24 מרץ 2006 | 03:37 ~ 23 תגובות | תגובות פייסבוק

קליק-קלאקס-קלן

בשבוע הבא יוצא בארץ סרט בריטי בשם “קליק“. בעוד חמישה חודשים ייצא בארץ סרט אמריקאי בשם… “קליק“. אתם אולי מבולבלים, אבל המפיצים בארץ רגועים.

בהוליווד יש סדר. ה-MPAA, אירגון הגג של האולפנים הגדולים, מבצע רישום של כל שמות הסרטים, אלה שהופצו ואלה שנמצאים בעבודה. הרישום הזה מבטיח ליוצרי הסרט שאף אחד לא יגנוב להם את השם, לפחות לתקופה קצובה. כך קרה שכשפוקוס פיצ’רס נכנסו כמשקיעים וכמפיצים לסרט הבריטי “קליק”, הם קודם כל נאלצו לשנות לו את השם ל”Imagine Me and You” (השורה הראשונה בשיר “מאושרים יחד”). למה? כי השם “קליק” כבר היה תפוס על ידי הפקה של אדם סנדלר עבור סוני.

בשבוע הבא מגיעה ארצה הקומדיה הרומנטית הלסבית הלונדונית הזאת (המצולמת ברובה באיזור פרימרוז היל שכה חביב עליי) וסרטי שני, מפיצי הסרט בארץ, צפו בו והחליטו שהשם הזמני להפקה הבריטית דווקא מתאים כאן בול. הם קראו לו “קליק”. למה? “כי לפעמים אתה פוגש מישהו ופשוט יש קליק”, כמו שאומרת אחת הגיבורות בסרט. ואכן, על בקליק הזה עוסק הסרט.

אבל מה עם אדם סנדלר? או, גם הוא בדרך. ב-17 באוגוסט, עוד ארבעה חודשים וחצי, הוא יגיע ארצה. ואיך יקראו לו כאן? ניחשתם היטב: “קליק”. למה? כי הסרט עוסק בארכיטקט לחוץ שמוצא שלט רחוק שמאפשר לו להקפיא את החיים או לגלגל אותם לאחור. ו”קליק” הוא מה שעושים עם שלט. השם העברי המלא, אגב, ואני מתנצל שאני צריך לחשוף אתכם לפואטיקה של מפיצי הקולנוע, הוא “קליק לזפזפ את החיים”. ומה לא מפריע לחברת א.ד מטלון, מפיצי סוני בישראל, שכבר יצא השנה סרט באותו שם? מתברר שלא. “אנחנו רוצים להאמין שהטעות נעשתה בתום לב”, מוסרים ממטלון. “עם זאת, אנו בטוחים בהצלחתו העתידית של הסרט ‘קליק’ המקורי ולא מאמינים שלסרט של סרטי שני תהיה השפעה על הצלחתו בקופות”. אני מניח שזה נכון. אבל מה יקרה באיזור סוף 2006, כששני הסרטים יעמדו זה לצד זה, מעתה ועד עולם, על מדפי ספריות הדי.וי.די? האם גם אז לא ישפיע השם על ההצלחה או אי ההצלחה של אחד הסרטים?

והנה עוד משהו שמאפיין את תעשיית הקולנוע בחו”ל, ואני לא יודע האם התעשייה המקומית מספיק רגישה לזה: שמות של במאים ושחקנים. שמות שכבר מזוהים עם מישהו, ואז צץ מישהו עם אותו שם. מה עושים? באנגליה ובאמריקה זה ברור: החדש צריך להחליף שם (למעשה, גילדה מקצועית של במאים, שחקנים ותסריטאים בארה”ב ובאנגליה לא תרשום כחבר מישהו הנושא שם של חבר קיים). אחת הדוגמאות המפורסמות: כששחקן מתחיל בשם סם ג’קסון הגיע להירשם כחבר בגילדת השחקנים הוא התבשר שכבר יש שחקן קשיש, ודי אלמוני, בשם הזה. וכך סם ג’קסון היה צריך לחזור לשמו המלא כדי להירשם בגילדה והפך לסמואל ל’ ג’קסון.

