05 אוגוסט 2007 | 15:31 ~ 21 Comments | תגובות פייסבוק

הסרטים הקופתיים של 2007 בישראל עד כה

הנתונים האלה היו אמורים להתפרסם כאן כבר ביום רביעי. התעכבתי. את "משפחת סימפסון: הסרט" ראו בישראל בארבעת הימים הראשונים לצאתו 56,000 צופים. את "היירספריי" ראו 10,000 צופים בשלושה ימים. "רובוטריקים" ו"מת לחיות 4" מתקרבים ל-100,000 כרטיסים. "הסודות" נושק כבר ל-200,000 צופים, וגם "הארי פוטר ומסדר עוף החול" הגיע כמעט ל-200,000 אלא שאצלו זה קרה תוך שבועיים. "רטטוי" כבר ב-210,000 כרטיסים בשלושה שבועות. אבל "שרק השלישי" הוא בינתיים הסרט הקופתי ביותר של השנה בארץ, עם 300,000 כרטיסים בחודש, וזה כשיש עוד לפניו חודש שלם לחופש הגדול. טבלת הסרטים הקופתיים ביותר לשנת 2007 בארץ, נכון ליום חמישי האחרון (ולא כולל סוף השבוע האחרון), נראית כך:

1. "שרק השלישי"…………………….. 300 אלף כרטיסים
2. "בופור"……………………………..290 אלף כרטיסים
3. "שודדי הקריביים: סוף העולם"………..230 אלף
4. "רטטוי"…………………………….210 אלף
5. "הארי פוטר ומסדר עוף החול"………..200 אלף (פלוס)
6. "חיים של אחרים"……………………200 אלף
7. "הסודות"……………………………200 אלף (מינוס)
8. "ספיידרמן 3"………………………..190 אלף

הבהרה: הנתונים של "בופור", "הסודות" ו"חיים של אחרים" הגיעו ממפיצי הסרטים. שאר הנתונים הם על פי "בוקס אופיס מוג'ו".

ועדכון: יוצרי "בופור" מבקשים להדגיש שבעוד 290 אלף הוא המספר של קוני הכרטיסים בבתי הקולנוע, את הסרט ראו בסופו של דבר 305,000 צופים בהקרנות בתשלום (לא כולל בכורות והקרנות חינם), כש-15,000 הצופים הנוספים הם מהקרנות בקיבוצים ובפריפריות. אני, בטבלה (המציגה מצב יחסי ולא אבסולוטי), משבץ רק את מספר רוכשי הכרטיסים בבתי הקולנוע כדי שיהיה אפשר להשוות סרט לסרט באותם תנאים. ושלא יהיו ספקות: 290 אלף או 305 אלף, זה לא באמת משנה (לפחות מבחינה תקשורתית, אני מניח שעבור רואי חשבון זה משנה מאוד), אלה מספרים פנומנליים בארץ לכל סרט, ישראלי או זר.

ותוספת: ב"עכבר העיר" בסוף השבוע התפרסמה מודעה של "מדוזות" בה נכתב ש-60,000 איש כבר ראו את הסרט.

Categories: שוברי קופות

21 Responses to “הסרטים הקופתיים של 2007 בישראל עד כה”

  1. איתן 5 אוגוסט 2007 at 15:48 Permalink

    "חיים של אחרים" ? אתה בטוח ? סרט עם הפצה יחסית מצומצמת, וגם סרט לא אמריקאי ולא ישראלי. אם אכן כך הדבר, זהו בהחלט הישג יפה ויוצא דופן.

    רוה לאיתן: אל תשכח שאת "דבר אליה" ראו 400,000 צופים בארץ. כך זה לא מספר חסר תקדים, גם בשנים האחרונות. אלא שקולנוע לב מוציא מספרים לפרסום אחת לחמש שנים אז נדמה שזה אירוע נדיר.

  2. אלטמן 5 אוגוסט 2007 at 16:57 Permalink

    מאיפה אתה מביא את המספרים האלו? אתה בטוח בהם ?
    יש לי הרגשה שאתה משמש (אולי לא בכוונה) כשופר של יחצני סרטים שיודעים שאתה מפרסם את המספרים ומגדילים אותם.

