06 נובמבר 2011 | 15:59 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

רוצים להשקיע בסרטים חדשים?

המגמה של גיוס כספים מהקהל למימון סרטים הולכת ומתפשטת, לא מעט בזכות אתרים כמו “קיק-סטארטר”, שעוזרים לגייס כספים למיזמי תרבות. אז הנה שלושה סרטים – עלילתיים ותיעודיים, ישראליים ואמריקאים – שמבקשים את תמיכתכם. אגב, לפי גובה התרומה שלכם, כך כמות הצ’ופרים שהיוצרים מבטיחים לתת לכם. יש שם כמה פרויקטים מעניינים, וכמה מגיבוריי האישיים, אז עיינו היטב במזנון התמיכות הבא והחליטו במי להשקיע וכמה:

 

א.

כשהאל הרטלי שוללח לי מייל אישי, אני עוצר לשים לב. ולא משנה לי שזה מגיע למיילינג ליסט הקבוע שלו. הארטלי מספר בפנייה שלו על סרט חדש שיצר בשם “Meanwhile” (“בינתיים”). הוא התחיל כסרט קצר, ואז הוא החליט לפוך אותו לפיילוט באורך פיצ’ר למיני-סדרה, אלא שאף אחד באף ערוץ לא רצה את הסדרה הזאת, אז הוא החליט להפוך את הפיילוט לסרט אחד שעומד בפני עצמו (מהלך דומה לזה של “מולהולנד דרייב” של דיוויד לינץ’). עכשיו הוא זקוק ל-40,000 דולר כדי להשלים את הפרויקט ולהפיץ אותו בדי.וי.די. ולכן הוא פונה אליכם לעזור לו בגיוס הכסף. בתמורה ל-25 דולר, תקבלו את הדי.וי.די עצמו. מעל תמיכה של 250 דולר תוכלו גם להיות מוזכרים בקרדיטים של הסרט. ברשימת האנשים שכבר תמכו בסרט תמצאו כמה שמות מוכרים מעולם הקולנוע. בדף הקיקסטארטר יש גם טיזר חביב לסרט, והאל הארטלי עצמו מתאר את הגיבור שלו כך: the hardest working unsuccessful over-achiever in New York.

 

ב.

יואב שמיר, מי שביים את סרטי התעודה המעולים “מחסומים” ו”השמצה”, מחפש השלמת מימון לפרויקט התיעודי הבא שלו, “עשרה אחוזים”. הוא משתמש ב”אינדי-גוגו”, אתר דומה ל”קיקסטארטר”, כדי לגייס 30,000 דולר. הוא מציג את סרטו בטיזר הבא:

 


 

ג.

הסרט השלישי הוא סרט עלילתי ישראלי עצמאי בשם “בשר תותחים”, סרט זומבים-בצבא באורך מלא בבימויו של איתן גפני. הוא מנסה לגייס 15,000 דולר. להבדיל משני הפרויקטים הקודמים שנמצאים בשלב מתקדם של צילומים ועריכה, “בשר תותחים” נמצא לפני תחילת הצילומים שלו, שאמורים להתחיל בשבוע הבא.

נושאים: בשוטף

8 תגובות ל - “רוצים להשקיע בסרטים חדשים?”

  1. איתן 6 נובמבר 2011 ב - 18:16 קישור ישיר

    לפני בערך עשור היה סרט גרמני (Fiction, לא דוקומנטרי) שנקרא Das experiment (בימוי: אוליבר הירשביגל, שביים אח”כ את “הנפילה”. זה הסרט שמתוכו לקוח קטע היו-טיוב המצוטט מאוד של ברונו גאנץ-היטלר). זה הסרט (המרתק והמצוין) שהפך את אותו ניסוי שיואב שמיר מדבר עליו למסה מטלטלת על הרוע האנושי.

    ראיתי את “5 ימים” ואת “השמצה”, ואת שניהם אהבתי, אבל נדמה לי שהנסיון לקחת את אותו סיפור וליישם אותו על הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא קצת מאולץ.

    ואני מסמפט את האל הארטלי
    אבל 1: לתמוך בפרויקט שיצא ישר ל-DVD? לא נראה לי
    אבל 2: “מלהולנד דרייב”? אני מאוד אהבתי. אני זוכר שאתה מאוד לא. ועל כל מקרה, דיויד לינץ’ יש רק אחד.