לבמאי של “קליק” (הבריטי) קוראים אוליבר פרקר. אבל כבר יש במאי בריטי, מוכר למדי, עם אותו שם – זה שביים בשנים האחרונות את “אותלו”, “בעל אידיאלי” ו”חשיבותה של רצינות”. וכך היה צריך אוליבר פרקר הצעיר לחתום על “קליק”, סרטו הראשון, בתור אול פרקר. כן, שם הוא מותג. בין אם זה שם של סרט או שם של יוצר המתפרנס מהמוניטין שלו. שם זה סימן רשום מוגן. מעניין מה יקרה בארץ כשלסם שפיגל יגיע תלמיד צעיר בשם אורי ברבש. או שחר סגל. או רם לוי.

 

נושאים: ישראל, מפיצים

23 תגובות ל - “קליק-קלאקס-קלן”

  1. יובל 24 מרץ 2006 ב - 10:31 קישור ישיר

    חבל ששינית את גודל האותיות, ממש לא נוח לקרוא ככה.

  2. עידן 24 מרץ 2006 ב - 11:30 קישור ישיר

    אלו שאלות הרות גורל,מה יהא על שני סרטים ששמם בעברית הוא קליק? באמת,רוה,אתה בחור אינטיליגנטי.מדוע אתה בוחר שוב ושוב להתעסק בזוטות? אנשים בניגוד למה שאתה אולי חושב מסוגלים להבחין בין סרט של אדם סנדלר לקומדיה בריטית. זה מה שהכי מעצבן אצלך,המשקל הזהה שאתה מעניק לטפל ולעיקר!

  3. עופר ליברגל 24 מרץ 2006 ב - 12:48 קישור ישיר

    לא היה אף שחקן אחר בשם ויל סמית?

  4. הפינגווין 24 מרץ 2006 ב - 13:45 קישור ישיר

    יש וויליאם סמית’:
    http://www.imdb.com/name/nm0810342/

    ועוד טיפוס מסתורי שרשום בימד”ב כוויל סמית’ והקריירה שלו מתחילה הרבה אחרי זו של הנסיך המדליק:
    http://www.imdb.com/name/nm1587212/

  5. Eran 24 מרץ 2006 ב - 17:53 קישור ישיר

    מה עם שני הבמאים האוסטרלים בשם “ג’ורג’ מילר”. אחד טוב מאוד והשני גרוע במיוחד. בשום מקום אין הבדל בין השמות שלהם אבל ב IMDB יש לפחות שתי פילמוגרפיות שונות.

  6. יאיר רוה 24 מרץ 2006 ב - 18:19 קישור ישיר

    ומה עם שני הבמאים בשם אלן ברלינר? האחד אמריקאי השני קנדי בלגי (תודה לאיתן על התיקון). אני לא אומר שזה לא קורה, אני רק משבח את המקומות בהם יש מי שומר על שמו של במאי בתור מותג רשום השייך רק לאדם חי אחד. אני מניח שבאוסטרליה זה לא ככה.

  7. Eran 24 מרץ 2006 ב - 19:16 קישור ישיר

    לגלעד
    אתה טועה במאת האחוזים.
    יאיר מדבר על סוגיה תרבותית ומקצועית כאחת. המפיצים בארץ קראו ל”PRICE ABOVE RUBIES” בשם המזעזע “אשת חיל מי ימצא” ול”REALITY BITES” בשם “האהבה נושכת” (במקום ” פיסות מציאות”) כי הם חושבים שאתה, הקהל, טיפש. ביום שהם יבינו שאתה לא, אולי כן יהיה אכפת להם מהשם. ואז אולי הם גם ישפרו את תנאי ההקרנה, יבטלו את ההפסקות ויביאו סרטים קטנים וטובים יותר.

