ליגת האומות
אלה 63 הסרטים שינסו להשיג ב-22.1 מועמדות לאוסקר לסרט הזר. מישהו רוצה להמר?
לפני כחודש כל העסק נראה די פשוט. כמה סרטים שזכו להצלחה בפסטיבלים התחילו להסתמן כמועמדים בולטים בתחרות על האוסקר לסרט הזר. "החיים בוורוד" הצרפתי, " 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" הרומני, "זהירות, תשוקה" הטייוואני ו"ביקור התזמורת" הישראלי. אלא שאז, כמו שרשרת דומינו שקורסת בזו אחת זו, התחילו להגיע הבשורות. הצרפתים למשל, בכלל לא בחרו ב"החיים בוורוד" – שהיו כבר כאלה שהאמינו שהוא הזוכה הוודאי השנה – כנציג המדינה שלהם, במקומו הם שלחו את "פרספוליס", סרט האנימציה האוטוביוגרפי המבוסס על הרומן הגרפי של מרג'אן סאטראפי. ואז "זהירות, תשוקה" ו"ביקור התזמורת" נפסלו, האחד כי הוא לא מספיק טייוואני והשני כי הוא הכיל יותר מדי אנגלית. ואפילו הסרט הבוליביאני נפסל, למרות שלא סומן כפייבוריט. כשזוכרים שהנציג הטייוואני הוא אנג לי, שכבר זכה באוסקרים על "נמר, דרקון" ועל "הר ברוקבק", קל להבין עד כמה הסרגל התקנוני של האקדמיה האמריקאי קשוח, ושדין אנג לי כדין ערן קולירין.
ובכל זאת, אחרי כל הפסילות והברדקים הוגשו לאקדמיה 63 סרטים, מספר שיא. האם תוכלו, קוראים יקרים, למצוא בתוכם חמישה סרטים שיגיעו ב־ 22.1 לשלב המועמדות לאוסקר? האם "בופור", שחקן הספסל הישראלי שנכנס בדקה ה־90 במקום "ביקור התזמורת" הפצוע, יהיה אחד מהם? (סדר הסרטים בתוך הסקציות מבוסס, מטעמי נוחות/עצלות, על הא"ב האנגלי של שמות המדינות).
סיכויים לזכייה
אוסטריה: "הזייפנים", סטפן רזוביצקי. על פי הביקורות: סרט שואה עם טוויסט. אוסטריה היתה מועמדת לאוסקר רק פעם אחת בעבר ומעולם לא זכתה, ונכון לעכשיו הסרט הזה הוא אחד המובילים הבולטים.
קנדה: "עידן החושך", דניס ארקאן. קנדה היתה מועמדת ארבע פעמים, בשלוש מהפעמים עבור סרט של דניס ארקאן, גדול הבמאים של אזור קוויבק. הזכייה היחידה של קנדה היתה גם היא עבור סרט של ארקאן: "שיחות נפש" המופתי. כך שיש סיכוי מצוין שגם סרטו החדש והכה מסקרן יהיה מועמד.
צרפת: "פרספוליס", מרג'אן סאטראפי וונסן פרונו. סרט אנימציה מצוין שהוקרן בפסטיבל ירושלים וזכה לשבחים מסביב לעולם. אחד המועמדים הבולטים לזכייה השנה, וכנראה גם למועמדות נוספות בקטגוריית סרט באנימציה. צרפת היא כמובן, אלופת האוסקר הזר עם 33 מועמדויות ותשע זכיות.
רומניה: " 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים", כריסטיאן מונגיו. זוכה דקל הזהב ואולי הסרט הזר המדובר ביותר של השנה. יש הרואים בו זוכה ודאי, אבל לא אתפלא אם האקדמיה, שמגלה חוסר סבלנות לסרטי איכות איטיים, אפילו לא תיתן לו מועמדות.
