מכה כחולה
כצפוי, הבנות לקחו אותי לראות את "הדרדסים", והסרט הזה הוא מוות מוחי קולנועי שעשה לי מיגרנה איומה ודי שיתק אותי ליומיים מכל מחשבה או כתיבה על קולנוע. יצאתי ממנו כמי שחטף מכת שמש. אבל הבנות (בת 7 ובת 9) נהנו. אני מניח שגם אני לא הייתי ממש סלקטיבי כשהייתי בגילן.
אני כמעט משוכנע שאני יכול לדמיין איך התרחש התהליך הקריאטיבי סביב הפקת "הדרדסים". אני מניח שכבר שנים שהוליווד רוצה למצוא דרך להפוך את "הדרדסים" לסרט קולנוע וחיפשו רעיון תסריטאי. ואז מישהו שם ראה את "מכושפת" וזעק "אאוריקה!". וכך, "הדרדסים" הוא פשוט חיקוי מדויק של "מכושפת", כולל שחקנים שהם כמעט כפילים של השחקנים בסרט ההוא (ניל פטריק האריס בתפקיד פטריק דמפסי, ג'יימה מייס מ"Glee" בתפקיד איימי אדאמס, האנק אזריה בתפקיד טימותי ספול). כל הקטע של המעבר מעולם האגדות לעולם של ניו יורק סיטי והתמודותן של יצורי האגדה בעולם האמיתי פשוט זהה לחלוטין.
אני מניח שאם הייתי צופה בגרסה האנגלית של הסרט הייתי מוצא איזושהי הנאה קטנה בזיהוי הקולות המדבבים את הדרדסים. קייטי פרי, למשל, מדבבת את דרדסית. לכן, כשדרדסית אומרת "נישקתי דרדס ואהבתי את זה", יש כאן קריצה – מעין בדיחת "סאטרדיי נייט לייב" לא מאוד מתוחכמת, אבל מרגעי ההומור הבודדים בסרט. קולות נוספים באנגלית: ג'ון אוליבר מה"דיילי שואו", פול רובנס, הלא הוא פי-ווי הרמן, אנטון ילצ'ין, ג'ורג' לופז ואלן קאמינג. לא נשארתי עד סוף הכותרות, שם מחביאים את שמות המדבבים בעברית (למה, אגב?) אבל כפי שקרה לי לא פעם בקיץ האחרון הרגשתי שבנק הקולות בארץ חוזר על עצמו. אני שומע בכל סרט אותן קולות. גם "שומר בגן החיות" וגם "הדרדסים" היו זוכים לאחוזי הנאה מסוימים מצד הורי הילדים אם המדבבים היו מקוריים, כמו השחקנים המקוריים שמגלמים אותם. כך, למשל, היה חמוד אם את דרדסית היתה מדבבת מיקה קרני, שכמו קייטי פרי גם היא שרה "נישקתי בחורה". ואם לא היא אז קרן פלס.
==============
בשורות טובות: לפני כמה שבועות ראיי טריילר עברי ל"טין טין" בו הקריין אומר "שפילברג" (SHpielberg), זה היה מצמרר. ב"הדרדסים" ראיתי טריילר חדש יותר ל"טין טין" ובו קריינות חדשה שתוקנה, הפעם ל"ספילברג". תודה לחד האוזן ששם לב ותיקן.
================
יונייטד קינג מפרסמים כבר כמה ימים במודעות ל"הערת שוליים" שהסרט כבר הביא 200,000 צופים. ובכן, על פי הנתונים (הדי מוסמכים) שבידי, הסרט יגיע מחר לכמעט 195,000, ובקצב של כ-4,000-5,000 כרטיסים בשבוע, הוא יגיע ל-200,000 רק בעוד שבוע. כך שזה כמו שאני אומר תמיד: מודעות המתגאות בכמות צופים אינן שקריות, הן רק מקדימות את זמנן בשבוע עד עשרה ימים. ובכל אופן, בין אם זה היום או בשבוע הבא, "הערת שוליים" יחצה את ה-200,000. ברכות וגאווה.
בקשר ל"ש"פילברג -זו לא לגמרי טעות….
במקור ספילברג אכן היה שפילברג, שהרי בגרמנית צמד האותיות SP בתחילת מילה תמיד מבוטא "ש".
כמו שפיגל, שפיגלר, פורים-שפיל, שפורט (כך אומרים ספורט בגרמנית) וכו'.
===============
רוה למשה: הבלוג הזה הוא כמו לופ אינסופי.
מאד מעניין אותי איך עובד השילוב של המבקר קולנוע עם האבהות- כשאתה רואה סרט עם הבנות שלך. האם אתה אומר להן שלא נהנת ולמה? או רק שואל ממה הן נהנו? האם אתה מנסה לגרום להן להיות ביקורתיות או פשוט נותן להן להנות מהילדות ומהסרט בלי סייגים?…
יונייטד קינג 1: במודעה הבוקר של "הערת שוליים" הם ירדו חזרה ל"מעל 180 אלף".
יונייטד קינג 2: "קאטפיש" עלה מהקרנה אחת ל-3 הקרנות ביום בסינמה סיטי הגלילותי, מה שלא מונע מהפרסום להיות מגוכח, תחת הסלוגן: "הסרט התיעודי שכל העולם מדבר עליו!"
דיבר, יונייטד. דיבר. בעבר. לפני שנה.
ובקשר לדרדסים: גם הביקורת של טל ניב הבוקר ב"הארץ" לא אוהדת, אבל שעשעה אותי האבחנה של הילדה של ניב, שקבעה שהשיר של הדרדסים מורכב "רק מאמצע" (כלומר, רק מבית אחד).
גם אני ראיתי, עם בני דודים קטנים בגילאים דומים, והם ממש נהנו. אני חושב שהתלת מימד היה עשוי טוב, היו הרבה קטעים שאפשרו לילדים להושיט יד בתמימות. "אני נוגע בדרדסבא!"
מן הסתם, הסרט גרוע, אבל אני חושב שהוא עשוי די טוב לילדים קטנים. אבל ממש קטנים. מעניק להם חוויה.
הכלל של התעסקות רק בסרטים שמוקרנים בקולנועים הוא מחשבה יפה . במציאות מה שנותר לכתוב עליו זה סרטים מהסוג הזה..
המלצה בקטנה סרט גא'ז חביב ביותר
שיש אותו בארץ רק בדוו'ד.
Guy and Madeline on a Park Bench