27 נובמבר 2011 | 14:20 ~ 15 תגובות | תגובות פייסבוק

החתול מת מצחוק

ב”הארץ” מצאו פרפראה חדשותית קלילה ומשעשעת למלא את העמודים דלי החדשות של סוף-סוף השבוע (ובייחוד סוף השבוע הארוך ונטול חדשות התרבות תוצרת אמריקה של חג ההודיה): באיחוד האמירויות החליטו לשנות את שמו של הסרט המצויר “Puss In Boots” ל”Cat In Boots”, וזאת כדי שתושבי האיחוד חלילה לא יחשבו שמדובר בסרט על ואגינה עם מגפיים. אכן, משעשע. אבל לא משעשע כמו העובדה – המוזכרת באייטם רק בחטף ובאגביות – שבישראל שינו את שם הסרט מ”החתול במגפיים” ל”החתול של שרק”. וגם זה סוג של צנזורה, גם בלי קונוטציות של איברי מין בסלאנג אנגלי. אני רק מדמיין את הפרפראה הקלילה והמתנשאת של העיתון היומי של איחוד האמירויות על שינוי השם הישראלי. בטח יצחקו שם עלינו כהוגן.

 

==================

 

אפרופו תרגומי שמות: דורון פישלר מ”עין הדג” ערך ריכוז מעניין של חדשות הפצה – שמות ותאריכים – של החודשים והאף השנים הקרובים. “מראה מראה”, הפך בעברית ל”מראה מראה – הסיפור האמיתי” ו”Haywire” הפך בעברית ל”בגידה כפולה”. וויי וויי, חכו שישמעו על זה באיחוד הנסיכויות. יעשו מאיתנו כבד קצוץ בעיתונות שלהם.

 

===============

 

אפרופו תאריכי יציאה: דצמבר שוב מתגלה כחודש הארוך, הקר והבודד ביותר של שנת הקולנוע הישראלית. כבר שנים שכל השנה הסרטים ההוליוודיים הגדולים מגיעים אלינו בו ביום עם צאתם בחו”ל – גג שבוע-שבועיים אחר כך – חוץ מדצמבר. באמריקה יוצאים סרטי החורף בסוף דצמבר כדי להיכלל ברשימת הסרטים הזכאים להתחרות על האוסקר, אבל בשאר העולם (ולרטב, גם בשאר אמריקה שאינה לוס אנגלס וניו יורק) הסרטים יוצאים סמוך יותר לפרסום המועמדויות ושידור הטקס עצמו, ינואר-פברואר. ועכשיו אני בקונפליקט: האם לבקש שיישלחו לי סקרינרים לסרטים כמו “הארטיסט” או “מלכוליה”, או לחכות להקרנות הסדירות שלהם בארץ, בעוד חודשיים. אבל גם הדילמה הזאת הולכת ומתאדה. כי, “הוגו”, למשל, סרט התלת מימד של מרטין סקורסזי שיצא בסוף השבוע באמריקה, יגיע בישראל רק בסוף ינואר. אבל בגלל התלת מימד, מן הסתם לא יופץ לו סקרינר רשמי שאוכל לנסות לשנורר מחו”ל (וגם אם כן, נראה לי שזה סרט שכדאי להתאזר עבורו בסבלנות). אבל ההמתנה הזאת, דווקא בעונה הזאת, היא עבורי משימה מפרכת ומעצבנת מאוד. כל שנה אני אומר שאת דצמבר אני צריך להעביר בניו יורק. גם השנה זה לא קורה.

 

================

 

אייטם קבוצתי נחמד ב”סריטה” – שכולל דיווח מהסינמטק החדש – המעדכן בשורה מעניינת: ז’ולי דלפי, איתן הוק וריצ’רד לינקלייטר יחברו בשנה הבאה לצלם סרט נוסף בסדרת “לפני הזריחה”/”לפני השקיעה”, גם הפעם יחלפו תשע שנים בין הסרטים. הצעה שלי: שיקראו לסרט הבא “אחרי הזריחה”, ולזה שאחריו – תשע שנים אחר כך – “אחרי השקיעה”.

 

=================

 

לא קשור לכלום (אבל רלוונטי לכותרת הפוסט): קטע משעשע מאוד של יוסי שריד משלשום ב”הארץ”. איפה אפרים קישון כשצריך אותו.