  2. עמית איצקר 6 נובמבר 2011 ב - 20:32 קישור ישיר

    Das experiment זכה גם לרימייק אמריקאי. לא ראיתי אותו אבל המקור הגרמני אכן היה מצויין

  3. איתן גפני 6 נובמבר 2011 ב - 20:36 קישור ישיר

    תודה על הפרגון יאיר. אינשאללה שבעוד כמה חודשים תוכל להתגאות ולספר לקוראים שאתה עזרת לזה לקרות.

  4. נמרוד 6 נובמבר 2011 ב - 22:57 קישור ישיר

    Das experiment היה בעיני מאוד מפוספס. גם בגלל הדמויות החד מימדיות והמשחק הלא מאוד משכנע, אבל בעיקר הכעיס אותי ששמים חותמת של “מבוסס על ניסוי אמיתי” לסרט שמקצין מאוד את האירועים עליו הוא מבוסס (הניסוי האמיתי אכן נגמר באלימות, אבל לא משהו שמתקרב למה שקורה בסרט).

  5. יואב 7 נובמבר 2011 ב - 10:39 קישור ישיר

    סחטיין על הפרגון!
    הסרט מנסה להבין מדוע בסיטואציה מסוימת מיעוט של אנשים ינהגו בצורה הומנית. יושיטו יד, לעיתים במחיר של סיכון חיים, למישהו ששייך ל”אאוט גרופ” בניגוד ל”אין גרופ”- כלומר מישהו ממשפחתם, מהסביבה הקרובה שלהם או מבני הלאום שלהם.
    הדוגמאות המבוהקות ביותר הם גרמנים שעזרו ליהודים בזמן השואה, או לבנים דרום אפריקאים שנלחמו באפרטהייד. אבל אפשר להרחיב את השאלה הזו גם למצבים יותר יומיומיים כמו למישהו שמוכן לסכם את עצמו ולהציל אדם טובע בזמן שמרבית האנשים יעמדו מהצד ויסתכלו.
    זהו סרט מסע שחוקר את השאלה הזו ומגיע למקומות מפתיעים למדי.

  6. אבירן ב. 7 נובמבר 2011 ב - 12:21 קישור ישיר

    שמח לבשר לכם שקיים אתר ישראלי המבוסס על אותו עיקרון של גיוס כספים לפרוייקטים.

    http://www.headstart.co.il/page-58-איך_זה_עובד.aspx

  7. בנה 8 נובמבר 2011 ב - 2:27 קישור ישיר

    בהמשך לדיון על הניסוי של מילגרם- מעניין עוד יותר לבדוק כיצד אנשים שב”נורמלי” לא היו הורגים או פוגעים לרעה בנפש חיה בהנתן הוראה מלמעלה מכבים איזה משהו אצלהם ומסוגלים לירות על אדם או לפגיז מאף 15 על רכב שנוסע בשטח עירוני בנוי וצפוף. כיצד אדם בניסוי של מילגרם במצב נורמלי לא היה מפעיל כזה כוח על אחר אבל “ניסוי”, או “הוראות” משנים לנו את ההתנהגות, שיפוט מוסרי- את הפסיכולוגיה שלנו. אלו לא חיות (בזמן השואה למשל- הרוב הגרמני)- אלא יכולים להיות אנחנו, כולנו, גם מי שחושב שהוא “נורמלי” או “טוב”. לכן, איתן, אני כן רואה אפשרות לקשר את זה לסכסוך כאן אצלנו.

  8. שמיל 9 נובמבר 2011 ב - 0:40 קישור ישיר

    תמיד בזתי לניסויים האלה. אין להם בעיני כל תוקף מדעי. האדם הוא יצור כ”כ מורכב, שיכולתינו להגדיר “ציפייה”(הנדרשת כנקודת ייחוס בכל ניסוי)היא פיקציה. אנשים “נורמליים” יכולים לגנוב, לאנוס, לרצוח(גם המונים), להתעלל… ו”זה קורה גם במשפחות הכי טובות”(אחד המשפטים הכי דוחים בעיני). או, בלשון הגמרא: האדם מועד(בשורוק)לעולם.


השאירו תגובה