פרסי אופיר 2011: מצב המירוץ
בשבוע שעבר נשלחו טפסי ההצבעה ל-867 חברי האקדמיה, לבחירת הסרטים שיהיו מועמדים לפרס אופיר. בשעה ששאול דישי ולהקתו ממשיכים לדרוש דמוקרטיה, האקדמיה ממשיכה להתקיים כשעיקר המהות שלה (התחרות) בעיניי פגומה לחלוטין. כך, למשל, כדי לבחור חמישה מועמדים מתוך 26 סרטים, נדרש כל חבר אקדמיה לבחור רק מועמד אחד מהרשימה. דבר שיגרום להתפלגות עצומה של קולות בין הסרטים, יחזק מאוד את הסרטים החלשים, יחליש את החזקים (משום שרבים יצביעו לסרט חלש יותר מתוך תחושה שהחזקים ממילא יקבלו את שלהם), ויעיף לחלוטין את סרטי האמצע, אלה שהיו מגיעים למקום השני או השלישי. וברגע שחברי האקדמיה נדרשים לבחור רק סרט אחד, די שקוף שחמשת הסרטים הבולטים בכל קטגוריה יהיו די בפשטות חמשת הסרטים עם הצוות הכי גדול, שיציביע לסרט של עצמו מתוך נאמנות. לסרטים הקטנים אין כאן שום סיכוי.
מצד שני, בשנים עברו בשלב הזה הצביעו פחות מ-50 אחוז מכלל חברי האקדמיה. כלומר כ-400 אנשים בלבד. כלומר, לכל קול יש כאן השפעה וסרט יכול להיכנס לחמישיה בכל קטגוריה עם עשרות בודדות של קולות.
בקיצור, מי שמנהל את התחרות הזאת, לא יודע לנהל תחרות. ועל זה אני לא שומע את דישי ושות' מוציאים מילה.
אבל נניח לרגע לצדדים הטכניים של התחרות, ובואו ננסה לאמוד את הצדדים האיכותיים/אמנותיים שלה. הגיע הזמן לסכם מה היו הסרטים הטובים של השנה, ומי מהם (לדעתי ולטעמי) יהיו המובילים בפרסי אופיר השנה. (אני צריך לציין שראיתי כמעט את כל הסרטים בתחרות השנה, חוץ מאשר את "לא רואים עליך", "רימון הזהב" ו"סימיקו הקטן").
ראשית, הבהרה. אלה הסרטים שראיתי מבין סרטי התחרות השנה ושהיו לי תחושות חיוביות לגביהם, גם אם מעורבות או עם הסתייגויות: "הערת שוליים", "בוקר טוב, אדון פידלמן", "השוטר", "2 בלילה", "אורחים לרגע", "כלבת", "חתולים על סירת פדלים", "עמק תפארת", "פלנטה אחרת", "אודם" ו"הנותנת". 11 סרטים מתוך 26 שיש לי דברים חיוביים להגיד עליהם. אני מבהיר את זה עכשיו כי בכל שנה קורה אותו דבר: היוצרים של הסרטים שאני חושב או מהמר שאין להם סיכוי בתחרות חושבים שאני כותב את זה כי אני שונא את הסרט שלהם. אז הנה ההבהרה: אנחנו נכנסים עכשיו למוד של תחרות. בתחרות הזו אני מביע דעה משני כיוונים: אחד, הפייבוריטים האישיים שלי; השני, מי שנראה לי שהרוח הכללית נושבת לכיוונו. לא פעם, עליי להמר נגד סרט שאני אוהב, פשוט כי נראה לי שאין לו סיכוי ("כלבת", אני מדבר עליכם עכשיו). אבל זה לא אומר שאני לא מחבב את הסרט. חשוב לי להדגיש את זה, כי כמה וכמה אנשים (ויחצנים) הקשורים לסרטים שלא הימרתי עליהם או שחשבתי שהם לא יצליחו בפרסי אופיר, או שלא הרעתי להם, חשבו שזו עדות לאי אהבתי את הסרט. ובכן, לא ככה. זה כן אומר לפעמים שאכן, יש סרט אחר שאהבתי יותר (בשנה שעברה, למשל, אהבתי את "שליחותו של הממונה על יחסי אנוש", אבל אהבתי את "הדקדוק הפנימי" יותר. ככה זה הולך בעונת התחרות).
והשנה? ובכן, אני הכי אוהב את "הערת שוליים". והעניין הוא שנדמה שאני לא לבד. מדיבור שלי עם כמה וכמה חברי אקדמיה מסתמן שזה הסרט שמוביל באופן די גורף לזכייה השנה. אבל כרגע, אני עוד לא מדבר על זוכים אלה מנסה לראות איך מצטמצמת הרשימה לכדי חמישה מועמדים.
חוץ מ"הערת שוליים", הסרט הבולט הנוסף הוא "בוקר טוב, אדון פידלמן". למעשה, יש סיכוי שלשני הסרטים תהיה כמות מועמדויות זהה, ושלמעשה הם יהיו מועמדים לכל הקטגוריות האפשריות. "הערת שוליים" יכול טכנית להוביל במועמדות אחת, כי ל"פידלמן" אין שחקנית ראשית (בדיעבד, טעות. הם היו יכולים להגיש את שרה אדלר כשחקנית ראשית ואת רותי בורנשטיין לשחקנית משנה, אבל השאירו שחקנית ראשית ללא מתחרה ושמו את אדלר בשחקנית משנה).