איטליה: "אשה אלמונית", ג'וזפה טורנטורה. איטליה היא אלופת הזכיות באוסקר הזר (לעומת צרפת, אלופת המועמדויות). היא היתה מועמדת 26 פעמים וזכתה עשר פעמים. טורנטורה כבר זכה באוסקר על "סינמה פרדיסו". לסרטו החדש יש סיכוי טוב מאוד להיות מועמד.
אולי בפנים
ישראל: "בופור", יוסף סידר. ישראל היתה מועמדת כבר שש פעמים אך מעולם לא זכתה (המועמדות האחרונה היתה ל"מאחורי הסורגים" ב־1984). נדמה לי שהשנה יש סיכוי – קלוש, אבל סיכוי – למועמדות שביעית. אבל לא לזכייה.
ספרד: "בית יתומים", חואן אנטוניו באיונה. סרט אימה בהפקת גיירמו דל טורו. האם ישוחזר הישג "המבוך של פאן" משנה שעברה? יש סיכוי מסוים שכן. ספרד כבר היתה מועמדת 19 פעם וזכתה ארבע פעמים.
מקסיקו: "אור שקט", קרלוס רייגדאס. לא ראיתי את הסרט אבל אני שומע שהוא אחד הטובים של השנה. יהיה מעניין לראות האם האקדמיה תעריך אותו והוא יהיה המועמד השמיני של מקסיקו.
רוסיה: "12", ניקיטה מיכאלקוב. גרסה רוסית ל" 12 המושבעים". רוסיה היתה מועמדת 13 פעמים וזכתה ארבע פעמים. בפעם האחרונה עם "שמש בוגדנית" של מיכאלקוב.
אולי יפתיעו
יפן: "לא עשיתי את זה", מסאיוקי סואו. הבמאי של "הנרקוד?" חוזר בסרט חדש. יש סיכוי למועמדות ה־ 12 למדינה עם הכי הרבה מועמדויות ללא אף זכייה.
נורווגיה: "חלף עם האשה", פטר נס. סרטו החדש של פטר נס, שכבר היה מועמד לאוסקר (אחת מחמש המועמדויות של המדינה). אגב, סרטו הקודם של פטר נס הוא "משוגעים מאהבה" האיום ונורא שעולה היום בארץ.
דנמרק: "אמנות הבכיינות", פטר שונאו פוג. סרט בכורה מוערך שהוקרן בפסטיבל ירושלים. דנמרק כבר היתה מועמדת שבע פעמים וזכתה פעמיים. הסרט הזה עשוי להפתיע.
קוריאה: "שמש סודית", צ'אנג־דונג לי. אחד הסרטים הכי מהוללים השנה בפסטיבלים, אבל ספק אם לחברי האקדמיה תהיה אליו סבלנות.
אירלנד: "מלכים", טום קולינס. פעם ראשונה שאירלנד שולחת סרט לקטגוריה הזאת. הסרטים האירים עד כה היו באנגלית, אך הסרט הזה דובר גאלית.
מנסים את כוחם
אוסטרליה: "The Home Song Stories", טוני איירס. אנגלית היא אומנם שפת הדיבור באוסטרליה, אבל הסרט הזה דובר רובו מנדרינית ועוסק בקהילה הסינית שגרה ביבשת. ג'ואן צ'ן ("הקיסר האחרון", "טווין פיקס") מככבת. אוסטרליה מעולם לא היתה מועמדת לאוסקר הזר.
בנגלדש: "על כנפי חלום", גולם רבאני ביפלוב. מעולם לא היתה מועמדת. סיפורו של גבר בנגאלי שחייו משתנים אחרי שהוא מוצא כסף בכיס מכנסיים משומשים שקנה.
בולגריה: "סוהר המתים", איליאן סימיונוב. סיפורו של נער שגדל בבית קברות.
צ'ילה: "פדרה נואסטרו", רודריגו ספולבדה. הברחת עובדים לא חוקיים ממקסיקו לניו יורק.
