ממש ברגע האחרון
שלחו לי במייל טיפ שאין לי עליו שום אישור רשמי, מעביר אותו הלאה כמו שהוא: יש כבר סרט ישראלי אחד שקיבל הודעה מפסטיבל קאן שהוא בפנים – "תנאטור" של תאופיק אבו ווייל ("עטאש"). התוכניה הרשמית של פסטיבל קאן תתפרסם רק ב-14 באפריל.
==============
המודעות של קולנוע לב בעיתוני סוף השבוע ל"נאום המלך" בישרו ש-250,000 איש כבר ראו את הסרט.
==============
אם ראיתם אמש את פרק הבכורה של "סרט שחור לבן", הסדרה בת שלוש הפרקים על סרטי הבורקס, שביים רון כחלילי לערוץ 8 של הוט, אני מזכיר לכם את הטקסט של כחלילי על סרטי הבורקס שפרסמתי כאן ביום שלישי, שממשיך לעורר מחלוקת.
=============
אם אתם עדיין יכולים לקרוא את הפוסט הזה, אשריכם. בהמשך היום יירד הבלוג לכמעט 48 שעות של תחזוקה, שדרוגים והחלפת שרתים. וזה הזמן להזכיר לכם ברגע האחרון שאתם יכולים להמשיך לעקוב אחרי הבלוג גם כשהוא מושבת. איפה: בטוויטר ובפייסבוק. אם משהו קורה כשאני לא ליד המחשב, שם אני מעדכן בזמן אמת. ושם גם אעדכן כשעבודות התחזוקה יסתיימו והבלוג יחזור לפעילות מלאה. אל תתרחקו.
================
ובהזדמנות זו: פורים שמח. אני מתחפש השנה לברסלבר. ארבע מצוות יש לכם בפורים, אם אתם רוצים לקיים אותו כהלכתו. סימנם, מממ"מ: מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה. קריאת מגילה: קפצו לבית הכנסת הסמוך לביתכם בבוקר לשמוע את הקריאה במגילת אסתר. זה לוקח 45-60 דקות. וזה אחד הסיפורים הנפלאים שתשמעו מימיכם. אגב, לתל אביבים: בכיכר דיזנגוף תתקיים קריאת מגילה בכל שעה עגולה. משלוח מתנות: הביאו לשני חברים משלוח מנות, שיש בו לפחות שני סוגי אוכל שונים. מתנות לאביונים: זה היום בו לא עושים חשבון לקבצנים ברחוב. פרטו שטר למטבעות ותנו היום לכל קבצן שתראו. בלי חשבונות. משתה: החלק הכי מפורסם של פורים. אוכלים ושותים, ומתבסמים. לחיים לחיים.
מעניין מהו נושא הסרט שזוכה להכלל בפסטיבל קאןומה הסיבות להכללתו?
האם יש אפשרות לצפות בו?
חג פורים שמייח
המגילה היא סיפור נפלא, עד שמגיעים לקטע שבו בני ישראל מקבלים אישור לטבוח בכל מי שלא מוצא חן בעיניהם בכל ממלכת פרס, ושוחטים עשרות אלפים בנהרות של דם. בנוסף, גם אם המן הוא ראש הרשעים מאז מעולם, זה עדיין לא מצדיק את תליית כל בניו אתו. זה הפשט של המגילה, ובקריאה פשוטה היא מטיפה בסופה לרצחנות חסרת אבחנה.
המגילה היא סיפור יפה, אבל יש בו צדדים בעייתיים, בלשון המעטה, שאותם נוטים להצניע. אם היו קוראים אותה תוך שימת לב ופסילת הצדדים הלא רלוונטיים לימינו, זה אכן היה יכול להיקרא כסיפור מלא דמיון ויופי. עם זאת, במסורת היהודית לא מפקפקים במילה אחת בתנ"ך, וכל אות בו היא אמת לאמיתה – וכשמדובר באלימות כלפי עם זר גם אין הרבה פרשנים שנוטים לתת לסיפור פרשנות יצירתית. להיפך, בדרך כלל מתענגים על האלימות.
תתכונן. יש עוד.