בואו נביט בקטגוריות הבולטות:
הסרט:
"הערת שוליים" ו"בוקר טוב, אדון פידלמן" בראש, אין שום ספק. אבל מי יהיו שלושת האחרים? הימור שלי, אלה יהיו שלושה מאלה: "השוטר", "אחותי היפה", "2 בלילה" ו"אורחים לרגע". אני תוהה האם להכניס לרשימה הזאת גם את "אוסטרליה שלי", שהפתיע אותי בכך שזכה בפרס הקהל בפסטיבל ירושלים. אולי יש לסרט הזה איזשו חיבור עם קהל שנסתר מעיני? מה שכן, אם מביטים ברשימת חמשת המועמדים לפרס הסרט מגלים שלאקדמיה יש טעם מיושן ומבוגר למדי, מה שנותן ל"אוסטרליה" ו"אחותי היפה" יתרון על פני סרטים בעלי ניחוח צעיר יותר כמו "השוטר", "2 בלילה" ו"אורחים לרגע". מה גם, שאלה סרטים שדי פיצלו את הצופים בהם. יש לם מעריצים, אבל גם מתנגדים. מה שכן, יש לי תחושה (אינטואיציה בלבד) ש"2 בלילה" ו"אורחים לרגע" יהיו ההפתעות הגדולות של הטקס הזה, לפחות בשלב המועמדויות (אני ממש בספק אם יש להם סיכוי לזכות במשהו). או לפחות אחד מהם.
אז להמר על חמישיה? אנסה: "הערת שוליים", "פידלמן", "אחותי היפה", "2 בלילה", "השוטר". יש למישהו הימור אחר? האם ל"לא רואים עליך", שלא ראיתי, יש כאן סיכוי?
אבל בעוד שלקטגוריית הסרט אני לא בטוח בקשר ל"2 בלילה", אני מרגיש בטוח לגמרי להמר שהסרט יהיה מועמד על תסריט ועל צילום. ואני מקווה שגם על המשחק של קרן ברגר.
בימוי:
על פי רוב, לפחות ארבעה מבמאיי הסרטים המועמדים יהיו מועמדים גם לבימוי: יוסף סידר, יוסף מדמוני, מרקו כרמל, נדב לפיד. נשאלת לפיכך השאלה מי יהיה הבמאי החמישי. והשאלה שלי היא האם יהיו בפרסים הבכירים ייצוג לנוכחות הנשית הנכבדת שקיימת השנה בקולנוע הישראלי. שישה סרטים מתוך ה-26 בוימו על ידי נשים. האם אחת מהן תהיה מועמדת? אני, למשל, די משוכנע שהגר בן-אשר תהיה השנה מועמדת. אבל מועמדת על מה? האם חברי האקדמיה יעריכו את מה שהיא עושה ב"הנותנת" כבמאית או כשחקנית? אני מהמר שדווקא כשחקנית. מה שאומר שהבמאיות היחידות שיש להן סיכוי להגיע למועמדות השנה הן מאיה קניג ("אורחים לרגע") או מיכל אביעד ("לא רואים עליך"). אבל יש לי תחושה שזה לא יקרה, ושהחמישיה תהיה גברית למדי.
שחקן:
הזכיה של גור בנטביץ' בפרס השחקן בפסטיבל ירושלים על "אורחים לרגע" משדרגת מאוד את סיכוייו לזכות במועמדות גם לפרס אופיר. ובכל זאת, קשה לי לדמיין על מישהו שהוא לא שלמה בראבא זוכה השנה בפרס השחקן.
ההימור שלי: שלמה בראבא, "הערת שוליים"; ששון גבאי, "בוקר טוב, אדון פידלמן"; יפתח קליין, "השוטר"; משה איבגי, "אחותי היפה"; גור בנטביץ', "אורחים לרגע".
שחקנית:
קטגוריית השחקניות היא נקודת התורפה היחידה של "הערת שוליים" ו"אדון פידלמן". אמנם תמצאו את עליזה רוזן ועלמה ז"ק באחד ואת שרה אדלר בשני, אבל יש סיכוי שזו קטגוריה שתלך דווקא לאחד הסרטים האחרים, הנשיים יותר. מצד שני, זו אחת הקטגוריות הכי עמוסות בתחרות השנה.
ההימור שלי: אוולין הגואל, "אחותי היפה"; קלרה חורי, "אודם"; נטלי עטיה, "אודם"; הגר בן-אשר, "הנותנת"; עליזה רוזן, "הערת שוליים". רגע, ומה עם יערה פלציג מ"השוטר", בתיה בר מ"עמק תפארת", קרן ברגר מ"2 בלילה" ורונית אלקבץ ויבגניה דודינה מ"לא רואים עליך"? לא אתפלא אם זו תהיה קטגוריה בת שש מועמדות.
שחקן משנה:
ליאור אשכנזי יזכה? לדעתי, מגיע לו, אבל אני לא יודע אם זה הקונסנזוס כרגע. זו קטגוריה פתוחה למדי.