    רוה לאלטמן: מספרים של סרטים ישראליים קל להצליב, גם אם בדיעבד. כולם הופקו על ידי קרנות ציבוריות המחויבות בשקיפות. כך שיחצן שמשקר היום יודע שהוא יתפס מחר. ומדובר כאן במספרים לא סופיים, מעוגלים, של סרטים מוצגים. אבל סדר הגודל אמור להיות מדויק.

  3. אה.. 5 אוגוסט 2007 at 17:40 Permalink

    הנתון לגבי חיים של אחרים מדהים. אתה בטוח לגביו?

    רוה לאה: הנתון על "חיים של אחרים" הגיע מקולנוע לב, מפיצי הסרט, וסרבני נתוני קופות ותיקים. אם הם כבר מוציאים מספר לפרסום כנראה שקרה באמת משהו יוצא דופן.

  4. דורון פישלר 5 אוגוסט 2007 at 21:44 Permalink

    נתונים אין לי, אבל העובדות בשטח מצביעות על כך ש"חיים של אחרים" הוא באמת תופעה: הוא עדיין מוקרן בשמונה בתי קולנוע ברחבי הארץ, כמעט חצי שנה אחרי שעלה לאקרנים. וצריך להגיד: בצדק.

  5. יוסי 5 אוגוסט 2007 at 21:59 Permalink

    איזה כיף לראות שני סרטים ישראלים בשמינייה הפותחת הזאת!!! יישר כח!

  6. אורי 5 אוגוסט 2007 at 22:00 Permalink

    אבל האם זה באמת חשוב?
    זאת אומרת – בטח שזה חשוב לרואי החשבון, ואפילו ליוצרים, אבל אתה מתעסק בזה כל כך הרבה, שאני חייב לשאול שוב:
    האם זה באמת-באמת חשוב? ואם כן, מה זה בכלל אומר? למבקר הקולנוע, מה זה לעזאזל אומר? אז בופור ושרק 3 עשו מספר כרטיסים דומה, וררטוי ושודדי הקריביים גם – תסביר לי יאיר?

    הרי אפילו חלוקת הזמנים היא לא ממש חשובה. הראשון לינואר 2007 הוא שרירותי כמו כל תאריך אחר. אז מה אתה אומר שזה אומר?

    אגב, ההימור שלי הוא ש'בקור התזמורת' (שאגב לחלוטין ייקח, בניגוד לתחזית שלך, את אופיר ויש סיכוי לא רע בכלל שגם יסתנן לחמישיה האמריקאית (שזה ב-א-מ-ת לא חשוב)) יעבור את 'בופור'. אלא שהוא יעשה את זה בשתי שנים לפי מניינם (2007/8) ובאחת לפי שלנו. זה חשוב?
    ממש לא. טריוויה וטריוויאלי.
    לא זה מה שעושה אותו טוב יותר מ'בופור'.

  7. בלאומילך 6 אוגוסט 2007 at 1:03 Permalink

    אורי,

    כבר הרבה זמן לא היתה לי פה תגובה שככ הזדהיתי איתה. שאפו.
    יאיר,
    נראה לי שהמספרים בייחוד של הישראלים קצת גבוהים מהמציאות. אל תמהר להאמין ולפרסם.

  8. רותם 6 אוגוסט 2007 at 1:38 Permalink

    האם סרטים הם לא חלק מסביבה כלכלית?
    זה מאד חשוב, בדיוק כמו שחשוב הפרסים השונים שהם מקבלים, הביקורת מהמלומדים וכל אספקט שנוגע לסרט.
    כי אם כל אלו לא חשובים, אז מה בעצם כן חשוב במישור המשותף של הדיון על קולנוע?
    אחרת כל אחד יכול רק להנות לעצמו ולדבר עם אנשים וזה הכל, אבל אין מה לעשות, הכל חלק ממערך גדול שנקרא קולנוע.

  9. אורי 6 אוגוסט 2007 at 7:19 Permalink

    כרכת ביחד כמה דברים שאין קשר ביניהם.
    איך אני יודע שפרסים וכסף לא חשובים? פשוט, כי אף אחד לא זוכר אותם אחרי כמה שנים. אז נכון, היצ'קוק אף פעם לא לקח אוסקר. זאת טריוויה. זה לא באמת חשוב. כמה כסף 'ורטיגו' עשה אתה יודע?
    ברור שלא.
    ועדיין – יש לנו הרבה מה לדבר על 'ורטיגו', לא? לי לפחות יש כמה דברים לומר! בא נשב ונדבר על האספקטים החשובים באמת של הקולנוע! בלי כסף ופרסים!

