגדול.
    “גילוי נאות”: עבדתי בפסטיבל דוקאביב כשאילנה עוד היתה שם, ואני מעריך אותה מאוד, הכוונה לא היתה להטיל ספק בשיפוט וגם הסרט שזכה היה ראוי. את נטעלי בראון פגשתי פעם אחת לפני בשנה הראשונה שלי בלימודי הקולנוע, ועוד לא ראיתי את הסרטים הקודמים שלה. סתם רציתי לחלוק אתכם את ההמלצה לראות את הסרט על המסך הגדול.
    הסרט שלי גם עוסק בנושאים משיקים בזהות יהודית, תפקיד בית הכנסת והרי בקהילות היהודיות בגרמניה אי אפשר להתעלם מזכרון השואה הרי. אני מקווה שיצא לי גם סרט באותה רמת מורכבות. בינתיים אני מציא הרבה אנרגיות על בירוקרטיה מקומית וכמובן כמו בהרבה דוקוז על חיזור אחרי הדמויות שישתפו פעולה לרמה שתוכל להניב צילומים משמעותיים, דבר שהוא לא פשוט כשעובדים מול יקים צנועים.
    אז בכל מקרה אחזור להמלצה, למי שחובב קולנוע דוקומנטרי איכותי לכו לראות את הסרט הערב, הוא שווה מסך גדול.

  5. יעקב 10 מרץ 2011 ב - 19:23 קישור ישיר

    השנה יוסף סידר יקח את אופיר אבל ערן קולירין ישלח לאוסקר אחרי שסרטו של סידר יפסל מסיבה כלשהי.

  6. איתן-ר 11 מרץ 2011 ב - 14:13 קישור ישיר

    הקולנוע הישראלי נמצא בתרדמת כבר כמה שנים. יש פה ושם כמה יוצאי דופן. נקווה שהשנה נוציא אותו מהתרדמת שלו כשנסיים את הפוסט פרודקשיין של “עולם אחר”

    http://www.anotherworldthemovie.com


השאירו תגובה ל - יועד