ההימור שלי: ליאור אשכנזי, "הערת שוליים"; הנרי דוד, "בוקר טוב, אדון פידלמן"; נורמן עיסא, "אחותי היפה"; מנשה נוי או מיכאל מושונוב, "השוטר"; צחי גראד, "אורחים לרגע". ואני מקווה שחברי האקדמיה יפגינו חוש הומור וישבצו פנימה גם את שמואל וילוז'ני מ"חתולים על סירת פדלים".
שחקנית משנה:
מורן רוזנבלט מ"אודם" תזכה כאן, לא?
ההימור שלי: מורן רוזנבלט, "אודם"; עלמה ז"ק, "הערת שוליים"; שרה אדלר, "בוקר טוב, אדון פידלמן"; ריימונד אמסלם, "אחותי היפה"; גילי בן-אוזיליו ז"ל מ"עמק תפארת" או רותם זיסמן-כהן מ"הרקיע החמישי". ואני מקווה שאולי גם יעל גרובגלס מ"כלבת".
אבל הקטגוריה הכי צפופה והכי תחרותית? הצילום. זו היתה שנה מרשימה מאוד לצלמים.
ההימור שלי: ירון שרף, "הערת שוליים"; בועז יהונתן יעקב, "בוקר טוב, אדון פידלמן"; גיורא ביח, "אחותי היפה"; שי גולדמן, "השוטר"; עמית יסעור, "הנותנת". ואולי גם: גיא רז, "כלבת"; טליה גלאון, "עמק תפארת"; איתי וינוגרד, "אורחים לרגע".
במוזיקה יהיה קרב צמוד בין עמית פוזננסקי ובין אבי בללי. פוזננסקי הלחין את "הערת שוליים", אחד הפסקולים הכי שאפתניים ויוצאי דופן שהולחנו כאן מעולם. בללי יתחרה נגד עצמו: פעם אחת עם המוזיקה המצוינת ל"אדון פידלמן" ופעם שניה למוזיקה שאני אישית ממש לא אהבתי ל"אחותי היפה". מי יזכה?
ומה ההימורים שלכם?
אני פחות בעניין של להמר כרגע, אבל אני אוסיף רק דבר אחד: נראה לי פספוס עצום להשאיר את קטגוריית הבימוי בהגמוניה גברית גם השנה. אבל אני, בניגוד אליך, חושב שאם בכל זאת זה יקרה, וגם השנה הגברים ישלטו בשטח הבימוי, היחידה שתצליח להשתחל לא תהיה הגר בן אשר (שעשתה עבודה אדירה, לטעמי) – מכיוון שעד כמה שאני הצלחתי להתרשם, "הנותנת" די פילג את הצופים לאוהבים ושונאים. אני דווקא חושב שיש סיכוי לא רע לראות את הדר פרידליך מקבלת מועמדות על בימוי. עד כמה שאני התרשמתי מהלך הרוחות – את "עמק תפארת" יותר מעריכים מאשר אוהבים, ולכן נראה לי שהבמאית תקבל מועמדות, אבל הסרט לא (ואגב, לגבי "אורחים לרגע" נדמה לי שמהצב הפוך: הסרט אולי יקבל מועמדות, אבל כרגע זה נראה לי שרשימת המועמדויות תפסח על מאיה קניג).
מה יש ב"אחותי היפה" שגורם לך לחשוב שהוא יקבל כל כך הרבה מועמדויות, למרות שלא התרשמת ממנו? האם זה רק בגלל שזאת "הפקה גדולה"?
רגע, זכור לי משהו משנה שעברה ש-"המשוטט" יירשם רק השנה לתחרות, לא?
סקירה שלי, כולל הימור על סרט : http://srita.net/2011/08/01/%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%a8-2011-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94/
קשהל להמר שחברי האקדמיה צריכים לבחור רק סרט אחד. לא הכנסתי לחמישיה את "2 בלילה" ו"אחותי היפה" כי למרות שהסרטים זוכים להערכה, נדמה לי שבסוף חברי האקדמיה יעדיפו להצביע לסרטים אחרים. לעומת זאת, שמעתי כמה אנשים שאומרים כי "אוסטרליה שלי" הוא הסרט הכי טוב שהם ראו שנה, למרות שאני לא שותף להתלהבות. יכול מאוד להיות ש"אורחים לרגע" יכניס בכל זאת. ואני מקווה שלא תהיה השנה חמישיה גברית, פשוט בגלל שאהבתי את במידה זו או אחרת את כל הסרטים של הבמאיות השנה. כולל "ג'ו + בל" שלא מתחרה באקדמיה, אגב
================
רוה לעופר: סקירה מצוינת! והיא הפנתה את תשומת ליבי לכך שאולי לא הערכתי נכון את "ברקיע החמישי" בקונטקסט של התחרות, ואתה די צודק לגביו. הוא יכול להיות המקביל ל"היו לילות" של השנה. אם כי, נראה לי שהנושא שלו והסגנון שלו די דומים ל"אוסטרליה שלי", ומשום מה נראה לי ש"אוסטרליה" זוכה לחיב גדולה יותר מצד קשישי האקדמיה. אבל בכל אופן, שמת לי את "הרקיע החמישי" הרדאר.
צריך שינוי באקדמיה ודחוף, ההנהלה מיושנת ושמרנית.
כל נושא בחירת הסרטים צריך להשתנות
אין שום סיבה שנראה 30 סרטים, חלקם ברמה של סרטי סטודנטים בינוניים וכמרצה לקולנוע תאמינו לי אני יודע על מה אני מדבר.