  8. Eran 24 מרץ 2006 ב - 19:21 קישור ישיר

    בתגובה מס’ 6 התכוונתי להגיב לעידן (תגובה 2#)

  9. איתן 24 מרץ 2006 ב - 19:52 קישור ישיר

    יאיר, אלן ברלינר אחד אמריקאי והשני בלגי, ולא קנדי.

  10. איתי 24 מרץ 2006 ב - 21:14 קישור ישיר

    אם כבר מדברים על שמות של יוצרים שהוחלפו –

    מה עם אלברט איינשטין, המוכר יותר כשחקן/במאי – אלברט ברוקס?
    ומייקל דאגלס שהחליף את שמו למייקל קיטון, על שם השחקנית האהובה עליו – דיאן קיטון?
    ודיאן הול, שהחליפה את שמה לדיאן קיטון, כמחווה לבאסטר קיטון?

  11. דן ברזל 25 מרץ 2006 ב - 0:28 קישור ישיר

    …אך קיבלה אותו מחדש בסרט “אנני הול”.

  12. עופר ליברגל 25 מרץ 2006 ב - 10:07 קישור ישיר

    בהמשך לסוגית הוויל סמית’:
    הוויל סמית’ השני הוא כנראה מגיש חדשות שמופיע בסרטים ובסדאות בתפקיד עצמו, על כן הוא אינו שחקן ולא נדרש לשנות את שמו.
    מוזר לי שרק שני שחקנים בשם “וויליאם סמית'” היו פעילים בתעשיה האמריקאית, היית מצפה שזה יהיה שלם יותר נפוץ. אני זוכר כשג’וליאן מור התארחה ב”סטודיו למשחק” היא סיפרה שהיה ניסתה הרבה וריאציות על “ג’ולי סמית'” וכולם היו תפוסות.

  13. ליאור 25 מרץ 2006 ב - 13:52 קישור ישיר

    ערן, reality bites נקרא “מציאות נושכת”, ולא “אהבה נושכת” שהוא סרט מקסיקני, לדעתי.
    והאם אתה בטוח שהכוונה במקור היא ל”חתיכות מציאות?” אם כן, מדובר כאן בטעות אמיתית בתרגום, ולא סתם ביצירתיות יתר, כמו שקורה בד”כ.

    ואכן, המפיצים בארץ קצת השתפרו, אבל עדיין כל עניין מתן השמות העבריים לסרטים הוא מחפיר. אתם מדמיינים את עצמכם ניגשים לקופה ומבקשים כרטיס לסרט “יש לה ביצים”?

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 26 מרץ 2006 ב - 0:24 קישור ישיר

    כמה יוהרה

  15. גלעד 26 מרץ 2006 ב - 2:26 קישור ישיר

    בכללי.

    כאשר היצ’קוק (ידידו של הברזל המכנה אותו בחיבה היצ’) עשה אבחנה בין CENIMA ל MOTION PICUTERS, הדבר האחרון שהיה לו בראש זה לאבחן בין “מסחרי” ל”אומנותי”..
    קצת משונה שאנשים שיודעים להגיד מילים גדולות כמו “פוסט פוסט מודרניזם”, לא יודעים שהיצ’קוק (ידידם היצ’) – מהבמאים היותר מסחריים – אי אפשר היה שיוציא מפיו משפט מזלזול בקולנוע המסחרי שהוא ייצר.
    רמז קטן למי שמעוניין,
    היצ’קוק לא ידע מילים גדולת כמו “פוסט פוסט מודרניזם…” (זה ניחוש שלי) הוא כן ידע כמה מילים אחרות בשפה אחרת שאנשים שמתהדרים במילים כמו “פוסט פוסט מודרניזם” עדיין צריכים ללמוד אותה.
    ואם כבר מזכירים “ורטיגו”, זה בכלל לא חשוב וממש לא חשוב, אם זה רומן זול למשרתות או איזו שהיא יצירה פילוסופית מעמיקה, או בכלל, גם זה וגם זה, או בכלל, לא זה ולא זה, הסרט הזה הוא עדיין היה, הווה ויהיה (רצף מילים מסוכן אם כי, יש בו כדי להעיד על הערכה שלי להיצ’וקוק בתחום של הקולנוע) CENIMA..

