11 אוקטובר 2007 | 18:31 ~ 38 תגובות | תגובות פייסבוק

תזמורת בצורת

האייטם מתעדכן, המשיכו לרפרש.
עידכון אחרון: 19:30

גואל פינטו פירסם ראשון: האקדמיה האמריקאית לקולנוע העבירה לאקדמיה הישראלית מכתב ש”ביקור התזמורת” נפסל מהשתתפות באוסקר, כי הוא אינו עומד בתקנון מבחינת מינון האנגלית ביחס לשפות זרות אחרות בסרט. האקדמיה הישראלית מתכננת לערער על הפסילה, אלא שמארק רוזנבאום – יו”ר האקדמיה – נמצא כעת בפולין. אילון רצ’קובסקי, מפיק הסרט, אמר לנאנוס בתגובה ש”אכן יש בעיות”. רצ’קובסקי מסר גם שעל פי מה שנאמר לו מהאקדמיה האמריקאית, במקרה של פסילה תוכל ישראל לשלוח סרט אחר. האקדמיה הישראלית הצהירה בעבר שבמקרה כזה יישלח הסרט שהגיע למקום השני במניין הקולות.
אילנה שרון, מנכ”ל האקדמיה, אמרה לפינטו: “מיד פניתי אל סופרי הקולות – ששומרים את הנתונים על ספירת הסרטים – והם הודיעו לי ש’בופור’, בבימוי יוסף סידר, זכה למספר הקולות השני, ואנחנו נגיש אותו כנציג ישראל לתחרות”.
מצד שני, מהידוע לי אחרי פסילה אין אפשרות לשלוח סרט חלופי. אולי זה השתנה באחרונה. כך שכסיסת הציפורניים נמשכת: האם יוגש עירעור? האם הוא יתקבל? האם תהיה ישראל רשאית לשלוח סרט חלופי?

זוכרים? כאן הכל התחיל. כשכולם אמרו “יהיה בסדר”.

אז איך מחליטים באקדמיה האם לסרט יש מספיק שפה זרה? נציגי חברת ההפצה בוואריה העבירו לי מסמך בו הם ספרו מילים וגילו ש-61 אחוזים מהדיאולגים בסרט הם באנגלית. מפיקי “ביקור התזמורת” הצהירו בפני האקדמיה שהם בדקו ומצאו שרק 47 אחוז מהדיאלוגים הם באנגלית. כך שמשתמע שיש שיטות שונות לבדוק כמות דיאלוגים. אבל מה השיטה בה משתמשת האקדמיה האמריקאית, שהרי היא זאת שקובעת? באקדמיה הישראלית לא טרחו לבדוק, זה לא עניין שלהם בכלל הרי. אבל רוג’ר איברט שלח מייל וברר, וקיבל תשובה כבר ב-27 בספטמבר, לפני הדד-ליין הסופי להגשת הסרט לאקדמיה האמריקאית: עם סטופרים.

נושאים: breaking news

38 תגובות ל - “תזמורת בצורת”

  1. אבנר 11 אוקטובר 2007 ב - 18:50 קישור ישיר

    לפי ההגיון הזה לא אשמה האקדמיה אלא הקרן שאישרה תסריט שלא עומד בקריטריון.

    רוה לאבנר: זו לא משימתה של הקרן לייצר סרטים שיזכו באוסקר, והיא לא זו שבוחרת ושולחת את הסרטים לאוסקר. הגוף היחיד שיש לו את הסמכות, שאלוהים יודע מי הפקיד אותה בידיו, לבחור את הסרט לאוסקר ומהווה את הגוף המקשר בין התעשייה המקומית והאקדמיה האמריקאית היא האקדמיה הישראלית. אבל הם טוענים שזה “לא התפקיד שלהם לבדוק עמידה בתקנון”. אז תפקיד של מי?