צריכה להיות סלקציה מוקדמת ע"י וועדה של מספר אנשים, שאולי אפילו יקבלו שכר בגין צפייה בכול הסרטים, שעבורי בחודש האחרון היה כמעט תעסוקה מלאה.
הוועדה שבה יהיו נציגי כול הגופים החברים באקדמיה תבחר רק את הסרטים הראויים להקרנה לכול החברים. מי שמאד ירצה לראות גם סרטים אחרים יוכל עדיין לעשות זאת, אם ירצה, אבל תהיי רשימה מומלצת של אותה וועדה.
גם נושא הבחירה המוקדמת לא מנוהל נכון. הטופס עדיין יכלול את כל רשימת הסרטים אבל הבחירה צריכה להיות של 7-8 סרטים, מתוכם חמשת הסרטים שקבלו את מירב הקולות יעלו לגמר. (התייעצתי גם עם סטטיסטיקאי בעניין)
אין טעם לבחור בשלב הזה רק סרט אחד, כפי שהמצב היום. אם רובנו חושבים שסרט מסוים ראוי להיבחר, עדיין אמורה להיות לנו הזכות להמליץ איך יקבעו ויבחרו הסרטים האחרים שיהיו בחמישייה הסופית. (אני ראיתי את כל הסרטים השנה, ראיתי הרבה זבל, אבל די קל לי לבחור 9 או 10 סרטים הראויים להגיע לשלב הגמר).
ניסיתי לדבר עם אילנה שרון, היא הסבירה לי שזה הרבה עבודה ואין להם את הכוח אדם לעשות זאת.
היום בעידן האינטרנט, כל נושא ההצבעה יכול להיות ממוחשב, באמצעות האינטרנט, והתוצאות יהיו זמינות כמובן מידית. מחשב זה שישלוט באיסוף האינפורמציה לא צריך להיות במשרדי האקדמיה, אלא במשרדו של הגורם שיפקח על הבחירות, ללא גישה לאיש מחברי האקדמיה, עד פרסום התוצאות הסופיות.
כל נושא הטקס גם צריך להיבחן מחדש. הטקס היום הוא משעמם ומשמים ורק ממאיס את הקולנוע הישראלי על הקהל.
כדי לקדם את השינויים הנדרשים אנו זקוקים לדם חדש בהנהלת האקדמיה. הנהלה אשר תבחר ע"י כלל החברים בבחירות דמוקרטיות בעזרת האינטרנט לאחר קמפיין באינטרנט של אילו הרוצים להציג את מועמדותם.
לדעתי שאול דישי בהחלט ראוי להיות אחד המעומדים האלו וצריכה להינתן לו הזכות, כמו לכול אחד אחר המעוניין, לקחת חלק בהנהלה ולהתחרות על התפקיד.
יאיר רווה היקר,
עשרות האנשים שתומכים בהחייאת הדמוקרטיה באקדמיה אינם "להקה" והם יותר בכיוון של תזמורת סימפונית.
אם קוראייך היו חשופים יותר לפרסומינו, הם היו נוכחים לדעת (כמוך, לפחות!!!) שמתוך החלטה תבונית המודעת לעצמה (ולעצמנו) – אין שום טעם כרגע לעסוק בשום עניין ו/או ליקוי שהוא בתחום "המיקרו" של התנהלות האקדמיה – וזאת קוֹל עוד לא תוקן הליקוי היסודי אותו ממאנת ההנהלה הנוכחית להבין וליישם. גם ניסיון השנה שעברה הוכיח זאת!!!
אנחנו שואפים על פי הוראות חוק העמותות הקיים במדינת ישראל ליישם את המצב הָהִתנהלותי והחוקי הבא:
חבר אקדמיה = חבר עמותה = חבר שווה זכויות באסיפה הכללית.
כל עוד (וקוֹל עוד) – עניין זה לא הובן ולא מיושם – ממילא, אי-אפשר יהיה להסתפק בתיקונים שהם בתחום "המיקרו" בלבד – שכן, ממילא, אין כרגע שום היענות בהנהלת האקדמיה לדרישה הדמוקרטית היסודית המובילה ומתניעה את כל פעולותינו ומחאתנו הצודקת והמתמשכת.
אני מציע שכולם יתאזרו בסבלנות נוספת (כמו זאת שאנחנו לקחנו על עצמנו ב"להקה" שהיא "תזמורת")ויאזינו היטב לקולות שאנחנו משמיעים בצורה מדויקת -עד להנחלתה של הדמוקרטיה השוויונית שרק היא תביא בעתיד לידי פתרון, את כל הליקויים שהם גם בתחום "המיקרו" של התחרות ובעיקרם בתחום "המאקרו" הרחב יותר, שהרי מן הסתם – יש לשאוף לכך שלאקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה יהיו עוד תפקידים בעלי-משמעות מלבד קיום תחרות אחת או שתיים בשנה קלנדרית אחת.
תודה.
http://www.news1.co.il/blog/dishi/
דורון-
שום ועדה.
ה-פ-צ-ה.
כמו שנכתב בבלוג הזה לא מעט (וגם קצת אצלי בבלוג): רק סרטים שהופצו מסחרית צריכים לעמוד לשיפוט חברי האקדמיה. הסלקציה תיעשה מעצמה. ככה זה בכל מדינה מתוקנת. תבדוק בעצמך.