קרואטיה: "ארמין", אונג'ן סבילצ'יץ'. סרט על אב הלוקח את בנו לאודישן.
קולומביה: "Satanas", אנדי באיס. קולומביה מעולם לא היתה מועמדת, אבל הסרט הזה נשמע מסקרן.
מצרים: "הדירה בהליופוליס", מוחמד חאן. מצרים מעולם לא היתה מועמדת ולא נראה שזה יקרה השנה.
אזרביידג'ן: "קאוקסיה", פריד גומבטוב. אזרבידג'ן מעולם לא היתה מועמדת, וזו כנראה הפעם האחרונה שתשמעו על הסרט הזה.
ארגנטינה: "XXY", לוסיה פואנזו. סיפור על התבגרות וחיפוש זהות מינית. הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים והפסיד ל"מדוזות" את פרס מצלמת הזהב בקאן. ארגנטינה היתה מועמדת חמש פעמים וזכתה פעם אחת. אחת מחמש המועמדויות של ארגנטינה היה לסרט "הסיפור האמיתי" שביים אביה של לוסיה פואנזו.
בלגיה: "בן X", ניק בלתאזר. בלגיה היתה מועמדת חמש פעמים. זהו סרט על נער אוטיסט, בסרט הבכורה של הבמאי, מבקר קולנוע לשעבר.
בוסניה הרצגובינה: "קשה להיות נחמד", סרדן וולטיץ'. בוסניה זכתה באוסקר כבר בפעם הראשונה והיחידה שבה היתה מועמדת. קשה להאמין שזה יקרה שוב השנה.
ברזיל: "כשהוריי נסעו לחופשה", קאו המבורגר. הסרט, המשלב אהבת כדורגל, מחאה פוליטית ויידישקייט, הוקרן מסחרית בארץ והתגלה כמתוק להפליא. האם חברי האקדמיה היהודיים יחבבו אותו? סרט שכדאי לעקוב אחריו. אם הוא יהיה מועמד, זו תהיה המועמדות החמישית של המדינה.
סין: "הקשר", יין לי. סין רצתה לשלוח לאוסקר את "זהירות, תשוקה" של אנג לי, שצולם בשטחה, אבל טייוואן הקדימה אותה במשלוח הניירת. יש הטוענים שאם הסרט היה נציג סין, הוא לא היה נפסל. מצד שני, סין דרש מלי לקצץ את סצינות הסקס הבוטות מהסרט. ולמרות שסין היא מעצמת קולנוע, היא היתה מועמדת רק פעם אחת בעבר.
קובה: "גיל מטופש", פאבל ג'ירוד. סרט התבגרות על נער ואמו בהוואנה. קובה היתה מועמדת פעם אחת.
צ'כיה: "שירתי את מלך אנגליה", יז'י מנזל. הסרט החמוד אך המיושן הזה הוקרן בפסטיבל חיפה האחרון. ולמרות שמנזל כבר זכה באוסקר בעבר – אחד משלושה אוסקרים שבהם זכתה צ'כיה – קשה לי לראות את הסרט הזה זוכה למועמדות.
אסטוניה: "הכיתה", אילמר רוג. הסרט מתואר כ"דרמת בית ספר אפלה". אסטוניה מעולם לא היתה מועמדת.
פינלנד: "עבודה לגבר", אלקסי סלמנפרה. סרט על איש משפחה מובטל שמתחיל לעבוד כזונה ממין זכר. נשמע כמו "אירינה פאלם" במהופך. פינלנד היתה מועמדת פעם אחת בעבר.
גרמניה: "קצה גן עדן", פאטי אקין. סרטו החדש של הבמאי הגרמני ממוצא טורקי שהביא לנו את "עם הראש בקיר" המעולה. גרמניה היתה מועמדת 14 פעם וזכתה שלוש, בפעם האחרונה עם "חיים של אחרים" בשנה שעברה.