נושאים: בשוטף

15 תגובות ל - “החתול מת מצחוק”

  1. בוריס 27 נובמבר 2011 ב - 14:33 קישור ישיר

    מפיצי פוס אין בוטס ביקשו אישור מיוחד מדרימוורקס לשנות את שם הסרט בארץ בשביל ליצור בידול מהחתול במגפיים – הסיפור האמיתי (הסרט הצרפתי מ2009) שהוקרן בערץ לפני מספר חודשים.

    ================

    רוה לבוריס: כן, כבר כתבנו על זה כאן לפני כמה חודשים. אין ספק שהאקט שיונייטד קינג עשו עם “החתול המגפיים” שלהם היה – איך נגיד את זה – קצת מסריח. או לפחות התזמון שלו. והיה ברור שזה יתקע את מפיצי דרימוורקס בארץ (שלדעתי היו יכולים להוציא צו מניעה על המעשה הז בבית המשפט). אבל אין ספק ש”החתול של שרק”, למרות שהוא השם הכי סליזי ששמעתי כבר הרבה זמן לסרט, הוא גם שם מסחרי בטירוף ובוודאי יריץ אליו רבבות בני ארבע, כך שהמעשה של יונייטד קינג דווקא שיחק היטב לידיהם.

  2. עידן 27 נובמבר 2011 ב - 14:46 קישור ישיר

    “מלנכוליה” יוצא כבר בשבוע הבא, לפי האתר של קולנוע לב לפחות.

  3. רותם 27 נובמבר 2011 ב - 15:34 קישור ישיר

    שינוי של סרט הוא סוג של צנזורה? באיזה אופן בדיוק?

    ==============

    רוה לרותם: שינוי שם, כן? אין הבדל בעיניי בין שינוי השם מ”פוס” ל”קאט” מסיבות של פוריטניות מינית, ובין שינוי מ”מגפיים” ל”של שרק” מסיבות של פוריטניות מסחרית. ואם ב”הארץ” שמחים להציג את האחד כסירוס שם הסרט מסיבות צנזורה, זו הדרך להציג גם את שינוי השם העברי. כאשר, למעשה, גם זה וגם זה הוא שינוי שם של סרט כדי להתאימו לקהל היעד. כלומר, החלטה מסחרית שלוקחת בחשבון את המקום והקהל בו הסרט מופץ.

  4. נעם 27 נובמבר 2011 ב - 16:49 קישור ישיר

    “מלנכוליה” אכן יצא בארץ בשבוע הבא, אבל אני מניח שכל מי שרצה לראות אותו כבר עשה זאת…

  5. סטיבי 27 נובמבר 2011 ב - 17:11 קישור ישיר

    נעם, אתה טועה. יש אנשים שעדיין מייחסים חשיבות לצפייה בסרט בקולנוע. ואפילו אם הם כבר צפו בעותק הסקרינר שהופץ לפני חודשים.

    =============

    רוה לסטיבי: זה לא סקרינר, אלא הסרט שכבר שודר ב-vod באמריקה ב-hd במקביל להפצה בבתי הקולנוע.

  6. סטיבי 27 נובמבר 2011 ב - 17:13 קישור ישיר

    ולגבי ההערה של בוריס – ברצינות? “הסיפור האמיתי” לא מבדל מספיק, שלא לדבר על ההבדלים בין התפוצה/נראות של שני הסרטים?

  7. נמרוד 27 נובמבר 2011 ב - 17:56 קישור ישיר

    סטיבי – עבור קהל היעד של הסרטים – ילדים/הורים שלא עוקבים אחרי טריילרים, ולא קוראים לעומק את תיאורי הסרטים, וכשישמעו מפה לאוזן שהילדים של חברים הלכו ל”חתול במגפיים” הם יהיו בטוחים שזה סרט צרפתי מחורבן שהם ראו כבר לפני חודשיים. המותג “שרק” ימכור לא מעט כרטיסים. במקרה הספציפי הזה, למפיצים יש תירוץ טוב לתרגום הנוראי.

  8. Eran 27 נובמבר 2011 ב - 21:27 קישור ישיר

    נו, יאללה, תעלה על מטוס לניו יורק. יש חדר פנוי. אתמול ראיתי ב- AMC 25 את Hugo 3D ומיד לאחריו את We Bought a Zoo ומיד לאחריו את The Descendants. מלנכוליה כבר הוקרן אצלי בבכורה בטלוויזיה בערוץ HD.Net. בשבוע הבא בבכורה בערוץ: Outrage של טקאשי קיטאנו.