אני לא אוהב לעסוק בניחושים כי הטעם שלי אף פעם לא תואם את זה של האקדמיה, אז אני אתן כאן את הבחירות שלי למי צריכים להיות בחמישיות ולא מי יהיו.
סרטים:
הערת שוליים
אחותי היפה
כלבת
נמס בגשם
חתולים על סירת פדלים
הצבעתי: כלבת
בימוי: כרמל (אחותי היפה), סידר (הערת שוליים), קשלס+פפושדו (כלבת), בן אשר (הנותנת), קניג (אורחים לרגע).
הצבעתי: יוסף סידר
שחקן: בנטביץ' (אורחים לרגע), בראבא (הערת שוליים), לזרוב (רסיסי אהבה), קליין (השוטר), גבאי (פידלמן)
הצבעתי: גור בנטביץ'
שחקנית: ענבר (הערת שוליים), הגואל (אחותי היפה), פרידר (חתולים על סירת פדלים), יאני (נמס בגשם), ברגר (2 בלילה).
הצבעתי: חן יאני
שחקן משנה: עיסא (אחותי היפה), אשכנזי (הערת שוליים), וילוז'ני (פדלים), קליין (מלח ים), גבע (כלבת).
הצבעתי: שמואל וילוז'ני
שחקנית משנה: רוזנבלט (אודם), אמסלם (אחותי היפה), זיסמן-כהן (ברקיע החמישי), וידור (סלסה תל אביב), גרובגלס(כלבת).
הצבעתי: ריימונד אמסלם
תסריט: הערת שוליים, אחותי היפה, כלבת, נמס בגשם, חתולים על סירת פדלים
הצבעתי: חתולים על סירת פדלים
צילום: הערת שוליים, כלבת, השוטר, הנותנת, עמק תפארת
הצבעתי: הנותנת
דישי מספיק כבר עם המקרו והמיקרו שלך.
הכל חשוב וצריך שחברי האקדמיה יהיו מודעים לבעיות, שיגרמו להם לרצות להיות מעורבים, מה שמחייב שינוי התקנון הלא דמוקרטי, כפי שהוא קיים היום !!!!!!!
כל חבר אקדמיה שמסכים, אנא הרימו כולכם.
אגב גם אני מאד אהבתי את "אוסטרליה שלי"
כמובן "קולכם" וכן אני חבר בקבוצה של ה"מורדים" של דישי וכן אנשים רבים חושבים כמוני בקבוצה.
לאיתן ויאיר רוה, הקרנה והפצה זה לא הפיתרון. חלק מהסרטים מחכים עד לאחר טקס ה"אוסקר הישראלי" ובצדק לפני שהם בכלל חושבים על הפצה.
=================
רוה לדורון: על פי איזה היגיון, מלבד זה "שככה זה תמיד היה ולזה התרגלנו"?
וכן איתן אתה צודק בנקודה אחרת "שהסרט הישראלי שייצג אותנו באוסקר האמריקאי צריך להיבחר בנפרד, ולא להיות הפרס של הסרט הטוב ביותר" כפי שכתבת בבלוג שלך
דורון ידידי, לדעתי אתה מסתכל על העניין מכיוון לא נכון.
הבעייה מבחינתי היא לא 26 הסרטים שראיתי בחודשיים האחרונים. הלוואי עלינו כל שנה כמות כזאת, ואפילו יותר. לכן ההפצה אינה הפיתרון ל"בעיה" הזו, כפי שכתבת. מה שמטריד אותי יותר היא שביום שבו מתקיים טקס האופיר, יושב לו האזרח הרגיל בבית, ומגרד בפדחתו: מי אלו המתמודדים בכלל? בכל מקום הגיוני בכדור הארץ נוצרים מחנות, גדודי תומכים בסרטים מסוימים על פני אחרים, ויש מתח באויר (בדומה למה שקורה כשחבורות יושבות בברים ורואות משחקי כדורגל). תחשוב על אמריקאים שישבו בבית לפני שנתיים וכססו ציפורניים: "אוואטאר" או "מטען הכאב"?, ובשנה שעברה: "נאום המלך" או "הרשת החברתית"?
אם אתה רוצה יותר קהל שיבוא לראות קולנוע ישראלי, אתה צריך לערב אותו רגשית. כשכל הסרטים שיתחרו יהיו מוכרים לקהל הרחב (שגם אם הוא לא ראה אותם, הוא שמע/קרא עליהם), אז התעשייה הזו באמת תגדל ותבריא.
העניין עם כיווץ רשימת הסרטים שיעמדו לשיפוט חברי האקדמיה – זו תופעת לוואי מבורכת שתצטרף לכך.
צריך כבר להפסיק לחשוב על פרסי האופיר כמקדמי מכירות. תראה מה קרה בשנה שעברה לניר ברגמן (שהיה מועמד ל-12 פרסים ולא זכה אף לא באחד. הופץ מיד לאחר הטקס ונכשל) ולערן ריקליס (זכה, הופץ כשבועיים לאחר הטקס – ולא הצליח).
לנושא האוסקר האמריקאי – די כבר להתייחס לפרס אופיר כאילו הוא איזה שלב מוקדמות. האופיר הוא החשוב והנסיעה להוליווד היא רק בונוס חביב שמגיע בצדק לזוכה. אין סיבה להפריד.