  2. רותם 11 אוקטובר 2007 ב - 18:57 קישור ישיר

    מה קשורה הקרן, או לפחות למקרה הזה?
    מייצרים סרטים כדי לזכות באוסקרים/פסטיבלים?
    כי אם כן, עדיף כבר את פס הייצור ההוליוודי, הוא עושה את שלו בצורה טובה יותר.

  3. איתן 11 אוקטובר 2007 ב - 19:00 קישור ישיר

    טעות, אבנר. ערן קולירין לא עשה סרט כדי לזכות באוסקר. ערן קולירין עשה סרט כי היה לו סיפור לספר (וכפי שהסתבר בדיעבד, גם כישרון ויכולת להוציא את הסיפור הזה מן הכוח אל הפועל). הקרן שאישרה את התסריט אפשרה לסרט הנהדר הזה להצטלם, וסייעה לבואו לעולם. האקדמיה, שבתקנונה האוילי בחרה בו כנציגנו באוסקר בהחלט אשמה.

    מחשבותי מתעופפות לדמיון: ובחלומי, לאנשי סוני קלאסיקס יש ביצים מפלדה. הם לוקחים סיכון על סרט קטן, נותנים לגב הביקורתי שכבר יש לו לשאת אותם אל עבר ההחלטה: הפצה רחבה בארה”ב, לפני תום השנה, והגשתו למספר רב של קטגוריות באוסקר. הסרט הרי דובר אנגלית, לא ?

  4. james newton howard 11 אוקטובר 2007 ב - 19:07 קישור ישיר

    קשה לי לתאר כמה עלובה תצא האקדמיה שלנו אם לא יתנו לנו לשלוח סרט חלופי. בפעם הראשונה מזה עשרים שנה שיש לנו לא סרט אחד, אלא שני סרטים עם סיכוי ממשי להתברג לקטגוריית הסרט הזר באוסקר, ובסוף לא נשלח אף אחד מהם בגלל התנהלות חובבנית וחסרת אחריות.
    וזו גם התשובה לכל החכמולוגים שטוענים שאין טעם לפצל בין הקטגוריות בטקס אופיר כי “הסרט הכי טוב הוא זה שאמור לייצג אותנו”: הסרט הכי טוב לא בהכרח כשיר להתחרות באוסקר.

  5. רותם 11 אוקטובר 2007 ב - 19:31 קישור ישיר

    זו ממש לא התשובה לחכמולוגים הללו: הרי אנשים שטוענים שיש לפצל, לרוב טוענים על בסיס התאמה לרוח האקדמיה ולא לרוח חוקיה.
    ודעתי האישית היא שהאקדמיה הישראלית (שאני משער יאיר, שמשום שהיא גוף ממשלתי או היחיד שמוכר בעיני הממשלה לעסוק בעניני קולנוע, אז הוא זה שקובע) צריכה לשלוח לאוסקר את הסרט הטוב ביותר ולא את המתאים ביותר/בעל הסיכויים לזכות.
    כמובן שעדיף שהסרט יוכל בכלל לזכות, אבל זו האקדמיה הישראלית לקולנוע, היא חייבת להיות בעלת מרכיב חלטוריסטי כלשהו.

    רוה לרותם: האוסקר הוא לא האו”ם, אין קשר לממשלות. על פי התקנון האמריקאי הסרט יישלח מטעם גוף שנבחר על ידי התעשיה המקומית כבעל הסמכות ליצגה בנושא זה.

