קבלו כרטיסים ל"פרינג'ידר" בפסטיבל חיפה
"פרינג'ידר" הוא שמו המעט אידיוטי של אירוע מקסים מאין כמוהו שיתקיים ב-20.10 במסגרת פסטיבל חיפה: מרתון סרטים ישראליים עצמאיים ואלטרנטיביים שנבחרו על ידי מרט פרחמובסקי, אלעד פלג ואביטל בקרמן. במשך 12 שעות מ-14:00 עד 2:00 תוכלו לצפות בחמישה סרטים, שתי הופעות מוזיקליות ולפגוש את כל היוצרים. וכל זה באווירה קולנועית יוצאת דופן: בפאב הביט שיהפוך למועדון קולנוע אנדרגראונדי ליום אחד (ככל הנראה עם הקרנת היי-דפינישן). פרחמובסקי, פלג ובקרמן בחרו סרטים שהופקו באופן עצמאי, ו/או כאלה המציגים עשייה קולנועית (בסגנון ובתוכן) שמהווים אלטרנטיבה לקולנוע הישראלי הממוסד. זו השנה ראשונה למיזם, והשנה הם בחרו בקומדיית אימה, סרט בהשראה מוזיקלית של מאיר אריאל, דרמה אקספרימנטלית וסרט חרדי (לדעתי, לראשונה אי פעם בפסטיבל קולנוע כלשהו). ובסוף היום: הענקת פרס "אביר הפרינג'" לגור בנטביץ' (בכל שנה ייבחר יוצר אחד לקבלת התואר). בתור אביר הפרינג' לשנה זו בנטביץ' יקיים כיתת אמן קצרה על יזמות קולנוע עצמאית (אני קווה שהא ישים דגש על איך להפיץ את סרטך, דבר שיהיה רלוונטי לכל משתתפי היום הזה), יקרין את סרט הבכורה הארוך שלו, "הכוכב הכחול" בהקרנת חצות מיוחדת, ולבסוף יעניק פרס מיוחד לאחד מסרטי היום, על פי בחירתו (פרס האביר).
בין לבין יופיעו נילי פינק ובני המה (ההרכב הנוכחי של אהד פישוף).
ממילא המחיר של האירוע – 80 שקל לכל המרתון כולו – זול להפליא בחישוב פר דקה. אבל קוראי "סינמסקופ" יכולים להיכנס אפילו יותר בזול מזה: יש לנו כמות מוגבלת של שני כרטיסים במחיר אחד. כלומר, עם אותם 80 שקלים, אתם נכנסים בזוג. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשלוח מייל ל- cinema.fringe@gmail.com להגיד להם שהגעתם מ"סימסקופ" ושאתם רוצים שני כרטיסים במחיר אחד, והם יחזרו אליכם עם הוראות. וכל מה שנותר לכם, זה לשריין את ה-20.10 מ-14:00 ולהגיע לחיפה (אם אתם חיפאים, בכלל זה מושלם לכם).
והכי חשוב מבחינתי: אם אתם כבר שם, ספרו לנו בתגובות כאן, איך היה. אפשר אפילו בין סרט לסרט.
(אגב, הדרך היחידה שבה אני יכול לדמיין שהשם "פרינג'ידר" הוא לא סתם גחמה, אלא שם שיש לו צידוק תוכני, זה אם יקפיאו את המועדון וידאגו שהערב הזה יהיה פשוט קר כקרח, כולל רק משקאות קפואים ובלוקים של קרח מסביב, וחלוקת חרמוניות וצעיפים בכניסה. זה דווקא יכול להיות חינני בעיניי, לקרוא לכל המשתתפים והקהל להגיע עם מעילים, כובעי צמר וכפפות).