תחרות פרסי האופיר צריכה לשקף תחושה מקומית כמו גם עולמית. בסופו של דבר הסרט צריך לעמוד גם בסטנדרטים המחמירים של חו״ל. מספר מצומצם של סרטים ישראלים היה שותף השנה למבחן הזה ואם תשאלו אותי הסרטים שכבר הצליחו בחו״ל הם היחידים שגם יצליחו:
״הערת שוליים״ המעולה שללא ספק אמור לייצג את ישראל האוסקר האמריקאי, ״פידלמן״ שגרף את הפרס הראשון בקרלו ויורדי, ו״כלבת״ ששותף כבר לאיזה עשרה פסטיבלים או יותר כולל זכייה בפרס חביב קהל באדינברו, (מוזר שסרט אימה בכלל יתקבל לשם).
שלושת הסרטים האלו הם היחידים שהוכיחו ומוכיחים את עצמם בעולם כרגע וראויים לתגמול על כך.
לסיכום: הם מי שעוברים את הרף הגבוה שמציב הקולנוע הבינלאומי!
ולקצץ הימורים: הערת שוליים וסידר הם ללא ספק הסרט והבימאי החשובים של השנה. ששון גבאי היה מעולה בפידלמן, אבל אני באופן אישי מת על העריכה הקצבית של כלבת ועל דני גבע הנהדר בקטגוריית שחקן המשנה.
על מצויינות מגיע תגמול ושלושת אלו בהחלט מצויינים.
קשלס מאוד מאוכזב ממה שכתבת עכשיו לפי הפייסבוק שלו.
כל שנה מחדש מדהים אותי הדיון כאן, והמומחיות של אנשים לחזות מה האמריקאים רוצים. אני בכלל לא מדבר האם זה רלוונטי או לא.
אני אולי נאיבי, אבל האוסקר הוא לא מדע, אם כבר הוא פוליטיקה. אבל הבחירות לסרט הזה הם בכל מקרה סיפור אחר. המחשבה שיש ביכולתנו לחזות מה הם יאהבו היא פשוט יהירות ישראלית טיפוסית.
כמו אנשי כלכלה ותחזיות שמתפוגגות עם קריסת הבורסה, או אנשי ביטחון עם פרוץ משבר לא צפוי.
אם יש סרט שהוא הכי טוב בעיני האקדמיה הישראלית (ואני לא נכנס לכל הטענות על אופן התנהלותה) אז הוא הכי טוב בישראל. אם למישהו יש נוסחה מדויקת שתבטיח שהוא יודע מה הסרט שיזכה לאוסקר, שיבורך, אבל שיתקפל אם זה לא עובד. אם כי לקחת אחריות הוא מושג וירטואלי במדינתנו.
ודבר נוסף: נגיד ועושים את ההפרדה הזאת, מה זה אומר על הסרט שלא זכה באופיר אבל כן נשלח?
"תשמע, אתה לא כזה טוב עבורנו, אבל האמריקאים האלה, שמע, הם יאהבו אותך בליינד"
=================
רוה לרותם: אתה מכיר עוד מדינה בעולם שפרס האקדמיה שלה הוא גם כרטיס הכניסה לאוסקר? אני שואל באמת, כי אני לא בקיא בכל המדינות בעולם. במדינות שאני בקיא בהן, כאלה שגם זוכות באוסקר, אין שום קשר בין הבחירה לאקדמיה (שר הפנים) ובין הבחירה לאוסקר (שר החוץ, או השגריר לאו"ם). יש פעמים שזה אותו סרט, ויש פעמים שלא. אבל לפחות יש אשליית שליטה. אז לשאלתך: בהחלט! אני מסופק אם בכירי התעשייה הגרמנית חשבו ש"הזייפנים" היה הסרט הגרמני הכי טוב באותה שנה, למעשה הזוכה בפרס האקדמיה הגרמנית באותה שנה היה הסרט "4 דקות". ואילו "הזייפנים" נבחר (על ידי ועדה מקצועית) ליצג את גרמניה באוסקר, וזכה בפרס. לעומת זאת, "פרידות" ו"הסוד שבעיניים" זכו גם בפרסי האקדמיה של מולדתם, וגם נשלחו כנציגי המדינה לאוסקר, וזכו. אבל בכל מקרה, הבחירה נפרדת.
אני לא איש של קטנוניות. אבל אני די בטוח שהזייפנים אוסטרי וארבע דקות גרמני.
==================
רוה לרותם: צודק. בלבול שלי. "הזייפנים" היה נציג אוסטריה לאוסקרים. אם מישהו יודע האם הוא זכה בפרס האקדמיה האוסטרית, אשמח להתעדכן. לא מצאתי את המידע הזה באינטרנט דובר האנגלית. אבל בגלל שהוא קופרודוקציה אוסטרית-גרמנית, הוא גם היה מועמד לפרסי האקדמיה הגרמנית, שם הפסיד ל"4 דקות". בכל מקרה, מדובר במנגנוני בחירה שונים.