  6. אבנר 11 אוקטובר 2007 ב - 20:23 קישור ישיר

    בוודאי שהקרן אשמה. הקרן מחוייבת לייצר סרט “ישראלי”. אם סרט דובר אנגלית לא מוכר בעולם כישראלי, אזי גם הקרן אשמה. אבל אם הקריטריון של סרט ישראלי לא מורכב רק מאחוז השפה העברית (או, “הלא אנגלית”) בפסקול (וכך אכן צריך להיות), אז הדפקט הוא הקריטריון של האקדמיה האמריקאית. זאת ועוד, הקרן הספציפית הזו היא בוודאי גוף שתפקידו לזכות באוסקר. זו לא הקרן לעידוד היצירה הניסיונית, זאת “קרן הקולנוע הישראלי” המיינסטרימית (המכונה, חי חי חי, “הגדולה”). זהו גוף שיש לו גם מאבק פוליטי/תקציבי מול קרנות אחרות. אם הקרן בוחרת להשקיע בסרט שלא יכול להיות מועמד לאוסקר היא פוגעת בעצמה.
    ובמאמר מוסגר, אפרופו ההתנפלות על האקדמיה – האם באמת תפקיד האקדמיה הוא רק לקבוע מי המועמד הישראלי לאוסקר? זהו? ומה עם סתם להעמיד לבחירה את הסרטים הישראליים מדי שנה? רק האוסקר זה מה שחשוב?
    אבל תכלס השאלה היא תרבותית: שתבוא האקדמיה האמריקאית ותגיד האם הסרט הזה, שמדבר כולו אנגלית, הוא סרט “לא ישראלי”? אם זו הפסיקה שלה, זו בעיה שלה, ושל תפיסה צרה מאד של הגדרות תרבותיות. שילכו להזדיין, הם וההמבורגר שלהם.

  7. עופר ליברגל 11 אוקטובר 2007 ב - 20:36 קישור ישיר

    לאבנר: הפרס הוא על סרט בשפה זרה. אף אחד באקדמיה האמריקאית לא טען כי הסרט אינו ישראלי, רק שהוא לא מתאים טכנית להגדרה של הקטגוריה. “ביקור התזמורת” מוצג בכל העולם כסרט ישראלי ומביא כבדו לתעשיה הישראלית ולקרן כתוצאה מכך. אני חושב שהזכייה באוסקר היא מטרה משנית של הקרן שהמטרה הראשונה היא ליצר סרטים טובים שיצלחו בארץ ובעולם. בלי קשר לאוסקר, “ביקור התזמורת” הוא סיפור הצלחה.

  8. האחד 11 אוקטובר 2007 ב - 20:47 קישור ישיר

    יאיר,
    אתה יודע מה זה אומר?
    אתה ואני עוד לא נקניקיות, כי עכשיו יש סיכוי ש’בופור’ יקבל מועמדות לאוסקר! 🙂

  9. גיא אורבניאק 11 אוקטובר 2007 ב - 21:02 קישור ישיר

    אולי שמישהו יעשה טובה ויוריד את הסרט באימיול ויספור את משך זמן האנגלית בסרט?

  10. האחד 11 אוקטובר 2007 ב - 21:03 קישור ישיר

    אה, ו…

    קראתי את הכתבה ב”וואלה! תרבות”, והיה שם משפט שפשוט גרם להיות המום… מסתבר שחלק מחברי האקדמיה אמרו בעקבות הפסילה של ‘ביקור’ ש”אם היו אומרים לנו שיש סיכוי אמיתי ש’ביקור התזמורת’ לא עומד בכללים, אולי היינו בוחרים באחד מהסרטים האחרים”, האם המשפט הזה לא בעצם מוכיח את מה שאתה יאיר אמרת כל הזמן?
    שהאקדמיה בחרה ב’ביקור’ אך ורק בגלל הסיכוי שהוא יקבל מועמדות?

    אני דווקא לא האמנתי שהם באמת מסוגלים לבחור סרט בגלל שיש לו סיכוי לקבל מועמדות, ועכשיו אחרי שהבנתי שזאת באמת הסיבה שבגללה הם בחרו אותו, לא רק שאני המום אלא אני גם שמח, שמח כי בסופו של דבר הסרט שהוא באמת הסרט הישראלי הטוב של השנה (בופור) הוא זה שיתמודד על האוסקר.

  11. האחד 11 אוקטובר 2007 ב - 21:03 קישור ישיר

    גרם לי*

  12. ברק 11 אוקטובר 2007 ב - 21:16 קישור ישיר

    יאיר. כשאתה צודק, אתה צודק, אתה צודק.

    מה שכל כך מכעיס זה, שהכתובת היה על הקיר (הבלוג) במשך כל כך הרבה זמן.