גרוזיה: "המשולש הרוסי", אלקו צאבאדזה. סרט גנגסטרים. הקולנוע הגרוזיני אלים מדי לאוסקרים.
יוון: "אדוארט", אנג'ליקי אנטוניו. יוון כבר היתה מועמדת חמש פעמים, אך מעולם לא זכתה. כמעט כמו ישראל.
הונג קונג: "גלות", ג'וני טו. ספק אם סרט הפעולה המשובח הזה יהיה המועמד השישי של הונג קונג לאוסקר.
הונגריה: "טקסידרמיה", גיורגי פולפי. אחד הסרטים המקוריים והמבריקים של השנה (הוא הוקרן בירושלים) אבל הוא ללא ספק משונה מדי לאוסקרים. הונגריה היתה מועמדת שמונה פעמים וזכתה פעם אחת.
איסלנד: "ג'אר סיטי", בלתזר קורמאקור. יהיה מצחיק אם בלתזר הבלגי ובלתזר האיסלנדי יהיו מועמדים יחד. איסלנד היתה מועמדת פעם אחת.
הודו: "השומר המלכותי", וידהו וינוד צ'ופרה. הודו, למרבה ההפתעה מעולם לא זכתה. האם זו תהיה המועמדות הרביעית שלה?
אינדונזיה: "לשיר על ענן", ג'ון דה רנטאו. לא מכיר, לא שמעתי, לא נראה לי.
איראן: "א' זה אמא", ראסול מולגוליפור. איראן היתה מועמדת פעם אחת בעבר ונדמה לי שהנוכחות האיראנית היחידה השנה באוסקרים תהיה ב"פרספוליס" הצרפתי.
עיראק: "ג'אני גל", ג'מיל רוסטמי. מדהים שמצליחים עדיין לעשות סרטים בעיראק.
קזחסטן: "מונגול", סרגיי בודרוב. אפוס גרנדיוזי מהמדינה שבוראט הקים לה את תעשיית הקולנוע לתחייה.
לבנון: "קרמל", נדין לבאקי. סרט על נשים במכון יופי בביירות. קיבל ביקורות טובות. לבנון כבר היתה מועמדת בעבר.
לוקסמבורג: "סודות קטנים", פול קרוכטן. סרט התבגרות כמובן. אין לו סיכוי.
מקדוניה: "צללים", מילצ'ו מנצ'בסקי. מנצ'בסקי הוא הבמאי המקדוני היחיד שהיה מועמד לאוסקר הזר, על סרטו "לפני הגשם". האם זה יקרה שנית?
הולנד: "דוסקה", יוס סטלינג. אהבתו של מבקר קולנוע לקופאית. הולנד כבר זכתה שלוש פעמים.
פולין: "קאטין", אנדז'יי ויידה. הפעם האחרונה שפולין היתה מועמדת לאוסקר היתה עם סרטו של ויידה, "איש הברזל", מ־1981 . אני בספק אם זה יקרה שוב השנה.
פורטוגל: "יפהפייה לנצח", מנואל דה אוליביירה. מעין סרט המשך ל"יפהפיית היום" של בונואל מאת הבמאי בן ה־99. לא יהיה מועמד.
פוארטו ריקו: "חולה אהבה", קרליטוס רואיז ומריים פרז. סרט בהפקת בניסיו דל טורו.
סרביה: "המלכודת", סרדן גולובוביץ'. יהיה משעשע אם סרדן הבוסני וסרדן הסרבי יהיו מועמדים
יחד. אבל זה לא יקרה.
שבדיה: "אתם, החיים", רוי אנדרסון. במאי שאני אוהב, אבל אין סיכוי שהוא יהיה מועמד. שבדיה היתה מועמדת 14 פעם וזכתה בשלוש.
ממש, ממש לא:
סינגפור: "881", רויסטון טאן.
סלובקיה: "שובן של החסידות", מרטין רפקה.