=====================
אוקיי, הנה דוגמה להפרדה מוכרת יותר: הקולנוע הצרפתי. אלה הסרטים הצרפתיים שהיו מועמדים לאוסקר ב-30 השנים האחרונות. ואלה הסרטים הצרפתיים שזכו בסזאר ב-30 השנים האחרונות. בחלק מהמקרים הסרט הזוכה אכן היה נציג המדינה. אבל בחלק מהמקרים, לא. למשל, הסרט הצרפתי היחיד שזכה ב-30 השנים האחרונות ("הודו-סין") לא זכה בסזאר.
בסופו של דבר זה יהיה משחק של סטטיסטיקה: כמה מדינות עם וועדות זכו לעומת כמה בלי שזכו. האם זה יכול להגיד מה הסיכוי שלנו?
ואני חושב שהעובדות מדברות בפני עצמן: כשהסרטים כאן היו טובים, הם הגיעו רחוק, ובשנה שהיו פחות טובים, אז לא הגיעו רחוק. להגיד שאולי לבנון היה זוכה במקום עג'מי, זה לקחת סיכון. והעובדה שהוא הגיע לחמישיה כבר אומרת כמה הוא שווה.
אם כבר אז מה היה בשנים בהן סרט לא הגיע לחמישיה, האם אפשר להגיד בוודאות (עד כמה שזה בכלל אפשרי) שסרט אחר היה מצליח יותר? אני לא בטוח. לקח לקולנוע שלנו כמה שנים טובות לצאת מהבצורת, ולקח לזה גם זמן להשפיע על העולם.
במציאות של הקולנוע הישראלי, מי שחושב שצריך להצביע בעבור יותר מסרט אחד יכול באותה הרוח לבטל כליל את הקרנות האקדמיה ולבקש מ"צוות אדרי" לשלוח אליו במייל את 5 הפיינליסטים ושילך לראות רק אותם.
מי שמציע היום ועדה מסדרת בהכרח יציע מחר יעדה בוחרת.
מי שמדבר על ה-פ-צ-ה באיצטלה של קירוב הקהל לסרטים לא מבין את האבחנה סין תכנית טלוויזיה לבחררה. הקהל לא בוחר ולכן לעולם הוא לא יהיה מעורב ואילו לחבריי האקדמיה לא צריך להיות שום עניין בקידום רייטינג של תכנית טלוויזיה והם לא אמורים לעזור לגזירת קופן של זכיינים. זה ממש א עניינם.
כל מי שחושב שהוא יודע מהו סרט טוב ומה הוא סרט שאמור להתברג לאוסקר, שיניח בבקשה את המתכון על הלוח שכולם יהנו מהידע הזה.
ויש כאן מישו שיכול להסביר לי בעברית תקנית, בלי קלישאות וסיסמאות ריקות מתוכן ובהוכחה שלא ניתן לחלוק עליה, איך ואופו ב20 שנות פעילות עשתה האקדמיה ולו טעות אחת קטנה או מעוולת ואפ' במידה זניחה, שדרוש לה בכלל שינויי או תיקון שעליו אתם מדברים בכזה להט.
אני קובע בוודאות מוחלטת שלאורך כל שנות פעילותה האקדמיה מעולם לא פיספסה את הסרט הראוי לאוסקר ובזמנים שלא היו כאלה היא לא בחרה את הטוב אלא את הפחות גרוע שמראש לא היה לו סיכויי להגיע לכלום.
ובאשר להימורים. היות והשנה זו שנה שניה ברציפות שמציעים לכם לבחור בהכי פחות גרוע )והשנה המצב הוא יותר קטסטרופלי מהשנה שעברה) אל תתפתו! תבחרו את הכי גרוע! זו הדרך היחידה לתרום משו להתפתחות הקולנוע בארץ ולאותת לנבלות בקרנות שיתחילו לעסוק שם בסרטים ולא בפוליטיקה של סרטים. הבעיה היא שם ולא באקדמיה. רק שכולם וכולל דישי ולהקתו. הם מ-פ-ח-ד-י-ם.
===================
רוה לאלון: אם אתה לא מרק רוזנבאום בעצמו, הרי שאתה בובת הפיתום שלו.
אלון "מסומם מססמאות" שלום,
מה שיתוקן באקדמיה יחלחל ויביא לתיקונים בשאר המקומות כולל הקרנות – בהיות האקדמיה חזוּת וחזִית הקוֹל.
האקדמיה הוקמה כגוף דמוקרטי (עמותה) האמור להיות שייך לחבריו הרשומים בו בצורה שווה.
אין זה תפקידה היחידי של האקדמיה לבחור ולהצביע על הסרטים – "החזון והאג'נדה שלה" צריכים לעבור רוויזיה ורענון מקיף בהיותה המוסד הרחב ביותר המאגד את כל אנשי הקולנוע והטלוויזיה בישראל – אלה הפועלים מכל צדדיו של המסך.(וזה ללא ספק יקרה בעיקר ביוזמתנו בקרוב)
האקדמיה חייבת לפעול לפי אמות מידה שוויוניות ועל פי חוק העמותות המחייב זכות הצבעה שווה בכל דבר ועניין לכלל חבריה. יש להקפיד מצד אחד על ליטוש "התקנון של העמותה" בצורה דמוקרטית על ידי "האסיפה הכללית" של כלל חברי העמותה (האקדמיה) על מנת שהוא יתוקן ויהיה שוויוני ודמוקרטי, ומצד שני יש להקפיד, לשייף ולתקן את "תקנון הפרסים" – על מנת שלא יהיו בו ליקויים ו/או הטיות רשלניות ו/או מקריות שיאפשרו את שיבוש התוצאות של רצון החברים והחברות על פי הצבעתם החופשית והדמוקרטית.