  13. האחד 11 אוקטובר 2007 ב - 21:25 קישור ישיר

    ועוד משהו…

    תראו מה מקורבים לסרט ‘ביקור’ אמרו בעקבות הפסילה:
    ”האקדמיה האמריקאית לא מבינה שבהחלטתה היא שומטת את הקרקע מתחת לעשיית סרטים העוסקים ביחסי יהודים וערבים, מפני שברור שבמפגש מעין זה ידברו המשתתפים שפה זרה. מדובר בסרט חשוב שנפסל להצגה קהיר ואבו דבאי רק בשל הנושא ומכיוון שהוא מראה נורמליזציה. הרי אי אפשר להראות נורמליזציה בשפת סימנים.” ועל זה מגיע להם רק דבר אחד…

    פחחחחחחחחחחחחחחחחחח, מה נראה להם, שהאקדמיה האמריקאית תשנה את התקנון במיוחד בשבילם רק בגלל הטענה הזאת?

  14. גיא אורבניאק 11 אוקטובר 2007 ב - 21:27 קישור ישיר

    מקריאה של התקנון האמריקני אני מבין באופן מפורש כי לא ניתן לשלוח סרט חלופי במקום סרט שנפסל.
    כתוב שם בפירוש שלא יתקבלו סרטים אחרי השני לאוקטובר ולא כתוב כלום על חילופי סרטים במקרי פסילה.
    גם לא זכור לי שאיי פעם בעבר מדינות החליפו סרטים שנפסלו.
    זוהי כנראה עוד פשלה של האקדמיה הישראלית לקולנוע שהחליטה על דעת עצמה שהכל בסדר ושאם “התזמורת” תיפסל אפשר יהיה לשלוח את “בופר” במקום.
    כמה צפוי
    כמה מעצבן

  15. ג'וסי טרטל 11 אוקטובר 2007 ב - 21:54 קישור ישיר

    טוב, אתה בוודאי מאוד מרוצה. ברכותיי, אם כך.

  16. אלטמן 11 אוקטובר 2007 ב - 22:12 קישור ישיר

    יאיר והילדים ממש נהנים פה…
    לדעתי זה ממש עתוב יאיר שהקמפיין שלך וכל המיילים לאקדמיה האמריקאית הרסו לקולנע הישראלי את הסיכוי להביא את האוסקר השנה ואפילו את הסיכוי למועמדות.
    כולי תקווה שאנשי סוני קלאסיק וההגיון הפשוט של ועדת האקדמיה האמיקאית יקבלו את העירעור.
    אולי זה בכלל תרגיל יחסי ציבור של הסרט לסחוף קולות בקרב מצביעי האקדמיה האמריקאית היות והסרט נחשב כמועמד מוביל לזכיה יחד עם “4 חודשים…” הרומני.

  17. אלטמן 11 אוקטובר 2007 ב - 22:13 קישור ישיר

    עצוב

  18. האחד 11 אוקטובר 2007 ב - 22:28 קישור ישיר

    אל דאגה אלטמן,
    הסרט עדיין יוכל להתמודד בקטגוריות אחרות.

  19. אורי 1 11 אוקטובר 2007 ב - 22:34 קישור ישיר

    פדיחה ברמה רצחנית, ממדינת החלטורה וה”עזוב, אחי, יהיה בסדר”. כנראה שחברי האקדמיה האמריקאית אינם אחינו וכעת אכלנו אותה כפליים.
    אם גם “בופור” לא יוכל להישלח מישהו באקדמיה שלנו צריך לפנות את מקומו.

  20. גיא אורבניאק 11 אוקטובר 2007 ב - 23:13 קישור ישיר

    כן ממש…
    אני עוד זוכר שהם היו מתנצחים עם יאיר מעל דפי עיתון “העיר” כי הוא העיז להגיד שהם מתנהלים בדרכים לא ממש הגיוניות.
    איימו עליו בתביעת דיבה ומי יודע מה עוד.
    בסה”כ עוד איגוד מושחת כמו כל איגוד מאפיונרי אחר במדינה הזאת.