    וליאיר.

    אין לי בלוג משלי ואין לי גם שום כוונה שיהיה שלי בלוג משלי משום שפתיחת בלוג מצריכה איזה שהוא אומץ שכנראה לא ניחנתי בו, און שאין לי את הנתונים להינחן בו.

    מנקודת המבט שלי, אתה צריך להיות איש מאוד אמיץ (אתה במובן של אתה פרטי בתור יאיר רווה ולא אתה כללי כלשהו) כדי לפתוח בלוג.

    מהצד שלי. העובדה שאתה פותח בלוג, הוא מעשה אמיץ ומבורך שיש בו כדי להעיד שלמרות הכל ניחנת בנפש “אומנותית”, שמבחינתי, מייחדת אותך ממבקרי קולנוע אחרים בנוסח התרנגולות גידי אושר (מי זה הגריפ שהולך עם הסולם לידו?) ודומיו.

    אבל.. וכאן אני מגיע לעצם השאלה שלך, שאני עונה לה מתוך וויתור לנוסח המלגלג שבו היא נשאלה..

    כמו שאני רואה את הדברים. בלוג הוא מעין בית מדרש במובן היהודי של המילה.

    כיוון שאני לא חושד בך שאתה יודע מהו בית מדרש יהודי , אז אני לא ממש משוכנע שאתה אכן נועז ואמיץ כמו שנדמה לי.

    אז הנה לך הצעה.

    כדי להבין על מה אני מדבר, צא ולמד מהו בית מדרש יהודי – מה השיטה, מה הכוונה ומהו המנגנון שפועלים בו- וכך, אולי, תלמד משהו נוסף, שעל-פי השקפת עולמי הוא בהגדרת עיקר. ואני מציע לך לעשות כן למרות שבאותה העת אתה עשוי/עלול להחמיץ ידיעה “קולנועית” שתשכיל אותך בידיעה שהתחילו לתכנן סרט המשך נוסף לסופרמן שזה, על פי השקפת עולמי, עניין תפל לגמרי.

    בהנחה שהבנת את מה שנכתב כאן, אסיים במשפט הידוע I RACE MY CASE

    ולעידו, או שמא עידן (לא זוכר מי בדיוק) אתה מוזמן לצנזר!!!

  16. האח קרמזוב 26 מרץ 2006 ב - 14:23 קישור ישיר

    תגיד גלעד, אתה במקרה עוסק בתרגום שמות של סרטים? כי רמת האנגלית והעברית שלך מתאימה לזה בדיוק.
    והנה הצעה לך: אתה לא אוהב את תוכן הבלוג, אל תקרא אותו.

    I case my rest.

  17. ven erik 26 מרץ 2006 ב - 17:53 קישור ישיר

    גלעד נראה שאתה מבין קצתת בעולם הבית מדרשי, אז שאלה קטנה מחברך לספסל הלימודים של בית המדרש- האם כך מתלהמים בבית מדרש? האם כך כותבים מעירים מתווכחים? אני די בטוח שלא, בעצם אני יודע שלא אז אנה בחור יקר, אם אל תכניס מושגים שאולי לא קשורים אליך. ועוד דבר- גריפ, אתה לא יודע מה זה? קצת מביך אתה לא חושב.

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 26 מרץ 2006 ב - 20:05 קישור ישיר

    …אפילו האלים עצמם חסרי אונים.

  19. גלעד 26 מרץ 2006 ב - 22:18 קישור ישיר

    לפאבל סמירדיקוב

    אכן בזמנו עבדתי אצל אחד ממפיצי הסרטים המובילים בארץ ובין השאר עסקתי אצלו גם בתרגום והמצאת שמות לסרטים.