    אגב – לכסף יש משמעות. גם כתבתי את זה. לרואי חשבון. ליוצרים עצמם. לאחרים. למשל לכותבי הביוגרפיות. שם מאוד חשוב עם 'שדרות סנסט' היה להיט (היה) ולקח אוסקרים (לקח, בטח לקח).
    גם בניסיון לעמוד קבלתם של סרטים קיצוניים או טרנדיים יחודיים יש חשיבות למכירת כרטיסים. לקבלתו של טרנטינו בקופות יש משמעות עמוקה. כך גם להצלחה היחסית של 'נמר דרקון' באמריקה. זו לא משמעות קולנועית טהורה אלא תרבותית. ועדיין.
    אגב – גם להצלחה של סרטים ישראלים ישחישובת במובן הזה. אבל טבלה? השוואות? שרק 3 מול 'בופור'? חליק, כמו שהיו אומרים בצור שלום, כי באמת, מה לטבלת שוברי קופות ולמבקרי קולנוע?

  10. סטיבי 6 אוגוסט 2007 at 8:31 Permalink

    עוףטופיק: לי הייזלווד מת.
    יאיר, קריאה לעוד פוסט מוזיקלי.

  11. רותם 6 אוגוסט 2007 at 9:48 Permalink

    טרנטינו הוא מזמן לא קיצוני, ברגע שמשהו מתקבל בציבור הרחב הוא לא קיצוני.
    ואם היצ'קוק היה נכשל בקופות, רוב הסיכויים שבכלל לא היינו מכירים אותו. תמיד יש את הקולנוען האיזוטרי שרוב האנשים לא מכירים, ולא הצליח בקופות בשיט, אבל הוא נחשב. אז האם שלטון ה"מבינים" נחשב יותר מאשר העובדה שאף אחד חוץ מהם לא ראה את זה?
    ומבקר קולנוע יכול לצאת מד' אמות ולעסוק לא רק בקולנוע פר-סה אלא במשמעות התרבותית שלו. בייחוד שהוא לא מערבב זאת באותה נשימה עם דיון מסוג אחר.

  12. אורון 6 אוגוסט 2007 at 12:09 Permalink

    בעיניי הנתון המתייחס ל"חיים של אחרים" אינו מפתיע כלל. כמעט כל מי שאני מכיר כבר צפה בסרט, ואז חזר לצפות בו תוך שהוא גורר עוד חברים או משפחה (כך עשיתי גם אני). וכן הלאה והלאה אני מניח.

    אורי – כרגע זה בהחלט לא חשוב, אבל זה צריך להיות. אם נתוני הקופות היו מתפרסמים באופן קבוע, והיה נוצר דיון ארוך ומתמשך סביבם, כולנו היינו מרוויחים. ניתן ללמוד הרבה על הרגלי הצפייה של הקהל הישראלי בצורה כזו, וכך המפיצים עלולים לקלוע טוב יותר אל הטעם של הצופים שלהם. אני בטוח, שבעולם שתיארתי כרגע, היו מגיעים לישראל הרבה יותר "סרטי פסטיבלים", בעוד סרטים הוליוודיים מלפני כמה שנים היו נחסכים מאיתנו.

    ניק-לינק: הפרוייקט הבא של מרטין סקורסזי (לא באמת, אל תרביצו לי אחר-כך)