  21. אבנר 11 אוקטובר 2007 ב - 23:15 קישור ישיר

    אף אחד לא צריך לפנות את מקומו ותוציאו את הראש מהתחת האמריקאי בבקשה. התחרות היא לא “מי המועמד הישראלי לאוסקר” אלא “מי הסרט הישראלי של השנה (ע”פ חברי האקדמיה)”. זה לא הקדם אירוויזיון, למרות מה שנדמה לכם. העובדה שהסרט הזה לא עונה על כללי האקדמיה האמריקאית היא בעיה של *האמריקאים*. כל עוד לא יוחלט על פיצול הקטגוריות (ואין צורך לפצל, האוסקר הוא רק עוד פרס, לא יותר לא פחות), יבחרו חברי האקדמיה הישראלים את הסרט הישראלי הטוב בעיניהם. וזה מה שהם צריכים לבחור. לא שום דבר אחר.

  22. שי 11 אוקטובר 2007 ב - 23:18 קישור ישיר

    אם הערעור יתקבל , כדאי לסידר לבדוק את האורך של “ביקור התזמורת”, יכול להיות שהוא ארוך מדי ב 17 שניות.

  23. עדן 11 אוקטובר 2007 ב - 23:22 קישור ישיר

    בתור מישהו שהצביע ל”בופור” אני דווקא עצוב, “ביקור התזמורת” זכה והוא זה שצריך היה לייצג את ישראל.

  24. גיא אורבניאק 11 אוקטובר 2007 ב - 23:25 קישור ישיר

    וואלה?
    חשבתי שפרסי אופיר קיימים רק בשביל לשלוח סרט ישראלי לאוסקר האמריקני.

  25. אלטמן 11 אוקטובר 2007 ב - 23:31 קישור ישיר

    שי,

    הוצאת לי את המילים. פשוט בושה.

  26. אורי 1 11 אוקטובר 2007 ב - 23:48 קישור ישיר

    למר אבנר: פרס אופיר אכן צריך להיות לסרט הטוב של השנה, אבל אחרי שבוחרים כבר זוכה כדאי שהאקדמיה [שהיא הגוף ששולח אותו] לבדוק האם בכלל הוא כשיר להתמודדות על האוסקר ולא להגיע למצב מביך כמו עכשיו שבגלל שכולם הקטינו ראש יכול להיות שלא יהיה שום ייצוג של ישראל.

  27. אדם 11 אוקטובר 2007 ב - 23:51 קישור ישיר

    אלטמן,
    מזדהה עם כל מילה שלך.
    ואני אוסיף שאם כבר לשלוח מישהו אחר אז הבופור ציכים להיות פסולים עקב ז ה שהם יצאו נגד הבחירה של חברי האקדמיה גרמו לפסילת הסרט הטוב ביותר. הבחירה צריכה להעישות בין מדוזות נודל וחופשת קיץ.

  28. הפינגווין 12 אוקטובר 2007 ב - 0:48 קישור ישיר

    לפני שנתיים, איטליה הגישה את Private כנציגה לקטגורית הסרט הזר. האקדמיה פסלה את הסרט ובמקומו הוגש “אל תספרי”, שהיה מועמד לאוסקר באותה שנה. אלא אם נעשה מאז שינוי בתקנון, ניתן לשלוח מועמד חלופי במקום אחד שנפסל. השאלה היא רק האם הפסילה לא הגיעה במועד מאוחר מדי (במקרה כזה, האשמה היא באקדמיה האמריקאית ובחברת ההפצה סוני) והאם באקדמיה שלנו יטרחו בכלל למלא בזמן את כל הטפסים.

  29. רונית 12 אוקטובר 2007 ב - 0:48 קישור ישיר

    עדיין לא ראיתי את הביקור, אבל אני מחזיקה אצבעות לבופור.
    אם הוא נוסע הוא מקבל מועמדות, ואולי זוכה.
    שלא תגידו שלא אמרתי.