מיותר לחזור ולציין (בטח לא בהרחבה הרחבה) שבשנה שעברה, נוכחותו של סרט "תיעודי" בחמישיית הגמר (בניגוד לתקנון הפרסים הקיים) גרמה לכך שבפועל רק ארבעה סרטים עליליתיים אמיתיים(!) התחרו על הזכייה הגדולה ונספחיה – דבר שללא ספק גרם מבחינה סטטיסטית (ומהותית!) לשינוי בתוצאה הסופית.
למד את העובדות אלון, הקשב לתזמורת שלנו – היא לא להקה נודדת למרות שהופעותיה הם חינם.
תודה ואהבה לקול,
שאול דישי
http://www.news1.co.il/blog/dishi/
לעניות דעתי, לאחר שראיתי את הרוב המכריע של 26 הסרטים המועמדים השנה, הייתי אומר שבערך שליש מהם לא ראויים להפצה מסחרית, כזו שלוקחים תשלום על הצפייה בה, עוד שליש הוא סתם בנאלי, והשליש האחרון מורכב מסרטים טובים ברמה כזו או אחרת.
היות והסרטים שמועמדים לא יצאו לקולנוע עדיין, מה שבעצם קורה הוא שהתחרות, בצורה מאוד עקומה, מפרגנת לבינוניות.
סרט לא טוב עם צוות ענק- תקבלו הרבה מועמדויות, וסביר להניח שפרס או שניים.
סרט טוב, אבל נטול צוות לוביסטי? תצאו בלי פרסים, ובעקבות זאת אולי גם בלי הפצה מסחרית.
בקיצור, התחרות הזאת היא מראה של מה שקורה היום בקולנוע הישראלי- הצפה היסטרית של זבל. אם תוריד מהרשימה של כל שנה את הסרט הישראלי ששבר קופות, ממוצע הצפייה לסרט ישראלי עומד על כמה אלפים במקרה הטוב.
בשום מקום בעולם אין אקדמיה, וזה קשור כמובן גם לקרנות, שמנותקת כל כך מהמציאות, ומנוהלת על ידי עסקנים וחברים של… והתוצאה היא שהקולנוע הישראלי של השנתיים, פחות או יותר, האחרונות, נראה כמו תרנגולת ערופת ראש.
יאיר,
קשה לי להתייחס ברצינות לאייטם הנ"ל, כיוון שהוא רווי סטירות. מצד אחד ביקורת כלפי התנהלות האקדמיה, ומאידך אתה עצמך צפית רק ב 11 סרטים..
אני קוראת את האייטם והוא נותר בחלקו ברמה רכילותית.. חבל.
לך לראות את הסרטים הנותרים..
=====================
רוה לדבורה: קשה לי להתייחס ברצינות לתגובה שלך כי נראה שלא קראת (או לא הבנת) את האייטם הנ"ל. וכשאני קורא תגובה כמו שלך, שהיא פשוט שגיאה, נטייתי המיידית היא פשוט למחוק אותה כי אין בה טיפת אמת. ובכל זאת, לא אמחק ובמקום זאת אתקן את טעותך מול כולם: ראיתי 23 מתוך 26 הסרטים (זה כתוב!). 11 מהם היו בעיניי מעניינים ומעלה.
האקדמיה הזו מצטיירת כקליקה סגורה. התחרות הזו לא מאוד מעניינת את הקהל הרחב, למרות שהקהל הרחב כן מתעניין בקולנוע ישראלי (ובטקסי פרסים). אני באמת לא מבין כל כך מה הטעם בלתת פרסים לסרטים שאף אחד עדיין לא ראה (וגם לא הייתה לו כל כך אפשרות לראות). ואם בכל זאת נוח לכם לתפקד כקליקה אליטיסטית, אז תבחרו את זה במסגרת של איזו ועדה ולא בטקס שאמור לעניין ולפנות לקהל שוחר הסרטים בארץ, כמוני. אני אומנם מכיר את השמות, אבל הם לא אומרים לי כלום. קצת הזוי
סליחה. טעות בהבנת הנקרא שלי.. 🙂
על מנת לראות את כל הסרטים אצטרך להתפטר מהעבודה או להתגרש, אחרת אין מצב שתוך חודש וחצי אראה 26 סרטים עלילתיים ועוד כ 12 דקומנטרים.
חייבת להיות מגבלה על הכמות ואז להציב ראפ מינמום מי שלא ראה לפחות 75-80 אחוז מהסרטים לא רשאי להצביע.
איתן, אותי שכנעת.
"הערת שוליים" הוא סרט אוניברסלי, שאף נבחר בפסטיבל קאן בידי חבר שופטים שכך ראה אותו. התסריט העוסק בנושא אוניברסלי, המשחק המאופק והייחודי, יחד עם מוסיקה המובילה את העלילה בדרך מופלאה ויוצאת דופן, שנכתבה בידי פוזננסקי כמוסיקה שמימית, לדעתי, המעלה את הסרט מעלה, מעלה… גורמים לכך כי "הערת שוליים" לא יהיה הערת שוליים בתרבות העולמית…