הנה פירוט מלא ומדויק של כל אירועי הפרינג'ידר:
סרט הפתיחה – מורעלים
בימוי: דידי לובצקי
משחק: דוד שאול, אורנה שיפריס, רודי סעדה
ישראל 2011, 43 דקות, תרגום לאנגלית
קומדיית אימה פרועה. דני הוא עובד רס"ר בבסיס של יחידת העילית "נחליאלי" אי שם בדרום הארץ. כאשר דני חוזר לבסיס מעבודות רס"ר ליליות הוא מגלה שהחיילים הפכו לזומבים רצחניים.
מופע פתיחה: נילי פינק
חיבור בין מוזיקה לרחוב ולאמנות הוביל את נילי פינק להפיק שני פסטיבלי רחוב ב"שביל המפעל" ולהשתתף באירועי אמנות משולבים. כעת, לאחר הפסקה ארוכה, עם הרכב חדש וסאונד שהתעבה והשתנה, נילי פינק חוזרת עם אלבום בכורה שהגיע הזמן שהעולם ישמע.
ריח פועלים
בימוי: גודיס שניידר, שונית אהרני, רוני אורון, איילת ורשל
משחק: אושרי סהר, עמיאל שפירא, ריקי בליך
ישראל 2011, 75 דקות, תרגום לאנגלית
סרט עלילתי/תיעודי עצמאי וניסיוני בהשראת אלבומו העצמאי והניסיוני של מאיר אריאל "רישומי פחם".
הצגה יומית
בימוי: עינת פרנבך
משחק: טל קלאי, מירב אוסופסקי, הילה פרוכטר
ישראל 2011, 76 דקות, תרגום לאנגלית
שלושה סיפורים אורבנים פיוטיים על שלוש נשים על סף התמוטטות נפשית.
טאקע מאמע
בימוי: אריאל כהן
משחק: זהר כהנוב, ענבל גלאם, חני פרץ, הדס קלדרון
ישראל 2011, 73 דקות, תרגום לאנגלית
מלודרמת מתח מפתיעה, שנוצרה במקור עבור הקהל הנשי החרדי, לפי כל כללי הז'אנר (נשים בלבד, חוקי צניעות חמורים ומסר יהודי ערכי), וכעת מוצגת לראשונה בפני הקהל הרחב.
מופע מיוחד לפרינג'ידר: בני המה
אהד פישוף וישי אדר הקימו ב-1986 ביחד עם אלון כהן ותמיר אלברט את להקת "נושאי המגבעת". לאורך השנים המשיכו השניים לעבוד במשותף בפרויקטים של סאונד, מחול, פרפורמנס ווידאו, אבל רק עם הקמת "בני המה", חזרו השניים לראשונה מאז ימי "נושאי המגבעת" לכתוב ולבצע שירים משותפים בעברית.
המוסיקה של בני המה היא תערובת חדה ומרוכזת של ארט-פופ ומינימליזם אלקטרוני, בתוספת הרוח והאנרגיה של הפוסט-פאנק. על הבמה הם מהווים התגלמות רועשת ואקצנטרית מהמקובל של צמד סינת-פופ.
*בשיתוף הלייבל אנובה
הקרנת חצות מיוחדת – הכוכב הכחול
בימוי: גור בנטביץ'
משחק: אלון אבוטבול, זהר דינר, גור בנטביץ'
ישראל 1995, 86 דקות, תרגום לאנגלית
הסרט העצמאי דל התקציב שהפך לתופעת פולחן מטורפת, והוקרן בהקרנות חצות בסינמטק תל אביב במשך שבע שנים. סיפור כמעט אמיתי על בן אדם כמעט נורמלי, שכמעט והגיע לכוכב הכחול.
כל ההקרנות יתקיימו בנוכחות היוצרים, ויכללו שיחה איתם בתום הקרנת סרטם.
שטף העצמאיים לא הולך להיפסק ובוודאי להתגבר. כולם מסכימים שהבעייה העיקרית היא הפצת הסרטים.
נניח שתקום קרן יעודית לסרטים שהם made for t.v שאחת ההגדרות שלהם לסרט כזה היא שמדובר בתסריטים "קטנים" שיצולמו בוידאו HD ולא בפילם או אפילו RED, מה שדורש באופן כללי צוות מצומצם יותר.