  9. עידן 27 נובמבר 2011 ב - 23:46 קישור ישיר

    “מלנכוליה” הוא לא סרט לראות בבית. ראיתי אותו בקולנוע, ואני חושב שחווית הצפייה בסרט הזה ספציפית מתעצמת פי כמה בקולנוע.
    ולבעל הבלוג – מן הראוי, לכל הפחות, להסיר את הקישור הזה מהתגובות.

  10. רותם 28 נובמבר 2011 ב - 10:06 קישור ישיר

    לשנות מטעמים מסחרים זה רחוק שנות אור מצנזורה. זה אולי אופרטוניסטי, מסחרי וציני- אבל זה לא צנזורה. זה לבזות את המושג צנזורה בזמן ובמקום בו אנחנו נמצאים.

  11. סטיבי 28 נובמבר 2011 ב - 11:37 קישור ישיר

    1. לא נכנסתי ללינק. מה שראיתי בעבר קוטלג כסקרינר, אולי זו היתה טעות ואולי יצא עותק שונה לאחר מכן. לא עקבתי.
    2. נמרוד – אני אמנם לא מתמצאת בתחום ההורים-ילדים, אבל אנשים באמת יחשבו שהסרט החדש הזה שהם שומעים עליו (אני מניחה שתלוי גם מה הם שומעים עליו) הוא אותו סרט מלפני כמה חודשים? והאם ההורים האלה יפספסו עד כדי כך את היח”צ, או שיש פחות ממה שנדמה לי? אני שואלת ברצינות.
    3. על “outrage” לא הייתי מתלהבת. זה סרט מהשנה שעברה שיצא מזמן בדיוידי (לא בארה”ב אולי, אבל זה לא כל כך רלוונטי כיום). ובלי קשר הוא גם גרוע (יש לקוות שההמשך שעושים לו ישפר את המצב, כי ממש התפלאתי על קיטאנו).
    4. אוף טופיק: האם עוד מישהו שם לב שבהקרנות דיגיטליות אין קרדיט למתרגם?

  12. אורון 28 נובמבר 2011 ב - 12:21 קישור ישיר

    הקטע הכי טוב הוא שבפוסט המפורסם בבלוג של אורנג’ ועוסק בין היתר בצנזורה והגדרותיה, אתה מנסה ללחוץ על הקישור בתוגבה 4 ומקבל את ההודעה “הגישה לאתר המבוקש נחסמה בהוראת רשויות החוק [סמל של אורנג’]”.
    גדול!

  13. מיכאל גינזבורג 28 נובמבר 2011 ב - 13:40 קישור ישיר

    ‘החתול של שרק’ ו’בגידה כפולה’ תרגומים נאותים בהחלט.
    נדמה לי שיאיר פעם פירסם כיצד מתרגמים שמות של סרטים ביפן. ג’יזס, מה שהולך שם.

    מעניין, אגב, האם אני הטבריני היחיד שקורא בבלוג הזה, מוקף באנשי המרכז 🙂

  14. T 10 דצמבר 2011 ב - 15:17 קישור ישיר

    מישהו חשב לשנייה שיכול להיות שלאגדה הזו קוראים בערבית “חתול” ולא “חתלתול” (או כל דרך אחרת שהייתם מתרגמים את המילה puss במובן התמים שלה לעברית)? שילדי (והורי) האמיריות פשוט לא יכירו את ההקשר? גם בגרמנית קוראים לסרט
    Der gestiefelte Kater – קאטר בגרמנית הוא חתול זכר בוגר (מה שנקרא Tomcat) לא ממש Puss, אבל ככה קוראים לאגדה הנ”ל בגרמנית. קשה להאשים את מולדת RTL וסרטי האירוטיקה שהם רצים לעשות צנזורה על המילה פוסי.

  15. T 10 דצמבר 2011 ב - 15:19 קישור ישיר

    ופתאום עלה על דעתי שכדאי לבדוק איך תרגמו את גברת סלוקומב לערבית, אבל לא ממש משנה, נכון? אני משערת שגם כשתרגמו אותה לעברית בטלוויזיה הישראלית כתבו “החתלתול שלי”


השאירו תגובה