    עד שלא תצליח בהבנת הנכתב ותתעקש להגיב על מה שלדעתך נכתב, אני אמשיך: 2
    RACE ME CRAZE

  20. עידו 27 מרץ 2006 ב - 0:56 קישור ישיר

    בס”ד

    גלעד. כמה הצעות, אמנם לא מבית המדרש, אבל אולי שמושיות למרות זאת.
    CINEMA ולא CENIMA
    MOTION PICTURES ולא MOTION PICUTERS
    היצ’קוק ולא היצ’וקוק
    I REST MY CASE ולא I RACE MY CASE

    הבט, גלעד. אתה גם בחור מאוד חריף (גידי אורשר הוא תרנגולת!) ואינטלגנטי ובעל ידע קולנועי פנומנלי (גריפ! 3 דקות מסך=3 דקות צילום!), וגם מואר על ידי הקב”ה. לכן, לך ברור ההבדל בין תפל ועיקר. אבל עליך להבין, כי על בני המין האנושי נמנים גם חברים, כמוני למשל, שאינם כה ברי מזל.
    בעולמי הקטן והצר, יש גם לנושאים תפלים משמעות מסוימת. לא בגלל חשיבותם האבסולוטית, אלא בגלל מוגבלותי השכלית ואפיקורסיותי. ולמרות זאת, הפורום הזה, בשונה מאינספור הפורומים המוקדשים לבורא, בהגדרתו עוסק בנושאים משניים. אנא, הנח לי ולשאר הארורים מקום מפלט אחד בו נוכל לעסוק בקשקושינו חסרי הטעם טרום ירידתנו הוודאית שאולה.

    תודה מראש.

  21. ברווז גומי 27 מרץ 2006 ב - 1:29 קישור ישיר

    נותנים לאנשים כמו גלעד לתרגם שמות של סרטים.
    עכשיו אני סוף סוף מבין מאיפה הגיע “2 מהיר 2 עצבני”.

  22. גלעד 27 מרץ 2006 ב - 1:42 קישור ישיר

    לברווז..

    קצת כבוד מקומי, גם בארה”ב מי שקובע (ברוב המכריע של המקרים)את שמות הסרטים הם המפיצים (הגלעדים ששם), אז בבקשה ולא למעני, אל תהיה כ”כ גלותי, או אולי, אל תהיה כ”כ פרובינציואנלי – מילה שאולי תבהיר לך יותר.

    ולעידו.
    חשבתי שאתה דווקא בצד שלי.. אבל כנראה טעיתי, אז אתה ולי מוכן לחזור על מה שכתבת וקצת יותר לאט שאבין.

  23. האח קרמזוב 27 מרץ 2006 ב - 7:16 קישור ישיר

    אוקיי, שיעור בהבנת הנכתב:
    1. “…הדבר האחרון שהיה לו בראש זה לאבחן בין “מסחרי” ל”אומנותי”..”
    לפי טקסט זה אתה:
    א. יודע על מה חשב היצ’קוק (או היצ’, או היצ’וקוק, איך שאתה מעדיף).
    ב. לא יודע את משמעות המילה “לאבחן”. מאבחנים את, מבחינים בין.

    2. “היצ’קוק לא ידע מילים גדולת כמו “פוסט פוסט מודרניזם…” (זה ניחוש שלי)”
    א. היצ’קוק אולי לא ידע מה זה “פוסט פוסט מודרניזם”, אבל אני מקווה שהוא ידע שזו לא מילה גדולה אחת. אה, וגם לאיית.

    3. יש כמה וכמה אחים, למה החלטת שאני פאבל?

    4. אין לי רצון להמשיך. מכל הטרולים שבכל הפורומים, אתה ללא ספק הדוחה ביותר שנתקלתי בו עד כה. היה שלום.


השאירו תגובה