  13. חיטמן 6 אוגוסט 2007 at 12:26 Permalink

    לאורי ולכל שאר שונאי הבופור,
    כמה עובדות לגבי האוסקר הזר: שפת המקור של הסרט המתחרה חייבת להיות מדוברת לפחות חמישים אחוז מהזמן. מישהו מדד בתיזמורת? אין סיכוי שהסרט עומד בתנאי זה. חוץ מזה, מישהו זוכר אי פעם קומדיה שזכתה בקטגוריית הסרט הזר? מי שרוצה להצביע לתיזמורת בגלל איכותו, כבודו במקומו מונח, אבל כל ספין האוסקר האמריקאי לגביו פשוט מופרך.
    אני אישית חושב שמבין חמשת המועמדים הסופיים יש שלושה סרטים אמיצים, מעניינים ומקוריים שהצעידו קדימה את הקולנוע הישראלי: בופור, חופשת קיץ ומדוזות.
    ושתי קומדיות מיינסטרים מתקתקות שלא מותירות הרבה משקעים כמה ימים אחרי הצפייה בהן. אחת מהן מוצלחת מאוד והאחרת בינונית (ותסלח לי מילי אביטל). אני חושב שהפרסים צריכים ללכת למחדשים ושהמיינסטרים כבר יותגמל בצופים ובכסף אם יהיה טוב מספיק. ככה זה בעולם, רק אצלנו בארץ קצת מתבלבלים בין הקטגוריות.

  14. וידאומט 6 אוגוסט 2007 at 15:03 Permalink

    "החיים יפים" לקח אוסקר זר ב-97', בנוסף לאוסקר שחקן ראשי ופס קול, וגם היה מועמד על סרט, במאי, תסריט מקורי ועריכה. אז כן, מישהו זוכר קומדיה שזכתה בפרס הסרט בשפה זרה 🙂

  15. אלטמן 6 אוגוסט 2007 at 15:18 Permalink

    הוא דווקא לא שונא של הבופור, אם היית קצת יותר עוקב אחרי ההתכתבויות בבלוג ולא כותב טקסט יחצני היית רואה את זה. הוא פשוט חושב שביקור התזמורת איכותי יותר (די קשה להתווכח עם זה).

  16. דני 6 אוגוסט 2007 at 16:21 Permalink

    לביקור התזמורת יש יותר סיכוי להגיע לאוסקר האמרקאי מכל סרט אחר שנמצא בחמישיה .אבל הבחירה בו תהיה בגלל שהוא באמת הסרט הכי טוב שהיה השנה.

  17. אורי 6 אוגוסט 2007 at 23:33 Permalink

    אלטמן – תודה על העזרה.
    חיטמן – ההנחה שלי מתבססת על מה שאי חש מחברי האדמיה, מה לעשות.
    רוה – שאלה טובה שאלו פה: האם ייתכן ש'ביקור התזמורת' לא יכול כלל להיות מועמד לאוסקר?
    לבדיקתך במיידי! זה משמעותי!

    רוה לאורי: הרי ישבת כסא לידי בסרט, לא? מה לבדוק? על פי התחושה שלי לא צריכה להיות בעיה. יש בסרט אמנם אנגלית, אבל יש הרבה יותר עברית וערבית ושתיהן שפות זרות (מבחינת האוסקרים) ונחשבות שפות רשמיות של המדינה המגישה. וחוץ מזה: שמפיקי הסרט יבדקו. שהאקדמיה תבדוק. אני במילא בעד "בופור".

  18. אורי 1 7 אוגוסט 2007 at 16:02 Permalink

    אם כך "מדוזות" כנראה יסיים עם 70 אלף צופים, שזה בדיוק מה שיאיר חזה לו.
    מעניין כמה מעט עשה "תנועה מגונה".

  19. אורי 7 אוגוסט 2007 at 21:23 Permalink

    ערבית ועברית?
    חצי מהסרט באנגלית, לא? הרי ישבת כסא לידי וכו'.
    ואז מה?
    אני חושב שיש בביקור משהו שהוא הרבה יותר מושך כ'סרט זר'. אני חושב, אגב, שזה לא קשור לשאלה מי משניהם טוב יותר. שניהם טובים, בשניהם יש אחלה קולנוע, בשניהם יש לא מעט פגמים.
    כל השאר יחסי ציבור.

  20. אורי 7 אוגוסט 2007 at 21:24 Permalink

    וכמו שציינת – נראה שיחסי הציבור של 'ביקור' מפשלים.
    אגב – גם של 'בופור'. היציאה המוקדמת שלו הזיקה לו מאוד ב'אופיר', לא?

  21. דורון פישלר 8 אוגוסט 2007 at 18:30 Permalink

    לפי המודעה הנוכחית של "רטטוי", "יותר מרבע מיליון צופים כבר צחקו והתאהבו".


Leave a Reply