  30. האדמונית 12 אוקטובר 2007 ב - 0:58 קישור ישיר

    למה כל דבר טוב צריך להרוס?
    סוף סוף היה סיכוי לזכות באוסקר, סרק פשוט, מלא אהבה, עם כ”כ הרבה מסרים מעודנים, לא פוליטי, סרט של אנשים על אנשים.
    אנשים שכל אחד היה רוצה להיות שכן שלהם, לעזור להם ולהעזר בהם.
    מציאות שכולנו היינו רוצים לחיות בה.
    אבל…
    לאנשים מסויימים קשה לחיות עם הצלחה, הצלחה שמזכה ב 8 פרסי אופיר, הצלחה שמזכה בפרסים מפסטיבלים בכל העולם.
    אז לא אאחל הצלחה לכל מי שחשב שבזכות מהלך כזה הוא אולי יצליח, כי בסופו של דבר את האכזבה היא מרה והוא פשוט ירגיש אותה שוב ושוב עד שיבין שטעה.
    דעת הקהל, כמות הפרסים העצומה והכבוד הרב שהסרט הזה הביא לתעשיית הקולנוע הם שקבעו, קובעים ויקבעו.
    וכל מי שחיבל באפשרות האמיתית לזכייה בפסלון הנחשב ייזכר לנצח כאדם קטנוני, צר עין ואדם שלא ידע להפסיד בכבוד (וגם יוצר לא משהו).

    ביקור התזמורת – את הצלחה ההערכה והכבוד שלכם קיבלתם, יש אינספור פרסים שמעידים על איכות וטיב הסרט, הפסלון אמנם היה חשוב אבל מה שחשוב יותר הוא הידיעה שלכם שמדובר בסרט מצויין וגם הידיעה של כולנו.

    תודה על יצירה מופלאה!

  31. אבינתן 12 אוקטובר 2007 ב - 0:59 קישור ישיר

    מצער מאוד לשמוע את הידיעה הזו.

    אולי אני תמים אבל אם באמת יש אפשרות לערער- כדאי לפחות לנסות. יש טיעון מספיק חזק- השפה האנגלית בסרט נובעת מתוך התסריט(ובפירוש לא איזה ניסיון להפוך את הסרט יותר “נגיש” להפצה בעולם)

  32. יובל 12 אוקטובר 2007 ב - 1:08 קישור ישיר

    הפקת הבופור ויאיר בבונקר חשוך, איפשהו במרכז הארץ. “הצלחנו לגרום לפסילת “ביקור התזמורת” בקטגוריית האוסקר הזר. עכשיו אנחנו רק צריכים לחסל את המתמודד הרומני ושום דבר לא יעמוד מולנו ושליטה עולמית.” הם צחקו בשטניות בזמן שהם שחטו חתול.

    מתוך תסריט שנכתב בשניות אלו ממש. מבוסס על סיפור דמיוני.

  33. הפינגווין 12 אוקטובר 2007 ב - 1:16 קישור ישיר

    לדעתי, אי אפשר להפנות אצבע מאשימה כלפי מישהו ש”הלשין” לאקדמיה על עניין השפה. הדבר היה ידוע מזה חודשים ואשמת שתי האקדמיות (שלנו ושלהם) שלא בדקו מראש אם הסרט עומד בתקנון. מי שרוצה לחפש שטינקרים ואינטרסנטים, כדאי שיכין תרמיל וכרטיס טיסה. פסילה של ביקור התזמורת פועלת לא רק לטובת בופור, אלא גם לטובת כל מדינה אחרת בעלת סיכוי למועמדות השנה.
    למרות שבעיני הוא סרט הרבה פחות מוצלח, אני אחזיק אצבעות לבופור במידה והערעור לא יתקבל (והוא לא יתקבל). בכל אופן, כמה שאלות שעלו בראשי:

    1. האם עצם העובדה שביקור התזמורת יצר התעניינות בנציג הישראלי, יספק לבופור זריקת באזז לקראת האוסקר? מכיוון שבופור לא עבר באף פסטיבל גדול מאז ברלין ואין לו תאריך הפצה בארה”ב, עושה רושם שהוא יצטרך לרכוב על ההצלחה של ביקור התזמורת בכדי ללכוד מספיק תשומת לב.
    2. עד עכשיו, היו ביקור התזמורת ופרספוליס (צרפת) המועמדים המובילים אותם מפיצה סוני. האם הפסילה בעצם מקדמת את פרספוליס בצעדי ענק לחמישיה הסופית, או שהיותו סרט אנימציה עדיין עלולה לפגוע בסיכוייו?
    3. כבר בחרו לביקור התזמורת תאריך הפצה לפני סוף השנה. האם סוני יחליטו לקדם אותו בכל זאת בקטגוריות אחרות? אולי בכלל יעדיפו לדחות אותו לשנת האוסקר הבאה?

  34. ראובן 12 אוקטובר 2007 ב - 1:44 קישור ישיר

    חברה,
    מגיע ליוסף סיגר שפו.
    בכל זאת הבן אדם הצליח להגיע למצב שהוא יכול להגיש טפסים לאקדמיה האמריקאית.
    אומנם בלי שנבחר, אומנם לא מגיע לו, אומנם יש אחרים מוערכים ממנו ואומנם זה לא בזכות. אבל מה זה חשוב העיקר התוצאה. זה באמת לא חשוב שהוא התמודד והפסיד ולא חשוב שאף פסטיבל בעולם מאז ברלין לא קיבל אותו וגם לא חשוב שבארהב רק חברת הפצה למתנסים של הקהילה היהודית התיחסה אליו, עדיין הוא הצליח להרוס למי שהרוב המוחלט בחר כסרט הטוב ביותר שבמקרה הוא גם הכי מתאים. לפחות הוא הצליח איפה ששמעון פרס נכשל ב1990 , בתרגיל מסריח.
    בתור יוצר המהלך של סידר מעורר סלידה רצינית.

  35. ארטיום 12 אוקטובר 2007 ב - 2:15 קישור ישיר

    חברים,

    אתם קצת מגזימים.

    בופור והביקור סרטים מצוינים, והישגים קולנועיים גדולים ובלתי ניתנים להשוואה.

    סידר ואו רווה לא עשו שום קומבינה; חברי האקדמיה לא חשבו, זה הכול. לא היה מתגלה היום, היה מתגלה מחר. אגב, נניח שלסידר אכן היה אינטרס – מה בדיוק הוא היה יכול לעשות שלא היה נעשה בכל מקרה?

    את המאמצים והאנרגיות צריך להשקיע בהחלפת הסרט ובעידוד לסרט שייבחר (ואגב, לא בטוח שזה יהיה בופור).

    ואחרי הכול – רק אוסקר. אני לא אומר את זה בציניות – התחרות הזו בפשיטת רגל מוסרית כבר 15 שנה. יש לה ערך יחצ”ני, וזהו.

  36. האחד 12 אוקטובר 2007 ב - 2:25 קישור ישיר

    לארטיום – אני מסכים איתך לחלוטין!

  37. גיא אורבניאק 12 אוקטובר 2007 ב - 4:58 קישור ישיר

    פרספוליס לא יהיה מועמד
    אין שום סיכוי
    אני לא יודע מי החליט שיש לו סיכוי
    כנראה בגלל שהוא צרפתי אז אוטומטית מעמידים אותו בתור מועמד ראשי
    גם לגבי הסרט הרומני אני לא בטוח,אחרי שאראה אותו אז אוכל לחוות דיעה אבל באופן כללי מה שזוכה בקאן בדרך כלל יותר מדיי מתוחכם עבוד הבראנץ’ שבוחר את הסרטים הזרים באוסקר.

  38. web analytics 7 דצמבר 2010 ב - 8:42 קישור ישיר

    Dude this spam here will drive me crazy! Do something about it!


השאירו תגובה