סלובניה: "מעגלים סגורים", יאנס לפאין.
פרו: "לחצות את הצל", אוגוסטו טאמאיו.
הפיליפינים: "דונסול", אדולפו אליקס.
ונצואלה: "גלויות מלנינגרד", מריאנה רונדון
וייטנאם: "שמלת משי לבנה", לו הוין
אורוגוואי: "השירותים של האפיפיור", אנריקה פרננדז וסזאר שרלון
שוויצריה: "Late Bloomers", בטינה אוברלי
טייוואן: "אטיוד לאי", צ'ן הואי-אן
תאילנד: "מלך האש", צ'טריצ'לרם יוקול
טורקיה: "פחד אלוהים", אוזר קיזיליטאן
פורסם ב"פנאי פלוס", 31.10.2007
ברוב המקרים, למעט סרטים שהוצגו בארץ בפסטיבלים או באופן מסחרי, תרגומי השמות הם שלי ולא השמות הרשמיים של הסרטים.
העלתי רשימה דומה בשנה שעברה ורציתי לעשות זאת גם השנה, אבל הפסילה של ביקור התזמורת הוציאה אותי מפוקוס ולא חזרתי להשלים את המלאכה. בכל אופן, ההימור הזמני שלי הוא:
רומניה, ברזיל, איטליה, צרפת, ספרד
למעשה, אני מקווה שברזיל תהיה מועמדת רק בשביל לשמוע את ג'ון סטיוארט מספר בדיחה על השם של הבמאי קאו המבורגר.
יאיר, נראה לי שטעית.
מה עם "כל החיים לפניו" של משה מזרחי מ 78'? נראה לי שהוא לקח אוסקר אם אני לא טועה.
רוה ליוסי: אכן לקח אוסקר, אבל לצרפת לא לישראל (למעשה, הוא ניצח את "מבצע יונתן" של מנחם גולן שהיה מועמד מולו). משה מזרחי נותר הבמאי הישראלי היחיד שזכה באוסקר, אבל הסרט צרפתי לגמרי ומזרחי הוזמן לביים אחרי ההצלחה (והמועמדויות לאוסקר) של "הבית ברחוב שלוש" ו"אני אוהב אתך רוזה".
לו היה יוצא כיום, "כל החיים לפניו" היה נפסל כי הוא לא מספיק צרפתי.
אם אתה יכול לעשות עבודה קטנה בשבילנו ולהגיד לנו כמה מתוך 63 הסרטים הללו נרכשו להפצה בארץ, אם בכלל ? (שניים כבר הוצגו: הישראלי והברזילאי). כמו שכבר כתבת, הפסטיבלים הירושלמי והחיפאי דווקא די פישלו השנה בכל הקשור למבחר הסרטים שהוצגו בהם, אז האם יש לי סיכוי לצפות בסרט הרומני על מסך גדול מתישהו ? או הספרדי ? או האוסטרי ? או הדני ?
Die Fälscher (English title: The Counterfeiters)-may contain spoilers.
This is what you can call an OK film. It is not a bad film but it also not as good it could have been. The strength of the film lies in the dilemma(invented, by the way-researches have shown that such dilemma has never existed) it presents. What is more important: surviving and therefore helping your enemies or to hold up your higher moral ground even if that means your death. I think the film says that surviving is more important and no one can blame the prisoners who participated in the operation for choosing life instead of death. Another strength of the film is the acting which is good especially the 2 lead characters, Salomon Sorowitsch (Karl Markovics) & Adolf Burger (August Diehl). Unfortunately not all are well formed. Some are just a caricature and that harm the film.
There is a good chance that this film will be nominated(and even win) for the Best Foreign Language category in the 2008 Academy award(Oscars). Why? because it is about the Holocaust and the academy have shown in the past that it favours of film about the Holocaust however I am not sure it is such a good movie to deserve the price in the first place. It’s OK. Nothing more nothing less.