נניח שסרט ממוצע "רגיל" עולה היום כארבעה מליון ש"ח. נניח שאותה קרן יעודית נותנת כחצי מליון ש"ח לכל סרט ומתנה את התקציב בהתחייבות של זכייניות להשקיע חצי מליון נוספים באותם סרטים. קיבלנו שמונה סרטים "קטנים" לטלוויזיה במחיר של סרט רגיל. (המספרים שאני זורק כאן הם רק דוגמא, כן?)
בתנאים כאלו, יש בהחלט סיכוי לmovie of the week כפי שהיה בארה"ב או לפחות לסרט החודש במסך הקטן.
יוזמה שכזו תאפשר להרבה מאוד יוצרים(וטכנאים או שחקנים) בתחילת הדרך להצטרף לתעשיה.
כמובן אולי לשנות ולצמצם את הפער בין הסוגה העילית לריאליטי(שמוביל כרגע)וכמובן לאפשר חשיפה לסרטים במקום המצב הקיים בו סרטים ישראלים מעלים אבק על מדפי המפיצים.
תחשבו על זה.
אלוהים… לא!!!
אבירן, אני מוחה על הקביעה הזו made for tv. ואם אפשר, אז אני מוחה גם על תסריטים "קטנים".
סרטים עצמאיים לאו דווקא מיועדים לטלוויזיה. הסרט שלי "הצגה יומית" לא יועד לטלוויזיה. למעשה, אני לא רוצה לצפות בו כלל בטלוויזיה. באופן כללי, אני לא צופה בסרטי קולנוע בטלוויזיה. קשה לי לסבול את זה.
למשל, על אף אהבתי והערכתי ל"2046" של וונג קאר וואי אני לא מוכנה לצפות בו בטלוויזיה בשום פנים ואופן. זה יחריב את הזכרונות המופלאים ממנו. אני מעדיפה לוותר על צפיה שניה מאשר לרצוח את הסרט המדהים הזה על המסך הקטן!
לעומת זאת אני מכירה כמה סרטי קולנוע שנעשו בתמיכה מלאה ומתאימים יותר לטלוויזיה.
סרטים קולנועיים נועדו לקולנוע וסרטים טלוויזיונים נועדו לטלוויזיה.
זה עניין של סגנון ויז'ואלי לדעתי.
עם או בלי קשר, אתה מוזמן לצפות בסרט שלי "הצגה יומית" במסגרת הפרינג'ידר. יום חמישי בשעה 18:00.
הגישה שלך היא רומנטית אבל לא עומדת במבחן המציאות של ההפצה בארץ. הנקודה היא שהיום סרטים נצרכים באופנים שונים כולל מסך קטנטן בזמן נסיעה במכונית או אפילו בסלולרים.(אישית, באמת בלתי נסלח)
גם סרטים גדולים ו"קולנועיים" מגיעים לבסוף למסך הטלוויזיה.
לתשומת ליבך, "Duel" סרטו הראשון של סטיבן שפילברג הופק(והוקרן) כסרט טלוויזיה ולאור הצלחתו צולמו סצנות נוספות ובהמשך הוא הוקרן בהקרנות מסחריות על מסכי הקולנוע באירופה.
בערוץ 4 הבריטי הופקו סרטים שיועדו במקור לשידור בטלוויזיה והפכו גם לסרטים שהצליחו מסחרית בקולנוע.
הפורמט של made for t.v עשוי לפתור מספר נושאים ביניהם הזמן שבו סרט שוכב על המדפים ומעלה אבק.
בעצם אם לסכם את הנקודה- אני לא חושב שסרט שהופק מראש לטלוויזיה הוא פחות "קולנועי". יש מספיק דוגמאות לסרטים שיועדו למסך הקטן ובשל איכויותיהם- החליטו להפיץ אותם גם בבתי הקולנוע.
הפורמט הזה עשוי להכניס אנשים חדשים לתעשיה ולקצר "חבלי לידה" של הרבה מאוד סרטים.